חוות קנאביס תיקון עולם
צילום: חן גלילי

מדוע מניות הקנאביס שיח מדיקל, אינטריוקר ופארמוקן מזנקות בעשרות אחוזים?

הזינוק במניות הקנאביס מגיע על רקע רפורמה של משרד הבריאות בתחום הקנאביס הרפואי - מה היא כוללת?
דור עצמון | (11)

מבט מהיר על המניות שמזנקות היום במסחר בבורסה בתל אביב מראה כי כמה מניות קנאביס רפואי תופסות את ראש הרשימה בהן שיח מדיקל 1.14% אינטרקיור -1.43% פארמוקן . הקפיצות מגיעות לאחר שאתמול פרסם משרד הבריאות את מתווה הרפורמה בתחום הקנביס הרפואי שמטרתו טיוב והפחתת הרגולציה בתחום הקנביס הרפואי בישראל.

המתווה החדש צפוי לצמצם בצורה משמעותית את היקף הרגולציה על העוסקים בשוק הקנביס הרפואי, לייצר ודאות למפוקחים, לסייע בהפחתת עלות הקנביס הרפואי למטופלים ולקדם מחקר ופיתוח בתחום הקנביס הרפואי בישראל. 

המתווה מציג מדיניות ברורה לשנים הקרובות המאופיינת בצמצום היקף הרגולציה והעברת האחריות לגורמים המפוקחים, זאת לצד שמירה על דגשי בריאות ואיכות. בנוסף, בהתאם לחוות דעת מקצועית שתתקבל בהמשך לעבודת ועדת שמר, עוסק המתווה בטיוב אחריות הרגולטור בתחומים נוספים, ובהם החרגת רכיבים שאינם פסיכו-אקטיביים מפקודת הסמים המסוכנים וכן, יישום המעבר ההדרגתי מרישיונות למרשמים - מהלך שיקטין את הנטל הביורוקרטי מהמטופלים ועתיד להקל על מתן טיפול רפואי בקנביס.

עיקרי המתווה החדש:

1. מעבר למרשמים על ידי רופא מומחה – יישום החל מסוף דצמבר 2023 של מתווה המעבר למרשמים בעשר ההתוויות אשר אושרו בתקנות. לאחר שנה מתחילת היישום, יתקיים דיון מעקב והכרעות שיכלול התייחסות להרחבה אפשרית של המתווה.

2. הקלות משמעותיות על אופן עבודת החוות והמפעלים תוך העברת האחריות אליהם – הפחתת מספר בקרות רגולטור ומספר הבדיקות הנדרשות מהעוסק המקיים מערך איכות נאות; ליברליזציית שרשרת הייצור (אפשרות לרישיון מסוג חוות ללא Postharvest או מפעלים עם Postharvest או Postharvest בנפרד) ומעבר בין מקטעים בין עוסקים שונים. 

3. שינוי משמעותי באופן הפיקוח של היק"ר על השוק תוך דגש על העברת האחריות לעוסק. 

4. קידום חדשנות ומו"פ – הקלה דרמטית במנגנוני אישור המחקרים, רישיון מחקר מובנה עבור בעל חווה או מפעל, מתן אישור לחוקרים להנפיק מרשמי קנביס לנשואי המחקר ויצירת נוהל ברור להוכחת בטיחות ויעילות השימוש (ניסויים קליניים) לצורך אישור צורות מתן חדשות של קנביס רפואי.

5. עידוד ופישוט מוחלט של תהליך הייצוא – ייצוא על בסיס הצהרה ללא צורך בבדיקות בשטח, מתן אפשרות לנייד חומר גלם או מוצרים בין עוסקים לשם ייצוא ומתן אישור EU-GMP על ידי המכון לביקורת ותקינה, או גורם נוסף שיסמיך מנכ"ל משרד הבריאות, למפעלים העומדים בכך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

6. חיזוק המדיקליזציה והקלה על המטופלים – עדכון נוהל 106 ובחינת הסרת ההגבלות לטיפול בקנביס כקו אחרון (ללא חובת טיפול מקדימה באופיואידים) בהתאם לשיקול דעת רפואי, הארכה אוטומטית של הרישיונות בהמלצת רופא במקרים בהם יש עיכובים ביורוקרטיים, מעבר לאריזות רפואיות אחידות בהתאם לנוהל רוקחות ותיווי בהתאם לקטגוריות קליניות כמקובל בתחום התרופות.

7. טיוב הגדרת סם מסוכן והתייחסות ל-CBD – בהתאם לכיוון המדיניות של ועדת שמר לגבי פברואר 2024 ואילך, ובהתאם להמלצת צוות ההמשך בראשות בועז לב, בחינת האפשרות להותיר בפקודת הסמים המסוכנים רק רכיבים פסיכו-אקטיביים בריכוז THC (ויתר משפחת הקנבינואידים של THC) מעל 0.3%.

8. אישור ופרסום נוהל עבודה משרדי ברור ושקוף – הנוהל פורסם לציבור ב-30.4.2023 ונגיש באתר משרד הבריאות, מסדיר את אופן העבודה המשרדי אל מול כלל גורמי החוץ ויוצר ודאות לעוסקים.

שר הבריאות משה ארבל: "הרפורמה שמשרד הבריאות מקדם בתחום הקנביס הרפואי מהווה בשורה גדולה לעשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל ולכלכלה הישראלית. כמו במדינות המפותחות ביותר בעולם, גם במערכת הבריאות הישראלית רואים בקנביס הרפואי אמצעי טיפולי - ולכן אנו מחויבים לפעול להקלה על המטופלים הזקוקים לו. אחת מההחלטות הראשונות שקיבל שר הבריאות הקודם הרב אריה דרעי עם כניסתו לתפקיד, הייתה לקדם מהפכה בתחום, והמתווה החדש לצמצום הרגולציה בשוק הקנביס הרפואי הוא צעד שמשלב רגישות חברתית לצד הגנה על בריאות הציבור. משרד בריאות מוביל כעת מדיניות רוחבית של רפורמה ברגולציה של המשרד כלפי המגזר העסקי, והמתווה הזה הוא הוא צעד חשוב במהלך זה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "משרד הבריאות מוביל תפישת מדיניות חדשה של הקלה בנטל הרגולטורי ככל הניתן לצד שמירה על בריאות הציבור. כפי שאנו עושים בתחומי המזון, התמרוקים, התרופות, בתי המרקחת והמכשור הרפואי, כעת גם תחום הקנביס הרפואי עובר רפורמה משמעותית, שתצעיד את התחום קדימה. זהו שינוי פרידגמה משמעותי שמוביל משרד הבריאות לטובת אסדרת תחום הקנביס הרפואי בישראל. 

כיום יש בישראל למעלה מ-120 אלף בעלי רישיונות לקנביס רפואי, השיעור לנפש הגבוה ביותר מכל מדינה מערבית. המתווה יסייע בהורדת הנטל הבירוקרטי על המטופלים ויפחית עבורם את מחירי הקנביס הרפואי, ייצר וודאות ארוכת טווח עבור העוסקים בתחום תוך העברת האחריות לידיהם".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דן 27/08/2023 12:04
    הגב לתגובה זו
    הרצה באותו יום ולאחר כחודש, הנפילות חזרו. אינטקיור ושיח ירדו ב 12 החודשים האחרונים כ 50-70 אחוזים ואלה הן "החזקות" בתחום. כי הן המייבאות המובילות ועל הדרך מחסלות את חקלאות הקנאביס המקומית. מספר החוות הנסגרות בהפסדי ענק מעיד על מצב השוק.
  • 5.
    בולונז 08/08/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
    שווה רק 6.5 מיליון שקל
  • דני 09/08/2023 21:18
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יכול ליבא היום...
  • בולו 15/08/2023 00:19
    אז מדוע אינטרקיור שווה 300 מיליון שקל ושיח 60 מיליון אם כל אחד יכול לייבא?
  • 4.
    אבי 08/08/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    טוגדר חזרה ל100 לפחות
  • 3.
    קנאבואיד 08/08/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    חייבים לעצור את היבוא שפוגע בתעשייה המקומית
  • דני 09/08/2023 21:20
    הגב לתגובה זו
    עלויות גידול גבוהות, משמע מחיר גבוה למטופלים. אין היתכנות לגידול קנאביס בארץ, מחקרים יודע רפואי זה מה שנכון לנו.
  • 2.
    אנונימי 08/08/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
    השר הכי לא מגזרי שיש. כל הכבוד!!!
  • 1.
    הפחתה של רגולציה מגדילה תחרות וירידת מחיר (ל"ת)
    לילי 08/08/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
  • דני 09/08/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    החברות בארץ בנויות ומתנהלות לא נכון. אין קשר לרגולציה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.69%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך