מנכ"ל ניו-מד על הציפיה לגידול בביקוש לגז, על האפסייד ועל AI

חברת ניו-מד אנרג'י חתמה בשבוע שעבר את אחת מעסקאות יצוא הגז הגדולות בתולדות המשק הישראלי, הסכם בהיקף של 130 BCM מול מצרים, שיתפרס על פני יותר משני עשורים. מדובר בהרחבה משמעותית של ההסכם הקודם בין הצדדים, שהחל להזרים גז ב-2020, ומבוסס על חמש שנות פעילות רציפה, תיאום הדוק ויחסים אסטרטגיים עם השוק המצרי. העסקה כוללת שלב ראשון של תוספת 20 BCM כבר ב-2026, לצד השקעה של כ־560 מיליון דולר בצינור שלישי מלוויתן לפלטפורמה והקמת לופינג אשדוד-אשקלון. החלק הארי, 110 BCM נוספים, תלוי בהשקעה של כ-30 מיליארד דולר בפיתוח שלב ב' של לוויתן וחיבור תשתיתי נוסף דרך ניצנה.

בשיחה עם ביזפורטל, יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד, דיבר על הרקע למהלך האסטרטגי הזה, שנועד לא רק להעמיק את שיתוף הפעולה עם מצרים אלא גם להציב את ישראל כשחקן מרכזי בשוק הגז האזורי. מעבר להיבטים הכלכליים, העסקה מעוררת עניין גובר בקרב חברות אנרגיה גלובליות ושחקנים מהמפרץ, ומעלה שאלות על פוטנציאל היצוא לשווקים נוספים, על תרומת הבינה המלאכותית לענף האנרגיה, ועל ניהול סיכונים בסביבה הגיאופוליטית המורכבת של האזור.

נשמח לשמוע כמה מילים על עסקת היצוא הענקית למצריים

כבר ב-2013/2014 החלנו לנהל משא ומתן עם מצריים לשלב א' של לוויתן. אחרי לא מעט דיונים חתמו על העסקה הראשונה ב-2018, וכשנתיים אחרי החלו להזרים את הגז. כלומר יש לנו ניסיון של 5 שנים במכירות מול המשק המצרי וסיפקנו את רוב העסקה הראשונה כאשר הכל עובד בתיאום ויחסים טובים. בהתאם להנחיות הרגולטוריות מבחינת היקפים וכמויות קידמנו את העסקה החדשה שיצאה שנחתמה לאחרונה, בגלל שיתוף הפעולה הקודם היה לנו משא ומתן פשוט יותר מאשר הייתה עסקה חדשה לחלוטין.

זה היה כרוך בהשקעה בתשתיות חדשות או שהתשתית כבר קיימת?

• הכנסות ניומד נחתכו ב-41% - אבל עסקת הגז עם מצרים מנחמת
• הרווח של ניו-מד ברבעון ירד ל-116.4 מ' דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדובר על תוספת של 30 BCM, שמתחלקת לשני חלקים: 20 BCM שייכנסו כבר ב-2026, ועוד 2 BCM בשנה לאחר מכן (בנוסף ל-4.5 BCM מהעסקה הקודמת). לשם כך יש שני פרויקטים תשתיתיים שצריכים להסתיים: בראשון הוא הצינור השלישי ממאגר לוויתן לפלטפורמה, בהשקעה של 560 מיליון דולר, שצפוי להסתיים בסוף השנה הנוכחית. השני הוא פרויקט לופינג אקדוד–אשקלון, שיאפשר להזרים את הגז לאשקלון דרך מערכת ההולכה הישראלית. שני הפרויקטים אמורים להסתיים עד סוף השנה הבאה, מה שיאפשר להזרים את 20 ה-BCM הנוספים באופן מיידי.

איך אתם מגנים על הרווחיות בעסקה?

יש הצמדה לרכיב הנפט (ברנט) עם מחיר מינימום. כלומר, גם אם מחיר הנפט ירד ל־20-30 דולר, תהיה נקודת תחתית שלא נרד ממנה, מה שמבטיח את ההשקעה. לגבי מט"ח, המכירה היא בדולרים וההוצאות בדולרים, כך שאין כמעט חשיפה.

• גילת: "הצמיחה הביטחונית תואץ בשנים הקרובות, נשקול רכישות נוספות"
• בזק: "הדיבידנד גדל כל שנה ואנחנו מצפים שימשיך לצמוח"; וכמה הרוויחה סרצ'לייט בהשקעה בבזק?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• בזק: "הדיבידנד גדל כל שנה ואנחנו מצפים שימשיך לצמוח"; וכמה...

מה רמת התלות שלכם במצרים? זה לא סיכון?

ב-2030 מצרים צפויה לצרוך כ-70 BCM בשנה, ומתוכם כ-20 BCM יגיעו מישראל, כלומר זה תלות של 25-30% לשני הצדדים. מדובר ביחסים אסטרטגיים של Win-Win, שמבוססים על אינטרס הדדי.

יש מדינות נוספות על הפרק לשיתופי פעולה דומים?

הגז יכול להיות כלי לקידום לנורמליזציה אזורית. יש פוטנציאל בשוק הסעודי והירדני, ובאזורים שעדיין מייצרים חשמל ממזוט וסולר. גם סוריה ולבנון יכולות ליהנות מכך. הגז הטבעי הישראלי עורר עניין רחב בקרב חברות אנרגיות גלובליות, וכן בחברות אנרגיה מהמפרץ. העסקה שחתמנו מקפיצה בצורה דרמטית את רמת העניין במשק הגז הישראלי, ולדעתי חברות גדולות ומשמעותיות, גם מהמפרץ עשויות להשקיע בישראל.

מה סטטוס של שלב ב' בלוויתן?

העסקה היא אבן דרך מהותית לפיתוח שלב ב'. כעת ממתינים לאישור פיתוח עקרוני, ואז תתקבל החלטת השקעה (FID). היעד הוא ברבעון הרביעי של השנה, ממש מעבר לפינה.

איך הבינה המלאכותית משפיעה על תחום האנרגיה ועל ניו-מד?
יש כאן שני כיוונים:

1. אנרגיה עבור AI - כלומר כמה ביקוש נוסף הבינה המלאכותית תצרוך, ומדובר במספרים דרמטיים. בארה"ב, הביקוש לחשמל עבור AI צפוי לגדול מ-1.1% ב-2020 לכ-10% עד סוף העשור. זה יוצר ביקוש דרמטי לאנרגיה, כשגז טבעי צפוי להיות מנצח בשנים הקרובות.

2. AI עבור אנרגיה - בינה מלאכותית משפרת תהליכי חיפוש והפקה, מקצרת לוחות זמנים ומאפשרת שימוש בנתונים גלובליים לזיהוי פוטנציאל קידוחים. היא גם מאפשרת חיזוי תקלות ושיפור יעילות. ישראל חייבת להיות שחקן מוביל בתחום הזה.

מהם הסיכונים המרכזיים לעתיד?

הסיכון העיקרי הוא גיאופוליטי. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בתקופות מתוחות, המערכת האסטרטגית עם מצרים הוכיחה יציבות ואף צמיחה.

יש מי שמשווה את התזרים העתידי ל-8.5-9% תשואה שנתית, האם זה נכון להסתכל על זה ככה?

העסקה הזו היא לא העסקה היחידה, והחישוב הזה לא מדויק. ב-2030, למשל, צפויות הכנסות של 230-240 מיליון דולר ל־BCM, ואנחנו צפויים למכור 20 BCM, כך שמדובר בפרויקט שהחזר ההשקעה בו הוא פחות משנתיים.

ואיפה בכל זאת האפסייד?

האפסייד העיקרי הוא בשלב ב' של לוויתן, שיכול להשיא ערך בצורה דרמטית. בנוסף, שני קידוחי אקספלורציה בבולגריה, שנראה שהמשקיעים לא מבינים את הפוטנציאל שם, בראשון, בשכבת המטרה העיקרית יש כ- 2 TCF עם סיכויי הצלחה של 43% (עם פוטנציאל משמעותי בשכבות מטרה משניות), בשני, יש בשכבת המטרה העיקרית כמעט 4 TCF עם סיכויי הצלחה של 32%, ועוד קרוב ל-2 TCF בשכבת מטרה משנית עם סיכויי הצלחה של 22%.