"הלקוח משלם הון תועפות בעמלות - ובבנקים ההכנסות דמיוניות"
רווחי העתק עליהם דיווחו הבנקים בישראל לאחרונה הובילו את יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לפנות אל נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ואל המפקח על הבנקים, דודו זקן, ולקרוא להתערבותם בעניין העמלות הגבוהות שגובים הבנקים מן הלקוחות. במכתבו כתב ח"כ גפני כי "בשעה שמתפרסם כי רווחי הבנקים בישראל מסתכמים בעשרות מיליארדי שקלים, ושמשכורות בכיריו גבוהות באופן שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל. פערי המעמדות בישראל וההתייחסות הבלתי ראויה כלפי מעמד הביניים והשכבות הכלכליות החלשות, אשר מופיעות בין היתר בדו"ח האחרון של בנק ישראל, אינם מאפשרים להישאר אדישים כלפי הנתונים הללו, כאשר הלקוח הרגיל בבנק משלם הון תועפות עמלות לבנק, בשעה שהבנק ומנהליו נהנים מהכנסות העולות על כל דמיון". גפני הוסיף במכתבו "כולנו שמחים ביציבות הפיננסית ובחוזק של הבנקים בישראל אולם בנק ישראל נדרש להתערב ולעצור את התהליך הזה שתורם תרומה רבה להגדלת הפערים בין הציבורים השונים בישראל". "אני בעד שהבנקים ירוויחו וישלמו משכורות גבוהות, אך כשרווחים של בנק מסתכמים במיליארדים כה רבים בשנה אחת, מהעמלות של הלקוחות שנאנקים מקשיי היום-יום, הדבר איננו מתקבל על הדעת, בעיקר כאשר העמלות בישראל גבוהות מאד מחלק ניכר ממדינות העולם המערבי". את חוסר ההגינות שבאה לידי ביטוי בגובה העמלות מדגים יו"ר ועדת הכספים באמצעות השוואה לשיעור העמלות שנגבים בחו"ל: "לאחרונה התפרסם כי בישראל משלמים על משיכת היתר במשקי הבית כ-8.26% בממוצע, לעומת 1.75% בצרפת, 3.72% באיטליה ו-3.34% בממוצע בגוש האירו". גפני הודיע כי יקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת מיד עם פתיחת המושב הבא של הכנסת כדי לדון בדו"ח בנק ישראל שהתפרסם לאחרונה, ובפערים הגדלים בקרב החברה בישראל
- 6.3333 05/04/2012 15:01הגב לתגובה זומי ששודד את הקופה הציבורית ובגלל זה הדלק כבר ב-8 ש" ח מדבר על הבנקים שהם עסק שצריך לקיים את עצמו לעומת ציבור חרדי שמעלק על המדינה תתביש לך צבוהון שכמוך וטו עם תשתוק
- 5.אלי שטיינברגר 05/04/2012 13:41הגב לתגובה זומזל שיש חברות כמו גרניט הכשרת משקיעים שמלמדת אותנו איך לא לחכות לטובות מהבנקים ואיך לא לשלם עמלות מוגזמות, ולהשקיע באופן בטוח וריווחי. אם היינו צריכים לחכות לנדיבות הבנקאים או לחריצות הפוליטיקאים היינו מתים מרעב.
- 4.אלי שטיינברגר 05/04/2012 13:38הגב לתגובה זומזל שיש חברות כמו גרניט הכשרת משקיעים שמאפשרות לנו ללמוד איך להתנהל נכון ולא לחכות לחסדיהם של פוליטיקאים, עסקנים ובנקאים. ממליץ בחום על השירותים והכלים שלהם.
- 3.0000000 05/04/2012 12:56הגב לתגובה זודיבורים דיבורים, הרי אתם מלקקים כאחרוני השוטים את עכוזם של הבנקאים. ומסתנוורים מהאורות והנוצות של כל יחצ" ן עלוב. נמאסתם פוליטיקאים קשקשנים, אתם לא משרתים את הציבור אלה את משפחות הון/שלטון/עיתון/תקשורת.
- 2.בונוס לעובדים 05/04/2012 12:55הגב לתגובה זוהם בסך הכל גוזרים קופון עלינו
- 1.נכון 05/04/2012 12:52הגב לתגובה זושלא מבינות כלום בכלכלה מקבלות הון עתק בעוד שבוגרי כלכלה ומינהל עסקים נדרשים למבחנים קשים ובסוף לא מתקבלים לא ברור למה. בוגרות סמינר שלא יכולות להיות מורות כי הם לא סמכותיות נהיות מנהלות בבנקים כי הם ביחסים טובים עם הבוס ראה בנק הפועלים נוה מונסון
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 0% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
היום בבורסה - קרסו מוטורס במכפיל רווח של 6, טבע, שבבים ופיננסים
על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים
נפתח בהשקעות סולידיות. פיקדונות הן המוצר הכי מבוקש, יותר ממניות יותר מאג"ח, יותר מקרנות נאמנות. אבל האם אתם מקבלים ריבית טובה על הפיקדונות שלכם? כדאי לקרוא: ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח.
הבוקר פרסמה קרסו מוטורס דוחות כספיים. מניית החברה ירדה ב-19% מתחילת השנה והיא נסחרת בכ-1.85 מיליארד שקל. אם מנסים להגיע לרווח מייצג של קרסו מוטורס ומנטרלים אירועים חד פעמיים, מגלים שהיא מסוגלת להרוויח 60-65 מיליון שקל ברבעון, וזה מציב לה מכפיל רווח של כ-6-7. זה לכאורה נמוך - הרחבה: צ'רי מסדרת לקרסו תוצאות טובות; מכפיל רווח של 6
הר השקלים
כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.
אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת.
- מגדל זינקה 5.3%, לאומי 2.5%; או פי סי ירדה 3.4%
- מנורה וכלל זינקו 5%, הפניקס והראל 4%; מדד הביטוח חתם עם עליה של 4.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.
