שמואל סייד ריט
צילום: תמר מצפי
דוחות

ריט1: שערוכים נמוכים הפילו את הרווח ב-70%; המנכ"ל מודה: "התפוסה עלולה להיפגע"

ה-FFO ברבעון השני - 74 מיליון שקל, ירידה של כ-4.9% בעקבות עליה ב-NOI בניכוי העליה בהוצאות המימון. המנכ"ל מודה כי מדובר בתקופה מאתגרת, אך מבהיר: "אנחנו בעמדה חזקה"
איציק יצחקי |

חברת מרכזי הנדל"ן המניב ריט 1 ריט 1 -0.78%  מדווחת על נפילה של 70% ברווח הנקי ברבעון השני של השנה כשזה עמד על 70 מיליון שקל לעומת 270 מיליון ברבעון המקביל. הסיבה היא שיערוכי נדל"ן נמוכים משמעותית מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה (68 מיליול לעומת 247 אשתקד). הסיבה לשיערוכים הנמוכים היא עליית הריבית במשק. למעשה, התזרימים העתידיים הוונו כלפי מטה (ריבית גבוהה פירושה שכסף עתידי שווה פחות).

מנגד - ריט 1 מעלה מעט את התחזית השנתית וצופה NOI של 425-430 מיליון שקל לעומת 418-428 מיליון שקל בתחזית הקודמת. החברה צופה כי ה-FFO הריאלי השנה יגיע ל-298-302 מיליון שקל (כ-1.54-1.56 שקל למניה) לעומת 290-300 מיליון שקל (1.50-1.55 שקל למניה) בתחזית הקודמת. החברה מציינת כי תחזיות 2023 אינן כוללת תוספת NOI שנתית חזויה של כ- 54-59 מיליון שקל לאחר השלמת השיפוץ וההשבחה ברעננה.

ה-NOI לרבעון השני של 2023, עלה בכ-3.3% והסתכם בכ-105 מיליון שקל, בהשוואה לכ-102 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התוצאות בתקופה הושפעו מירידת NOI של כ-14 מיליון שקל בחציון הראשון של שנת 2023 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בעקבות פינוי שטחים שהיו מושכרים לאמדוקס ומצויים בתהליך שיפוץ והשבחה במתחם אינפיניטי פארק ברעננה (ירידה של כ- 10 מיליון שקל ברבעון השני של 2023 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

ה-FFO ברבעון השני הסתכם לכ- 74 מיליון שקל, ירידה של כ-4.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. השינוי ב- FFO הריאלי ביחס לתקופות המקבילות אשתקד נבע בעיקר מהעלייה ב- NOI (והשפעת השיפוץ ברעננה עליו) בניכוי העלייה בהוצאות המימון.

הדיבידנד בגין רווחי שנת 2023 צפוי להסתכם בכ-159 מיליון שקל (82 אג' למניה), בהשוואה לכ- 153 מיליון שקל בגין שנת 2022 (80 אג' למניה), ומשקף תשואת דיבידנד של כ- 5% על מחיר המניה למועד זה. תיק הנכסים הסתכם לכ-7.7 מיליארד שקל לעומת כ-7.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.

שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם שעורי תפוסה גבוהים, שבאים לידי ביטוי בצמיחת ה- NOI, פרמטרים תפעוליים נוספים והעלאת תחזיות שנת 2023. מאחר ומרבית חוזי החברה צמודים למדד, החברה רואה בכך הגנה כלכלית לטווח ארוך כנגד ההתחייבויות הפיננסיות צמודות המדד שלה. מתחילת השנה מורגשת במיוחד הסביבה העסקית המאתגרת המאפיינת את המשק הישראלי. במידה וחוסר היציבות יימשך לא מן הנמנע שהדבר ישפיע גם על שיעורי התפוסה בשוק המשרדים. יחד עם זאת, תמהיל תיק הנכסים והמגוון הרחב  (משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה, בתי חולים סעודיים, חניונים ומלונאות) מציב אותנו בעמדה חזקה. האיתנות הפיננסית שלנו מאפשרת לנו לבחון הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות שאנו מאמינים שיובילו אותנו לתוצאות עסקיות גבוהות אף יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

                                                                    

הוצאות המימון נטו של החברה (IFRS) בחציון הראשון של 2023 הסתכמו בכ- 118 מיליון שקל, בהשוואה לסך של כ- 132 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהוצאות המימון נובע בעיקר מירידה של כ- 14 מיליון שקל בהוצאות מהפרשי הצמדה על אג"ח החברה, בשל עליית המדד מתונה יותר, בשיעור 2.5% בחציון הראשון של 2023, ביחס לעליית מדד בשיעור של כ-3.1% בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.