"המכונית האוטונומית תגיע מהר משחושבים"

יו"ר אנבידייה הגיע לביקור בישראל לכבוד כנס שערכה החברה, ומאמין שתוך פחות משלוש שנים כבר נראה מכוניות ללא נהג. ולדעתו תעשיית הרכב לא צריכה לחשוש מכך
אלי שאולי, אוטו |

"מכוניות אוטונומיות יגיעו לכביש הרבה יותר מהר ממה שחושבים", כך מעריך ג'נסן הואנג, מייסד ויו"ר אנבידייה (Nvidia). "כבר בשנת 2019 נראה אבות טיפוס רבים ל'רובוטקסי' (מונית שתנוע באופן אוטונומי וללא נהג, א.ש), וב-2020 אני מאמין שתראו כבר הרבה מוניות רובוטיות שפועלות באופן סדיר ואמיתי, ועובדות על הכביש", הואנג, שהקים את ענקית המעבדים הגרפיים, הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, הגיע לביקור בישראל במסגרת כינוס ה- GTC של החברה (ר"ת של GPU Technology Conference), שנערך השנה בישראל. 

"בין 2021 ל-2022 נתחיל כבר לראות מכוניות אוטונומיות פרטיות ברמה 4 על הכבישים. אין הרבה חברות שמתמקדות ברמות 4 ו-5 הגבוהות של נהיגה אוטונומית ושם יהיה היתרון שלנו.

"המוניות הרובוטיות יחלו לעבוד ממש בקרוב, והן יופעלו רק במקומות שמאוד בטוחים לתפעול - אזורים מאוד מוגדרים עם מיפוי דיגיטלי ברמה גבוהה. זה יכול להיות בערים גדולות כמו לוס אנג'לס, ניו-יורק וסן פרנציסקו. קשה להגיד באיזה עיר או מדינה זה יתחיל. היתרון הגדול שלהן יהיה במקומות בהם יש הרבה מוניות ואנשים עושים בהן שימוש תכוף".

לדברי הואנג, "בתחום האוטונומי לא מדובר רק במכוניות - זו תעשיה גדולה שיש בה גם משאיות וכלים נוספים. יש הרבה הזדמנויות בתחום הזה, ולתפישתנו כל דבר שזז יהיה אוטונומי בעתיד". 

הואנג מאמין שלתעשיית הרכב אין מה לחשוש מהמהפכה, לפחות בטווח הקצר. "אני מאמין שבטווח הקצר, של 10 או 20 שנים, יצרניות הרכב ימכרו הרבה יותר מכוניות בזכות המעבר לנהיגה אוטונומית. זאת מכיוון שהיום הכל לא אוטונומי ולא חשמלי, והמכוניות העתידיות יהיו מאוד שונות, וכולם יאהבו אותן וירצו לרכוש. 

"אחרי 20 או 30 שנים אנחנו מקווים שיהיו פחות מכוניות על הכביש: פחות מכוניות שתופסות מקום על הכביש, בחניות ומשתמשות בתשתיות השונות. אנחנו מקווים שתהיה יותר תחבורה שיתופית ושהיא תיקח חלק גדול מהתנועה. אבל אני מצידי כבר מתקשה להמתין לפורשה אי-מישן" (החשמלית המודרנית הראשונה של פורשה). 

אנבידייה, שהחלה את פעילותה בפיתוח מעבדים גרפיים, משקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים בתחומי בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. הפלטפורמות שפיתחה משמשות במגוון יישומים, כולל בתעשיית הרכב. 

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרןטויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרן

נחשף - טויוטה קורולה 'יפנית' במחיר של 160.0 אש"ח

על פי דיווחי 'יוניון מוטורס' יבואנית דגמי טויוטה למשרד החבורה, נרשמה הקורולה ההיברידית אשר תיובא מיפן במחיר של 159,990 ש"ח.

בשלב זה רמת גימור יחידה - לימיטד, עם עשר כריות אוויר ומערכת בטיחות TSS 3.0

יואב פולס |

מאגר נתוני משרד התחבורה טומן בחובו הרבה מידע מעניין. מידע כזה נרשם אתמול על ידי יוניון מוטורס יבואנית דגמי טויוטה לישראל. הטויוטה קורולה, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל מאז ומעולם, נעדרת מהשוק המקומי מזה כמעט שנתיים, עקב החרם הטורקי על ייצוא סחורות לישראל. יוניון מוטורס שכבר הודיעה רשמית על כוונתה לשווק בישראל את הטויוטה הקורולה ההיברידית ממפעלי טויוטה ביפן, רשמה אתמול את הקורולה 'היפנית' ששיווקה יחל בשבועות הקרובים.

הקורולה 'היפנית' תגיע לישראל עם תקינה צפון אמריקאית חלף הקורולה 'הטורקית' בתקינה האירופאית.

מהנתונים שנרשמו במשרד התחבורה עולה כי הקורולה 'היפנית' תגיע עם מערכת בטיחות מקיפה TSS 3.0 ( Toyota Safety Sense ), 10 כריות אוויר, אורות גבוהים אוטומטיים, בלימה אוטומטית ועוד וציון אבזור בטיחות 6.

למיטב הבנתנו הקורולה ההיברידית תגיע בשלב זה ברמת אבזור יחידה - לימיטד, כלומר בניגוד לקורולה הטורקית ששווקה בשלוש רמות גימור, כשהבסיסית ביותר SUN יועדה לציי רכב, הקורולה החדשה תגיעה מאובזרת ללקוחות פרטיים וציי רכב. עם זאת, בהחלט תיתכן בהמשך גירסה משונמכת לציי רכב. בנוסף, הדגם העדכני משלב גם יכולות עדכוני OTA המאפשר עדכוני גירסה ושדרוגי תוכנה ללא צורך להגעה למרכז שירות.


טויוטה קורולה 'יפנית' צילום יצרן

הקורולה 'היפנית' תצוייד במנוע 1.8 ליטר והנעה היברידית, מהדור האחרון של טויוטה, כפי שראינו בטויוטה קורולה קרוס ובטויוטה CHR (שגם היא נעדרת מהשוק עקב החרם הטורקי).

המחיר - 159,990 ש"ח

מפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוקמפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוק

הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל

יעקב צלאל |

בשנים האחרונות, במהלך ביקורי באירועים של תעשיית הרכב, שאלתי מנהלים בכירים בתעשיית הרכב הגרמנית, כיצד הם מתקדמים בדיגיטליזציה של התעשייה (דיגטליזציה קשורה כיום לכל רכיב במכונית מהנעה ועד מערכות אינפוטיינמנט ונהיגה אוטונומית). השאלות הגיעו על רקע הכישלונות המתמשכים של קבוצת פולקסווגן, קבוצת הרכב הגדולה בעולם, ביישום יכולות דיגיטליות למרות השקעות של מיליארדי יורו והתברברות של יצרניות וקבוצות טיר 1 גרמניות בתחום.

לפני יותר משנתיים, באירוע בווינה שאלתי את תומאס שמאל, חברת הנהלת קבוצת פולקסווגן אחראי למו״פ, מדוע Cariad, חטיבת הדיגיטל של הקבוצה, אינה מנוהלת ע״י מקצוען בדיגיטל, אלא ע״י מהנדס מכאני. אין לזה חשיבות, אמר שמאל, מאחר שמדובר ב ״עבודת צוות״, ואין חשיבות יתרה למי שעומד בראש הצוות.

כעבור חודשיים פוטרה ההנהלה הבכירה של Cariad, במקומה מונתה הנהלה חדש, שבראשה הוצב, כצפוי, מהנדס מכאני.

הסבר רחב יותר לתופעה קיבלתי בקריאת הספר Kaput The end of the German Miracle שכתב וולפנג מנשאו (Münchau), עיתונאי גרמני.

הספר אינו מתייחס לתעשיית הרכב בלבד, אם כי על תמונת השער מצוירת מכונית דמוית חיפושית המעלה עשן שחור מתא המנוע, אלא הוא מתייחס לכלל הכלכלה, החברה והפוליטיקה הגרמניות, התקועות בעבר.

מנשאו מסביר שמאז מלחמה העולם השנייה ניהלה גרמניה כלכלה ניאו מרכנטליסטית, שמטרתה העיקרית הייתה יצירת עודף במאזן התשלומים תוך מתן דגש לנקודות החוזקה של הכלכלה והתעלמות מהעתיד. בתקופה של לפני מלחמת העולם השנייה חוסל המדע בגרמניה, כאשר לאחר עליית הנאצים לשלטון, מדענים דגולים ברחו, או חוסלו, ומי שנותרו היו מהנדסים מכאנים (ראש וראשון להם פרדיננד פורשה, שאינו מוזכר בספר), שפיתחו וייצרו את כלי המלחמה, הטיס, השיט והתחבורה הגרמניים עבור הוואהרמאכט במלחמת העולם השנייה. אולם מדענים שהיו יכולים להביא לפריצות דרך מדעיות שהשפעתן מעבר להנדסה מכאנית לא נותרו בנמצא.