יוחננוף מתרחבת לתחום הסטוק: רוכשת את "זול סטוק" ב-45 מיליון שקל
קמעונאית המזון יוחננוף -1.73% מתרחבת לתחום הסטוק: החברה מדווחת כי תרכוש את השליטה (50.1%) ברשת "זול סטוק" בתמורה לכ-45 מיליון שקל. העסקה משקפת לזול סטוק שווי של כ-90 מיליון שקל. מניית החברה עולה בכ-4% במסחר בעקבות ההודעה.
יוחננוף תרכוש את המניות מארבעת בעלי המניות הקיימים, כך שלאחר הרכישה מנהליה
אדיר ונונו וסהר כוכבי יחזיקו בכ-30% ו-19.9%, בהתאמה וכן ימשיכו לנהל את הרשת ויהיו זכאים למענק כפוף לביצועים.
לזול סטוק כ-50 סניפים, חלקם בזכיינות ועד סוף מאי בכוונתה להתרחב למעל 60. הרשת מוכרת ציוד כתיבה, כלי בית, כלים חד פעמיים, מוצרי פלסטיק, כלי אחסון, מוצרי נקיון, צעצועים, מתנות, חפצי נוי, מוצרי אחסון, כלי מטבח ועוד.
הכנסות הקבוצה ב-2020, כולל אלה של סניפי הזכיינות עמדו על כ-230 מיליון שקל. להוציא סניפים אלה, ההכנסות הסתכמו בכ-71 מיליון שקל, עלייה של כ-27% לעומת הכנסות של כ-56 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח התפעולי הסתכם בכ-12.3 מיליון שקל בשנת 2020 (שיעור רווחיות תפעולית של כ-17%) והרווח הנקי הסתכם בכ-8.7 מיליון שקל.
"העסקה עם זול סטוק היא חלק ממהלך אסטרטגי של הרשת להתרחב באמצעות פעילות משיקה לפעילות קמעונאות המזון. אנו מזהים פוטנציאל צמיחה בענף הדיסקאונט בארץ והסינרגיה בין פעילות החברות תייצר ערך רב ותשפר את חוויית השירות עבור הלקוח", כך אמר איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת יוחננוף בהתייחס לעסקה. "בהתאם לחזון החברה, אנו צופים להגדיל את הפעילות בשיעור ניכר ולהציף את ערכה של זול סטוק תוך בחינת תנאי השוק מתוך כוונה לבצע הנפקה עתידית".
- 1.0 למקס סטוק: יוחחנוף נפרדת מזול סטוק - לפי שווי של 96 מיליון שקל
- יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך של יוחננוף מגיע על רקע תמורות בשוק הסטוק המקומי: בספטמבר האחרון הונפקה מקס סטוק 0.64% על ידי קרן אייפקס, ובמקביל נודע על כך שקבוצת פוקס 3.12% תפעיל בארץ את סניפי רשת הסטוק ג'מבו היוונית - מה שגרר מאבק משפטי על שם החברה, וכן הלוגו שלה, מול רשת "ג'מבו סטוק" הישראלית.
- 1.נורטון 08/06/2021 12:38הגב לתגובה זוחוץ מהבשר כל המתחם מזוהם הצוות הנחות לבוש ביגוד מזוהם ומדיף ריח של טינוף כבד לא ממליץ להתקרב אליהם
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
אנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צפרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה
מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות.
המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה.
מלבד רכיבי הביטחון, המכרז מביא ערך ישיר לעובדי המדינה: חבילות גלישה בנפחים חסרי תקדים, עד 300 טרה־בייט. תנאים משופרים לגלישה ושיחות בחו"ל. מגוון רחב של מכשירים סלולריים מהדגמים החדשים בשוק. פלטפורמה דיגיטלית לשירות עצמי מהיר ונגיש.
חשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר בטקס ההכרזה שנערך במשרד האוצר: "המכרז מהווה הישג אסטרטגי חשוב המשלב חיסכון משמעותי לקופת המדינה עם קפיצת מדרגה טכנולוגית וביטחונית. לראשונה תובטח רציפות תפקודית מלאה גם בשעת חירום, לצד יכולות סייבר מתקדמות ורשתות עצמאיות. התחרות הרחבה אפשרה לנו להשיג את התנאים הטובים ביותר למדינה, הן במחיר והן באיכות השירות."
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- החשב הכללי: ביקושים של פי 4.7 על הנפקה שוטפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, הוסיף: "התוצאות הן עדות לתחרות הבריאה והענפה שיצרנו. החברות הציעו את מיטב הטכנולוגיה והמחירים הטובים ביותר. תחרות איכותית היא המפתח להשגת שירות ציבורי יעיל, חסכוני וחדשני."
