אנרגיה גרעינית
צילום: Kilian Karger unsplash

איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?

למרות הקישור המיידי לאסונות כורים גרעיניים הם מקור חשמל אמין מאוד, נקי יותר מפחם, נפט וגז; עם הזמן, נראה התרחבות משמעותית של התחום, כניסה שלו לליבת פעילותן של חברות האנרגיה השונות וירידה משמעותית בתלות במקרות המסורתיים

הדר וינר שורץ | (7)

עיר חרבה ומפויחת, בניינים ורחובות שוממים מאדם. נשורת רדיואקטיבית, דומה לפתיתי שלג ואפר, יורדת על האדמה השחורה. זאת התמונה שעולה לרבים מאיתנו בראש כשאנחנו חושבים על אנרגיה גרעינית, ומשחזרים בראש את התמונות מהאסונות בצ'רנוביל (1986) ובפוקושימה (2011). זוהי התדמית שנוצרה לתעשייה הגרעינית וממחקרים רבים עולה כי רוב הציבור מתנגד להקמת כורים גרעיניים.

אבל למען האמת, אנרגיה גרעינית היא דווקא מקור אנרגיה נקי, שכמעט ולא פולט קרינה, פחמן או זיהום, בוודאי ביחס לאלטרנטיבות הקיימות – נפט, פחם וגז. האנרגיה הגרעינית גם יציבה ומספקת חשמל באופן אחיד, בניגוד לטכנולוגיות ירוקות אחרות.. בנוסף, דווקא אסונות העבר הביאו להחמרת הרגולציה בענף, שהפכה את מגזר האנרגיה הגרעינית למוסדר מאוד. יתרון גדול נוסף של הכורים הוא העלות השולית הנמוכה של ייצור האנרגיה. הכורים צורכים מעט דלק גרעיני ויש להחליפו רק פעם בכמה שנים.

מאסק וגייטס תומכים בהתלהבות

כיום, מרבית המומחים בתחום האנרגיה סבורים כי ייצור חשמל באמצעות כורים גרעיניים חדשניים עשוי להיות הפתרון הטוב ביותר למשבר האקלים, למעבר לייצור חשמל באופן נקי וירוק ולעמידה ביעדי הסכם פריז לעצירת ההתחממות הגלובלית.

היזם אילון מאסק טוען כי עתיד החשמל חייב להישען על כורים גרעיניים, וכי זו הטכנולוגיה שתשבור את התלות של מדינות אירופה בגז מרוסיה ובמחירי הנפט הגואים. ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט, טוען כי "אנרגיה גרעינית היא האנרגיה הנקייה מפליטות פחמן היחידה הקיימת שיכולה לספק אנרגיה בכמויות גדולות, ביום ובלילה, בכל עונה וכמעט בכל מקום בכדור הארץ".

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) טוענת כי כדי להגיע ליעד של אפס פליטות עד שנת 2050, נדרשת כמעט הכפלה של הקצב השנתי של הגדלת ייצור החשמל ממקורות גרעיניים, אם כי הכפלה זו אינה ריאלית בשל הזמן והסכומים הנדרשים לאישור ולהקמת כורים גרעיניים.

למרות שהכורים הגרעיניים הראשונים בעולם החלו את פעילותם לפני כ-70 שנה, רק כ-10% מהחשמל העולמי מיוצר בדרך זו. זאת, בעקבות החלטות ממשלה, בעיקר במערב אירופה, להפחית מקורות גרעיניים, משום שאלה נתפסו כ"לא ירוקים". יחד עם זאת, כ-55 כורים נמצאים כעת בהקמה ויחד עם הכורים שבתכנון, מדובר בצבר של כ-100 כורים. רובם המכריע יוקמו בסין (אשר הצהירה כי תקים כ-150 כורים ב-15 השנים הקרובות), ונתח נכבד מהם בהודו, קוריאה הדרומית ובאיחוד האמירויות. אך מתחילים לראות בעולם שינוי. ביפן למשל, נערך לאחרונה סקר שמצביע על שינוי מגמה ועל תמיכה של הציבור החזרת האנרגיה הגרעינית.

בישראל יש גז, רוח, מים ושמש, האם צריך גם אנרגיה גרעינית?

החלופות העיקריות הקיימות לייצור אנרגיה נקייה מפליטות פחמן הן האנרגיה הסולארית, אנרגיית רוח, אנרגיית הידרו ואנרגיה גיאותרמית. אנרגיה זו אמנם נקייה, אך הייצור שלה תלוי במזג האוויר ואינו אחיד, ולכן האנושות לא יכולה להסתמך על מתקנים אלו לבדם. אנרגיה סולארית אינה מפיקה חשמל בלילות, ואפילו לא מפיקה אנרגיה בצורה אחידה לאורך שעות היום. גם אבק ולכלוך שמצטברים על הפנלים פוגעים באיכות ההפקה. טורבינות הרוח תלויות בעוצמת משבי הרוח, וקור עז עשוי אף להקפיא אותן (דבר שקרה בחורף שעבר בטקסס). אנרגיה המיוצרת במתקנים גיאותרמיים, כמו אלו של חברת אורמת הישראלית, חלוצת הטכנולוגיה, אמנם נותנים פתרון מדויק, נקי ואחיד לאורך היממה לייצור החשמל, אך מוגבלים בכמותם לאור העובדה שהם חייבים להיות ממוקמים באזורים געשיים – ואין מספיק אתרים כאלה בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

איך מיוצר חשמל בכורים גרעיניים?

בגרעין האטום פרוטונים (בעלי מטען חשמלי חיובי) וניוטרונים (נטולי מטען חשמלי), וכוח עוצמתי שמחזיק אותם יחד וגובר על הדחייה שבין הפרוטונים. כורים גרעיניים מפיקים אנרגיה באמצעות ייצור שרשרת של ביקוע גרעיני אינסופי, מבוקר ואיטי, בדרך כלל של אורניום-235 מועשר, באמצעות ניוטרונים חופשיים. תהליך שרשרת הביקוע משחרר אנרגיה עצומה, יוצר חום אדיר ולכן לכורים יש מנגנון קירור. במרבית הכורים שקיימים כיום חומר הקירור הינו מים, שהופכים לקיטור, המסובב טורבינה שמייצרת חשמל.

חלק מתוצרי הביקוע הם רדיואקטיביים (מתפרקים מעצמם) ופולטים חום עז וקרינה ברמות שונות. לחלק מתוצרי הביקוע זמן מחצית חיים ארוך מאוד ולכן חייבים להבטיח אחסון שלהם למשך זמן ארוך. חלק מהמדינות אף מבצעות מיחזור של האורניום והפלוטוניום לשימוש נוסף. לאור הפקת הפלוטוניום המשמש לייצור פצצות גרעין, נוצר סיכון ביטחוני שמעורר את הצורך לאבטח את התוצרים נגד גניבות.

הכר את הכור: הכורים הגרעיניים החדשניים שבפיתוח

כיום מפותחות טכנולוגיות חדשות שיהפכו את הכורים החדשים לבטוחים יותר, ליעילים יותר, לזולים יותר ולכאלה שהקמתם מהירה יותר. הנה כמה מהם:

1. כורים מודולריים קטנים (SMR) 

אחת הטכנולוגיות הבולטות הנמצאות בפיתוח כיום, היא כורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMR) – שפותרים את הבעיות הכרוכות בהקמת כורים גרעיניים גדולים. הם זולים יותר, בטוחים יותר, מוקמים מהר יותר וניתנים להקמה כמעט בכל מקום. כורים אלה יכולים להאיץ דרמטית את כמות החשמל המיוצרת באמצעות כורים גרעיניים.

 

בעוד שתחנות כוח גרעיניות קונבנציונליות הן ענקיות, הקמתן מורכבת ואיטית ובדרך כלל הן בעלות הספק של 300-1,700 מגה-ואט והן משמשות לייצור חשמל בקנה מידה גדול, תחנות ה-SMR הן בדרך כלל בעלות קיבולת של עד 300 מגה-ואט, מתאימות לרשתות חשמל בגדלים שונים וניתנות להרחבה בקלות.

 

כורים אלו מיוצרים במפעלים ומובלים מוכנים לאתר ההקמה, בניגוד לכורים הקונבנציונליים שמוקמים באתר עצמו. העובדה שבהקמת כורי SMR כמעט לא מעורבת יד אנושית, הופכת אותם לזולים יותר להקמה ולבטוחים יותר. בנוסף, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) הצהירה שתחנות SMR עשויות להצטרך תדלוק פעם ב-3-7 שנים, לעומת תדלוק ב-1-2 שנים בתחנת כוח קונבנציונלית. חלק מתחנות ה-SMR נועדו לפעול כ-30 שנה ללא תדלוק באורניום או בפלוטוניום. תדלוק פחות תכוף מקטין את הסיכונים הטמונים בהובלת חומרים רדיואקטיביים.

 

כמו כן, בניגוד לתחנת כוח גרעינית קונבנציונלית, שהקמתה אורכת כ-6-8 שנים, משך ההקמה של תחנת SMR אורך עד כ-2.5 שנים. משך ההקמה הקצר והעובדה שהתחנה מגיעה מוכנה מהמפעל תורמים גם להפחתת כוח האדם הנדרש ולהפחתת עלויות ההקמה באופן משמעותי (הקמתם זולה בכ15%-25% ביחס ל-MW מותקן). גם עלויות התחזוקה של תחנות ה-SMR נמוכות משמעותית מהעלויות בתחנות הכוח הגדולות. כורי ה-SMR הינם בעלי טכנולוגיות בטיחות חדשניות והפשטות היחסית במבנה שלהם מביאה לפחות מקרי סיכון. ה-SMR יכול לקרר את עצמו במגוון רחב של חומרים, ללא צורך בקרבה למקור מים טבעי גדול.

 

כורי המיקרו מושכים לאחרונה את תשומת הלב של רבים. אלו הם כורים קומפקטיים בעלי הספק של 1-20 MW. חברת Radiant, שגייסה מספר מיליוני דולרים עד כה, הוקמה על ידי מהנדסים, יוצאי SpaceX, מפתחת כורי מיקרו בעלי הספק של 1MW שיכולים לספק חשמל לכ-1,000 בתים למשך מספר שנים, ללא צורך במקור מים חיצוני.

 

האתגרים העיקריים שאופפים את שוק ה-SMR הם רישוי מסובך ורגולציה. אך מעבר לכך, יש גם את נושא העלות הכספית שנגזרת מעלות ההקמה ומהעלויות השוליות. אמנם ייצור ב-SMR זול יותר מייצור חשמל בכור גרעיני גדול, אך בהשוואה לכור MSR בתדלוק Thorium למשל, הייצור ב-SMR יקר. ייצור סולארי, רוח או הידרו, זול יותר גם הוא מבכורי ה-SMR.

3. Molten Salt Reactors (MSR) 

טכנולוגיה נוספת שבפיתוח כיום היא כורי המלח המותך (MSR). אלו עושים שימוש במלח מותך כנוזל הקירור, במקום במים. לטכנולוגיה זו מספר יתרונות, ביניהם אפשרות לטמפרטורות גבוהות בהרבה וכן בטיחות גבוהה יותר שכן לא נוצר קיטור בתהליך הקירור, אין לחצים שנוצרים כתוצאה ממנו ואין מימן שמעורב בתהליך. חלק מכורי ה-MSR המתוכננים יתודלקו בת'וריום, אשר נפוץ בטבע בערך פי 4 מהאורניום. ככל הנראה כורי ת'וריום ייצרו פחות פסולת מכורי האורניום.

כורMSR  מפורסם מוקם בוויומינג על ידי חברת TerraPower, שבבעלות ביל גייטס, בשותפות עם פסיפיק קורפ, שבבעלות ברקשייר קפיטל, והיטאצ'י-GE. כור זה צפוי לפעות ב-2028 והוא בעל מערכת אגירה.

3. היתוך גרעיני

לאחרונה חלה פריצת דרך משמעותית בתחום ההיתוך הגרעיני – מקור אנרגיה שכמעט ואינו מזהם ושניתן להפיק ממנו אנרגיה שתספיק למיליוני שנים. מדובר בתהליך בו שני אטומים מתנגשים ומתמזגים לגרעין חדש וכבד יותר. עד היום הצליחו להפיק אנרגיה בצורה כזו רק באופן לא מבוקר, בפצצת המימן. ב-2021 דיווחו מדענים אמריקאים על ניסוי שבו הצליחו לייצר באמצעות היתוך גרעיני מבוקר, שנעשה באמצעות לייזרים, 70% מהאנרגיה שהושקעה. מדענים אחרים, בצרפת, מקדמים היתוך גרעיני מבוקר באמצעות שדות מגנטיים. האנושות עדיין רחוקה מהפיכת ההיתוך הגרעיני למקור אנרגיה קונבנציונלי, אבל מדובר על התקדמות משמעותית שעשויה להצביע על הדרך שבה בעתיד נפיק את החשמל שלנו.

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כותבת נהדרת! יסודית ומעמיקה! נהניתי! (ל"ת)
    דן 18/04/2022 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ואת הפסולת הגרעינית נקבור באפריקה. חחח (ל"ת)
    נקי מאוד אצלנו 18/04/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לילי 18/04/2022 07:37
    הגב לתגובה זו
    כל מיכל נפיץ חייב להיבנות מתחת לאדמה . עלות בנייה מתחת לאדמה לא יקרה אבל בטיחותית בהרבה . גם מיכלי גז , נפט , תחמושת , חומרים מסוכנים וכו' חייבים להבנות עמוק מתחת לאדמה . היעילות ומחיר נמוך אסור שיהיו על חשבון הבטיחות .
  • 3.
    יובל הממוקד 17/04/2022 20:41
    הגב לתגובה זו
    לא משנה כמה בטוח, תאונות נדירות וקשות קורות. עיין ערך פוקושימה. אם חס וחלילה כור כזה יתפרק, למשל כי איזו משאית תתרסק עליו, הלך עלינו. אז כן, כורים היום הרבה יותר בטוחים מפעם. אז מה? מצד שני, אם נתחיל להשתמש בהם ככה, יהיו המון כורים, נכון? אז הסיכוי לתאונה יעלה חזרה. הרעיון נשמע מאוד מפתה, מאוד כלכלי. אבל לא. ממש לא רעיון טוב.
  • חכה ל2050 19/04/2022 09:18
    הגב לתגובה זו
    צודק עדיף לנשום פחם של חברות חשמל.
  • 2.
    עמיר 17/04/2022 17:55
    הגב לתגובה זו
    פריצת הדרך לאנרגיה ירוקה הנמצאת מעבר לפינה עם חברה ישראלית ואף אחד לא מדבר על זה..
  • 1.
    טום 17/04/2022 17:03
    הגב לתגובה זו
    שמח לקרוא את התוכן שלך , מעשיר מאוד
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט

טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.

ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור להיות שחקנית משמעותית.

החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.

מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין. מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים שחשופים לסחר בינלאומי.

אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.


דוח התעסוקה: רגע האמת של הפד