תומר אביטל הוא עיתונאי ופעיל ישראלי, המזוהה עם קידום שקיפות שלטונית ועם סיקור עבודת הכנסת. הוא ידוע בעיקר כמי שהקים מיזמים אזרחיים שמטרתם להנגיש לציבור מידע על הליכי חקיקה, על הצבעות חברי כנסת ועל התנהלות נבחרי ציבור.
בפעילותו העיתונאית עסק אביטל
בסיקור פוליטי ובתחקירים, ובכללם פרסומים על אינטרסים כלכליים המשפיעים על חקיקה. המיזמים שהוביל התבססו על עבודת מתנדבים ועל מימון המונים, ופעלו לניטור הצעות חוק ולהצגתן בשפה נגישה לקהל הרחב.
סוגיית השקיפות השלטונית נוגעת גם לזירה הכלכלית: חקיקה
בתחומי מיסוי, רגולציה ותקציב משפיעה ישירות על ענפים שלמים במשק ועל כיסם של אזרחים. תומכי השקיפות טוענים כי הנגשת מידע מחזקת את הפיקוח הציבורי ומצמצמת השפעה לא מאוזנת של קבוצות אינטרס; מנגד, יש הטוענים שחלק מהליכי העבודה הפרלמנטרית מחייבים דיון מקצועי
בלי לחץ ציבורי מיידי. מיזמים אזרחיים מסוג זה מדגימים את השימוש בכלים דיגיטליים לניטור מדיניות ציבורית.
הנגשת נתוני הצבעות ותקציבים מגדילה את יכולת הציבור והמשקיעים לעקוב אחר חקיקה כלכלית עוד לפני שהיא מתקבלת. פעילות שקיפות כזו נשענת על חוק חופש
המידע ומשפיעה על עבודת ועדות הכנסת ועל סדר היום בתקשורת .
192 עיתונאים דירגו את דוברי 70 משרדי ממשלה ויחידות סמך, במסגרת יוזמה של תומר אביטל מ"שקוף" בשיתוף עם לע"מ. כמה נמוך הגיעה דוברות משרד הביטחון ומי הדוברות שעסקה בעניינים פוליטיים במקום מקצועיים? כל התשובות בפנים
הרשת החברתית וויזמאס למשאלי עם וקביעת סדרי עדיפויות ציבוריים, תאגד את '100 ימים של שקיפות', 'המקום הכי חם בגיהנום', 'העחן השביעית', 'הפלוג' ועוד, שיגייסו כסף עבור יצירת תחקירים
אחרי שהקים את '100 ימים של שקיפות' שמבצע עבור כל גופי התקשורת תחקירים על התנהלות המערכת הפוליטית, הוחלט בכנס הדיגיטל של הבינתחומי להעניק לו פרס בסך 15 אלף ש'
נתי יפת ורועי בירגר עומדים מאחורי הסטארט-אפ וויזמאס, שמטרתו לקבוע סדר יום ציבורי לפוליטיקאים, ועל הדרך - לחשוף עוולות באמצעות מערכת שתעבוד עם כלי התקשורת השונים. ומאיפה יגיע הכסף?
אחרי 4 שנים ב'כלכליסט', עבר תומר אביטל לטלוויזיה - לתכנית התחקירים הוותיקה 'עובדה'. לאייס הוא מספר על החשיבות של עיתונות כלכלית, שקיפות שלטונית, והשורה המפתיעה שלו בקורות חייו (שקשורה למשכן הנשיא)
