אלקטרה: למרות יציבות בהכנסות, הרווח הנקי זינק ב-24%
הרווח הנקי של אלקטרה בע"מ אלקטרה 3.07% עלה ב-24.4% לכ-71 מיליון שקל (57.1 מיליון שקל אשתקד) - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. השיפור ברווח נבע משיפור ברווח התפעולי של כל מגזרי הפעילות למעט מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, אשר תוצאותיו מושפעות ממחסור בעובדים כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". בנוסף, צבר העבודות של הקבוצה צמח בכ-14% ברבעון האחרון לסך של לכ-33.7 מיליארד שקל (לעומת 29.6 מיליארד בסוף השנה).
סך ההכנסות נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון - כ-2.95 מיליארד שקל. מצד אחד חלה צמיחה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, מגזר הפעלה שירות ואחזקה ומגזר הזכיינות, ומאידך חלה ירידה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום כתוצאה מההשפעות השליליות של מלחמת 'חרבות ברזל' (בעיקר מחסור בכח אדם).
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-214.9 מיליון שקל, לעומת כ-238 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק החברה ברווחי ישויות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, נטו הסתכם ברבעון לכ-11.4 מיליון שקל, לעומת כ-1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברבעון נובעת מרווח של ישות הפועלת ברוסיה במסגרת מגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום.
הכנסות אחרות, נטו הסתכמו ברבעון לסך של כ-15 מיליון שקל, בהשוואה לכ-900 אלף שקל שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הראשון השנה נרשם רווח בסך של כ-13.4 מיליון שקל בגין מכירת החזקות הקבוצה בזכיין בפרויקט מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-5.7% לכ-230 מיליון שקל, לעומת כ-217.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממאזן החברה, נכון ל-31 במרץ 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-665.6 מיליון שקל. ההון העצמי בסוף הרבעון הסתכם בכ-2 מיליארד שקל.
בחלוקה למגזרים, ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל הסתכמו לכ-1.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות המלחמה. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-10.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-29.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-5.3% לכ-755.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-717.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-10.7% לכ-58.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-29% לכ-499.4 מיליון שקל, לעומת כ-387.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-31% לכ-7.3 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נבעה בעיקר מעלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות הסתכמו לכ-139.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-179.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. במגזר הזכיינות עלו ההכנסות בתקופה בכ-11.8% לכ-334.3 מיליון שקל, לעומת כ-299.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "האסטרטגיה ארוכת הטווח, שאנו מיישמים כבר שנים ארוכות, היא שהניבה את התוצאות הטובות של הרבעון הראשון של שנת 2024, על אף המצב הכלכלי המאתגר במשק הישראלי אשר נובע מהשפעותיה השליליות של מלחמת חרבות ברזל. העובדה שאלקטרה נשענת על מגוון פעילויות סינרגטיות אך שונות, בפיזור גיאוגרפי (בארץ ובחו"ל) מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה ופיזור סיכונים בתקופות מורכבות הפוקדות את המשק הישראלי.
"כפי שמימשנו בהצלחה בעבר פרויקטי זכיינות שהשבחנו במהלך השנים, כך גם במהלך הרבעון הראשון של השנה מימשנו את החזקותינו בזכיין פרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן, בעסקה שהניבה לנו רווח לצד הקטנה משמעותית של החוב הפיננסי בסך של כ-430 מיליון שקל.
"בתוך כך, במהלך החודשים האחרונים עידכנו על מספר התפתחויות משמעותיות במגזרי הפעילות השונים שלנו. במהלך החודש האחרון חתמנו כחלק מהקבוצה הזוכה בפרויקט הרכבת הקלה 'נופית' על הסכם הזיכיון בפרויקט בהיקף הכנסות של כ-13 מיליארד שקל. בנוסף, לאחרונה זכינו במכרז להקמת מערך התאורה בטרמינל החדש של שדה התעופה JFK בניו-יורק בהיקף של כ-100 מיליון דולר, זכיה המעידה על ביסוס מיצובן של החברות הבנות שלנו כשחקניות משמעותית בשוק האמריקאי.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
