יו"ר ועדת העבודה והרווחה דורש מהאוצר: החליטו על מדיניות המשך החל"ת וגבשו מענה לתעסוקה גמישה
ועדת העבודה והרווחה דנה היום בהסדרי חל"ת וחל"ת גמיש לעובדים במלחמה. בפתח הוועדה אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר כי הוא מבקש לקבל נתונים אודות מספר העובדים שהוצאו לחל"ת מאז פרוץ המלחמה ואת עלויות דמי האבטלה שושלמו בתקופה זו ביחס לשנה שעברה. על פי נתוני משרד האוצר 137,419 אנשים שהו בחל"ת מאז פרוץ המלחמה. לדברי נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים: "חל"ת אינה פרוצדורה שנהוגה בימי שיגרה ולכן ההנחה היא שכמות האנשים שיצאו לחל"ת היא ברובה תוצאה של המלחמה. כל פרט זכאי לעלות דמי אבטלה אחרת כשנקבעת על פי שכרו, לכן ההמלצה שלנו הוא לבחון את כמות הראשים ולא את ההוצאה". נציגים שונים של מעסיקים ועובדים בהם הגיעו לוועדה וביקשו להאריך את מתווה החל"ת הקיים וכן לגבש מתווה של חל"ת גמיש, במטרה לתת ודאות למשק ולאפשר החזרה חלקית של עובדים לתעסוקה. על פי ההצעות השונות לחל"ת גמיש, עובדים שישובו לתעסוקה חלקית יקבלו שכר בהתאם לעבודתם והמדינה תשלים את הפער ביחס לשכרו המלא, במסגרת דמי אבטלה חלקיים שישולמו לעובד או לחילופין, במסגרת שיפוי המעסיק. מדריך - חל"ת במלחמה - כל מה שצריך לדעת
באוצר לא רוצים להאריך את תנאי החל"ת המשופרים
נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר התייחסה ראשית לדרישה להאריך את תנאי החל"ת המיוחדים: "על פי נתוני האשראי של השבועות האחרונים יש עלייה בהוצאות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ויש גם ירידה דרסטית בהיקף היוצאים לחל"ת ועלייה בהיקף החוזרים". לדבריה "כל אלה מצביעים על התאוששות שלא מצדיקה תנאים מועדפים למי שיוצא לחל"ת בינואר, מתוך הנחה שעסק שנפגע כבר הוציא את העובדים באוקטובר- נובמבר". לגבי הארכה של הזכאות לדמי אבטלה אמרה: "בקורונה המדינה רצתה לעודד אנשים להיות בבית ולכן האריכה את הזכאות, לדעתנו יותר מידי, באופן שהקשה לאחר מכן להחזיר את העובדים. עכשיו יש ענפים שמשוועים לידיים עובדות וצריך תמריצים שיחזירו אנשים לשוק העבודה. לכן לא צריך לייצר מדיניות שמתמצת את הפרט לא לחפש עבודה. אנחנו כן מזהים אוכלוסיות שיש לבחון עבורן מענים, בהם מפונים, משרתי המילואים, בני ובנות זוגם ונעשית לשם כך עבודה בימים אלה". עובדים בני 67, יצאתם לחל"ת בלי דמי אבטלה? זה הפתרון של המדינה עבורכםחל"ת גמיש
באשר לאפשרות של חל"ת גמיש אמרה: "מדובר בפתרון שבהחלט נשקל, גם בתקופת הקורונה, אולם במחקר שעשה ב-OECD נמצא שמדינות הפעילו חל"ת גמיש לא הורידו את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת, אלא להיפך, בפועל עובדים נוספים הוצאו לחל"ת חלקי ולכן בפועל זה דווקא העלה ולא הוריד את ההוצאה הציבורית. בנוסף, עובד שנמצא בחל"ת מלא פנוי לחפש עבודה אחרת בענף אחר. בענפים כמו תיירות או פנאי, שהירידה בפעילות בהם ככל הנראה תימשך הדבר הנכון ברמה המשקית היא כן להסיט את העובדים האלה לענפים אחרים שזקוקים להם". בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "משרדי הממשלה צריכים להחליט מיד על מדיניות המשך החל"ת, לפחות לינואר ופברואר. לגבי הנושא של חל"ת גמיש, אני מציע לאמץ את המונח 'תעסוקה גמישה' ולקיים שולחנות עגולים של משרדי הממשלה עם המעסיקים ונציגי הענפים, כדי לאפשר לאנשים לחזור לעבוד, וגם לתת את הדעת לפי אזורים שונים. אנחנו מבקשים לקבל בתוך חודש דיווח על האפשרויות שגובשו. בנוסף, הוועדה ממתינה לקבל בהקדם את הפתרונות המתגבשים עבור המפונים, משרתי המילואים ובני זוגם שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה".
אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר
פאלו אלטו רוכשת את סייבר ארק - המרוויח הגדול הוא האיש שהמציא את החברה ולקח אותה כל הדרך מאפס ל-23 מיליארד דולר, ומרוויחים נוספים - כ-3,000 עובדי חברה שקיבלו מניות ואופציות; הצלחה ישראלית
פאלו אלטו רוכשת את סייברארק לפי מחיר אפקטיבי של כ-23 מיליארד דולר. העסקה היא בעיקרה במניות ולכן הסכום שנמסר על ידי החברות - 25 מיליארד דולר לא רלבנטי, כי פאלו אלטו ירדה ביומיים (יום שבו היתה השמועה ויום שבו היתה ההודעה בכ-10%). גם 23 מיליארד דולר זה כמובן מכובד מאוד. אודי מוקדי היו"ר של החברה והמייסד שלה הוביל אותה בעצם מאפס לשווי פנומנלי כשבדרך הוא משנה מודל עסקי, רוכש חברות, מטולטל על ידי השווקים, אבל נאמן למערכות של סייברארק וממוקד בתחום הפעילות שלה - אבטחת זהויות.
מוקדי שמימש מניות בעבר במספר הזדמנויות בסכום מצרפי של מאות מיליונים בודדים, כולל מימושים של כ-25 מיליון דולר בשנה האחרונה, מחזיק על פי הדיווח האחרון במניות בסכום של כ-230 מיליון דולר. הוא המרוויח העיקרי בעסקה, אבל סייברארק ידועה כמתגמלת במניות - RSU ואופציות.
סייברארק על פי נתוני הדוח השנתי האחרון חילקה כ-2.7 מיליון מניות לעובדים כשהיא מחלקת מדי שנה מעל 1.1 מיליון מניות - בדומה לכמות המניות שממומשת. בשנה שעברה היא חילקה מניות שביטאו הטבה לעובדים בסך של כ-230 מיליון דולר. השנה על רקע העלייה במניה זה כנראה היה אמור להיות 300-400 מיליון דולר. רגע לפני המיזוג לעובדים יש סדר גודל של 2.7-3 מיליון מניות (כשהם מימשו מתחילת השנה מניות בלפחות 200 מיליון דולר).
כמות המניות הזו כשמחיר המניה עומד על 435 דולר מבטאת שווי של כ-1.3 מיליארד דולר, אם ניקח את המימושים מתחילת השנה מדובר על כ-1.5 מיליארד דולר של הטבות ומימושים לעובדים. הסכום הזה ניתן לרוב עובדי החברה. בסוף 2024 לחברה כ-3,800 עובדים, כיום מעל 4,200 עובדים, אבל כמובן שככל שיש יותר וותק לעובד כך חבילת המניות שווה יותר (כתוצאה מעליית ערך המניה וגם מכמות חלוקה גדולה יותר - באם הוא לא מימש את המניות). למעשה, שווי ההטבה נגזר מהוותק ומתפקיד העובד. ככל שהתפקיד משמעותי יותר החבילה של ההטבות גודלה יותר.
- פאלו אלטו רוכשת את סייברארק ב-25 מיליארד דולר
- פי 3 בשלוש שנים ועכשיו אקזיט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהערכה גסה לכ-2,600-3,000 עובדים יש מניות חסומות וזה אומר שלעובד בממוצע יש מניות בשווי העולה על חצי מיליון דולר. הממוצע הזה כמו תמיד לא מייצג, כי יש שכבה גדולה של מנהלים בכירים שמקבלת כמויות עצומות של מניות. מדובר בעשרות בודדות - כ-20-30 עובדים שמקבלים אפילו קרוב לשליש מהמניות והם מרוויחים סכומים מאוד משמעותיים של כ-8-10 מיליון דולר ואפילו יותר. אם ננטרל אותם מהמשוואה כדי להבין כמה מקבל "עובד ממוצע" עדיין נקבל, בחישוב שמרני, סכום מרשים של 300-400 אלף דולר. אלו מניות - אין כאן מחיר מימוש. המס אגב על עובדים בארץ הוא המס על השכר עד למחיר שבו היתה ההקצאה של המניה ועקרונית אם מחכים כשנתיים אז ההפרש נחשב לרווח הון והמס הוא 25%. אחרת הוא מס לפי מדרגות השכר.