על אתיקה וטוויטר: תומר אביטל משיב ל'דאחקות' של עקיבא נוביק ועמית סגל עליו
'טרחנות בנסיבות מחמירות' - ב-3 מילים קטל העיתונאי עמית סגל את תלונתי לוועדת האתיקה לגבי החסימות השרירותיות שיאיר לפיד מבצע בעמוד הפייסבוק שלו. חברו מערוץ 10, עקיבא נוביק, הצטרף ולגלג על הנושא במרחבי הטוויטר ללא הרף.
האמת היא שהבדיחות והשימוש הוורסטילי של נוביק בביטוי בו בחרתי ("סוגיה עקרונית וחשובה") היה משעשע. מאוד. אבל הטריד אותי שבמקום לקדם דיון ענייני בסוגיה שמעניינת רבים, השניים ניסו להרוג אותה. האם זו תפנית מדאיגה בקריירה זוהרת של שני כתבים נשכנים ועתירי-סקופים? הרי גם אם הקובלנה מנותקת מהמציאות (היא לא - ויעידו מאות תגובות של נחסמים אחרים) - למה לבחור בצד של בעל השררה?
חסרי המגפון והמיקרופון
העיתונות נועדה לייצג גם את חסרי הממון והמגפון, ובוודאי את אלו שלא נהנים ממיקרופון צמוד. המקרה הנוכחי סמלי, וחרף הלצותיו (המצחיקות) של נוביק – בהחלט עקרוני. למגינת ליבה של התקשורת המסחרית, עם ישראל עבר דירה - לרשתות החברתיות. במקום ניתוחים חד צדדיים הוא זוכה להשתתף שם בדיונים סוערים. רבים מהדיונים האלה מתנהלים בדפי הפייסבוק של הפוליטיקאים, שחלקם משתתפים בהם בעצמם.
הציוץ של אביטל בטוויטר
אבל כפי שנוביק וסגל יודעים היטב, בכובעם כמו"לים, חלק מן הפוליטיקאים מנצלים את כוחם החדש בצורה לא הגונה. הם מעדיפים מחמאות וליטופים, וכיוון שכעת הם יכולים לייצר דיונים סטריליים, זה בדיוק מה שהם עושים: חוסמים גולשים ביקורתיים ומונעים מהם להגיב בדפים שלהם.
- יאיר לפיד כעיתונאי נפגש עם ציפי לבני כדי להיות שר חוץ; איפה האתיקה?
- ביידן: "לא ישראל ביצעה את המתקפה. חמאס? דאעש נראים הגיוניים לידם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כמה המצב אבסורדי? אחרי שיאיר לפיד - עיתונאי עבר (אף שמיום ליום אני מתקשה יותר להאמין בכך) - נמנע מלהגיב לשאילתות שלי, כתבתי בדף הפייסבוק שלו: 'מדוע אתה לא עונה לשאילתות העיתונאיות שלי?'. בתגובה נמחקה השאלה ונחסמתי מהדף.
ראש הממשלה נתניהו, שלא התראיין מאז הבחירות כיוון שלדבריו הוא בדיאלוג ישיר עם הציבור באמצעות הפייסבוק, קיבל דרך החסימות 'פטור' משאלות קשות.
הציוץ של סגל
הרשתות הן כיכר העיר החדשה ופוסטים בפייסבוק הם אסיפות עם מודרניות. 120 חברי הכנסת אינם אזרחים פרטיים אלא אנשי ציבור. בדפים שלהם לא תמצאו מחשבות פילוסופיות על החיים לאחר המוות וגם לא התלבטויות על עיצוב הסלון. 99% מן הפוסטים שלהם עוסקים בפוליטיקה, ואת הדפים מְתָפעלים צוותים שאנחנו מממנים. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מאבטח מטעם המדינה שיבעט החוצה אדם השואל באסיפה פוליטית 'מר לפיד, מדוע אינך עונה לשאילתות?'
היד החוסמת הנעלמה
כעיתונאי אני יכול, כמובן, לחיות עם ההדרה. יש לרשותי שלל במות חלופיות שבהן אני יכול להתבטא (אם כי הייתי שמח להאיר את השגיאות של הפוליטיקאים בדפיהם - שם כאמור הציבור נמצא). אבל כפי שאישור הכניסה לכנסת שנלקח ממני החצין את ההליך הבלתי-שקוף שבו ניתנת גישה לבית הנבחרים ושלל הבעיות שהדבר יוצר, כך נחשפתי בחודשים האחרונים לאינספור אזרחים אחרים שהושתקו בפייסבוק אף שלא עברו על שום כלל.
- האולפן הפתוח של בועז גולן עקף את ערד ניר
- התאגיד תחרותי מתמיד עם "בואו לאכול איתי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של 13 בתחתית טבלת הרייטינג
היד על הדק החסימה נעשית כה קלה עד שעו"ד יהונתן קלינגר, למשל, שסייע לי לנסח תלונה בנושא לוועדת האתיקה, נחסם מהקיר של לפיד מבלי שכתב עליו דבר! כשהתלונן בפני צוות 'יש עתיד', הוסבר לו שעבר על כללי העמוד. כשביקש קלינגר להבין איזה כלל, צוות 'יש עתיד' נעלם.
"לתבוע עלבונם של גלמודים"
אחד מתפקידי העיתונות, לדעתי, הוא "לתבוע עלבונם של גלמודים ועזובים, ולהציל עשוק מיד עושקו". בעידן הדיגיטלי פירוש הדבר גם לאפשר לכמה שיותר מן ההמונים להשתתף במשחק הדמוקרטי.
האם סגל ונוביק, שלעולם לא ייחסמו כי מאחוריהם גב של כלי תקשורת חזק ואף משוחחים עם פוליטיקאים מדי יום ביומו, אינם יכולים להבין שברגע החסימה, האזרח הפשוט מרגיש כמי שלשונו נעקרה? ששרירותיות היא ההפך מדמוקרטיה? או שאולי ככאלו החוסמים ביד נדיבה בעצמם, השניים לא יכולים להזדהות עם חוסר האונים שחשים יותר ויותר חסומים - ולכן לא מבינים מדוע מדובר בדיון גם עקרוני וגם חשוב?
מצחיק: נוביק בספין אוף על ה"סוגיה" של אביטל בטוויטר
לבסוף, קל לתייג את המהלך שלי כטרחנות ולזלזל בו. אך למעשה, רוב היוזמות והפרויקטים שקידמתי עד היום היו "טרחניים" להחריד - מספירת נכסי ח"כים ועד מעקב מדוקדק אחר שעות הנוכחות שלהם בכנסת.
אין עוררין על כך שנוביק וסגל הם כתבים מצוינים, אך דרכי עבודה 'לא-טרחניות' עוזרות לשמר את הסטטוס קוו. ביקורת וחשיפה נוקבת בפריים-טיים על מהלך נלוז תרעיד את אמות הסיפים, אך לרוב תתאייד באותו פרק זמן. על אחת כמה וכמה כשהשניים נוהגים להקניט את מושאי סיפוריהם בחיוך שמבליע סאבטקסט: אין חדש תחת השמש, וגם לא יהיה.
אם עיתונאים יהיו קצת יותר טרחניים ו"מתישים" (כפי שכינה אותי העיתונאי חיים לוינסון) – אולי חלק מן העוולות שהם מפרסמים היו נפסקות. אין צורך בתלונה לוועדת האתיקה, אבל "חפירה", עיסוק חוזר, ו"היטפלות' לקטנות" יכולים לשרת את האזרח לא פחות מפרשנויות נוקבות. טרחנות היא עיתונאות. ולא סתם עיתונאות, אלא עיתונאות שמשנה מציאות.
- 7.יורם ברט 26/03/2017 18:23הגב לתגובה זומכירים את המצב שבויכוח, כשלאחד הצדדים אין תשובה, הוא 'קופץ' לנושא אחר? זו למעשה הודאה בטעות של מי שאינו יודע לומר 'טעיתי'. בסה"כ זו תופעה די מעצבנת. חסימה ללא התגרות היא פחות או יותר אותה סצינה. החסימה היא למעשה הודאה בכך שלחוסם אין תשובה עניינית לשאלתו של מי שאותו חסם ולא נוח לו המשך הדיון. כיון שמה שתארתי הוא כל כך ברור ונכון, התגובות של נוביק, סגל ואחרים שמצאו לנכון לעשות צחוק; מעידות עליהם שלא חשבו לעומק או גרוע יותר, אינם מבינים את מה שתאר תומר אביטל.
- 6.תומר אבוטבול מגה טרחן (ל"ת)נופר 08/09/2016 13:58הגב לתגובה זו
- 5.סנדק 08/09/2016 04:31הגב לתגובה זוה' ישמור
- 4.את העמוד מפעילים עובדים בשכר (ציבורי!), והתלונה היא חובה. נוביק וסגל משבחים סתימת פיות?? (ל"ת)סתימת פיות - לא אתית 07/09/2016 20:38הגב לתגובה זו
- 3.דווקא בעדך 07/09/2016 14:59הגב לתגובה זואני רואה את עצמי כאחד שדי צידד אותך במאבקיך החשובים, אבל אני חייב לומר שלאחרונה די איבדת אותי. אם עיתון יכיל רק כתבות שליליות (שכולנו יודעים, הן אלו שמוכרות את העיתונים), אז בשלב מסוים זה כבר יעיק ומפה להגדרות כמו טרחנות, ניג'וס, פיהוק, הדרך קצרה. אתה כל הזמן עסוק בלחפש מה לא בסדר ולהתלונן, אולי קצת תפרגן מדי פעם, תעדכן על דברים חיוביים... לא יודע, תגוון. אתה עושה עבודה חשובה, אבל אתה צריך לדעת מתי אתה עשוי לאבד את זה. ואגב- טור מתנגח בשני כוכבי רשת וטלוויזיה זו לא הדרך.
- אהוד 10/09/2016 11:17הגב לתגובה זודייקת
- 2.מור 07/09/2016 12:57הגב לתגובה זומישהו חייב לעשות את העבודה ה"שחורה"
- 1.שודרגת למגה-טרחן (ל"ת)אלי 06/09/2016 23:13הגב לתגובה זו
האולפן הפתוח עם בועז גולן. קרדיט: ערוץ 14האולפן הפתוח של בועז גולן עקף את ערד ניר
לראשונה, תכנית חדשות של ערוץ 14 הצליחה להדיח את חדשות 12 מראש הטבלה; בנוסף, גם מול תוכן "איכותי", תכניות הריאליטי מספקות לצופים את צרכי הבידור באופן הטוב ביותר, ואמש ריאליטי אוכל היה בראש
סך הצופים במהדורות החדשות עולה מעט, לאחר שהציבור היה כנראה ברוויה לאחר תקופה אינטנסיבית שהצמידה את כולם למהדורות. ברמת התוצאות, דירוג המהדורות וכמות הצופים נשארה כמעט זהה, למעט ערוץ 14 שהתחזק. ועדיין, חדשות 12 עדיין מעל כולם. המהדורה המרכזית של חדשות
12 היתה במקום הראשון ועמדה על 15% רייטינג ו-356 אלף צופים, , חדשות 14 היתה עם רייטינג של 7.9% ו-194 אלף צופים. חדשות 13 נאבקת עם חדשות כאן11 על המקום השלישי, ואמש הצליחה, ועמדה על 5% רייטינג ו-119 אלף צופים. חדשות כאן 11 היו עם 4% רייטניג ו-105 אלף צופים,
מספר מכובד ותחרותי.
הריאליטי אוכל את כולם
בערב שבו משודרות שתי תכניות ריאליטי בנושא אוכל, הפריים טיים מיישר קו עם הדעה הרווחת שהריאליטי הוא פורמט מנצח. מאסטר שף הותיקה של קשת עמדה מעל כולם עם 16.2% רייטינג ו-391 אלף צופים והייתה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים אתמול. אחריה, הפטריוטים עם המיתוג החדש שמרה על כוחה עם 8.5% רייטינג ו-229 אלף צופים ואפשר לומר שהתכנית מצליחה מאד, היות ובסך כל שידורי כל הרצועות בכל הערוצים, היתה אמש התכנית השנייה הנצפית בישראל. אחריה, היה הלהיט החדש-ישן של התאגיד, הריאליטי הוותיק "בואו לאכול איתי" עם 7.2% ו-183 אלף צופים. ואילו את הרשימה סגר "חרדים, העולם האמיתי" של קשת, עם 4.9% רייטינג ו-112 אלף צופים בלבד.
ערוץ 14 עם מהפך ברצועת הצהריים
מבחינת שאר הרצועות, ניכר שגם בשאר מהדורות החדשות ישנה ירידה כוללת בכמות הצופים. בבוקר, "חדשות הבוקר" של קשת מובילה את הרצועה, עם 2.9% ו-67 אלף צופים, במקום השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, שממשיכה לצמצם פערים עם 2.3% רייטינג ו-51 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר ו-1.7% רייטינג ו-39 אלף צופים בלבד.
ברצועה שלאחריה, משדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור ונסלי ברדה, הוביל את הרשימה, עם רייטינג של 2.3% ו-46 אלף צופים, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 2% רייטינג ו-42 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.4% רייטינג ו-28 אלף צופים בלבד.
- התאגיד תחרותי מתמיד עם "בואו לאכול איתי"
- המהדורה המרכזית של 13 בתחתית טבלת הרייטינג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצהריים, האולפן הפתוח של ערוץ 14 עם בועז גולן הצליח להדיח לראשונה את חדשות 12, ועמד על 2.5% רייטינג ו-52 אלף צופים, בעוד 14 בצהריים של חדשות 12 עם ערד ניר היתה עם 2.4% ו-54 אלף צופים. את הרשימה סגר "הדוח היומי" של ערוץ 13 היה עם 1.8% רייטינג ו-34 אלף צופים.
