בימים האחרונים, המונח חופשה ללא תשלום – חל"ת – חזר להדהד בשיח הציבורי, על רקע ההסלמה הביטחונית מול איראן והשלכותיה על המשק. סגירת קניונים, בתי קפה, מסעדות ומרכזי בילוי, לצד שיבושים בתחבורה ובלוגיסטיקה, פוגעים קשות בעסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לשמור על פעילות סדירה. כפי שפורסם לאחרונה, ההסתדרות מזהירה מפני משבר ממושך בשוק העבודה, וחברת מליסרון – המחזיקה בקניוני עופר – התריעה כי אם המגבלות יימשכו, ייתכן ש"מאות אלפי עובדים" ייאלצו לצאת לחל"ת. מדובר אומנם באמירה של החברה, אך היא מחדדת את עוצמת הלחץ שמורגש כיום בקרב המעסיקים.

האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה

מליסרון: "לא תהיה ברירה אלא להוציא מאות אלפים לחל"ת"

המעסיק לא משלם לי - זה תקין?

• גל חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן: כמעט שלוש מאות אלף עובדים נעדרו מהעבודה ביוני
• מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היעדר מתווה ממשלתי ברור לפיצוי לעסקים ולעובדים בתקופת המלחמה מגביר את החששות של העסקים והעובדים. החשש הוא ששכירים רבים, בעיקר בענפי השירותים והמסחר, יימצאו עצמם ללא שכר או עם הכנסה חלקית בלבד.

חל"ת, יש להזכיר, הוא הסדר שבו עובד מושעה מעבודתו, אך יחסי העבודה נשמרים. בדרך כלל מדובר בהחלטה שדורשת הסכמה הדדית, אך בתקופות חירום – כמו במלחמת 7 באוקטובר ובקורונה – המעסיק היה רשאי להוציא עובדים לחל"ת גם באופן חד-צדדי, כל עוד הוא פועל בהתאם להנחיות המדינה. בתקופה זו, העובד אינו מקבל שכר, לא צובר ימי חופשה או זכויות פנסיוניות, אך לאחר תקופה מסוימת – לרוב 30 ימים – ייתכן ויהיה זכאי לדמי אבטלה, בכפוף לתנאים שמגדיר הביטוח הלאומי. בתקופות מסוימות, כמו בקורונה, המדינה קיצרה את התקופה המזכה, אך נכון לעכשיו אין החלטה דומה.

השלכות האפשרות שחל"ת יהפוך לכלי נרחב שוב בשוק העבודה הן מרחיקות לכת. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ב-2023, הוצגו הקלות זמניות, ובהן קיצור תקופת החל"ת המינימלית והגמשת הזכאות לדמי אבטלה, אך כעת נראה שהמנגנון הממשלתי פחות מוכן לפעול באותה מידה. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, קרא לממשלה להציג מנגנון סיוע מיידי, פשוט ויעיל – אך בשלב הזה אין עדיין מתווה מגובש או תקציב ייעודי לפיצוי.

• כמה מרוויחים בהייטק? עד 45 אלף שקל לחייל משוחרר; האם יש משבר תעסוקה? "אני אופטימית"
• 20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש...

לנוכח מצב אי-הוודאות, המעסיקים נאלצים לקבל החלטות תוך כדי תנועה, ורבים שוקלים את החל"ת כאלטרנטיבה לפיטורים – זמנית, לפחות. מנגד, עובדים רבים עדיין לא יודעים האם יקבלו שכר מלא בסוף החודש. בינתיים האוצר דורש מפיקוד העורף שלא לסגור מקומות שאינם חיוניים. בפועל, מקומות עבודה לא חיוניים לא עובדים או עובדים בעבודה מהבית-מרחוק. אך בפיקוד העורף מדגישים כי הוראות החירום הם עד 30 ביוני. 

שאלות ותשובות: מה צריך לדעת על חל"ת והמצב הנוכחי?

מהו חל"ת?
חל"ת (חופשה ללא תשלום) הוא מצב שבו העובד מושעה מהעבודה, אך נשמרים יחסי העבודה בינו לבין המעסיק. בתקופה הזו, הוא אינו מקבל שכר, אך ההעסקה לא מסתיימת.

האם נדרשת הסכמה לחל"ת?
בדרך כלל כן, אך בתקופות חירום, המעסיק רשאי להוציא עובדים לחל"ת גם ללא הסכמתם, בכפוף להוראות הממשלה או לצווים מיוחדים.

מה ההבדל בין חל"ת בזמן שגרה לבין תקופת חירום?
במצבי חירום יש לעיתים הקלות בתנאים – כמו קיצור משך הזמן שמזכה בדמי אבטלה או גמישות בתהליך. עם זאת, התמיכה הכספית מהמדינה אינה בהכרח מלאה.

מתי זכאים לדמי אבטלה?
ככלל, עובד בחל"ת עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה לאחר תקופה של 30 ימים – או פחות, אם ייקבע אחרת – בתנאי שהוא עומד בתנאי הסף של הביטוח הלאומי.

מה קורה לפנסיה ולביטוחים במהלך חל"ת?
בחל"ת אין הפרשות פנסיוניות שוטפות. ביטוחים מסוימים, כמו ביטוח חיים, עשויים להימשך לזמן מוגבל. חשוב לבדוק את התנאים מול קופות הגמל וחברות הביטוח.

האם ימי חל"ת נחשבים לפיצויי פיטורים?
14 הימים הראשונים של חל"ת לרוב נחשבים לצורך ותק. התקופה שמעבר לכך אינה נחשבת לזכויות כמו פיצויי פיטורים או חופשה.

האם העובד שומר על משרתו בתום החל"ת?
כן – במצב רגיל העובד אמור לחזור לתפקידו, אלא אם הוסכם מראש אחרת, או אם המעסיק מבצע שינוי מהותי.

האם חל"ת משפיע על ימי הבראה וחופשה?
כן. בתקופת חל"ת העובד לא צובר זכויות כמו ימי חופשה, הבראה או מחלה.

האם עובד יכול לבקש חל"ת בעצמו?
כן – בהסכמה עם המעסיק, ולעיתים רק לאחר ניצול ימי חופשה קיימים. לרוב, היוזמה מגיעה מהמעסיק.

מה ההשלכות אם אין צו חירום?
במצב כזה, אין סמכות להוציא עובד לחל"ת בלי הסכמה. פעולה כזו עשויה להיחשב כפיטורים לכל דבר.

מה ההבדל בין חל"ת לפיטורים?
בחל"ת, העובד נשאר חלק מהמערכת, אך לא מקבל שכר. בפיטורים, היחסים מסתיימים לגמרי. חל"ת ללא מועד סיום מוגדר עלול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאים.

אילו זכויות נפגעות במהלך חל"ת?
חופשה, הבראה, ימי מחלה, פנסיה והפרשות – כולם נעצרים במהלך תקופת החל"ת.

האם חל"ת כפוי הוא חוקי?
בתקופות חירום – כן. אבל גם אז חובה להיצמד להוראות החוק, ולשקול את הפגיעה האפשרית בזכויות העובד.

איך עובד יכול להתנגד לחל"ת כפוי?
הוא יכול לדרוש שימוע, להגיש תלונה או תביעה אם הוא סבור שהמעסיק פעל בניגוד לחוק או ללא הצדקה מספקת.

האם המדינה משנה מדיניות חל"ת לפי תקופה?
כן. בקורונה היו הקלות רבות, כולל קיצור פרוצדורות. נכון להיום, אין מתווה חדש דומה – אך ייתכן שיוצג בקרוב.

מה הסיכון הכלכלי המרכזי?
אם לא יינתן פתרון מערכתי – החשש הוא לעלייה באבטלה, פגיעה בצריכה, האטה בפעילות העסקית, וסיכון למעגל כלכלי שלילי במיוחד בענפים כמו קמעונאות ותיירות.

האם יש תמיכה ממשלתית כיום?
לא קיים כרגע מתווה רשמי או מנגנון פיצוי רחב. יש דרישות להקמתו, אך בינתיים – רוב העסקים והעובדים נותרים באי־ודאות.

למה עסקים קטנים חשופים יותר?
לעסקים קטנים ובינוניים לרוב אין רזרבות כספיות, והם תלויים בפדיון יומי. עצירת הפעילות יוצרת לחץ מיידי על היכולת לשלם שכר.

מה יכולים עובדים לעשות?
לבחון שימוש בימי חופשה, להגיש בקשה לדמי אבטלה, לבדוק זכויות מול הביטוח הלאומי, ולהיעזר ביועץ משפטי במידת הצורך.

איך ניתן למנוע חל"ת המוני?
שילוב של מתווה ממשלתי לתמיכה, מודלים של עבודה גמישה, והפעלת עסקים תחת מגבלות בטיחות – כפי שמוצע בימים אלה – עשויים לסייע בהפחתת התופעה