מרכז לוגיסטי של ריט 1
צילום: יח"צ

שמואל רופא ימונה למנכ"ל ריט 1

ריט 1 מרחיבה את צוות הניהול הבכיר - שמואל רופא ימונה למנכ"ל ריט 1 ויצטרף בהמשך כשותף בחברת הניהול; שמואל סייד, המנכ"ל הקודם, ימשיך לכהן כחבר הנהלה ושותף פעיל בחברת הניהול
רוי שיינמן | (1)

ריט 1 הודיעה היום על הרחבת צוות הניהול הבכיר ומינויו של מר שמואל רופא למנכ"ל החברה החל ב-1 בינואר 2024, ובהמשך לשותף בחברת הניהול. שמואל רופא (56), רו"ח ומשפטן , כיהן בעבר בשורה של תפקידי ניהול בכירים בחברות ציבוריות ובהם מנכ"ל עוגן נדל"ן מניב וגילץ חברה להשקעות בע"מ. בעשור האחרון עסק רופא בייזום של פרוייקטים משמעותיים בתחום הנדל"ן. 

שמואל רופא, המנכ"ל הנכנס: "ריט 1 היא חברה משמעותית בשוק הנדל"ן המניב הישראלי בכלל ומובילה את עולם הריטים הישראלי בפרט. אני שמח ומודה לדירקטוריון החברה על שנתן בי את אמונו ובחר בי להצטרף לצוות המוביל  את החברה, כמנכ"ל, ובכוונתי להמשיך להרחיב את פעילותה ולקדם אותה קדימה לטובת ציבור משקיעיה". 

לריט 1 היקף תיק נכסים מניבים של כ- 8 מיליארד ש"ח, בשימושי משרדים, מסחר, תעשייה, לוגיסטיקה, בתי חולים סיעודיים, וחניונים ומלונאות, בפיזור גאוגרפי רחב. ברבעון השני דיווחה החברה על נפילה של 70% ברווח הנקי שעמד על 70 מיליון שקל לעומת 270 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה היא שיערוכי נדל"ן נמוכים משמעותית מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה (68 מיליון לעומת 247 אשתקד). הסיבה לשיערוכים הנמוכים היא עליית הריבית במשק. למעשה, התזרימים העתידיים הוונו כלפי מטה (ריבית גבוהה פירושה שכסף עתידי שווה פחות).

ה-FFO ברבעון השני הסתכם ב- 74 מיליון שקל, ירידה של כ-4.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. השינוי ב- FFO הריאלי ביחס לתקופות המקבילות אשתקד נבע בעיקר מהעלייה ב- NOI (והשפעת השיפוץ ברעננה עליו) בניכוי העלייה בהוצאות המימון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צדוק צדיק 21/09/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    זכתה ריט1 שנבחרו לעמוד בראשה 2 מנכ״לים בעלי תכונות ייחודיות, כל אחד טוב לזמנו. תרבות של אורך רוח לאחד והשני יביא רוח סערה של יצירתיות. בהצלחה שמוליק רופא!
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.