דוחות

אלקטרה: למרות יציבות בהכנסות, הרווח הנקי זינק ב-24%

שיפור ברווח התפעולי של רוב מגזרי הפעילות הוביל לשיפור בשורת הרווח, כשגם צבר העבודות עלה ל-34 מיליארד שקל 
איציק יצחקי |

הרווח הנקי של אלקטרה בע"מ אלקטרה -1.06%  עלה ב-24.4% לכ-71 מיליון שקל (57.1 מיליון שקל אשתקד) - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. השיפור ברווח נבע משיפור ברווח התפעולי של כל מגזרי הפעילות למעט מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, אשר תוצאותיו מושפעות ממחסור בעובדים כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". בנוסף, צבר העבודות של הקבוצה צמח בכ-14% ברבעון האחרון לסך של לכ-33.7 מיליארד שקל (לעומת 29.6 מיליארד בסוף השנה).

סך ההכנסות נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון - כ-2.95 מיליארד שקל. מצד אחד חלה צמיחה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, מגזר הפעלה שירות ואחזקה ומגזר הזכיינות, ומאידך חלה ירידה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום כתוצאה מההשפעות השליליות של מלחמת 'חרבות ברזל' (בעיקר מחסור בכח אדם).

 

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-214.9 מיליון שקל, לעומת כ-238 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק החברה ברווחי ישויות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, נטו הסתכם ברבעון לכ-11.4 מיליון שקל, לעומת כ-1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברבעון נובעת מרווח של ישות הפועלת ברוסיה במסגרת מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום.

 

הכנסות אחרות, נטו הסתכמו ברבעון לסך של כ-15 מיליון שקל, בהשוואה לכ-900 אלף שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הראשון השנה נרשם רווח בסך של כ-13.4 מיליון שקל בגין מכירת החזקות הקבוצה בזכיין בפרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-5.7% לכ-230 מיליון שקל, לעומת כ-217.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

ממאזן החברה, נכון ל-31 במרץ 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-665.6 מיליון שקל. ההון העצמי בסוף הרבעון הסתכם בכ-2 מיליארד שקל. 

 

בחלוקה למגזרים, ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל הסתכמו לכ-1.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות המלחמה. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-10.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-5.3% לכ-755.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-717.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-10.7% לכ-58.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-29% לכ-499.4 מיליון שקל, לעומת כ-387.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-31% לכ-7.3 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נבעה בעיקר מעלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות הסתכמו לכ-139.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-179.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. במגזר הזכיינות עלו ההכנסות בתקופה בכ-11.8% לכ-334.3 מיליון שקל, לעומת כ-299.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "האסטרטגיה ארוכת הטווח, שאנו מיישמים כבר שנים ארוכות, היא שהניבה את התוצאות הטובות של הרבעון הראשון של שנת 2024, על אף המצב הכלכלי המאתגר במשק הישראלי אשר נובע מהשפעותיה השליליות של מלחמת חרבות ברזל. העובדה שאלקטרה נשענת על מגוון פעילויות סינרגטיות אך שונות, בפיזור גיאוגרפי (בארץ ובחו"ל)  מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה ופיזור סיכונים בתקופות מורכבות הפוקדות את המשק הישראלי.

"כפי שמימשנו בהצלחה בעבר פרויקטי זכיינות שהשבחנו במהלך השנים, כך גם במהלך הרבעון הראשון של השנה מימשנו את החזקותינו בזכיין פרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן, בעסקה שהניבה לנו רווח לצד הקטנה משמעותית של החוב הפיננסי בסך של כ-430 מיליון שקל.

"בתוך כך, במהלך החודשים האחרונים עידכנו על מספר התפתחויות משמעותיות במגזרי הפעילות השונים שלנו. במהלך החודש האחרון חתמנו כחלק מהקבוצה הזוכה בפרויקט הרכבת הקלה 'נופית' על הסכם הזיכיון בפרויקט בהיקף הכנסות של כ-13 מיליארד שקל. בנוסף, לאחרונה  זכינו במכרז להקמת מערך התאורה בטרמינל החדש של שדה התעופה JFK בניו-יורק בהיקף של כ-100 מיליון דולר, זכיה המעידה על ביסוס מיצובן של החברות הבנות שלנו כשחקניות משמעותית בשוק האמריקאי.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות

אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.1%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות חזקות יותר, מדד הבנקים בירידה של 0.4%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ומנגד ת"א נפט וגז מוסיף 0.5%.

בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.