אחרי התיקונים: החקיקה האירופאית שתגדיר גז ואנרגיה גרעינית כירוקים
לאחר שדנו בהערות של חברות האיחוד האירופי שמושכות לצדדים שונים (והיות הרבה הערות כאלה) באיחוד האירופי מפרסמים היום את טיוטת החקיקה להגדרת כז טבעי ואנרגיה מתחדשת כ"ירוקים" לתקופת ביניים עד קידום נרחב יותר של האנרגיות המתחדשות (מימן ירוק, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח).
החזית אם כן עדיין לא אחידה בכלל, אך בכל זאת פורסמה הטיוטה, ומדינות האיחוד יצטרכו להצביע בנוגע אליה. כדי שהטיוטה, שהיא למעשה תיקון לחוק הקיים למה שנחשב כרגע אנרגיה ירוקה, לא תעבור, המתנגדים יצטרכו לאסוף 20 חברות באיחוד שיפילו אותה.
מכל מקום, אלו הם הפרטים: שימוש בגז טבעי ליצור אנרגיה, תוך פליטה של פחות מ-270 גרם של פחמן דו חמצני על כל קילו-וואט שעה יחשב כירוק. ואם לא בחישוב שכזה פר קילו-וואט שעה, גם ממוצע שנתי יזכה בתווית הירוקה וזאת במידה וב-20 שנה הנתון יהיה נמוך מ-550 גרם פחמן דו חמצני שנפלטו לכל קילו-וואט שעה. ובכל זאת, חלון הזמנים לתווית הזו יהיה עבור אלה עד 2035 - עד אז יצטרכו לצמצם עוד את הפליטות.
ובאשר לאנרגיה אטומית, שם מדובר על מתקנים שיוקמו בטכנולוגיה החדשה ויקבלו היתר בניה עד 2045 (חלון זמנים רחב יותר אם כן) - ורק תוך עמידה ברגולציה על הגנה על מקורות המים בסמוך למתקנים אלה ובכלל היעדר פגיעה בסביבתם הקרובה.
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.חנן 02/02/2022 22:28הגב לתגובה זומייקר את הפחם ומביא לעליית מחירי החשמל לצרכן...
- 1.אנונימי 02/02/2022 22:02הגב לתגובה זואיפה השורט סקוויז במניות הגז
עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
