אנרגיה גרעינית
צילום: Kilian Karger unsplash

איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?

למרות הקישור המיידי לאסונות כורים גרעיניים הם מקור חשמל אמין מאוד, נקי יותר מפחם, נפט וגז; עם הזמן, נראה התרחבות משמעותית של התחום, כניסה שלו לליבת פעילותן של חברות האנרגיה השונות וירידה משמעותית בתלות במקרות המסורתיים

הדר וינר שורץ | (7)

עיר חרבה ומפויחת, בניינים ורחובות שוממים מאדם. נשורת רדיואקטיבית, דומה לפתיתי שלג ואפר, יורדת על האדמה השחורה. זאת התמונה שעולה לרבים מאיתנו בראש כשאנחנו חושבים על אנרגיה גרעינית, ומשחזרים בראש את התמונות מהאסונות בצ'רנוביל (1986) ובפוקושימה (2011). זוהי התדמית שנוצרה לתעשייה הגרעינית וממחקרים רבים עולה כי רוב הציבור מתנגד להקמת כורים גרעיניים.

אבל למען האמת, אנרגיה גרעינית היא דווקא מקור אנרגיה נקי, שכמעט ולא פולט קרינה, פחמן או זיהום, בוודאי ביחס לאלטרנטיבות הקיימות – נפט, פחם וגז. האנרגיה הגרעינית גם יציבה ומספקת חשמל באופן אחיד, בניגוד לטכנולוגיות ירוקות אחרות.. בנוסף, דווקא אסונות העבר הביאו להחמרת הרגולציה בענף, שהפכה את מגזר האנרגיה הגרעינית למוסדר מאוד. יתרון גדול נוסף של הכורים הוא העלות השולית הנמוכה של ייצור האנרגיה. הכורים צורכים מעט דלק גרעיני ויש להחליפו רק פעם בכמה שנים.

מאסק וגייטס תומכים בהתלהבות

כיום, מרבית המומחים בתחום האנרגיה סבורים כי ייצור חשמל באמצעות כורים גרעיניים חדשניים עשוי להיות הפתרון הטוב ביותר למשבר האקלים, למעבר לייצור חשמל באופן נקי וירוק ולעמידה ביעדי הסכם פריז לעצירת ההתחממות הגלובלית.

היזם אילון מאסק טוען כי עתיד החשמל חייב להישען על כורים גרעיניים, וכי זו הטכנולוגיה שתשבור את התלות של מדינות אירופה בגז מרוסיה ובמחירי הנפט הגואים. ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט, טוען כי "אנרגיה גרעינית היא האנרגיה הנקייה מפליטות פחמן היחידה הקיימת שיכולה לספק אנרגיה בכמויות גדולות, ביום ובלילה, בכל עונה וכמעט בכל מקום בכדור הארץ".

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) טוענת כי כדי להגיע ליעד של אפס פליטות עד שנת 2050, נדרשת כמעט הכפלה של הקצב השנתי של הגדלת ייצור החשמל ממקורות גרעיניים, אם כי הכפלה זו אינה ריאלית בשל הזמן והסכומים הנדרשים לאישור ולהקמת כורים גרעיניים.

למרות שהכורים הגרעיניים הראשונים בעולם החלו את פעילותם לפני כ-70 שנה, רק כ-10% מהחשמל העולמי מיוצר בדרך זו. זאת, בעקבות החלטות ממשלה, בעיקר במערב אירופה, להפחית מקורות גרעיניים, משום שאלה נתפסו כ"לא ירוקים". יחד עם זאת, כ-55 כורים נמצאים כעת בהקמה ויחד עם הכורים שבתכנון, מדובר בצבר של כ-100 כורים. רובם המכריע יוקמו בסין (אשר הצהירה כי תקים כ-150 כורים ב-15 השנים הקרובות), ונתח נכבד מהם בהודו, קוריאה הדרומית ובאיחוד האמירויות. אך מתחילים לראות בעולם שינוי. ביפן למשל, נערך לאחרונה סקר שמצביע על שינוי מגמה ועל תמיכה של הציבור החזרת האנרגיה הגרעינית.

בישראל יש גז, רוח, מים ושמש, האם צריך גם אנרגיה גרעינית?

החלופות העיקריות הקיימות לייצור אנרגיה נקייה מפליטות פחמן הן האנרגיה הסולארית, אנרגיית רוח, אנרגיית הידרו ואנרגיה גיאותרמית. אנרגיה זו אמנם נקייה, אך הייצור שלה תלוי במזג האוויר ואינו אחיד, ולכן האנושות לא יכולה להסתמך על מתקנים אלו לבדם. אנרגיה סולארית אינה מפיקה חשמל בלילות, ואפילו לא מפיקה אנרגיה בצורה אחידה לאורך שעות היום. גם אבק ולכלוך שמצטברים על הפנלים פוגעים באיכות ההפקה. טורבינות הרוח תלויות בעוצמת משבי הרוח, וקור עז עשוי אף להקפיא אותן (דבר שקרה בחורף שעבר בטקסס). אנרגיה המיוצרת במתקנים גיאותרמיים, כמו אלו של חברת אורמת הישראלית, חלוצת הטכנולוגיה, אמנם נותנים פתרון מדויק, נקי ואחיד לאורך היממה לייצור החשמל, אך מוגבלים בכמותם לאור העובדה שהם חייבים להיות ממוקמים באזורים געשיים – ואין מספיק אתרים כאלה בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

איך מיוצר חשמל בכורים גרעיניים?

בגרעין האטום פרוטונים (בעלי מטען חשמלי חיובי) וניוטרונים (נטולי מטען חשמלי), וכוח עוצמתי שמחזיק אותם יחד וגובר על הדחייה שבין הפרוטונים. כורים גרעיניים מפיקים אנרגיה באמצעות ייצור שרשרת של ביקוע גרעיני אינסופי, מבוקר ואיטי, בדרך כלל של אורניום-235 מועשר, באמצעות ניוטרונים חופשיים. תהליך שרשרת הביקוע משחרר אנרגיה עצומה, יוצר חום אדיר ולכן לכורים יש מנגנון קירור. במרבית הכורים שקיימים כיום חומר הקירור הינו מים, שהופכים לקיטור, המסובב טורבינה שמייצרת חשמל.

חלק מתוצרי הביקוע הם רדיואקטיביים (מתפרקים מעצמם) ופולטים חום עז וקרינה ברמות שונות. לחלק מתוצרי הביקוע זמן מחצית חיים ארוך מאוד ולכן חייבים להבטיח אחסון שלהם למשך זמן ארוך. חלק מהמדינות אף מבצעות מיחזור של האורניום והפלוטוניום לשימוש נוסף. לאור הפקת הפלוטוניום המשמש לייצור פצצות גרעין, נוצר סיכון ביטחוני שמעורר את הצורך לאבטח את התוצרים נגד גניבות.

הכר את הכור: הכורים הגרעיניים החדשניים שבפיתוח

כיום מפותחות טכנולוגיות חדשות שיהפכו את הכורים החדשים לבטוחים יותר, ליעילים יותר, לזולים יותר ולכאלה שהקמתם מהירה יותר. הנה כמה מהם:

1. כורים מודולריים קטנים (SMR) 

אחת הטכנולוגיות הבולטות הנמצאות בפיתוח כיום, היא כורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMR) – שפותרים את הבעיות הכרוכות בהקמת כורים גרעיניים גדולים. הם זולים יותר, בטוחים יותר, מוקמים מהר יותר וניתנים להקמה כמעט בכל מקום. כורים אלה יכולים להאיץ דרמטית את כמות החשמל המיוצרת באמצעות כורים גרעיניים.

 

בעוד שתחנות כוח גרעיניות קונבנציונליות הן ענקיות, הקמתן מורכבת ואיטית ובדרך כלל הן בעלות הספק של 300-1,700 מגה-ואט והן משמשות לייצור חשמל בקנה מידה גדול, תחנות ה-SMR הן בדרך כלל בעלות קיבולת של עד 300 מגה-ואט, מתאימות לרשתות חשמל בגדלים שונים וניתנות להרחבה בקלות.

 

כורים אלו מיוצרים במפעלים ומובלים מוכנים לאתר ההקמה, בניגוד לכורים הקונבנציונליים שמוקמים באתר עצמו. העובדה שבהקמת כורי SMR כמעט לא מעורבת יד אנושית, הופכת אותם לזולים יותר להקמה ולבטוחים יותר. בנוסף, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) הצהירה שתחנות SMR עשויות להצטרך תדלוק פעם ב-3-7 שנים, לעומת תדלוק ב-1-2 שנים בתחנת כוח קונבנציונלית. חלק מתחנות ה-SMR נועדו לפעול כ-30 שנה ללא תדלוק באורניום או בפלוטוניום. תדלוק פחות תכוף מקטין את הסיכונים הטמונים בהובלת חומרים רדיואקטיביים.

 

כמו כן, בניגוד לתחנת כוח גרעינית קונבנציונלית, שהקמתה אורכת כ-6-8 שנים, משך ההקמה של תחנת SMR אורך עד כ-2.5 שנים. משך ההקמה הקצר והעובדה שהתחנה מגיעה מוכנה מהמפעל תורמים גם להפחתת כוח האדם הנדרש ולהפחתת עלויות ההקמה באופן משמעותי (הקמתם זולה בכ15%-25% ביחס ל-MW מותקן). גם עלויות התחזוקה של תחנות ה-SMR נמוכות משמעותית מהעלויות בתחנות הכוח הגדולות. כורי ה-SMR הינם בעלי טכנולוגיות בטיחות חדשניות והפשטות היחסית במבנה שלהם מביאה לפחות מקרי סיכון. ה-SMR יכול לקרר את עצמו במגוון רחב של חומרים, ללא צורך בקרבה למקור מים טבעי גדול.

 

כורי המיקרו מושכים לאחרונה את תשומת הלב של רבים. אלו הם כורים קומפקטיים בעלי הספק של 1-20 MW. חברת Radiant, שגייסה מספר מיליוני דולרים עד כה, הוקמה על ידי מהנדסים, יוצאי SpaceX, מפתחת כורי מיקרו בעלי הספק של 1MW שיכולים לספק חשמל לכ-1,000 בתים למשך מספר שנים, ללא צורך במקור מים חיצוני.

 

האתגרים העיקריים שאופפים את שוק ה-SMR הם רישוי מסובך ורגולציה. אך מעבר לכך, יש גם את נושא העלות הכספית שנגזרת מעלות ההקמה ומהעלויות השוליות. אמנם ייצור ב-SMR זול יותר מייצור חשמל בכור גרעיני גדול, אך בהשוואה לכור MSR בתדלוק Thorium למשל, הייצור ב-SMR יקר. ייצור סולארי, רוח או הידרו, זול יותר גם הוא מבכורי ה-SMR.

3. Molten Salt Reactors (MSR) 

טכנולוגיה נוספת שבפיתוח כיום היא כורי המלח המותך (MSR). אלו עושים שימוש במלח מותך כנוזל הקירור, במקום במים. לטכנולוגיה זו מספר יתרונות, ביניהם אפשרות לטמפרטורות גבוהות בהרבה וכן בטיחות גבוהה יותר שכן לא נוצר קיטור בתהליך הקירור, אין לחצים שנוצרים כתוצאה ממנו ואין מימן שמעורב בתהליך. חלק מכורי ה-MSR המתוכננים יתודלקו בת'וריום, אשר נפוץ בטבע בערך פי 4 מהאורניום. ככל הנראה כורי ת'וריום ייצרו פחות פסולת מכורי האורניום.

כורMSR  מפורסם מוקם בוויומינג על ידי חברת TerraPower, שבבעלות ביל גייטס, בשותפות עם פסיפיק קורפ, שבבעלות ברקשייר קפיטל, והיטאצ'י-GE. כור זה צפוי לפעות ב-2028 והוא בעל מערכת אגירה.

3. היתוך גרעיני

לאחרונה חלה פריצת דרך משמעותית בתחום ההיתוך הגרעיני – מקור אנרגיה שכמעט ואינו מזהם ושניתן להפיק ממנו אנרגיה שתספיק למיליוני שנים. מדובר בתהליך בו שני אטומים מתנגשים ומתמזגים לגרעין חדש וכבד יותר. עד היום הצליחו להפיק אנרגיה בצורה כזו רק באופן לא מבוקר, בפצצת המימן. ב-2021 דיווחו מדענים אמריקאים על ניסוי שבו הצליחו לייצר באמצעות היתוך גרעיני מבוקר, שנעשה באמצעות לייזרים, 70% מהאנרגיה שהושקעה. מדענים אחרים, בצרפת, מקדמים היתוך גרעיני מבוקר באמצעות שדות מגנטיים. האנושות עדיין רחוקה מהפיכת ההיתוך הגרעיני למקור אנרגיה קונבנציונלי, אבל מדובר על התקדמות משמעותית שעשויה להצביע על הדרך שבה בעתיד נפיק את החשמל שלנו.

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כותבת נהדרת! יסודית ומעמיקה! נהניתי! (ל"ת)
    דן 18/04/2022 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ואת הפסולת הגרעינית נקבור באפריקה. חחח (ל"ת)
    נקי מאוד אצלנו 18/04/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לילי 18/04/2022 07:37
    הגב לתגובה זו
    כל מיכל נפיץ חייב להיבנות מתחת לאדמה . עלות בנייה מתחת לאדמה לא יקרה אבל בטיחותית בהרבה . גם מיכלי גז , נפט , תחמושת , חומרים מסוכנים וכו' חייבים להבנות עמוק מתחת לאדמה . היעילות ומחיר נמוך אסור שיהיו על חשבון הבטיחות .
  • 3.
    יובל הממוקד 17/04/2022 20:41
    הגב לתגובה זו
    לא משנה כמה בטוח, תאונות נדירות וקשות קורות. עיין ערך פוקושימה. אם חס וחלילה כור כזה יתפרק, למשל כי איזו משאית תתרסק עליו, הלך עלינו. אז כן, כורים היום הרבה יותר בטוחים מפעם. אז מה? מצד שני, אם נתחיל להשתמש בהם ככה, יהיו המון כורים, נכון? אז הסיכוי לתאונה יעלה חזרה. הרעיון נשמע מאוד מפתה, מאוד כלכלי. אבל לא. ממש לא רעיון טוב.
  • חכה ל2050 19/04/2022 09:18
    הגב לתגובה זו
    צודק עדיף לנשום פחם של חברות חשמל.
  • 2.
    עמיר 17/04/2022 17:55
    הגב לתגובה זו
    פריצת הדרך לאנרגיה ירוקה הנמצאת מעבר לפינה עם חברה ישראלית ואף אחד לא מדבר על זה..
  • 1.
    טום 17/04/2022 17:03
    הגב לתגובה זו
    שמח לקרוא את התוכן שלך , מעשיר מאוד
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיות

דיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה

השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן

רן קידר |

דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים. 

שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.

הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים

נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.

ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.

לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.

פאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיותפאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיות

97% שהריבית בארה"ב תרד בסוף אוקטובר - אבל הנאום של פאוול היום יכול לשנות את הסיכויים

פאוול נואם היום על רקע השבתה; מה צפויה להיות הריבית בארה"ב בסוף השנה ובעוד שנה מהיום? 

עמית בר |

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ינאם היום בפילדלפיה בפני התאחדות הכלכלנים הלאומית (NABE), בהופעה ציבורית ראשונה מאז החלטת הריבית בספטמבר. הנאום, שיתמקד בתחזית הכלכלית ובמדיניות המוניטרית, מתקיים על רקע השבתת משרדי הממשלה בארה"ב שמתמשכת כבר שבועיים ומפריעה לפרסום נתונים כלכליים מרכזיים מאז ה-1 באוקטובר.

ההשבתה, שמאיימת להימשך לשבוע שלישי, כבר גורמת להפסדים של 15 מיליארד דולר לשבוע לפי הערכות מזכיר האוצר, עם השפעה מצטברת על הצמיחה. דו"חות התעסוקה החודשיים, מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדדי ייצור נעצרו, מה שמקשה על הפד לקבל החלטות. האתגר המרכזי שעומד בפני פאוול הוא כיצד להתמודד עם חוסר הנתונים הזה, תוך ניסיון לאזן בין שני יעדיו המרכזיים: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.

החלטת ספטמבר וחילוקי הדעות בוועדה

בישיבת ספטמבר הוריד הפד את הריבית ברבע נקודת אחוז לטווח של 4.00%-4.25%, אך הוועדה חשפה חילוקי דעות משמעותיים בין חבריה. מפת הנקודות של ה-FOMC (תחזית הריבית להמשך) חשפה רוב של 10 מתוך 19 חברים שתומכים בהורדה המתונה, בעוד סטיבן מירן, חבר חדש בוועדה שנתפס כמנוי של הממשל, דגל בהורדה אגרסיבית יותר של חצי אחוז. הרוב צופה שתי הורדות נוספות השנה - באוקטובר ובדצמבר, שיביאו את הריבית לטווח של 3.50%-3.75% עד סוף השנה, בעוד חלק מהחברים סבורים שהמדיניות הנוכחית מספיקה ואחרים רואים צורך בהורדות מהירות יותר אם ההאטה בשוק העבודה תעמיק.

פאוול הדגיש במסיבת העיתונאים כי ההחלטות תלויות בנתונים, אך מאז תחילת אוקטובר נתונים אלה פשוט אינם זמינים. הנאום של היום מתקיים לפני תקופת השתיקה של הוועדה, שתחל בסוף השבוע ותסתיים בישיבת הריבית ב-28-29 באוקטובר. נתוני CME FedWatch מראים סבירות גבוהה של 97% להורדת ריבית של 25 נקודות בסיס באוקטובר, מה שיביא את הריבית ל-3.75%-4.00%. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי מסר מפאוול עלול לשנות את הציפיות האלה, במיוחד אם ידגיש סיכונים אינפלציוניים.

הדילמה: תעסוקה מול אינפלציה

נתוני שוק העבודה מראים האטה ברורה, עם צמיחת תעסוקה נמוכה יותר מהצפוי בחודשים האחרונים ושיעור אבטלה של 4.1% בספטמבר. מדד אמון הצרכנים נשאר יציב באוקטובר, אך חששות משוק העבודה  גברו. במקביל, האינפלציה נותרת מעל יעד ה-2% זה כמעט חמש שנים, עם עלייה שנתית של 2.9% באוגוסט