הפיצול שתוכנן ברשת הביטקוין בוטל. כבר מספר שנים ישנו דיון סוער בתוך קהילת הביטקוין כיצד ניתן להתמודד בצורה הטובה ביותר עם כמות הולכת וגדלה של עסקאות המתבצעות ברשת. בעבר ניתן היה לשלוח ביטקוין במהירות יחסית ובעלות מזערית, אבל נפח הפעילות ברשת עלה מאז  והרשת הפכה להיות פקוקה כמו נתיבי איילון בשעות הבוקר. אמנם, ישנה דרך לעקוף את הפקק ולשלם עמלה גבוהה יותר כדי לקנות מקום שמור בבלוק הבא. את גובה העמלה ניתן לקבוע בעת ביצוע הפעולה ומחיר העמלות עולה בהתאם לביקוש הגואה ופוגע בכיסם של המשתמשים. לפיכך, ההבטחה של ביטקוין לשרת את ייעודו כמזומן אלקטרוני מאובטח, מהיר וזול נפגעה גם היא עד למציאת פתרון. אחד הפתרונות שהוצע היה להגדיל את גודל הבלוק כדי שיכלול יותר עסקאות. בלוק הוא למעשה יומן רישום שבו נרשמות כל העסקאות שבוצעו ברשת ונכון להיום הוא מוגבל ל-MB1. פתרון הגדלת הבלוקים אמנם יכול להועיל בטווח המיידי אבל יש לו חסרונות מהותיים בטווח הארוך כאשר הוא מעמיד את הרשת בסיכון ומדלל את כוחם של המשתמשים לטובתן של קבוצות מיעוט חזקות ברשת (בלי להיכנס לפרטים הטכנים). זוהי בדיוק הפילוסופיה ההפוכה ממה שביטקוין מייצג כמטבע מבוזר שבו לכל השחקנים ברשת יש כוח לקבל החלטות. ואכן, המשתמשים נעמדו על רגליהם האחריות ודחקו את הנסיון לפגוע בביזוריות של המטבע. בחודשים האחרונים הרשת רעשה וגעשה בדיונים סוערים בנוגע לפתרון הגדלת הבלוקים שדרש פיצול משרשרת הבלוקים המקורית ויצירת מטבע חדש עד שאתמול (8/11/17) יצא הצוות שהציע את הפתרון (SegWit2X) בהודעה שבשל חוסר הסכמה של הקהילה כולה לדרך שבה הם בחרו ללכת הם נסוגים מהרעיון לפצל את המטבע ואת  הקהילה וימשיכו לתמוך בחוקי הפרוטוקול המקורי. אלו חדשות טובות לביטקוין ששוב הוכיח את כוחו המבוזר והראה שאי אפשר לכפות עליו חוקים שנוגדים את האינטרס של המשתמשים עצמם. עם זאת, לצד שמחתם של משתמשים רבים, בעיית העמלות עדיין לא נפתרה ושאר הפתרונות המוצעים עדיין בפיתוח וספק אם נראה אותן מיושמים בטווח הקרוב. אז ביטקוין ניצח בעוד קרב בדרך להיות המטבע הטוב ביותר שראתה האנושות, אבל המלחמה רק התחילה. חוץ מהדיונים המתנהלים בתוך הקהילה ישנם גם דיונים בנוגע להגדרתו של ביטקוין. מדינות שונות נוקטות גישות שונות ביחס להגדרתו, שהיא קריטית לענייני מיסוי. רגולטורים מסביב לעולם עוד לא לגמרי עיכלו את הטכנולוגיה החדשה ועדיין חלוקים באופן התיחסותם למטבע. בספטמבר 2015 הודיעה הסוכנות האמריקאית (CFTC) שהיא מסווגת את ביטקוין כנכס, שכידוע, חייב במס רווחי הון. היפנים, לעומת זאת, הכירו בו כאמצאי תשלום כשהפרשנות החוקית למשמעות המושג עדיין מעורפלת. עמדת רשות המיסים בישראל עדיין לא לגמרי מגובשת ובטיוטה לחוזר שהוציאו בתחילת השנה נראה שהנטייה של הרשות היא לסווג את ביטקוין כנכס (שכאמור חייב במס רווחי הון). עם זאת, ביטקוין הוא מטבע. זה ייעודו וזה שימושו וזוהי גם עמדתו של איגוד הביטקוין הישראלי המבקש להכיר בו כמטבע. אולם, הגדרתו של ביטקוין כמטבע תפטור את המשתמשים מתשלום מס וכל עוד זה תלוי ברשות המיסים ספק אם לשם תנשב הרוח. אם זאת, מדינות מבינות שמדינה שלא תאפשר התקדמות טכנולוגית-פיננסית בסדר גודל שכזה עלולה למצוא את עצמה מאחור ולכן כרגע מדינות רבות בוחרות באסטרטגיה של "נחכה ונראה" ועדיין לא נוקטות פעולות משמעותיות בתחום החקיקה. בכל מקרה, לפני ביצוע פעולות יש להתייעץ עם מומחה מס בתחום. לסיום, ביטקוין הוא בשורה ענקית לשוק הפיננסי ואולי הניסוי הכלכלי הגדול ביותר שידעה האנושות. בתשע השנים שבו פועלת הרשת היא ידעה ניסיונות תקיפה מסוגים שונים ומגופים שונים ונכון להיום הראתה עמידות ואפשרה את הפונקציה המרכזית שלה - מטבע אלקטרוני מאובטח שאינו דורש גורם מתווך. מלחמות הביטקוין עדיין בעיצומן, אבל הקרב האחרון הוכיח שבביטקוין הגודל (בלוק) לא קובע.  **הכותב הוא מומחה בתחום המטבעות הווירטואליים ותעשיית הקריפטו.