איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: למרות יציבות בהכנסות, הרווח הנקי זינק ב-24%

שיפור ברווח התפעולי של רוב מגזרי הפעילות הוביל לשיפור בשורת הרווח, כשגם צבר העבודות עלה ל-34 מיליארד שקל 
איציק יצחקי |

הרווח הנקי של אלקטרה בע"מ אלקטרה 2%  עלה ב-24.4% לכ-71 מיליון שקל (57.1 מיליון שקל אשתקד) - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. השיפור ברווח נבע משיפור ברווח התפעולי של כל מגזרי הפעילות למעט מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, אשר תוצאותיו מושפעות ממחסור בעובדים כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". בנוסף, צבר העבודות של הקבוצה צמח בכ-14% ברבעון האחרון לסך של לכ-33.7 מיליארד שקל (לעומת 29.6 מיליארד בסוף השנה).

סך ההכנסות נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון - כ-2.95 מיליארד שקל. מצד אחד חלה צמיחה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, מגזר הפעלה שירות ואחזקה ומגזר הזכיינות, ומאידך חלה ירידה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום כתוצאה מההשפעות השליליות של מלחמת 'חרבות ברזל' (בעיקר מחסור בכח אדם).

 

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-214.9 מיליון שקל, לעומת כ-238 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק החברה ברווחי ישויות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, נטו הסתכם ברבעון לכ-11.4 מיליון שקל, לעומת כ-1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברבעון נובעת מרווח של ישות הפועלת ברוסיה במסגרת מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום.

 

הכנסות אחרות, נטו הסתכמו ברבעון לסך של כ-15 מיליון שקל, בהשוואה לכ-900 אלף שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הראשון השנה נרשם רווח בסך של כ-13.4 מיליון שקל בגין מכירת החזקות הקבוצה בזכיין בפרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-5.7% לכ-230 מיליון שקל, לעומת כ-217.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

ממאזן החברה, נכון ל-31 במרץ 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-665.6 מיליון שקל. ההון העצמי בסוף הרבעון הסתכם בכ-2 מיליארד שקל. 

 

בחלוקה למגזרים, ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל הסתכמו לכ-1.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות המלחמה. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-10.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-5.3% לכ-755.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-717.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-10.7% לכ-58.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-29% לכ-499.4 מיליון שקל, לעומת כ-387.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-31% לכ-7.3 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נבעה בעיקר מעלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות הסתכמו לכ-139.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-179.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. במגזר הזכיינות עלו ההכנסות בתקופה בכ-11.8% לכ-334.3 מיליון שקל, לעומת כ-299.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "האסטרטגיה ארוכת הטווח, שאנו מיישמים כבר שנים ארוכות, היא שהניבה את התוצאות הטובות של הרבעון הראשון של שנת 2024, על אף המצב הכלכלי המאתגר במשק הישראלי אשר נובע מהשפעותיה השליליות של מלחמת חרבות ברזל. העובדה שאלקטרה נשענת על מגוון פעילויות סינרגטיות אך שונות, בפיזור גיאוגרפי (בארץ ובחו"ל)  מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה ופיזור סיכונים בתקופות מורכבות הפוקדות את המשק הישראלי.

"כפי שמימשנו בהצלחה בעבר פרויקטי זכיינות שהשבחנו במהלך השנים, כך גם במהלך הרבעון הראשון של השנה מימשנו את החזקותינו בזכיין פרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן, בעסקה שהניבה לנו רווח לצד הקטנה משמעותית של החוב הפיננסי בסך של כ-430 מיליון שקל.

"בתוך כך, במהלך החודשים האחרונים עידכנו על מספר התפתחויות משמעותיות במגזרי הפעילות השונים שלנו. במהלך החודש האחרון חתמנו כחלק מהקבוצה הזוכה בפרויקט הרכבת הקלה 'נופית' על הסכם הזיכיון בפרויקט בהיקף הכנסות של כ-13 מיליארד שקל. בנוסף, לאחרונה  זכינו במכרז להקמת מערך התאורה בטרמינל החדש של שדה התעופה JFK בניו-יורק בהיקף של כ-100 מיליון דולר, זכיה המעידה על ביסוס מיצובן של החברות הבנות שלנו כשחקניות משמעותית בשוק האמריקאי.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה, וגם מה אומר לנו שוק ההנפקות?

שוק ההנפקות בתל אביב מתחמם מחדש, עם חברות נוספות שממהרות לנצל את האופטימיות והמכפילים הנדיבים בבורסה; השוק יגיב להמשך ההתפתחויות במלחמת הסחר

מערכת ביזפורטל |

שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה כבר בחודש הבא לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל, כפול מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם. 

עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.

הבורסה ננעלה אתמול בעליות, מדד ת״א 90 טיפס עד כ-1.1%, ת״א 35 עלה כ-1%, ומדד הנדל״ן בלט עם קפיצה של כ-2%. המומנטום התבסס בעיקר על הודעה מאת שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט כי ארה״ב וסין הגיעו למסרגת על הסכם סחר חדש, כולל תחומים כמו טכנולוגיה, מתכות נדירות ורכישות חקלאיות, מה שמדליק מחדש תקוות לבסוף להסרת חסמים של שנים. עם זאת, חשוב לזכור שמכלולים דומים הודגם בעבר כהתקדמות רק כדי להידחות בסופו של דבר. טראמפ עושה מרתון פגישות במזרח כדי לקדם את האג'נדה שלו, ועל פי הדיווחים האחרונים נראה שישנה התקדמות. לצד ההתקדמות מול סין, ארה"ב חתמה על הסכמי סחר עם מלזיה וקמבודיה, ומסרת הסכם שיתופי עם תאילנד ו-וויאנטם, במה שדוחף את שוקי אסיה לעליות הבוקר. מעבר לים, החוזים מגיבים באופטימיות. החוזים על הנאסדק בולטים בעלייה של 1%, בעוד ה-S&P 500 עולה עד 0.8%.

חזרה לשוק המקומי. המתיחות סביב האפשרות לחזרה למלחמה לא ירדה מהפרק, כאשר אתמול טראמפ נתן אולטימטום של 48 שעות להחזיר את גופות החטופים, ואם לא יהיו לכך השלכות. מעבר למתיחות בדרום, גם המתיחות בצפון חוזרת לכותרות. צה"ל הגביר לאחרונה את התקיפות בלבנון, ועל פי הערכות מעל 300 מחבלי חיזבאללה חוסלו מאז ההסכם על הפסקת האש ורק בשבועיים האחרונים בוצעו מספר חיסולים ממוקדים (בהם עלי חוסיין אל מוסאווי, מבריח אמצעי לחימה, ועוד כמה פקידים מקומיים של הארגון. במקביל הושלם תרגיל אוגדתי נרחב להגברת המוכנות בגבול.

אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה ועם המתיחות בצפון היא מתגברת. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בכל מקרה, בשוק הקונצנזוס כרגע הוא שהורדת הריבית בישראל תקרה בפגישה הקרובה, שכן עד אז צפויים להתבהר הדברים. בכל מקרה, הריבית בארה"ב צפויה לרדת השבוע.