צורן עוקפת את תחזיות ומציגה עלייה של 46% ברווח

החברה רשמה גידול בהכנסות ל-146.4 מיליון דולר, שנדחפו מהביקוש החזק למצלמות דיגיטליות. מנכ"ל צורן, לוי גרזברג, צופה המשך גידול בתוצאות שינבע בין היתר מסינרגיה בקווי המוצרים. החברה גם פרסמה את ציפיותיה לרבעון הרביעי
אריאל אטיאס |

חברת צורן הישראלית, המייצרת מיקרו-שבבים למוצרי צריכה, דיווחה אמש על רווח הגבוה מציפיות האנליסטים בוול סטריט, אשר נדחף בעלייה בביקוש בשוק המצלמות הדיגיטליות.

בשורה הראשונה רשמה החברה הכנסות של 146.4 מיליון דולר, עלייה של 12.7% בהשוואה להכנסות של 129.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ושל 129.4 ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח לפי GAAP של 13.1 מיליון דולר, או 0.26 דולר למנייה, לעומת רווח של 0.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ורווח של 1.9 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה, ברבעון המקביל אשתקד.. הרווח לפי GAAP כולל הוצאות פחת בשווי 9.6 מיליון דולר ופיצויי מניות בשווי 3.6 מיליון דולר.

הרווח לא לפי GAAP הסתכם ב-26.4 מיליון דולר, או 0.51 דולר למניה, בהשוואה ל-16.9 מיליון דולר, או 0.33 דולר למניה, ברבעון הקודם וכנגד 18 מיליון דולר, או 0.33 דולר למניה, ברבעון השלישי שנה שעברה. צפי האנליסטים היה לרווח של 30 סנט על הכנסות של 127.8 מיליון דולר.

"התוצאות הרבעוניות משקפות את הצלחת אסטרטגיית הגיוון שלנו ואת יכולתנו להציג גידול ברווחים, בהכנסות ובנתח השוק שלנו בתוך שווקי המטרה", אמר ד"ר לוי גרזברג, נשיא ומנכ"ל צורן בתגובה לדוחות. "אנחנו גם מבצעים סינרגיה בכל קווי המוצרים שלנו על מנת לפתח אפליקציות חדשות".

צורן צופה שהרווח למניה, לפי GAAP, ברבעון הרביעי יסתכם בין 0.05 ל-0.1 דולר למניה. כאשר לא לפי GAAP, צופה החברה רווח של 0.3 - 0.34 דולר למניה. הכנסות החברה צפויות להסתכם בין 128 לבין 132 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים