המצטיינים, ואלה שפחות: כך דירגו העיתונאים את הדוברים

כמעט 4 שנים אחרי הסקר הראשון, קבלו את תוצאות סקר דירוג הדוברים במגזר הציבורי השני - והפעם בשיתוף עם ארגון העיתונאים. הסקר נועד לייצר שקיפות ביחס לתפקודם של הדוברים ולעודד תחרות ושיפור השירות בכל הקשור למקצועיותם, יעילותם ומידת האתיות שלהם.בסקר הנוכחי התקבלו 212 דירוגים עבור משרדי וגופי הממשלה השונים מכ-100 מדרגים. הגיל הממוצע של העיתונאים שדירגו את הסקר הוא 37, עם ותק ממוצע של 6 שנים. 66% מהמשיבים היו גברים, אבל לא נמצאו הבדלים מובהקים בין גברים לנשים בתחומים השונים. ועוד נתון מעניין: בממוצע עבד כל עיתונאי מול כ-30 דוברים ב-5 השנים האחרונות.כאמור, הסקר נולד כבר לפני מספר שנים על ידי תומר אביטל ורותם סלע, ותוצאותיו פורסמו באייס. אותו פרסום עורר בזמנו רעש רב, בעיקר מצד אלה שזכו לדירוג נמוך. הסקר בזמנו היה המהלך המקיף הראשון שנעשה לבחינת התנהלותם של דוברים במגזר הציבורי והממשלתי בישראל. במסגרת הפיילוט שהושק בחודש נובמבר 2012, קיבלו כ-350 כתבים קישור לסקר שמאפשר להם לדרג את מערכי הדוברות המרכזיים מולם הם עובדים באופן שוטף - בשורה של משרדי ממשלה ויחידות נוספות דוגמת בנק ישראל והכנסת. השאלון אפשר לכתבים לנקד באנונימיות את הדוברים לפי הערכתם לנגישות, שיתוף הפעולה, אמינות, אדיבות ואקטיביות של המחלקה והעומד בראשה.השנה הסקר הוטמע בפעילות של ארגון העיתונאים. יחד עם תומר אביטל, מרכזת את העבודה על הסקר גם ד"ר ענת באלינט, אחראית תחום חופש עיתונות בארגון העיתונאים. כדי לקיים את הסקר סייעו לארגון בהתנדבות ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, פרופ' יריב צפתי, שמלווה את הסקר מבחינה אקדמית, וגיל פלדמן - יועץ סטטיסטי ומומחה לכתיבה וניתוח של שאלונים, שמטפל בעיבוד הנתונים.יש לציין כי הסקר אינו רשמי, אבל נותן אינדיקציה לגבי העבודה בין עיתונאים לדוברים. כעת מקווים יוזמי הסקר כי הוא יבוצע אחת לחצי שנה, כדי שאפשר יהיה לא רק להשוות בין הדוברים, אלא גם להשוות בין הביצועים של כל דובר על ציר הזמן ולזהות מגמות שיפור או הרעה. בארגון העיתונאים אומרים כי "לפני פרסום תוצאות הסקר נאפשר לכל דוברות להגיב לממצאים כדי להכניס אותם לתוך הקשר רחב. במסגרת השולחן העגול שקיימנו, הסקר הוצג בפני 10 דוברים בכירים,שהשמיעו את הערותיהם שהוטמעו ואף נתנו את ברכתם"בתי המשפט בראש, ראש הממשלה למטהעל הסקאלה שבין 1 ל-5, אדיבות ושירות הדוברים בממוצע עמדו על 3.3, כך גם אמינותם. מבחינת בקירות בחומר וזמינות כללית, הציון שנתנו העיתונאים עומד על 3.4. מהירות התגובה ושביעות הרצון כללית הניבו נתונים נמוכים קצת יותר – 3.1.מבין המשרדים שדורגו בידי יותר מ-5 עיתונאים, בולטים לחיוב הנהלת בתי המשפט עם ציון שביעות רצון 4.6, המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ומשרד החוץ – שציון שביעות רצון מהם עמד 3.8. המשרדים שנמצאים בתחתית הרשימה הם משרד ראש הממשלה (ציון 1.4) ומשרד החינוך (1.9).

בכל הנוגע למשרד החינוך, בדוברות המשרד טוענים כי בסקר לא השתתפו כתבי חינוך, אלא כתבים שעובדים לעיתים מול המשרד).תגובת ארגון העיתונאים: "הסקר נערך באמצעות שאלון אינטרנטיאנונימי. העיתונאים נתבקשו, באופן וולונטרי, לדרג את המשרדים מולם הם עובדים הכי הרבה, ללא קשר להיותם שייכים לתא זה או אחר ומכאן שאין באפשרותנו לדעת כמה משיבים אשר דירגו את משרד החינוך מוגדרים בפועל כתבי חינוך ו/או משתייכים לתא כתבי החינוך".עוד נמסר כי "עבור כל אחד מההיגדים השונים, נתבקשו העיתונאים לדרג את המשרד בסקאלה הנהוגה בשאלונים מסוג זה (1 = גרוע עד 5 = מצוין) וכן לספק מידע בנושאים נוספים כגון הפניה לחוק חופש המידע והתנהלות לא נאותה מצד המשרד. בדירוג המשרדים מופיעים משרדים שדורגו על ידי 5 עיתונאים לפחות.את משרד החינוך דירגו 7 עיתונאים (4 גברים ו-3 נשים, גיל ממוצע של 35 שנים, ותק ממוצע של כ-6.5 שנים מול המשרד)".נמצאו הבדלים מובהקים של עשרות אחוזים (24%-46%) בציוני התחומים השונים בין עיתונאים שדיווחו כי הפנו אותם לחוק חופש המידע שלא לצורך לבין אלו שלא. כמו כן נמצאו פערים מובהקים בין עיתונאים שדיווחו כי הופעלה כלפיהם התנהגות לא ראויה לבין כאלו שלא הופעלה כלפיהם בתחומים הבאים: ציוני האמינות (פער של 27%), האדיבות (פער של 18%), בקיאות בחומר (פער של 15%) ובציון שביעות הרצון הכללי (פער של 21%). בכל המקרים הציונים שנתנו עיתונאים שדיווחו כי הופעלה כלפיהם התנהגות לא ראויה, היו נמוכים מהציונים של אלו שדיווחו כי לא הופעלה כלפיהם התנהגות כזו.הניתוחים הבאים מציגים את דירוג המשרדים אותם דירגו יותר מ-5 עיתונאים עבור כל אחד מהתחומים הנבדקים. התגובות בסוף האייטם.שביעות רצון כלליתאדיבות ושירותיותאמינותבקיאות בחומרזמינות כלליתמהירות תגובההאם הפנו אותך לחוק חופש המידע שלא לצורךהאם נתקלת בהתנהגות לא ראויה מול דוברות המשרד (כוחניות, איומים, חרמות, אלימות מילולית / פיזית)?מארגני הסקר פנו למשטרת ישראל,משרדי החינוך, משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות - 4 הגופים שדורגו אחרונים - בבקשת תגובה לתוצאות הסקר. היחידים שהסכימו להגיב הם משרד הבריאות, ממנו נמסר: "ננסה להשתפר בעתיד".