בנק הפועלים
צילום: Bizportal

ישראכרט: ירידה של 38% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2017

רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט: "חוק שטרום ומגמות רגולטוריות וטכנולוגיות אחרות מביאים לשינוי כללי המשחק שעוצבו במשך שנים בשוק התשלומים בישראל"
נועם בראל | (2)

קבוצת ישראכרט פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של ולשנת 2017 כולה והציגה גידול של 6% בהכנסות ברבעון, אך בשורה התחתונה, ירידה של 38% ברווח הנקי. 

על פי דו"חות החברה המתפרסמים היום, הכנסותיה של קבוצת ישראכרט ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בכ-554 מיליון שקל, עלייה של 6% לעומת 524 מיליון שקל ב-2016, ועם זאת, החברה רושמת ירידה של 38% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-29 מיליון שקל לעומת 47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כשמרבית הכסף הולך להוצאות מכירה ושיווק (עלייה של 36% לעומת התקופה המקבילה אשתקד) ועל הפסדי אשראי (עלייה של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד).

לעומת זאת, בראייה שנתית, ישראכרט רושמת הכנסות של כ-2.2 מיליארד שקל, עלייה של 6% לעומת 2.08 מיליארד בשנת 2016. בשורה התחתונה, החברה מסיימת את 2017 עם רווח נקי של 299 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת 276 מיליון בשנת 2016. מחזור הקניות של קבוצת ישראכרט עמד על 144.3 מיליארד שקל, גידול בשיעור של 7% בהשוואה ל- 135.1 מיליארד ש"ח בשנת 2016. 

מנכ"ל החברה, רון וקסלר, הרוויח בשנת 2017 שכר של כ-1.76 מיליון שקל, לעומת כ-1.65 מיליון בשנת 2016. שאר בכירי הקבוצה הרוויחו יחד סכום של כ-4.6 מיליון שקל, לעומת כ-3.9 מיליון בשנת 2016.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ועקנונו 26/02/2018 19:53
    הגב לתגובה זו
    פיטורים ?
  • 1.
    רונן שיין 26/02/2018 17:09
    הגב לתגובה זו
    שכר כל כך גבוה והרווחיות נשחקת מאוד,העובדים רק עסוקים בנהנתנות וביליים תתחילו לעבוד ולהראות תוצאות
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים