תפקיד כפול של יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל - בעיה או סימפטום?

אורית לוין, אנליסטית בנקים וטכנולוגיה, מזרחי טפחות, מתייחסת לתופעת התפקיד הכפול של יו"ר ומנכ"ל - האם זו הבעיה בחברות או רק סימפטום של קושי גדול בהרבה?
אורית לוין | (1)

פרשת הלוויתן הכחול, כינוי לפוזיציית נגזרים ענקית בחדר המסחר בלונדון, שלא נסגרה בזמן והביאה להפסד עתק של כ-6 מיליארד דולר, פגעה קשה בתדמיתו של בנק ג'יי פי מורגן. לאחר ההפסד וחקירה של הסנאט בנושא, החליטה קבוצת משקיעים להעלות את ההצעה לפצל לשניים את התפקידים של היו"ר והמנכ"ל. בשבוע שעבר נדחתה ההצעה באסיפת בעלי מניות. האם התפקיד הכפול הוא אכן הבעיה או הסימפטום?

הצגה של איש אחד

מאז 2006 ועד היום ג'יי פי מורגן הייתה הצגה של איש אחד: ג'יימי דיימון. הוא כיהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל ולאורך כל השנים הללו, גם בתקופת המשבר הפיננסי, הבנק מעולם לא דיווח על הפסד. הוא צלח את המשבר בזכות השליטה המוחלטת, שהייתה לו בחברה. כמנכ"ל היה אחראי לניהול השוטף תחת האסטרטגיה, שקובע הדירקטוריון. כיו"ר הדירקטוריון קבע את אותה אסטרטגיה ופיקח על ביצועה. כיום אין צורך בהפרדה בין שני התפקידים, על פי החוק, אך לאורך השנים התברר שבהרבה מקרים היא נחוצה. קריסת אנרון, וורלקום וליהמן ברדרס, היו מספר דוגמאות לחוסר בבלמים ומאזנים שייתכן ונגרם, בין השאר, כתוצאה מהתפקיד הכפול.

האם בכל מקרה הפיצול הכרחי?

אחת הדוגמאות הבולטות למקרה ההפוך הינו חברת וולט דיסני, שפיצלה בין שני התפקידים ב-2005 והחליטה לאחד אותם חזרה ב-2012. הם הבינו לאחר שנים שבהרבה מקרים היו"ר אינו מעורה בענייניה היומיומיים של החברה כמו המנכ"ל, לכן הוא מפספס הרבה הזדמנויות והחלטות, שהיה צריך להעלות לדיון בישיבות הדירקטוריון.

כך גם המקרה של חברת Sears, חברה קמעונאית אמריקנית, שהחליטה להוסיף את תפקיד המנכ"ל ליו"ר המכהן בתחילת השנה. ההסבר שניתן לכך, שהיא נמצאת בתקופה חשובה של שיפור וניסיון להתברג מחדש כאחת הרשתות הקמעונאיות המובילות בארה"ב, לכן איחוד התפקידים חשוב. לשם הגילוי הנאות, יש לציין ש-Sears מפסידה כבר מעל לשנתיים. גם חברת אינטל פיצלה את תפקידי היו"ר והמנכ"ל בעבר, וכשנשאל המנכ"ל על כך, הוא הסביר, שמנכ"ל הוא שכיר בחברה וחייב להיות כפוף לדירקטוריון.

המסקנה

לדעתי, המסקנה מכל הדוגמאות, שהתנהלות חברה תחת תפקיד כפול של מנכ"ל ויו"ר אופיינית בעיקר למקרים בהם נושא שני התפקידים הנו דמות כוחנית וחזקה. ייתכן ומדובר למעשה בסימפטום של בעיה אחרת: חוסר באיזון ובלמים בהתנהלות בחברות בארה"ב ככלל, שאינו בהכרח נובע מאיחוד התפקידים. במקרה של ג'יי פי מורגן למשל, פרשת ה"לוויתן הכחול" הייתה נמנעת אם בקרת הסיכונים הייתה עושה את עבודתה נאמנה. במידה והייתה מגלה בזמן את הפוזיציה של הנגזרים, מביאה זאת לידיעת הדירקטוריון ומנסה לסגור אותה במקום להגדילה ולהסתיר זאת מציבור המשקיעים. גם אם מדיניות תגמול הבכירים לא הייתה מעודדת נטילת סיכונים. לדעתי, מדובר במתווה של מדיניות, שגרמה לכך, בין אם נקבעה ע"י אדם אחד המכהן כיו"ר ומנכ"ל ובין אם מדובר בשני בעלי תפקידים. לא בטוח שהפרדת התפקידים הייתה בולמת את המצב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מענינת ומחכימה. (ל"ת)
    מנטליסט 30/05/2013 12:40
    הגב לתגובה זו
ניר דקל - מנהל ענף נדל"ן ישראל, כלל ביטוח ופיננסים. קרדיט: סיון פרגניר דקל - מנהל ענף נדל"ן ישראל, כלל ביטוח ופיננסים. קרדיט: סיון פרג

כלל ומכלול מימון משקיעות בקרן לקידום שוק הדיור להשכרה בישראל

הקרן, בהיקף של 400 מיליון שקל, תציע פתרון שיאפשר ליזמי נדל"ן להתגבר על חסמי המימון בהקמת הפרויקטים להשכרה ארוכת טווח; מדובר בקרן ראשונה מסוגה בישראל

תמיר חכמוף |

כלל ביטוח ופיננסים כלל עסקי ביטוח 4.12%   ומכלול מימון מכלול מימון 1.51%  ישקיעו בקרן, ראשונה מסוגה, שתעמיד מימון משלים ליזמים ולחברות נדל"ן למימון פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח.

קרן המימון, בהיקף של 400 מיליון שקל, הינה יוזמה של מכלול ושלושה שותפים אשר גם ינהלו אותה, רואי החשבון נודרי זיזוב וגיל ציק (בכירים לשעבר בקבוצת עופר השקעות) ועו"ד אריאל שימקביץ יזם בתחום הנדל"ן ובעל משרד עורכי-דין המתמחה בעסקאות נדל"ן מורכבות.  



שותפים ומנהלי הקרן, מימין לשמאל: רו"ח גיל ציק, רו"ח נודרי זיזוב, עו"ד אריאל שימקביץ. קרדיט לצלם: דורון לצטר

עם עליית הריבית בשנים האחרונות, יזמים וחברות נדל"ן חווים קושי לממן פרויקטים בשיעורי מימון להם הורגלו טרם עליית הריבית.

הפתרון שמציעה הקרן מספק את המענה הנדרש הן לצרכי היזם והן לצרכי הבנק המממן בתקופת ההקמה ובתקופת ההנבה. בהתאם, יתאפשר ליזמים להעמיד הון עצמי נמוך משמעותית מההון שנדרש כיום להעמיד לבנק המממן, לצרכי הקמת פרויקטים בייעוד להשכרה לטווח ארוך. 

במהלך השנים האחרונות שווקו על ידי המדינה באמצעות מכרזי "דירה להשכיר" עשרות אלפי יחידות דיור כדי לנסות ולייצר מסה קריטית של דירות להשכרה. אולם, עליית שיעור הריבית הקשתה על יזמים שזכו במכרזים לקדם את הפרויקטים, בשל אתגר התשואה מהשכירות (פחות מ - 3%) אל מול תשלומי הקרן והריבית שנדרשים על ההלוואה לאחר תקופת ההקמה.