המעסיק לא משלם לי - זה תקין?
זכויות וחובות של העובדים וגם - הזכויות והחובות של המעסיקים על רקע המלחמה עם איראן
נתחיל בתשובה קצרה על השאלה בכותרת - אם העסק לא מוגדר כעסק חיוני, המעסיק לא חייב לשלם שכר על הימים האלו. אבל כדאי להבין את המצב במלואו - מהזווית של המדינה, המעסיקים והעובדים.
הכל תלוי בהתפתחות המלחמה, אבל סיכוי טוב שבקרוב משרד האוצר יציע תוכנית למעסיקים ולעובדים - פיצוי וחל"ת, כדי להפחית את הפגיעה בעסקים ובעובדים. הרחבה - האם ישלחו אתכם לחל"ת? התוצאות הכלכליות של המלחמה. עם זאת, נכון לעכשיו יש מלכוד. העובדים חייבים להגיע אם העסק נחשב חיוני. מנגד, אי אפשר להתקהל ולעבוד במקומות שלא חיוניים. ומכאן שעסקים לא חיוניים לא פועלים ואם כך - אין גם משכורת לעובדים.
מה עושים? יש מקומות שאפשר לעבוד מרחוק. אבל יש הרבה מקומות שלא - האם העובדים לא יקבלו שכר? האם המעסיקים ישלמו שכר למרות שאין עבודה?
מיום שישי שר הביטחון חתם על צו המעגן את המצב החריג, ובמקביל, שר העבודה הפעיל את פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום – מהלך שמסדיר את המעמד של עובדים, מעסיקים ומקומות העבודה בעת הזו. משרד העבודה, בשיתוף פיקוד העורף, פרסם שורה של הנחיות וכללים שיכולו עד ליום ראשון, ה־30 ביוני, אז צפויה להתקיים הערכת מצב מחודשת. אם לא יהיו שינויים דרמטיים במצב הביטחוני – יתכן שהמגבלות יוארכו. אפשר גם שזה יהיה קצר יותר - הכל פתוח.
- ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
- ירידה של עד 12% במספר המועסקים סמוך לגבול; ענף ההייטק נבלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההנחיות הנוכחיות, נאסר לפתוח מקומות עבודה שאינם מוגדרים "חיוניים" או "קיומיים". מדובר בסגירה כמעט מוחלטת של כלל מקומות העבודה, למעט שירותים שאושרו בצווים ממשלתיים. זאת, לצד השבתת מוסדות החינוך, הפעלת שירותי תחבורה ציבורית במתכונת חרום וגיוס מילואים נרחב.
רק מקומות עבודה שמספקים שירותים החיוניים לתפקוד המדינה והאוכלוסייה – כגון אספקת מים, חשמל, מזון, בריאות, תברואה ותקשורת – רשאים להמשיך לפעול. עובדים שנדרשים להמשיך בעבודתם תחת ההגדרה הזו – מחויבים להגיע, ולמעשה אי-הגעה שאינה מוצדקת עלולה להיחשב עבירה פלילית.
ומה עם השכר?
לשאלה הגדולה – מי זכאי לשכר – התשובה ניתנת לפי הסיווג:
- עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?
- כמה מרוויחים בהייטק? עד 45 אלף שקל לחייל משוחרר; האם יש משבר תעסוקה? "אני אופטימית"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת...
-
עובדים בשירותים חיוניים – זכאים לשכר רגיל.
-
עובדים שאינם נכללים בהגדרה זו – נכון לעכשיו, אין חובה לשלם להם שכר. כלומר, אם מקום עבודתם נסגר ואין באפשרותם לעבוד מרחוק – לא מובטח שיקבלו שכר.
עם זאת, בניסיון העבר (כגון בתקופת הקורונה, מבצע שומר חומות ומלחמת חרבות ברזל), הממשלה פרסמה בדיעבד מתווה פיצויים – אך הדבר לרוב ארך מספר חודשים. במילים אחרות: עובדים רבים עלולים למצוא עצמם בינתיים ללא שכר – תוך תקווה לפיצוי עתידי.
עבודה מרחוק – תלוי בהחלטת המעסיק
במצב הנוכחי, המדינה מאפשרת עבודה מהבית – אך רק באישור המעסיק. כלומר, לעובד אין זכות לדרוש עבודה מרחוק. מאידך, מעסיק יכול להציע לעובדים לעבוד מהבית, ואם הדבר מתאפשר – העובדים מחויבים לכך. יחד עם זאת, עסקים רבים מתחשבים במצב כמו שהות עם ילדים בבית או מגבלות טכנולוגיות.
מי שגויס בצו 8 – או בכל מסגרת מילואים – מוגן מפני פיטורים באופן מלא. בנוסף, החוק קובע כי גם לאחר שחרור מהמילואים, קיימת תקופת חסינות של בין 30 ל־60 ימים, תלוי במשך השירות. תשלום תגמולים למשרתי מילואים נעשה כרגיל, על ידי הביטוח הלאומי, בהתאם למנגנונים הרגילים.
הורה שנעדר מעבודתו בשל סגירת מוסדות החינוך – גם הוא מוגן מפני פיטורים, בתנאים מסוימים: מדובר בילד עד גיל 14, ובתנאי שאין במקום העבודה של ההורה סידור חלופי להשגחה. חשוב גם לציין כי הזכות הזו ניתנת לרוב רק להורה אחד מבני הזוג, ושההורה השני מחויב בעבודה. גם כאן, הפרת הוראה זו מצד המעסיק עשויה להיחשב עבירה פלילית.
למעסיקים אסור להימנע מצעדים חד-צדדיים, בעיקר פיטורים או דרישה לחזרה לעבודה בניגוד להנחיות. כל ניסיון לחייב עובד להגיע לעבודה בניגוד להוראות פיקוד העורף – אסור ובלתי חוקי.
המדינה אמנם טרם פרסמה מתווה פיצוי, אך ההמלצה הגורפת בשלב זה היא לקיים הידברות ישירה עם העובדים: לקבוע מנגנונים לעבודה מרחוק – אם מתאפשר. לשקול תשלום שכר על חשבון ימי חופשה. לנסח הסדרים זמניים בכתב.
- 2.אנונימי 17/06/2025 20:27הגב לתגובה זוישנם עובדים המעוניינים לעבוד מקום העבודה שלהם אינו מאפשר בצדק עפ החוק אבל אין להם ימי חופש.מה יעשו לא יקבלו שכר יכנסו למעגל החובות ההלוואות והעוני
- 1.בלחסן 16/06/2025 12:32הגב לתגובה זוהעיקר שממשיכים לתרום לישיבות
עבודה מודרנית (דאל אי)עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?
המשרות ההתחלתיות נעלמות, אבל זה לא אומר שעובדים צעירים יפגעו יותר מוותיקים - ניתוח ומצב עולמי
החששות גוברים: בינה מלאכותית מחליפה משימות בסיסיות וזה משפיע מאוד על שוק העבודה. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם הראשונים להסתגל, אבל הפעם המשרות של צעירים הן הראשונות להיעלם. המבוגרים חייבים להצטרף למרוץ, אחרת יישארו מאחור - והאם אנו עדים להאטה זמנית או לשינוי יסודי בשוק העבודה?
בשנה האחרונה, וכשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, נשמעים קולות רבים המזהירים מפני השלכותיה על עובדים מכל הגילאים. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים משמעותיים בשוק העבודה, אך גם על פוטנציאל צמיחה.
המשרות ההתחלתיות נעלמות - אבל זה רק חצי הסיפור
האיום הראשוני והמידי הוא על עובדים צעירים בראשית דרכם. מחקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, כמו זה של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם בחודש שעבר, מצביעים על האטה משמעותית בגיוס עובדים בני 22–25 במקצועות שנחשפים במיוחד ליכולות AI, כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות ותחומי ניתוח נתונים בסיסיים. על פי המחקר, מאז אימוץ נרחב של AI ב-2022, נרשמה ירידה של 13% בתעסוקה בקרב קבוצת הגיל הזו בתחומים מושפעים מאוד מאוטומציה. משימות שנתפסו בעבר כשלב ראשון לבניית קריירה, כגון כתיבת קוד ראשוני, ניתוח נתונים פשוטים או תמיכה טכנית, ניתנות כיום לביצוע מהיר ויעיל על ידי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT או כלים דומים.
הדאגה המרכזית היא שצעירים לא יצליחו "לדרוך על המדרגה הראשונה" בסולם הקריירה, מה שייצור פער מתמשך בינם לבין עובדים ותיקים שכבר ביססו ניסיון מקצועי. אם לא ניתן להם להיכנס לשוק העבודה, איך יפתחו את אותה מומחיות שמגנה על עובדים ותיקים מפני אוטומציה? נתונים מחברת Revelio Labs, שפורסמו בספטמבר, מחזקים את החשש: פרסומי משרות התחלתיות בארה"ב ירדו בכ-35% מאז ינואר 2023. דוח של SignalFire מהזמן האחרון מוסיף כי בוגרים טריים מהווים כיום רק 7% מגיוסי החברות הגדולות, ירידה מ-11% ב-2022. כלכלנים כמו אריק ברינולפסון (Erik Brynjolfsson) מסטנפורד מזהירים כי "הצעירים הם 'הקנריות במכרה' – הם הראשונים להיפגע, אבל זה סימן לשינויים רחבים יותר". התוצאה? שיעור אבטלה בקרב בוגרים טריים עלה ל-5.3% ב-2025, לעומת 4% בממוצע הכללי.
לקחי העבר: למה דווקא הצעירים תמיד יוצאים מנצחים?
למרות החששות, כל מהפכה טכנולוגית קודמת לימדה שיעור דומה: בטווח הקצר יש זעזוע, אבל בטווח הארוך הצעירים מסתגלים מהר יותר. ההיסטוריה אינה רק אנלוגיה - היא מבוססת על דפוסים שניתן למדוד. במהפכת המחשבים האישיים בשנות ה-80, עובדים ותיקים שלא ידעו להקליד או להשתמש במחשב מצאו עצמם מחוץ לשוק, בעוד צעירים שגדלו על מחשבים בבתי ספר או באוניברסיטאות הפכו לכוח מניע עיקרי במשרדים ובתעשייה. מחקר של הבנק העולמי מ-2024 מציין כי אימוץ המחשב האישי הוביל ליצירת 2.6 מיליון משרות חדשות בארה"ב עד סוף העשור, רבות מהן על ידי דור ה-X.
20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
הבינה המלאכותית צפויה להוביל לפיטורי רבבות במגזר הציבורי; ומה זה יעשה במגזר הפרטי?
הכרזה אמיצה של החשב הכללי יהלי רוטנברג: 20,000 עובדי מדינה בעיקר בתפקידי מטה , שהם שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה יוחלפו במערכות בינה מלאכותית. במילים אחרות, הוא צופה לפיטורי 20,000 עובדים. לגישתו, המדינה חייבת להצטרף למהפכה הטכנולוגית אחרת היא תישאר מאחור עם שירות ציבורי מיושן ובזבזני.
סיכוי טוב שהפיטורים בכלל במגזר הציבורי יהיו הרבה יותר גדולים - מתוך 450,000 עובדים במגזר הציבורי הרחב, כ-60,000 מועסקים כעובדי מטה במשרדי הממשלה. אבל, גם בתפקידים שהם לא מנטה ה-AI יכול להיכנס ולהחליף, אם כי בראש וראשונה זה בעובדי המטה. ה-AI גם יכול לחסוך המון תשלומים לקבלני משנה ויועצים. מדובר בחיסכון עצום והכרחי כשמעבר לחיסכון הכלכלי, השירות לצרכן יהיה הרבה יותר טוב. אם זה לא יקרה, ורוטנברג הסביר זאת - גם נבזבז הרבה כסף, וגם נקבל שירות לא טוב.
עכשיו דמיינו שזה מה שאומר המעסיק הגדול במדינה, אבל בשבועות וחודשים האחרונים, כמעט כל עסק חושב, בודק ולומד איך הבינה המלאכותית יכולה לחסוך לו בהוצאות. התשובה היא כמעט זהה - פיטורי עובדים והטמעת יכולות AI. כשלוקחים את התמונה הגדולה, מקבלים שמאות רבות של אלפי עובדים בסכנת פיטורים.
המירוץ העולמי: ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המהפכה
ישראל אינה לבדה במגמה הזו. ברחבי העולם, חברות וממשלות כבר מיישמות שינויים דרסטיים. נתחיל בחברות.
מיקרוסופט פיטרה 6,000 עובדים פוטרו במאי האחרון, כש-40% מהם מהנדסי תוכנה. הסיבה היא ש-30% מהקוד בחברה נכתב כיום על ידי מערכות AI.
