תומר אביטל
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק
טור

על אתיקה וטוויטר: תומר אביטל משיב ל'דאחקות' של עקיבא נוביק ועמית סגל עליו

תומר אביטל, העיתונאי העצמאי ויוזם "100 ימים של שקיפות" פנה לוועדת האתיקה בתלונה כנגד השר לפיד שחסם אותו בפייסבוק. עמית סגל ועקיבא נוביק הפכו את העניין לבדיחת טוויטר מתגלגלת שהצחיקה אפילו את אביטל - כעת הוא משיב ומסביר 
תומר אביטל | (8)

'טרחנות בנסיבות מחמירות' - ב-3 מילים קטל העיתונאי עמית סגל את תלונתי לוועדת האתיקה לגבי החסימות השרירותיות שיאיר לפיד מבצע בעמוד הפייסבוק שלו. חברו מערוץ 10, עקיבא נוביק, הצטרף ולגלג על הנושא במרחבי הטוויטר ללא הרף.

 

האמת היא שהבדיחות והשימוש הוורסטילי של נוביק בביטוי בו בחרתי ("סוגיה עקרונית וחשובה") היה משעשע. מאוד. אבל הטריד אותי שבמקום לקדם דיון ענייני בסוגיה שמעניינת רבים, השניים ניסו להרוג אותה. האם זו תפנית מדאיגה בקריירה זוהרת של שני כתבים נשכנים ועתירי-סקופים? הרי גם אם הקובלנה מנותקת מהמציאות (היא לא - ויעידו מאות תגובות של נחסמים אחרים) - למה לבחור בצד של בעל השררה?

 

חסרי המגפון והמיקרופון

 

העיתונות נועדה לייצג גם את חסרי הממון והמגפון, ובוודאי את אלו שלא נהנים ממיקרופון צמוד. המקרה הנוכחי סמלי, וחרף הלצותיו (המצחיקות) של נוביק – בהחלט עקרוני. למגינת ליבה של התקשורת המסחרית, עם ישראל עבר דירה - לרשתות החברתיות. במקום ניתוחים חד צדדיים הוא זוכה להשתתף שם בדיונים סוערים. רבים מהדיונים האלה מתנהלים בדפי הפייסבוק של הפוליטיקאים, שחלקם משתתפים בהם בעצמם.

הציוץ של אביטל בטוויטר

 

אבל כפי שנוביק וסגל יודעים היטב, בכובעם כמו"לים, חלק מן הפוליטיקאים מנצלים את כוחם החדש בצורה לא הגונה. הם מעדיפים מחמאות וליטופים, וכיוון שכעת הם יכולים לייצר דיונים סטריליים, זה בדיוק מה שהם עושים: חוסמים גולשים ביקורתיים ומונעים מהם להגיב בדפים שלהם.

 

עד כמה המצב אבסורדי? אחרי שיאיר לפיד - עיתונאי עבר (אף שמיום ליום אני מתקשה יותר להאמין בכך) - נמנע מלהגיב לשאילתות שלי, כתבתי בדף הפייסבוק שלו: 'מדוע אתה לא עונה לשאילתות העיתונאיות שלי?'. בתגובה נמחקה השאלה ונחסמתי מהדף. 

 

ראש הממשלה נתניהו, שלא התראיין מאז הבחירות כיוון שלדבריו הוא בדיאלוג ישיר עם הציבור באמצעות הפייסבוק, קיבל דרך החסימות 'פטור' משאלות קשות.

הציוץ של סגל

 

הרשתות הן כיכר העיר החדשה ופוסטים בפייסבוק הם אסיפות עם מודרניות. 120 חברי הכנסת אינם אזרחים פרטיים אלא אנשי ציבור. בדפים שלהם לא תמצאו מחשבות פילוסופיות על החיים לאחר המוות וגם לא התלבטויות על עיצוב הסלון. 99% מן הפוסטים שלהם עוסקים בפוליטיקה, ואת הדפים מְתָפעלים צוותים שאנחנו מממנים. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מאבטח מטעם המדינה שיבעט החוצה אדם השואל באסיפה פוליטית 'מר לפיד, מדוע אינך עונה לשאילתות?'

 

היד החוסמת הנעלמה

 

כעיתונאי אני יכול, כמובן, לחיות עם ההדרה. יש לרשותי שלל במות חלופיות שבהן אני יכול להתבטא (אם כי הייתי שמח להאיר את השגיאות של הפוליטיקאים בדפיהם - שם כאמור הציבור נמצא). אבל כפי שאישור הכניסה לכנסת שנלקח ממני החצין את ההליך הבלתי-שקוף שבו ניתנת גישה לבית הנבחרים ושלל הבעיות שהדבר יוצר, כך נחשפתי בחודשים האחרונים לאינספור אזרחים אחרים שהושתקו בפייסבוק אף שלא עברו על שום כלל.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

היד על הדק החסימה נעשית כה קלה עד שעו"ד יהונתן קלינגר, למשל, שסייע לי לנסח תלונה בנושא לוועדת האתיקה, נחסם מהקיר של לפיד מבלי שכתב עליו דבר! כשהתלונן בפני צוות 'יש עתיד', הוסבר לו שעבר על כללי העמוד. כשביקש קלינגר להבין איזה כלל, צוות 'יש עתיד' נעלם.

 

"לתבוע עלבונם של גלמודים"

 

אחד מתפקידי העיתונות, לדעתי, הוא "לתבוע עלבונם של גלמודים ועזובים, ולהציל עשוק מיד עושקו". בעידן הדיגיטלי פירוש הדבר גם לאפשר לכמה שיותר מן ההמונים להשתתף במשחק הדמוקרטי.

 

האם סגל ונוביק, שלעולם לא ייחסמו כי מאחוריהם גב של כלי תקשורת חזק ואף משוחחים עם פוליטיקאים מדי יום ביומו, אינם יכולים להבין שברגע החסימה, האזרח הפשוט מרגיש כמי שלשונו נעקרה? ששרירותיות היא ההפך מדמוקרטיה? או שאולי ככאלו החוסמים ביד נדיבה בעצמם, השניים לא יכולים להזדהות עם חוסר האונים שחשים יותר ויותר חסומים - ולכן לא מבינים מדוע מדובר בדיון גם עקרוני וגם חשוב?

מצחיק: נוביק בספין אוף על ה"סוגיה" של אביטל בטוויטר

לבסוף, קל לתייג את המהלך שלי כטרחנות ולזלזל בו. אך למעשה, רוב היוזמות והפרויקטים שקידמתי עד היום היו "טרחניים" להחריד - מספירת נכסי ח"כים ועד מעקב מדוקדק אחר שעות הנוכחות שלהם בכנסת.

 

אין עוררין על כך שנוביק וסגל הם כתבים מצוינים, אך דרכי עבודה 'לא-טרחניות' עוזרות  לשמר את הסטטוס קוו. ביקורת וחשיפה נוקבת בפריים-טיים על מהלך נלוז תרעיד את אמות הסיפים, אך לרוב תתאייד באותו פרק זמן. על אחת כמה וכמה כשהשניים נוהגים להקניט את מושאי סיפוריהם בחיוך שמבליע סאבטקסט: אין חדש תחת השמש, וגם לא יהיה.

 

אם עיתונאים יהיו קצת יותר טרחניים ו"מתישים" (כפי שכינה אותי העיתונאי חיים לוינסון) – אולי חלק מן העוולות שהם מפרסמים היו נפסקות. אין צורך בתלונה לוועדת האתיקה, אבל "חפירה", עיסוק חוזר, ו"היטפלות' לקטנות" יכולים לשרת את האזרח לא פחות מפרשנויות נוקבות. טרחנות היא עיתונאות. ולא סתם עיתונאות, אלא עיתונאות שמשנה מציאות. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יורם ברט 26/03/2017 18:23
    הגב לתגובה זו
    מכירים את המצב שבויכוח, כשלאחד הצדדים אין תשובה, הוא 'קופץ' לנושא אחר? זו למעשה הודאה בטעות של מי שאינו יודע לומר 'טעיתי'. בסה"כ זו תופעה די מעצבנת. חסימה ללא התגרות היא פחות או יותר אותה סצינה. החסימה היא למעשה הודאה בכך שלחוסם אין תשובה עניינית לשאלתו של מי שאותו חסם ולא נוח לו המשך הדיון. כיון שמה שתארתי הוא כל כך ברור ונכון, התגובות של נוביק, סגל ואחרים שמצאו לנכון לעשות צחוק; מעידות עליהם שלא חשבו לעומק או גרוע יותר, אינם מבינים את מה שתאר תומר אביטל.
  • 6.
    תומר אבוטבול מגה טרחן (ל"ת)
    נופר 08/09/2016 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סנדק 08/09/2016 04:31
    הגב לתגובה זו
    ה' ישמור
  • 4.
    את העמוד מפעילים עובדים בשכר (ציבורי!), והתלונה היא חובה. נוביק וסגל משבחים סתימת פיות?? (ל"ת)
    סתימת פיות - לא אתית 07/09/2016 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דווקא בעדך 07/09/2016 14:59
    הגב לתגובה זו
    אני רואה את עצמי כאחד שדי צידד אותך במאבקיך החשובים, אבל אני חייב לומר שלאחרונה די איבדת אותי. אם עיתון יכיל רק כתבות שליליות (שכולנו יודעים, הן אלו שמוכרות את העיתונים), אז בשלב מסוים זה כבר יעיק ומפה להגדרות כמו טרחנות, ניג'וס, פיהוק, הדרך קצרה. אתה כל הזמן עסוק בלחפש מה לא בסדר ולהתלונן, אולי קצת תפרגן מדי פעם, תעדכן על דברים חיוביים... לא יודע, תגוון. אתה עושה עבודה חשובה, אבל אתה צריך לדעת מתי אתה עשוי לאבד את זה. ואגב- טור מתנגח בשני כוכבי רשת וטלוויזיה זו לא הדרך.
  • אהוד 10/09/2016 11:17
    הגב לתגובה זו
    דייקת
  • 2.
    מור 07/09/2016 12:57
    הגב לתגובה זו
    מישהו חייב לעשות את העבודה ה"שחורה"
  • 1.
    שודרגת למגה-טרחן (ל"ת)
    אלי 06/09/2016 23:13
    הגב לתגובה זו
מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקומתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקו

רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב

במהדורות 12 נשארת בטופ אבל למהדורת החדשות של ערוץ 14 נרשמת עלייה קלה ברייטינג

הדס ברטל |

מהדורת החדשות של 12 עדיין מונופול. ובכלל, קשת, למרות ניסיונה להתחמק מכך - היא מונופול. ערוץ 13 בגסיסה, 14 די נעצר, אך פחות מביא מפרסמים. קשת מקבלת את כל הקופה וכל הקצפת. סוד ידוע בשוק הפרסום והתקשורת הוא שקשת "שולחת" לקוחות לרשת רק כדי שתהיה לה תחרות ושהרגולטור לא יטיל עלייה סנקציות. 

המהדורה המובילה היא כאמור של קשת 12 עם 17.6% ברייטינג ו-443 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 9.3% ו-257 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 6.7% ו-153 אלף צופים וכאן 1 עם 3.2% ו-38 אלף צופים. 

פריים טיים

הכוכב הבא לאירווזיון ממשיך להוביל את טבלת הרייטינג עם 16.2% רייטינג ו-429 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעים הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 9.2% ו-262 אלף צופים. מעט אחריה מגיעה ווראט של רשת 13 עם 8.9% רייטינג ו-229 אלף צופים ותכנית הדרמה המקורית מקום שמח בכיכובה של נועה קולר של כאן 11 עם 6% ו-127 אלף צופים.


ינון מגל בשידורי הפטריוטים מתוך אתר ערוץ 14
ינון מגל בשידורי הפטריוטים - קרדיט: מתוך אתר ערוץ 14


תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 4.1% ו-101 אלף צופים. אחריה חדשות היום עם אלי ראכלין בערוץ 13 ו-75 אלף צופים. הרבה מאחור היא תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-26 אלף צופים. התכנית על הבוקר עם עודד מנשה בערץ 14 בשעה תשע עם רייטינג של 1.2% ו-28 אלף צופים בלבד. באותה השעה ב-13 משודרת פותחים יום עם רייטינג של 1.3% ו-29 אלף צופים והמובילה היא נסלי ברדה במשדר הבוקר של 12 ורייטינג של 2.6% ו-56 אלף צופים.

מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקומתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקו

רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב

במהדורות 12 נשארת בטופ אבל למהדורת החדשות של ערוץ 14 נרשמת עלייה קלה ברייטינג

הדס ברטל |

מהדורת החדשות של 12 עדיין מונופול. ובכלל, קשת, למרות ניסיונה להתחמק מכך - היא מונופול. ערוץ 13 בגסיסה, 14 די נעצר, אך פחות מביא מפרסמים. קשת מקבלת את כל הקופה וכל הקצפת. סוד ידוע בשוק הפרסום והתקשורת הוא שקשת "שולחת" לקוחות לרשת רק כדי שתהיה לה תחרות ושהרגולטור לא יטיל עלייה סנקציות. 

המהדורה המובילה היא כאמור של קשת 12 עם 17.6% ברייטינג ו-443 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 9.3% ו-257 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 6.7% ו-153 אלף צופים וכאן 1 עם 3.2% ו-38 אלף צופים. 

פריים טיים

הכוכב הבא לאירווזיון ממשיך להוביל את טבלת הרייטינג עם 16.2% רייטינג ו-429 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעים הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 9.2% ו-262 אלף צופים. מעט אחריה מגיעה ווראט של רשת 13 עם 8.9% רייטינג ו-229 אלף צופים ותכנית הדרמה המקורית מקום שמח בכיכובה של נועה קולר של כאן 11 עם 6% ו-127 אלף צופים.


ינון מגל בשידורי הפטריוטים מתוך אתר ערוץ 14
ינון מגל בשידורי הפטריוטים - קרדיט: מתוך אתר ערוץ 14


תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 4.1% ו-101 אלף צופים. אחריה חדשות היום עם אלי ראכלין בערוץ 13 ו-75 אלף צופים. הרבה מאחור היא תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-26 אלף צופים. התכנית על הבוקר עם עודד מנשה בערץ 14 בשעה תשע עם רייטינג של 1.2% ו-28 אלף צופים בלבד. באותה השעה ב-13 משודרת פותחים יום עם רייטינג של 1.3% ו-29 אלף צופים והמובילה היא נסלי ברדה במשדר הבוקר של 12 ורייטינג של 2.6% ו-56 אלף צופים.