גל בוגין ואביעד מור
צילום: אייל טואג (בוגין) תומר סטודיו תומאס (מור)
ראיון

"סולגרין קונה חברה, לא פורטפוליו; תהיה בשוק עוד קונסולידציה"

כך אומרים גל בוגין, יו"ר סולגרין, ואביעד מו"ר, מנכ"ל סינרג'י שתמוזג לתוכה לפי שווי כ-1.3 מיליארד ש' לחברה הממוזגת. על זניחת ההנפקה אומר מור: "זו לא חלופה, בסנטימנט הנוכחי השווי היה פחות משמעותי". עוד סיפרו על חשיבות הצוות שיקלט ויתרון הגודל, גם ליכולת לגייס הון
איתי פת-יה |

"לדעתי המצב היום בו נסחרות בבורסה 12-13 חברות אנרגיה מתחדשת שמרביתן קטנות, הולך לדחוף לקונסולידציה" – מנכ"ל סינרג'י, אביעד מור, כבר בדרך לשם, שהחברה שלו חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם סולגרין שבשליטת (כ-51%) ג'נריישן קפיטל 0.61% לפי שווי של 1.3-1.4 מיליארד שקל לחברה הממוזגת, ובראיון לביזפורטל לצד יו"ר סולגרין גל בוגין, הוא אומר שההיגיון המנחה נכון גם לשאר המתחרות שלה.

בשנה החולפת קידמה סינרג'י תכניות להנפקה לפי שווי של 600-700 מיליון שקל, ומור טוען כעת כי לא מדובר בחלופה או פשרה. "זו לא חלופה, אלא הבנה שלנו שזו עסקה נכונה יותר כדי לייצר יתרון משמעותי לגודל וחברה שתסחר בהיקפים משמעותיים יותר, ותעלה מהר מאד ל'טיר' של השחקניות הגדולות. יש הזדמנויות בשווקים בשנים הקרובות שדורשות השקעות הון גדולות, ומצב בו כל חברה פועלת בנפרד הוא יותר מאתגר מבחינת השקעות שכאלה".

"זה שאנחנו נכנסים לשוק ההון כחברה גדולה שנכנסת למדדים בשאיפה עם השלמת העסקה זה יאפשר לנו לתמוך ביזמות הזו, וזה מה שעמד לנגד עיננו", הוא מוסיף. "סינרג'י היא חברה שיכולה הייתה להנפיק, אך בסנטימנט כזה של השוק נגזר היה שווי פחות משמעותי".

אתם מדברים על היכללות במדדים ויכולות גיוס הון – מזה אנחנו מבינים שלכשתושלם העסקה תצאו להנפקה מניות או מהלך דומה?

בוגין: "אני לא יודע להגיב על זה".

מה בעצם אתם קונים – חברה, עם כל היכולות שלה וכח האדם, או פורטפוליו, כלומר מעניינים אתכם רק הפרויקטים המניבים ואלה שבדרך, ופחות העסקאות שסינרג'י תקדם מכאן והלאה?

"כמובן שאנחנו קונים חברה. אנחנו קונים את כל היכולות, כח האדם, הנכסים.. כל מה שהיא יודעת לעשות ימוזג לתוך סולגרין".

מור: "יש כאן מיזוג של פלטפורמות משלימות, כשכל אחת בעלת מיקוד בתחומים שלה. יש פה הון אנושי בשתי החברות מאד איכותי והיום לגייס כח אדם כזה זה דבר קשה מאד בשוק התחרותי. אין ספק שזה לא רק רכישת פורטופליו – זה גם פורטפוליו וגם ריצה למרחקים ארוכים עם צוות מאד איכותי בטריטוריות מגוונות יותר בתחומי פעילות מגוונים. יש פה יתרון לגודל מאד משמעותי".

את היתרון בגודל מול ספקי הפאנלים וכו' אפשר לדמיין, אך גם בישראל וגם ביוון, שם פועלת סינרג'י, גם סולגרין כבר פעילה – למרות שלא באותם מיקודים – אז למה צריך לקלוט עוד עובדים שיקדמו שם יזמות, רכישת קרקעות לפרויקטים, חיבורים וכו'? הרי לסולגרין כבר יש ניסיון בזה.

בוגין: "פרופיל הפעילות של סינרג'י משלים את זה של סולגרין. סינרג'י מתמקדת בעולם הדו-שימוש, בעיקר במערכות צפות, וזה משהו שקיים רק בצורה קטנה בסולגרין. יש לצוות של סינרג'י יכולות לקדם פעילות כזו לא רק בארץ אלא גם בחו"ל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל אתם בכלל צריכים עוד אנשים כאלה? אילולא המיזוג הייתם בסולגרין מגייסים עוד עובדים שיקדמו יזמות?

"בהחלט שהיינו מגייסים אנשים ומתרחבים לפעילות ובונים יכולות בתחום המערכות הצפות – במקום זה בחרנו למזג חברה שיש לה גם את הצוות, גם את הנכסים המניבים וגם את הצבר העתידי בתחום הזה".

ראינו בשנה החולפת את האכזבה מאנרגיית הרוח באירופה – פשוט לא הייתה מספיק רוח. איך זה משפיע על ההקעות בתחום, האם התמהיל ינוע יותר לטובת השקעות באנרגיה סולארית?

"הייתה שנה ספציפית בה הייתה פחות רוח. לא בכוחינו להשפיע על זה אבל זו אנרגיה מובילה בעולם והיא גדולה יותר בהיקפים מותקנים וכזו שפועלת לאורך כל שעות היממה. אין ספק שחלק מהתמהיל של הפרויקטים יבוא גם משמש וגם מרוח, גם ביו גז ותחומים כאלה אחרים ויש מקום לכולם. הלכה למעשה שנה אחת עם פחות רוח זה לא אומר כלום, מה גם שרואים שינויים די משמעותיים בתנאי מזג האוויר כתוצאה מההתחממות הגלובלית".

ומה לגבי הצעת החקיקה של האיחוד האירופי שיאפשר להגדיר גז טבעי ואנרגיה גרעינית כהשקעה ירוקה בטווח הבינוני? מה זה יעשה לאפשרות לקדם את הפרויקטים שלכם?

"אני לא חושב שהדבר הזה ישנה, בטח לא במדינות בהן אנו פועלים היום באירופה: יוון, איטליה גרמניה - ויהיו נוספות בקרוב. בגרמניה הכורים הגרעיניים נסגרים אז זה לא רלוונטי. באיטליה הרגולציה מאד תומכת בכיוון של אנרגיות מתחדשות, בשנה אחת של יזום אנחנו מעבדים כבר צבר של 700 מגה וואט סולארי, ב-315 מגה יש לנו כבר הסכמי קרקע וב-200 מגה גם יש חיבור מובטח לרשת. השוק שם צומח אקספוננציאלית.

"הדרייבר של הרגולציה שהזכרת הזו הוא להשקעה של גופים מוסדיים באירופה בתחומים אחרים. צריך גם להזכיר שהשוק האירופי לא מתנהל בצורה של מכרזים, אלא במכירת חשמל בתנאי שוק – והסולארי עדיין זול מכל חלופה אחרת".

2.5 ג'יגה ביחד - 95 מגה מחוברים, כ-400 מגה בדרך

הפורטפוליו המאוחד של השתיים יהיה בהיקף של כ-2.5 ג'יגה-וואט. לסינרג'י, שהוקמה ב-2017 צבר פרויקטים בהיקף 850 מגה וואט בשלבים שונים בישראל (סולארי) וביוון (טורבינות רוח). כ-15 מגה -וואט מיוחס לפרויקטים מחוברים, כ-180 מגה-וואט בהקמה ולקראת הקמה וכ-655 מגה וואט ברישוי, פיתוח וייזום. עיקר פעילותה של סינרג'י הינו בתחום הדו-שימוש, בהתקנת מערכות על גבי גגות, מאגרי מים, קירוי חניות, חניונים וקרקעות - ולא בשטחים פתוחים עם מתקנים סולאריים על הקרקע.

לסולגרין פורטפוליו של 1.8 ג'יגה ואט בארצות הברית, ישראל, איטליה, גרמניה ויוון. 80 מגה מחוברים כבר, 232 מגה בהקמה או לקראת הקמה - והחלק הארי, 1.443 ג'יגה הוא בשלבי יזום שונים.

אביעד, בסינרג'י אתם מחזיקים כ-20% מחברת וולטה שפועלת בתחום המערכות הסולאריות הביתיות והקטנות – אתם מתכננים להכנס דרכה לשוק ה-Residential בישראל?

"סינרג'י עצמה לא פיעלה במקטע הזה והעבירה אותו לוולטה ביולי 2020".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: