גל בוגין סולגרין
צילום: אייל טואג

ההבטחה לא מומשה: סולגרין מוותרת על סינרג'י ולא תהפוך לגדולה

החברות הבטיחו בראיון משותף לביזפורטל הרים וגבעות ודיברו על שווי של 1.3 מיליארד שקל לחברה הממוזגת - אבל זה כבר לא יקרה. בינתיים סולגרין נסחרת ב-500 מיליון שקל
נתנאל אריאל |

חברת האנרגיה המתחדשת סולגרין שבשליטת (50.6%) קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל 1.72%  תכננה ליצור חברת אנרגיה מתחדשת גדולה בשווי של 1.3 מיליארד שקל, ובחודש פברואר דיווחה על הסכם לא מחייב עם סינרג'י - אבל זה כבר לא יקרה. החברה מדווחת כעת על נסיגה מההסכם, סביר להניח בעקבות הירידות בשווקים, כפי שקורה בתקופה האחרונה גם לגזית גלוב (ג'י סיטי) שישראל קנדה מוותרים עליה, וכן לעסקת רכישת מניות גב ים מאהרון פרנקל. 

הודעת החברה כעת היא יבשה מאוד "הוחלט ב-26 במאי על הפסקת המשא ומתן בין הצדדים". בראיון לביזפורטל שתי החברות הבטיחו הרבה הרים וגבעות, אמרו שזו עסקה מצוינת, דיברו על סינרגיה, על הרבה פוטנציאל ואף על הנפקתה של סינרג'י ב-600-700 מיליון שקל. התכנון המקורי היה שסירג'י תחזיק בכ-33% מהחברה המשותפת, וכי הפורטפוליו המאוחד יהיה בהיקף של כ-2.5 ג'יגה-וואט, מהם כ-500 מגה (חמישית) כבר מחוברים, בהקמה או לקראת הקמה, ולא בשלבי יזום. מתוך כך נתח הפרויקטים המחוברים קטן יותר.

ההבטחות החגיגיות יישארו על הנייר

ההודעה המקורית הייתה כמובן הרבה יותר חגיגית. שם דיברו על כך ש"הסינרגיה בין סולגרין לסינרג'י משמעותית והיא תאפשר לחברה הממוזגת ניצול אופטימלי והתייעלות בכל חוליות שרשרת הערך, מצב שייצור עבורה יתרון תחרותי משמעותי. כמו כן, החיבור בין שתי החברות יהווה כר פורה לייזום והעצמת הפעילות בשוק הבינלאומי והמקומי". החברות הוסיפו "סינרג'י מביאה עמה נכסים בהיקף נרחב בסגמנטים ייחודיים ובפרט בתחום הדו שימוש המהווה כ-80% מהצמיחה השוק המתחדשות".

עוד טענו החברות כי "השלמת העסקה תרחיב ותגוון את מצבת הנכסים ותספק לסולגרין יכולות משמעותיות, תוך ניצול יתרונות לגודל בייזום, הקמה ותפעול, גיוון מקורות המימון, חיסכון בעלויות רכש ועוד. אנו רואים פוטנציאל לסינרגיות רבות עם סינרג'י ומכפיל כוח של ממש בחיבור בין החברות שיתמוך בהאצת צמיחתנו בשנים הבאות והצפת ערך לבעלי המניות" וכי "החיבור בין החברות יאפשר להן להגביר את קצב הצמיחה בתחום ולהרחיב את הפעילות הבינלאומית".

לסינרג'י, שהוקמה ב-2017 צבר פרויקטים בהיקף 850 מגה וואט בשלבים שונים בישראל  (סולארי) וביוון (טורבינות רוח), והיא פועלת לכל אורך שרשרת הערך בתחומה (יזום, הקמה, הפעלה). כ-15 מגה -וואט מיוחס לפרויקטים מחוברים, כ-180 מגה-וואט בהקמה ולקראת הקמה וכ-655 מגה וואט ברישוי, פיתוח וייזום.

לסולגרין פורטפוליו של 1.8 ג'יגה ואט בארצות הברית, ישראל, איטליה, גרמניה ויוון. ואולם מתוך זאת 80 מגה בלבד הם פרויקטים מחוברים כבר, 232 מגה בהקמה או לקראת הקמה - והחלק הארי, 1.443 ג'יגה הוא בשלבי יזום שונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?