שמואל רופא ימונה למנכ"ל ריט 1
ריט 1 הודיעה היום על הרחבת צוות הניהול הבכיר ומינויו של מר שמואל רופא למנכ"ל החברה החל ב-1 בינואר 2024, ובהמשך לשותף בחברת הניהול. שמואל רופא (56), רו"ח ומשפטן , כיהן בעבר בשורה של תפקידי ניהול בכירים בחברות ציבוריות ובהם מנכ"ל עוגן נדל"ן מניב וגילץ חברה להשקעות בע"מ. בעשור האחרון עסק רופא בייזום של פרוייקטים משמעותיים בתחום הנדל"ן.
שמואל רופא, המנכ"ל הנכנס: "ריט 1 היא חברה משמעותית בשוק הנדל"ן המניב הישראלי בכלל ומובילה את עולם הריטים הישראלי בפרט. אני שמח ומודה לדירקטוריון החברה על שנתן בי את אמונו ובחר בי להצטרף לצוות המוביל את החברה, כמנכ"ל, ובכוונתי להמשיך להרחיב את פעילותה ולקדם אותה קדימה לטובת ציבור משקיעיה".
לריט 1 היקף תיק נכסים מניבים של כ- 8 מיליארד ש"ח, בשימושי משרדים, מסחר, תעשייה, לוגיסטיקה, בתי חולים סיעודיים, וחניונים ומלונאות, בפיזור גאוגרפי רחב. ברבעון השני דיווחה החברה על נפילה של 70% ברווח הנקי שעמד על 70 מיליון שקל לעומת 270 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה היא שיערוכי נדל"ן נמוכים משמעותית מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה (68 מיליון לעומת 247 אשתקד). הסיבה לשיערוכים הנמוכים היא עליית הריבית במשק. למעשה, התזרימים העתידיים הוונו כלפי מטה (ריבית גבוהה פירושה שכסף עתידי שווה פחות).
ה-FFO ברבעון השני הסתכם ב- 74 מיליון שקל, ירידה של כ-4.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. השינוי ב- FFO הריאלי ביחס לתקופות המקבילות אשתקד נבע בעיקר מהעלייה ב- NOI (והשפעת השיפוץ ברעננה עליו) בניכוי העלייה בהוצאות המימון.
- יו״ר מכון היצוא הישראלי מסיימת את כהונתה
- תומר ראב"ד מונה לתפקיד יו״ר בזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.צדוק צדיק 21/09/2023 21:57הגב לתגובה זוזכתה ריט1 שנבחרו לעמוד בראשה 2 מנכ״לים בעלי תכונות ייחודיות, כל אחד טוב לזמנו. תרבות של אורך רוח לאחד והשני יביא רוח סערה של יצירתיות. בהצלחה שמוליק רופא!
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
