גל בוגין ואביעד מור
צילום: אייל טואג (בוגין) תומר סטודיו תומאס (מור)
ראיון

"סולגרין קונה חברה, לא פורטפוליו; תהיה בשוק עוד קונסולידציה"

כך אומרים גל בוגין, יו"ר סולגרין, ואביעד מו"ר, מנכ"ל סינרג'י שתמוזג לתוכה לפי שווי כ-1.3 מיליארד ש' לחברה הממוזגת. על זניחת ההנפקה אומר מור: "זו לא חלופה, בסנטימנט הנוכחי השווי היה פחות משמעותי". עוד סיפרו על חשיבות הצוות שיקלט ויתרון הגודל, גם ליכולת לגייס הון
איתי פת-יה |

"לדעתי המצב היום בו נסחרות בבורסה 12-13 חברות אנרגיה מתחדשת שמרביתן קטנות, הולך לדחוף לקונסולידציה" – מנכ"ל סינרג'י, אביעד מור, כבר בדרך לשם, שהחברה שלו חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם סולגרין שבשליטת (כ-51%) ג'נריישן קפיטל 2.55% לפי שווי של 1.3-1.4 מיליארד שקל לחברה הממוזגת, ובראיון לביזפורטל לצד יו"ר סולגרין גל בוגין, הוא אומר שההיגיון המנחה נכון גם לשאר המתחרות שלה.

בשנה החולפת קידמה סינרג'י תכניות להנפקה לפי שווי של 600-700 מיליון שקל, ומור טוען כעת כי לא מדובר בחלופה או פשרה. "זו לא חלופה, אלא הבנה שלנו שזו עסקה נכונה יותר כדי לייצר יתרון משמעותי לגודל וחברה שתסחר בהיקפים משמעותיים יותר, ותעלה מהר מאד ל'טיר' של השחקניות הגדולות. יש הזדמנויות בשווקים בשנים הקרובות שדורשות השקעות הון גדולות, ומצב בו כל חברה פועלת בנפרד הוא יותר מאתגר מבחינת השקעות שכאלה".

"זה שאנחנו נכנסים לשוק ההון כחברה גדולה שנכנסת למדדים בשאיפה עם השלמת העסקה זה יאפשר לנו לתמוך ביזמות הזו, וזה מה שעמד לנגד עיננו", הוא מוסיף. "סינרג'י היא חברה שיכולה הייתה להנפיק, אך בסנטימנט כזה של השוק נגזר היה שווי פחות משמעותי".

אתם מדברים על היכללות במדדים ויכולות גיוס הון – מזה אנחנו מבינים שלכשתושלם העסקה תצאו להנפקה מניות או מהלך דומה?

בוגין: "אני לא יודע להגיב על זה".

מה בעצם אתם קונים – חברה, עם כל היכולות שלה וכח האדם, או פורטפוליו, כלומר מעניינים אתכם רק הפרויקטים המניבים ואלה שבדרך, ופחות העסקאות שסינרג'י תקדם מכאן והלאה?

"כמובן שאנחנו קונים חברה. אנחנו קונים את כל היכולות, כח האדם, הנכסים.. כל מה שהיא יודעת לעשות ימוזג לתוך סולגרין".

מור: "יש כאן מיזוג של פלטפורמות משלימות, כשכל אחת בעלת מיקוד בתחומים שלה. יש פה הון אנושי בשתי החברות מאד איכותי והיום לגייס כח אדם כזה זה דבר קשה מאד בשוק התחרותי. אין ספק שזה לא רק רכישת פורטופליו – זה גם פורטפוליו וגם ריצה למרחקים ארוכים עם צוות מאד איכותי בטריטוריות מגוונות יותר בתחומי פעילות מגוונים. יש פה יתרון לגודל מאד משמעותי".

את היתרון בגודל מול ספקי הפאנלים וכו' אפשר לדמיין, אך גם בישראל וגם ביוון, שם פועלת סינרג'י, גם סולגרין כבר פעילה – למרות שלא באותם מיקודים – אז למה צריך לקלוט עוד עובדים שיקדמו שם יזמות, רכישת קרקעות לפרויקטים, חיבורים וכו'? הרי לסולגרין כבר יש ניסיון בזה.

בוגין: "פרופיל הפעילות של סינרג'י משלים את זה של סולגרין. סינרג'י מתמקדת בעולם הדו-שימוש, בעיקר במערכות צפות, וזה משהו שקיים רק בצורה קטנה בסולגרין. יש לצוות של סינרג'י יכולות לקדם פעילות כזו לא רק בארץ אלא גם בחו"ל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל אתם בכלל צריכים עוד אנשים כאלה? אילולא המיזוג הייתם בסולגרין מגייסים עוד עובדים שיקדמו יזמות?

"בהחלט שהיינו מגייסים אנשים ומתרחבים לפעילות ובונים יכולות בתחום המערכות הצפות – במקום זה בחרנו למזג חברה שיש לה גם את הצוות, גם את הנכסים המניבים וגם את הצבר העתידי בתחום הזה".

ראינו בשנה החולפת את האכזבה מאנרגיית הרוח באירופה – פשוט לא הייתה מספיק רוח. איך זה משפיע על ההקעות בתחום, האם התמהיל ינוע יותר לטובת השקעות באנרגיה סולארית?

"הייתה שנה ספציפית בה הייתה פחות רוח. לא בכוחינו להשפיע על זה אבל זו אנרגיה מובילה בעולם והיא גדולה יותר בהיקפים מותקנים וכזו שפועלת לאורך כל שעות היממה. אין ספק שחלק מהתמהיל של הפרויקטים יבוא גם משמש וגם מרוח, גם ביו גז ותחומים כאלה אחרים ויש מקום לכולם. הלכה למעשה שנה אחת עם פחות רוח זה לא אומר כלום, מה גם שרואים שינויים די משמעותיים בתנאי מזג האוויר כתוצאה מההתחממות הגלובלית".

ומה לגבי הצעת החקיקה של האיחוד האירופי שיאפשר להגדיר גז טבעי ואנרגיה גרעינית כהשקעה ירוקה בטווח הבינוני? מה זה יעשה לאפשרות לקדם את הפרויקטים שלכם?

"אני לא חושב שהדבר הזה ישנה, בטח לא במדינות בהן אנו פועלים היום באירופה: יוון, איטליה גרמניה - ויהיו נוספות בקרוב. בגרמניה הכורים הגרעיניים נסגרים אז זה לא רלוונטי. באיטליה הרגולציה מאד תומכת בכיוון של אנרגיות מתחדשות, בשנה אחת של יזום אנחנו מעבדים כבר צבר של 700 מגה וואט סולארי, ב-315 מגה יש לנו כבר הסכמי קרקע וב-200 מגה גם יש חיבור מובטח לרשת. השוק שם צומח אקספוננציאלית.

"הדרייבר של הרגולציה שהזכרת הזו הוא להשקעה של גופים מוסדיים באירופה בתחומים אחרים. צריך גם להזכיר שהשוק האירופי לא מתנהל בצורה של מכרזים, אלא במכירת חשמל בתנאי שוק – והסולארי עדיין זול מכל חלופה אחרת".

2.5 ג'יגה ביחד - 95 מגה מחוברים, כ-400 מגה בדרך

הפורטפוליו המאוחד של השתיים יהיה בהיקף של כ-2.5 ג'יגה-וואט. לסינרג'י, שהוקמה ב-2017 צבר פרויקטים בהיקף 850 מגה וואט בשלבים שונים בישראל (סולארי) וביוון (טורבינות רוח). כ-15 מגה -וואט מיוחס לפרויקטים מחוברים, כ-180 מגה-וואט בהקמה ולקראת הקמה וכ-655 מגה וואט ברישוי, פיתוח וייזום. עיקר פעילותה של סינרג'י הינו בתחום הדו-שימוש, בהתקנת מערכות על גבי גגות, מאגרי מים, קירוי חניות, חניונים וקרקעות - ולא בשטחים פתוחים עם מתקנים סולאריים על הקרקע.

לסולגרין פורטפוליו של 1.8 ג'יגה ואט בארצות הברית, ישראל, איטליה, גרמניה ויוון. 80 מגה מחוברים כבר, 232 מגה בהקמה או לקראת הקמה - והחלק הארי, 1.443 ג'יגה הוא בשלבי יזום שונים.

אביעד, בסינרג'י אתם מחזיקים כ-20% מחברת וולטה שפועלת בתחום המערכות הסולאריות הביתיות והקטנות – אתם מתכננים להכנס דרכה לשוק ה-Residential בישראל?

"סינרג'י עצמה לא פיעלה במקטע הזה והעבירה אותו לוולטה ביולי 2020".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים