שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?

• יו"ר SEC הגיע לפתיחה של שבוע המסחר החדש בת"א
• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים:

אורלי גרינפלד, סמנכ"לית הסליקה מימשה 189 אלף מניות תמורת 14 מיליון שקל ורשמה רווח של כ-10 מיליון שקל.

יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר  מימש כמות דומה, גם כן ברווח של כ-10 מיליון שקל.

• מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?

פרופ’ יוג’ין קנדל, יו"ר הבורסה מכר 137 אלף מניות תמורת 10.2 מיליון שקל וברווח של 7.3 מיליון שקל.

אורי שביט, סמנכ"ל טכנולוגיה ותפעול  מימש 171 אלף מניות בתמורה ל-12.7 מיליון שקל וברווח של 9.1 מיליון שקל.

לירן גורדון, סמנכ"לית תקשורת תאגידית מימשה 115 אלף מניות, תמורת 8.5 מיליון שקל, רווח של כ-6.1 מיליון שקל.

יהודה בן עזרא, סמנכ"ל הכספים מימש 100 אלף מניות, תמורת 7.4 מיליון שקל, רווח של 5.3 מיליון שקל.

שריה אורגד, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי  מימש מניות תמורת 5.7 מיליון שקל ורשם רווח של 4.1 מיליון שקל.