בשלהי שנות ה-70, טכניקת ההדברה העיקרית בישראל הייתה שימוש בחומרים רעילים ואגרסיביים. חומרים אלו, כמו ה-DDT המפורסם אכן מיגרו כל מקק וחולדה בסביבה, אך עם השנים התגלה כי הנזק הבריאותי בשימוש בחומרים אלו עולה בהרבה על הנזק של מזיקי הסביבה. כתוצאה מכך, תכשירים אלו נפסלו לשימוש בישראל ואת מקומן החליפו שיטות שונות להדברה, ידידותיות לאדם, החי והסביבה, בטוחות בהרבה ותתפלאו, גם יעילות לא פחות.

הדברה כימית

נתחיל עם הסוג המוכר ביותר, הלא הוא הדברה באמצעים כימיים רעילים. להבדיל משיטות ההדברה ההיסטוריות שכללו פיזור רעלים בכמות עצומה, הפעם מדובר בחומרים במינון כה מזערי וממוקד, עד שאין לו כל השפעה על האדם. יחד עם זאת, לא כל מקום יעבור הדברה בשיטה זו. בתוך הבית למשל, מדובר בפתרון האחרון בהחלט, כאשר חל איסור מוחלט ליישם אותו במקומות רגישים כמו המטבח או חדר הילדים. הדברה זו תתאים בעיקר למזיקים מסוימים בעלי מבנה חזק כמו נדלים או פשפשים, שאין אפשרות לחסלם בדרך שונה.

הדברה ירוקה (אקולוגית)

ההיפוך הגמור מההדברה הכימית, הוא סוג ההדברה שמשתמש במרכיבים אורגניים וטבעיים שהתגלו כיעילים מאוד בקרב מזיקים כמו ג'וקים, נמלים, מעופפים ומכרסמים. גישה זו כוללת מספר רחב של אפשרויות, כולן מונעות פגיעה בריאותית באדם, בחי ובסביבה ואינן מפרות את המאזן האקולוגי המקומי. הגישה הירוקה מציעה שיטות שונות להדברה וביניהן מלכודות הומאניות (ללא הריגה), פיתיונות מאכל עשויים מעמילן או חלבונים, שימוש בחומצה בורית או אדמה דיאטומית, ריסוס מיקרוקפסולרי ועוד. נוסף על ההתאמה של הגישה רק לחלק מסוגי המזיקים, השפעותיה הן קצרות טווח, מאחר וחומרי ההדברה מתפוגגים במהירות יחסית גבוהה.

הדברה ביולוגית

זוהי השיטה שבה נותנים לטבע לעשות את שלו, מה שהופך אותה בעיני רבים לחלק בלתי נפרד מגישת ההדברה הירוקה. בשיטה זו, משתמשים באויבים הטבעיים של המזיק כדי להבריח או לחסל אותו. כך לדוגמה, במתקפת פשפשים בשדה חקלאי נהוג להשתמש בזן פשפשים טורפים, שניזון מהסוג המזיק אך איננו מסב נזק בעצמו. שיטה זו תתאים למקומות חיצוניים ולהתפרצויות בכמות חריגה וחמורה, כאשר אין יכולת לטפל בבעיה בשום אמצעי אחר.

• פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
• איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדברה אלקטרונית