צילום: משרד האוצר

האם נגמרו הקלות החל"ת? האוצר עוד לא החליט

גם מתווה הפיצויים לעסקים בדצמבר עדיין לא נקבע

עמית בר | 01/12/2023 10:06 (10)

אנחנו בדצמבר והאוצר עדיין לא החליט לגבי המשך הקלות על החל"ת (חופשה ללא תשלום). כזכור באוצר ניסו להימנע ממתן הקלות לקבלת אבטלה בתקופת החל"ת. הם ראו מה קרה בתקופת הקורונה ואיך הסבסוד של החל"ת בעצם גרם לחברות רבות, מוטות כוח עבודה, לרבות פוקס להרוויח בשעת המשבר.

אז בשלב הראשון הם לא הסכימו להקלות בקבלת כספים בחל"ת, אבל אז הראל ויזל מפוקס הפעיל לחץ גדול - הוא פשוט הוציא אלפי עובדים לחל"ת בלי הקלות, והמשמעות היא שהעובדים האלו וכמובן שעובדים נוספים בהוצאו לחל"ת, לא יקבלו כספים בתקופה הזו.

הראל ויזל, הבעלים של פוקס ניצח את בצלאל סמוטריץ, שר האוצר, והאחרון מיד סיפק הקלות לחל"ת כדי שהעובדים יקבלו כספים בתקופת המלחמה. בפועל, לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופה שבין 07.10.2023 ל-30.11.2023 יושמו הקלות בתנאים שעיקרה תקופת חל"ת קצרה משמעותית כדי לעמוד בתנאים של קבלת כספים - שבועיים בלבד. בנוסף קוצרה תקופת האכשרה, בוטל הצורך לנצל לפני החל"ת ימי חופש ועוד.

כך בעצם העובדים שיצאו לחל"ת קיבלו דמי אבטלה. לא בכל המקרים זה בדומה למה שקיבלו בעבר, עובד עם בונוסים ועובד לפי שעות נפגע מהמהלך, אבל לפחות יש שכר מסוים.

הקלות החל"ת הסתיימו - מה יקרה בדצמבר

הקלות החל"ת הסתיימו אתמול ולא ידוע אם יוארכו. באוצר יעדיפו שלא להאריך את ההקלות ויטענו ובצדק, נכון לעכשיו - שיש התאוששות במשק. אבל כם הם יודעים שהכל עלול להשתנות בכל רגע נתון כתלות של הלחימה בדרום והתקדמות בלחימה בצפון.

על רקע זה, ובהינתן שהנפגעים הם העובדים ולא החברות, האוצר חייב לטפל בסוגיה הזו במהירות. דמיינו שמוציאים עובדים לחל"ת והם לא יודעים אם יקבלו כספים בחודש דצמבר ובהמשך. אם הם היו יודעים זאת, הם היו יכולים לדרוש את התפטרותם - שכן הוצאה לחל"ת היא פגיעה בתנאים ועשויה להיחשב כפיטורים תחת תנאים של פיצויים ואבטלה.

בשבועות האחרונים קצב המפוטרים והיוצאים לחל"ת ירד ממעל 6,000 ביום למתחת ל-3,000 ביום. אך עד כה יצאו פוטרו ובעיקר יצאו לחל"ת קרוב ל-200 אלף איש. כך או כך, על פי ההערכות הדחייה בהחלטה נוחה לאוצר. הוא יכול בכל שלב לאשר את הזכאות לחל"ת בדצמבר, אך הוא רוצה לבחון את השטח וכל יום שעובר ובו יש סימנים של שיפור כלכלי, מחזקים אותו ביכולת לבטל את ההקלות, לפחות את חלקן.

קיראו עוד ב"קריירה"

מדריך - חל"ת במלחמה - כל מה שצריך לדעת

מתווה הפיצוי לעסקים בדצמבר - עדיין אין דבר כזה

החל"ת הוא הקלה שמתגלגלת לעובדים, אבל באוצר עדיין לא התייחסו לפיצויים שיינתנו בדצמבר לעסקים. כזכור באוצר קבעו מנגנונים שמתייחסים למיקום העסק, כאשר התמיכה בעוטף תהיה מוחלטת ומלאה וכך גם בישובים שקרובים לגבול. אלא שבמסגרת המתווה ניתן פיצוי לכל העסקים בארץ באם המלחמה פגעה בהם בהכנסות במעל 25%. המתווה מתייחס לתמיכה משני סוגים - תמיכה בהוצאות השכר ותמיכה בהוצאות הקבועות.

באוצר בנו נוסחה שלפיה ככל שהפגיעה גדולה יותר כך הפיצוי משמעותי יותר. התמיכה הזו קריטית לרבבות רבות של עסקים, אלא שהיא מתייחסת כאמור לחודשים אוקטובר ונובמבר.

גם כאן, לאוצר במובן מסוים עדיף להתקדם ולראות "מה יוליד יום?", אלא שזה מגביר את תחושת האי וודאות של העסקים שגם כך נמצאים בתקופת אי וודאות. אנחנו כבר ב-1 בדצמבר, בשלב זה אין תמיכה מממשלתית בדצמבר. בשבוע הבא, מנהלי החברות והעסקים יצטרכו לדעת מה מצבם - האם יש תמיכה של המדינה או לא? כי אם לא, הם יכולים לנקוט בפעולות כמו למשל פיטורי עובדים, הוצאה לחל"ת ועוד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
הזוייים 03/12/2023 12:48
הגב לתגובה זו
אצל כץ זה לא היה קורה
7.
תומס 02/12/2023 19:10
הגב לתגובה זו
לא יכול להיות שהם לא נותנים לנו הקלות. אנשים בתחום התעופה בנתב״ג לא יקבלו עזרה מהמדינה זה מזכיר לי כמו את התקופה של הקורונה. אני ועוד רבים לא נקבל עזרה על החלת נעזוב את מקום העבודה שלנו והתמונות של אחרי הקורונה יחזורו שוב לנתב"ג. לכן עדיף להם לעזור לנו לעובדים הפשוטים ולא לעסקים הגדולים
6.
רחל 02/12/2023 14:03
הגב לתגובה זו
היקר בשביל סמוטריצי,שהוא,רו"מ והממשלה מקבלים משכורות שמאנות מאות,למרות שחצי מי השרים והמשרדים שלהם לא עושים כלום,והחצי השני,סמוטריץ ונתניהו,הורסים את העם והמדינה.העם זה לא חשוב לו.
5.
יורם 01/12/2023 22:26
הגב לתגובה זו
יש הרבה חברות שעצרו לגמריי פעילות ופתחו חברות חדשות אליהן העבירו את כל הפעילות של החברה המושבתת כדיי שיקבלו אליה את מלוא הפיצוי.
4.
יוסי 01/12/2023 19:43
הגב לתגובה זו
כספים שהיית אמור להישתמש בעבור המילחמה שמרת לאינטרסים שלך. אבל לגבי פיצוי לעצמאים בדצמבר אתה עדיין חושב פשוט בושה
3.
בנימין 01/12/2023 19:06
הגב לתגובה זו
כיצד אמורים בעלי חברות לנהוג , אם אין להם מושג מה קורה עם מתוה הפיצויים בדצמבר הזוי !!!
2.
יניב בן מוחא 01/12/2023 12:01
הגב לתגובה זו
סמוטריץ זה רק אחד מהאנשים הקטנים בממשלת ה..חורבן של מר נתניהו
1.
יותם 01/12/2023 11:15
הגב לתגובה זו
ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה
המגיב 03/12/2023 02:09
הגב לתגובה זו
יחד עם חבריהם ב"הבימה", שבכל שנה מקבלת מיליונים לכיסוי חובות, וכך גם האוניברסיטאות.
המגיב 03/12/2023 00:06
הגב לתגובה זו
ולהשיבם לחילונים

צילום: shutterstock

"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור Z

ענת גלעד | 04/12/2025 10:42

נושאים בכתבה שעות עבודה עבודה מרחוק

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב

להמשך הכתבה לחץ כאן