נתחיל בתשובה קצרה על השאלה בכותרת - אם העסק לא מוגדר כעסק חיוני, המעסיק לא חייב לשלם שכר על הימים האלו. אבל כדאי להבין את המצב במלואו - מהזווית של המדינה, המעסיקים והעובדים.       

הכל תלוי בהתפתחות המלחמה, אבל סיכוי טוב שבקרוב משרד האוצר יציע תוכנית למעסיקים ולעובדים - פיצוי וחל"ת, כדי להפחית את הפגיעה בעסקים ובעובדים. הרחבה - האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה. עם זאת, נכון לעכשיו יש מלכוד. העובדים חייבים להגיע אם העסק נחשב חיוני. מנגד, אי אפשר להתקהל ולעבוד במקומות שלא חיוניים. ומכאן שעסקים לא חיוניים לא פועלים ואם כך - אין גם משכורת לעובדים. 

מה עושים? יש מקומות שאפשר לעבוד מרחוק. אבל יש הרבה מקומות שלא - האם העובדים לא יקבלו שכר? האם המעסיקים ישלמו שכר למרות שאין עבודה?    

מיום שישי שר הביטחון חתם על צו המעגן את המצב החריג, ובמקביל, שר העבודה הפעיל את פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום – מהלך שמסדיר את המעמד של עובדים, מעסיקים ומקומות העבודה בעת הזו. משרד העבודה, בשיתוף פיקוד העורף, פרסם שורה של הנחיות וכללים שיכולו עד ליום ראשון, ה־30 ביוני, אז צפויה להתקיים הערכת מצב מחודשת. אם לא יהיו שינויים דרמטיים במצב הביטחוני – יתכן שהמגבלות יוארכו. אפשר גם שזה יהיה קצר יותר - הכל פתוח. 

• ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
• ירידה של עד 12% במספר המועסקים סמוך לגבול; ענף ההייטק נבלם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במסגרת ההנחיות הנוכחיות, נאסר לפתוח מקומות עבודה שאינם מוגדרים "חיוניים" או "קיומיים". מדובר בסגירה כמעט מוחלטת של כלל מקומות העבודה, למעט שירותים שאושרו בצווים ממשלתיים. זאת, לצד השבתת מוסדות החינוך, הפעלת שירותי תחבורה ציבורית במתכונת חרום וגיוס מילואים נרחב.

רק מקומות עבודה שמספקים שירותים החיוניים לתפקוד המדינה והאוכלוסייה – כגון אספקת מים, חשמל, מזון, בריאות, תברואה ותקשורת – רשאים להמשיך לפעול. עובדים שנדרשים להמשיך בעבודתם תחת ההגדרה הזו – מחויבים להגיע, ולמעשה אי-הגעה שאינה מוצדקת עלולה להיחשב עבירה פלילית.

ומה עם השכר?

לשאלה הגדולה – מי זכאי לשכר – התשובה ניתנת לפי הסיווג:

• רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
• דקלה קפצן מונתה למנכ"לית נוקד קפיטל
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר

• עובדים בשירותים חיוניים – זכאים לשכר רגיל.

• עובדים שאינם נכללים בהגדרה זו – נכון לעכשיו, אין חובה לשלם להם שכר. כלומר, אם מקום עבודתם נסגר ואין באפשרותם לעבוד מרחוק – לא מובטח שיקבלו שכר.

עם זאת, בניסיון העבר (כגון בתקופת הקורונה, מבצע שומר חומות ומלחמת חרבות ברזל), הממשלה פרסמה בדיעבד מתווה פיצויים – אך הדבר לרוב ארך מספר חודשים. במילים אחרות: עובדים רבים עלולים למצוא עצמם בינתיים ללא שכר – תוך תקווה לפיצוי עתידי.

עבודה מרחוק – תלוי בהחלטת המעסיק

במצב הנוכחי, המדינה מאפשרת עבודה מהבית – אך רק באישור המעסיק. כלומר, לעובד אין זכות לדרוש עבודה מרחוק. מאידך, מעסיק יכול להציע לעובדים לעבוד מהבית, ואם הדבר מתאפשר – העובדים מחויבים לכך. יחד עם זאת, עסקים רבים מתחשבים במצב כמו שהות עם ילדים בבית או מגבלות טכנולוגיות.

מי שגויס בצו 8 – או בכל מסגרת מילואים – מוגן מפני פיטורים באופן מלא. בנוסף, החוק קובע כי גם לאחר שחרור מהמילואים, קיימת תקופת חסינות של בין 30 ל־60 ימים, תלוי במשך השירות. תשלום תגמולים למשרתי מילואים נעשה כרגיל, על ידי הביטוח הלאומי, בהתאם למנגנונים הרגילים.

הורה שנעדר מעבודתו בשל סגירת מוסדות החינוך – גם הוא מוגן מפני פיטורים, בתנאים מסוימים: מדובר בילד עד גיל 14, ובתנאי שאין במקום העבודה של ההורה סידור חלופי להשגחה. חשוב גם לציין כי הזכות הזו ניתנת לרוב רק להורה אחד מבני הזוג, ושההורה השני מחויב בעבודה. גם כאן, הפרת הוראה זו מצד המעסיק עשויה להיחשב עבירה פלילית.

למעסיקים אסור להימנע מצעדים חד-צדדיים, בעיקר פיטורים או דרישה לחזרה לעבודה בניגוד להנחיות. כל ניסיון לחייב עובד להגיע לעבודה בניגוד להוראות פיקוד העורף – אסור ובלתי חוקי.

המדינה אמנם טרם פרסמה מתווה פיצוי, אך ההמלצה הגורפת בשלב זה היא לקיים הידברות ישירה עם העובדים: לקבוע מנגנונים לעבודה מרחוק – אם מתאפשר. לשקול תשלום שכר על חשבון ימי חופשה. לנסח הסדרים זמניים בכתב.