נפט
צילום: iStock

משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן

התוכנית שאושרה תאפשר את הרחבת קצב ההפקה מהמאגר לכ-21 BCM מידי שנה, ובהמשך לכ-23 BCM; האישור מהווה צעד משמעותי נוסף לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) להרחבת המאגר; יוסי אבו, מנכ"ל ניו מד: "אישור תוכנית הפיתוח המעודכנת יסייע לנו לקבל החלטת השקעה בשבועות הקרובים"

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ניו מד יוסי אבו

 ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.27%   דיווחה הבוקר כי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן, לקראת השקת פרוייקט ההרחבה של המאגר, שיספק מענה לביקושים הגוברים לגז טבעי בישראל ובאזור.

תוכנית הפיתוח כוללת קידוח שלוש בארות הפקה נוספות, הוספת מערכות תת ימיות מלוות והרחבת מתקני הטיפול בפלטפורמה - צעדים אשר יעלו את קצב ההפקה מהמאגר לכ-21 BCM מידי שנה (ביחס לכ-12 BCM בשנה המופקים כיום) ועלותם הכוללת מוערכת בכ-2.4 מיליארד דולר. בהמשך תתאפשר עלייה לקצב הפקה שנתי מהמאגר של כ-23  BCM.

אישור תוכנית הפיתוח הוא צעד משמעותי לקראת קבלת החלטת השקעה סופית (FID) של השותפות בלוויתן בפרויקט ההרחבה, כאשר ההחלטה  בנושא צפויה להתקבל עוד בשנת 2025. השותפות במאגר כבר אישרו תקציב של כ-505 מיליון דולר לצורך רכש ציוד שיאפשר קיצור זמני ביצוע הפרויקט.

כזכור, מוקדם יותר החודש, השותפות בלוויתן חתמו על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה למכירת 130 BCM של גז טבעי למצרים עד לשנת 2040. אישור תוכנית ההרחבה על ידי משרד האנרגיה, וביצוע פרויקט ההרחבה, יאפשרו לקבל את אישורי הייצוא הנדרשים, וזאת בהמשך לבקשה בנושא שכבר הוגשה לממונה על הנפט על ידי  השותפות בלוויתן בשנה שעברה. בנוסף, תאפשר הרחבת ההפקה מלוויתן להעמיד כמויות גדולות יותר של גז טבעי לטובת הלקוחות בישראל ותגביר את הביטחון האנרגטי.

יצויין כי במקביל לקבלת האישור, הואצו השיחות עם נתג"ז לצורך השלמת הצינור החדש למצרים בקו רמת חובב-ניצנה.

במכתב האישור ציין הממונה כי הערכות משרד האנרגיה העדכניות ביחס לכמות הגז הטבעי ברת ההפקה במאגר (הכמות שהופקה בתוספת כמות המשאבים שנשארו במאגר) עומדת על כ-551 BCM. מדובר בנתון המשקף עליה של כ-50 BCM ביחס להערכה הקודמת של משרד האנרגיה ביחס לכמות הגז הטבעי במאגר. יצוין כי, הערכת NewMed Energy המתבססת על חוות דעת של מעריך חיצוני (NSAI) ואשר פורטה בדוח המשאבים של המאגר לא השתנתה ונאמדת בכ-632 BCM.

יוסי אבו מנכ״ל ניו מד: "אישור תוכנית הפיתוח להרחבת לוויתן הוא שלב הכרחי לקראת קבלת החלטת השקעה סופית במאגר, שצפויה בשבועות הקרובים. המהלכים שאנחנו מקדמים, העמקת הבריתות האזוריות, השקעת הענק שלנו במשק הישראלי - כולם מייצרים ערך מוסף אדיר, במיוחד בעיתוי הנוכחי, שממחיש את חשיבותו של מאגר לוויתן למדינת ישראל ולאזור כולו."

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לקראת FID לפיתוח שלב ב' של לווייתן

כולם שואלים את עצמם מתי תתקבל ההחלטה לפיתוח המאגר, וכעת נראה שהשלב המכריע ביותר מאחורי החברה. מוקדם יותר החודש דיברנו עם מנכ"ל ניו מד יוסי אבו ושאלנו אותו  מה סטטוס של שלב ב' בלוויתן? אבו ענה: העסקה היא אבן דרך מהותית לפיתוח שלב ב'. כעת ממתינים לאישור פיתוח עקרוני, ואז תתקבל החלטת השקעה (FID). היעד הוא ברבעון הרביעי של השנה, ממש מעבר לפינה.

ייתכן שנראה זאת אפילו לפני. לראיון המלא מנכ"ל ניו-מד על הציפיה לגידול בביקוש לגז, על האפסייד ועל AI

מניית ניו מד נסחרת לפי שווי שוק של 18.78 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-495 מתחילת השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה והמדיניות החוץ. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה. 

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה, כפי שמדווחים גורמים המעורים בשיחות. הסיכוי לאישור גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים שנויים במחלוקת, מה שמגביר את המתיחות האזורית. 

הדבר מהווה פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא, בעוד שלוב, בעלת מאגרי הנפט הגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט, זקוקה להשקעות זרות כדי לשקם את תעשיית האנרגיה שלה, שספגה פגיעה קשה מהמלחמות האזרחיות.


ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים שנוי במחלוקת בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שבין חופי טורקיה לקריטים, אזור הנחשב למוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות בו הפרה של זכויותיהן הריבוניות. ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני 2025 חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.


מאז נפילתו של מועמר קדאפי ב-2011, לוב לא הצליחה להתאחד פוליטית או כלכלית. מצד אחד, ממשלת טריפולי במערב, הזוכה לגיבוי טורקיה, איטליה והאו"ם; ומנגד, הפרלמנטाता על מאגרי הנפט והגז, שמהווים כ-95% מההכנסות הלאומיות. לוב מחזיקה ברזרבות נפט מוכחות של כ-48 מיליארד חביות, הגדולות באפריקה, אך הייצור צנח מ-1.6 מיליון חביות ליום לפני המהפכה לכ-1.2 מיליון כיום עקב חוסר יציבות. ההסכם החדש עם טורקיה מעניק לאנקרה דריסת רגל משמעותית בתחום האנרגיה, יוצר אינטרס כלכלי משותף בין המחנות היריבים, ועשוי להוביל להגדלת ההכנסות מיצוא אנרגיה, שכיום עומדות על כ-20 מיליארד דולר בשנה, תוך משיכת השקעות זרות נוספות.