גל בוגין ואביעד מור
צילום: אייל טואג (בוגין) תומר סטודיו תומאס (מור)
ראיון

"סולגרין קונה חברה, לא פורטפוליו; תהיה בשוק עוד קונסולידציה"

כך אומרים גל בוגין, יו"ר סולגרין, ואביעד מו"ר, מנכ"ל סינרג'י שתמוזג לתוכה לפי שווי כ-1.3 מיליארד ש' לחברה הממוזגת. על זניחת ההנפקה אומר מור: "זו לא חלופה, בסנטימנט הנוכחי השווי היה פחות משמעותי". עוד סיפרו על חשיבות הצוות שיקלט ויתרון הגודל, גם ליכולת לגייס הון
איתי פת-יה |

"לדעתי המצב היום בו נסחרות בבורסה 12-13 חברות אנרגיה מתחדשת שמרביתן קטנות, הולך לדחוף לקונסולידציה" – מנכ"ל סינרג'י, אביעד מור, כבר בדרך לשם, שהחברה שלו חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם סולגרין שבשליטת (כ-51%) ג'נריישן קפיטל -0.15% לפי שווי של 1.3-1.4 מיליארד שקל לחברה הממוזגת, ובראיון לביזפורטל לצד יו"ר סולגרין גל בוגין, הוא אומר שההיגיון המנחה נכון גם לשאר המתחרות שלה.

בשנה החולפת קידמה סינרג'י תכניות להנפקה לפי שווי של 600-700 מיליון שקל, ומור טוען כעת כי לא מדובר בחלופה או פשרה. "זו לא חלופה, אלא הבנה שלנו שזו עסקה נכונה יותר כדי לייצר יתרון משמעותי לגודל וחברה שתסחר בהיקפים משמעותיים יותר, ותעלה מהר מאד ל'טיר' של השחקניות הגדולות. יש הזדמנויות בשווקים בשנים הקרובות שדורשות השקעות הון גדולות, ומצב בו כל חברה פועלת בנפרד הוא יותר מאתגר מבחינת השקעות שכאלה".

"זה שאנחנו נכנסים לשוק ההון כחברה גדולה שנכנסת למדדים בשאיפה עם השלמת העסקה זה יאפשר לנו לתמוך ביזמות הזו, וזה מה שעמד לנגד עיננו", הוא מוסיף. "סינרג'י היא חברה שיכולה הייתה להנפיק, אך בסנטימנט כזה של השוק נגזר היה שווי פחות משמעותי".

אתם מדברים על היכללות במדדים ויכולות גיוס הון – מזה אנחנו מבינים שלכשתושלם העסקה תצאו להנפקה מניות או מהלך דומה?

בוגין: "אני לא יודע להגיב על זה".

מה בעצם אתם קונים – חברה, עם כל היכולות שלה וכח האדם, או פורטפוליו, כלומר מעניינים אתכם רק הפרויקטים המניבים ואלה שבדרך, ופחות העסקאות שסינרג'י תקדם מכאן והלאה?

"כמובן שאנחנו קונים חברה. אנחנו קונים את כל היכולות, כח האדם, הנכסים.. כל מה שהיא יודעת לעשות ימוזג לתוך סולגרין".

מור: "יש כאן מיזוג של פלטפורמות משלימות, כשכל אחת בעלת מיקוד בתחומים שלה. יש פה הון אנושי בשתי החברות מאד איכותי והיום לגייס כח אדם כזה זה דבר קשה מאד בשוק התחרותי. אין ספק שזה לא רק רכישת פורטופליו – זה גם פורטפוליו וגם ריצה למרחקים ארוכים עם צוות מאד איכותי בטריטוריות מגוונות יותר בתחומי פעילות מגוונים. יש פה יתרון לגודל מאד משמעותי".

את היתרון בגודל מול ספקי הפאנלים וכו' אפשר לדמיין, אך גם בישראל וגם ביוון, שם פועלת סינרג'י, גם סולגרין כבר פעילה – למרות שלא באותם מיקודים – אז למה צריך לקלוט עוד עובדים שיקדמו שם יזמות, רכישת קרקעות לפרויקטים, חיבורים וכו'? הרי לסולגרין כבר יש ניסיון בזה.

בוגין: "פרופיל הפעילות של סינרג'י משלים את זה של סולגרין. סינרג'י מתמקדת בעולם הדו-שימוש, בעיקר במערכות צפות, וזה משהו שקיים רק בצורה קטנה בסולגרין. יש לצוות של סינרג'י יכולות לקדם פעילות כזו לא רק בארץ אלא גם בחו"ל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל אתם בכלל צריכים עוד אנשים כאלה? אילולא המיזוג הייתם בסולגרין מגייסים עוד עובדים שיקדמו יזמות?

"בהחלט שהיינו מגייסים אנשים ומתרחבים לפעילות ובונים יכולות בתחום המערכות הצפות – במקום זה בחרנו למזג חברה שיש לה גם את הצוות, גם את הנכסים המניבים וגם את הצבר העתידי בתחום הזה".

ראינו בשנה החולפת את האכזבה מאנרגיית הרוח באירופה – פשוט לא הייתה מספיק רוח. איך זה משפיע על ההקעות בתחום, האם התמהיל ינוע יותר לטובת השקעות באנרגיה סולארית?

"הייתה שנה ספציפית בה הייתה פחות רוח. לא בכוחינו להשפיע על זה אבל זו אנרגיה מובילה בעולם והיא גדולה יותר בהיקפים מותקנים וכזו שפועלת לאורך כל שעות היממה. אין ספק שחלק מהתמהיל של הפרויקטים יבוא גם משמש וגם מרוח, גם ביו גז ותחומים כאלה אחרים ויש מקום לכולם. הלכה למעשה שנה אחת עם פחות רוח זה לא אומר כלום, מה גם שרואים שינויים די משמעותיים בתנאי מזג האוויר כתוצאה מההתחממות הגלובלית".

ומה לגבי הצעת החקיקה של האיחוד האירופי שיאפשר להגדיר גז טבעי ואנרגיה גרעינית כהשקעה ירוקה בטווח הבינוני? מה זה יעשה לאפשרות לקדם את הפרויקטים שלכם?

"אני לא חושב שהדבר הזה ישנה, בטח לא במדינות בהן אנו פועלים היום באירופה: יוון, איטליה גרמניה - ויהיו נוספות בקרוב. בגרמניה הכורים הגרעיניים נסגרים אז זה לא רלוונטי. באיטליה הרגולציה מאד תומכת בכיוון של אנרגיות מתחדשות, בשנה אחת של יזום אנחנו מעבדים כבר צבר של 700 מגה וואט סולארי, ב-315 מגה יש לנו כבר הסכמי קרקע וב-200 מגה גם יש חיבור מובטח לרשת. השוק שם צומח אקספוננציאלית.

"הדרייבר של הרגולציה שהזכרת הזו הוא להשקעה של גופים מוסדיים באירופה בתחומים אחרים. צריך גם להזכיר שהשוק האירופי לא מתנהל בצורה של מכרזים, אלא במכירת חשמל בתנאי שוק – והסולארי עדיין זול מכל חלופה אחרת".

2.5 ג'יגה ביחד - 95 מגה מחוברים, כ-400 מגה בדרך

הפורטפוליו המאוחד של השתיים יהיה בהיקף של כ-2.5 ג'יגה-וואט. לסינרג'י, שהוקמה ב-2017 צבר פרויקטים בהיקף 850 מגה וואט בשלבים שונים בישראל (סולארי) וביוון (טורבינות רוח). כ-15 מגה -וואט מיוחס לפרויקטים מחוברים, כ-180 מגה-וואט בהקמה ולקראת הקמה וכ-655 מגה וואט ברישוי, פיתוח וייזום. עיקר פעילותה של סינרג'י הינו בתחום הדו-שימוש, בהתקנת מערכות על גבי גגות, מאגרי מים, קירוי חניות, חניונים וקרקעות - ולא בשטחים פתוחים עם מתקנים סולאריים על הקרקע.

לסולגרין פורטפוליו של 1.8 ג'יגה ואט בארצות הברית, ישראל, איטליה, גרמניה ויוון. 80 מגה מחוברים כבר, 232 מגה בהקמה או לקראת הקמה - והחלק הארי, 1.443 ג'יגה הוא בשלבי יזום שונים.

אביעד, בסינרג'י אתם מחזיקים כ-20% מחברת וולטה שפועלת בתחום המערכות הסולאריות הביתיות והקטנות – אתם מתכננים להכנס דרכה לשוק ה-Residential בישראל?

"סינרג'י עצמה לא פיעלה במקטע הזה והעבירה אותו לוולטה ביולי 2020".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: