על אתיקה וטוויטר: תומר אביטל משיב ל'דאחקות' של עקיבא נוביק ועמית סגל עליו
'טרחנות בנסיבות מחמירות' - ב-3 מילים קטל העיתונאי עמית סגל את תלונתי לוועדת האתיקה לגבי החסימות השרירותיות שיאיר לפיד מבצע בעמוד הפייסבוק שלו. חברו מערוץ 10, עקיבא נוביק, הצטרף ולגלג על הנושא במרחבי הטוויטר ללא הרף.
האמת היא שהבדיחות והשימוש הוורסטילי של נוביק בביטוי בו בחרתי ("סוגיה עקרונית וחשובה") היה משעשע. מאוד. אבל הטריד אותי שבמקום לקדם דיון ענייני בסוגיה שמעניינת רבים, השניים ניסו להרוג אותה. האם זו תפנית מדאיגה בקריירה זוהרת של שני כתבים נשכנים ועתירי-סקופים? הרי גם אם הקובלנה מנותקת מהמציאות (היא לא - ויעידו מאות תגובות של נחסמים אחרים) - למה לבחור בצד של בעל השררה?
חסרי המגפון והמיקרופון
העיתונות נועדה לייצג גם את חסרי הממון והמגפון, ובוודאי את אלו שלא נהנים ממיקרופון צמוד. המקרה הנוכחי סמלי, וחרף הלצותיו (המצחיקות) של נוביק – בהחלט עקרוני. למגינת ליבה של התקשורת המסחרית, עם ישראל עבר דירה - לרשתות החברתיות. במקום ניתוחים חד צדדיים הוא זוכה להשתתף שם בדיונים סוערים. רבים מהדיונים האלה מתנהלים בדפי הפייסבוק של הפוליטיקאים, שחלקם משתתפים בהם בעצמם.
הציוץ של אביטל בטוויטר
אבל כפי שנוביק וסגל יודעים היטב, בכובעם כמו"לים, חלק מן הפוליטיקאים מנצלים את כוחם החדש בצורה לא הגונה. הם מעדיפים מחמאות וליטופים, וכיוון שכעת הם יכולים לייצר דיונים סטריליים, זה בדיוק מה שהם עושים: חוסמים גולשים ביקורתיים ומונעים מהם להגיב בדפים שלהם.
- יאיר לפיד כעיתונאי נפגש עם ציפי לבני כדי להיות שר חוץ; איפה האתיקה?
- ביידן: "לא ישראל ביצעה את המתקפה. חמאס? דאעש נראים הגיוניים לידם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כמה המצב אבסורדי? אחרי שיאיר לפיד - עיתונאי עבר (אף שמיום ליום אני מתקשה יותר להאמין בכך) - נמנע מלהגיב לשאילתות שלי, כתבתי בדף הפייסבוק שלו: 'מדוע אתה לא עונה לשאילתות העיתונאיות שלי?'. בתגובה נמחקה השאלה ונחסמתי מהדף.
ראש הממשלה נתניהו, שלא התראיין מאז הבחירות כיוון שלדבריו הוא בדיאלוג ישיר עם הציבור באמצעות הפייסבוק, קיבל דרך החסימות 'פטור' משאלות קשות.
הציוץ של סגל
הרשתות הן כיכר העיר החדשה ופוסטים בפייסבוק הם אסיפות עם מודרניות. 120 חברי הכנסת אינם אזרחים פרטיים אלא אנשי ציבור. בדפים שלהם לא תמצאו מחשבות פילוסופיות על החיים לאחר המוות וגם לא התלבטויות על עיצוב הסלון. 99% מן הפוסטים שלהם עוסקים בפוליטיקה, ואת הדפים מְתָפעלים צוותים שאנחנו מממנים. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מאבטח מטעם המדינה שיבעט החוצה אדם השואל באסיפה פוליטית 'מר לפיד, מדוע אינך עונה לשאילתות?'
היד החוסמת הנעלמה
כעיתונאי אני יכול, כמובן, לחיות עם ההדרה. יש לרשותי שלל במות חלופיות שבהן אני יכול להתבטא (אם כי הייתי שמח להאיר את השגיאות של הפוליטיקאים בדפיהם - שם כאמור הציבור נמצא). אבל כפי שאישור הכניסה לכנסת שנלקח ממני החצין את ההליך הבלתי-שקוף שבו ניתנת גישה לבית הנבחרים ושלל הבעיות שהדבר יוצר, כך נחשפתי בחודשים האחרונים לאינספור אזרחים אחרים שהושתקו בפייסבוק אף שלא עברו על שום כלל.
- מי הזיז את מדורת השבט שלי?
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
היד על הדק החסימה נעשית כה קלה עד שעו"ד יהונתן קלינגר, למשל, שסייע לי לנסח תלונה בנושא לוועדת האתיקה, נחסם מהקיר של לפיד מבלי שכתב עליו דבר! כשהתלונן בפני צוות 'יש עתיד', הוסבר לו שעבר על כללי העמוד. כשביקש קלינגר להבין איזה כלל, צוות 'יש עתיד' נעלם.
"לתבוע עלבונם של גלמודים"
אחד מתפקידי העיתונות, לדעתי, הוא "לתבוע עלבונם של גלמודים ועזובים, ולהציל עשוק מיד עושקו". בעידן הדיגיטלי פירוש הדבר גם לאפשר לכמה שיותר מן ההמונים להשתתף במשחק הדמוקרטי.
האם סגל ונוביק, שלעולם לא ייחסמו כי מאחוריהם גב של כלי תקשורת חזק ואף משוחחים עם פוליטיקאים מדי יום ביומו, אינם יכולים להבין שברגע החסימה, האזרח הפשוט מרגיש כמי שלשונו נעקרה? ששרירותיות היא ההפך מדמוקרטיה? או שאולי ככאלו החוסמים ביד נדיבה בעצמם, השניים לא יכולים להזדהות עם חוסר האונים שחשים יותר ויותר חסומים - ולכן לא מבינים מדוע מדובר בדיון גם עקרוני וגם חשוב?
מצחיק: נוביק בספין אוף על ה"סוגיה" של אביטל בטוויטר
לבסוף, קל לתייג את המהלך שלי כטרחנות ולזלזל בו. אך למעשה, רוב היוזמות והפרויקטים שקידמתי עד היום היו "טרחניים" להחריד - מספירת נכסי ח"כים ועד מעקב מדוקדק אחר שעות הנוכחות שלהם בכנסת.
אין עוררין על כך שנוביק וסגל הם כתבים מצוינים, אך דרכי עבודה 'לא-טרחניות' עוזרות לשמר את הסטטוס קוו. ביקורת וחשיפה נוקבת בפריים-טיים על מהלך נלוז תרעיד את אמות הסיפים, אך לרוב תתאייד באותו פרק זמן. על אחת כמה וכמה כשהשניים נוהגים להקניט את מושאי סיפוריהם בחיוך שמבליע סאבטקסט: אין חדש תחת השמש, וגם לא יהיה.
אם עיתונאים יהיו קצת יותר טרחניים ו"מתישים" (כפי שכינה אותי העיתונאי חיים לוינסון) – אולי חלק מן העוולות שהם מפרסמים היו נפסקות. אין צורך בתלונה לוועדת האתיקה, אבל "חפירה", עיסוק חוזר, ו"היטפלות' לקטנות" יכולים לשרת את האזרח לא פחות מפרשנויות נוקבות. טרחנות היא עיתונאות. ולא סתם עיתונאות, אלא עיתונאות שמשנה מציאות.
- 7.יורם ברט 26/03/2017 18:23הגב לתגובה זומכירים את המצב שבויכוח, כשלאחד הצדדים אין תשובה, הוא 'קופץ' לנושא אחר? זו למעשה הודאה בטעות של מי שאינו יודע לומר 'טעיתי'. בסה"כ זו תופעה די מעצבנת. חסימה ללא התגרות היא פחות או יותר אותה סצינה. החסימה היא למעשה הודאה בכך שלחוסם אין תשובה עניינית לשאלתו של מי שאותו חסם ולא נוח לו המשך הדיון. כיון שמה שתארתי הוא כל כך ברור ונכון, התגובות של נוביק, סגל ואחרים שמצאו לנכון לעשות צחוק; מעידות עליהם שלא חשבו לעומק או גרוע יותר, אינם מבינים את מה שתאר תומר אביטל.
- 6.תומר אבוטבול מגה טרחן (ל"ת)נופר 08/09/2016 13:58הגב לתגובה זו
- 5.סנדק 08/09/2016 04:31הגב לתגובה זוה' ישמור
- 4.את העמוד מפעילים עובדים בשכר (ציבורי!), והתלונה היא חובה. נוביק וסגל משבחים סתימת פיות?? (ל"ת)סתימת פיות - לא אתית 07/09/2016 20:38הגב לתגובה זו
- 3.דווקא בעדך 07/09/2016 14:59הגב לתגובה זואני רואה את עצמי כאחד שדי צידד אותך במאבקיך החשובים, אבל אני חייב לומר שלאחרונה די איבדת אותי. אם עיתון יכיל רק כתבות שליליות (שכולנו יודעים, הן אלו שמוכרות את העיתונים), אז בשלב מסוים זה כבר יעיק ומפה להגדרות כמו טרחנות, ניג'וס, פיהוק, הדרך קצרה. אתה כל הזמן עסוק בלחפש מה לא בסדר ולהתלונן, אולי קצת תפרגן מדי פעם, תעדכן על דברים חיוביים... לא יודע, תגוון. אתה עושה עבודה חשובה, אבל אתה צריך לדעת מתי אתה עשוי לאבד את זה. ואגב- טור מתנגח בשני כוכבי רשת וטלוויזיה זו לא הדרך.
- אהוד 10/09/2016 11:17הגב לתגובה זודייקת
- 2.מור 07/09/2016 12:57הגב לתגובה זומישהו חייב לעשות את העבודה ה"שחורה"
- 1.שודרגת למגה-טרחן (ל"ת)אלי 06/09/2016 23:13הגב לתגובה זו
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמי הזיז את מדורת השבט שלי?
המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על 5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר.
פריים טיים
לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי
היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת
שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת
סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה
סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
פלאפון והוט חתמו על מזכר עקרונות לרכישת הוט מובייל ב-2.1 מיליארד שקל
ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל
פלאפון מדווחת כי חתמה על מזכר עקרונות לרכישת הוט מובייל ב-2.1 מיליארד שקל. המזכר כולל מתווה מוצע להתקדמות במשא ומתן וכי הסכם מחייב יהיה כפוף לאישור משרד התקשורת ורשות התחרות
פלאפון, בניהולו של אילן סיגל, מסרה כי מזכר העקרונות הוא לפרק זמן של 45 ימי עסקים, שפלאפון תוכל להאריכו ב-15 ימי עסקים נוספים, לקיום בדיקות נאותות על הוט מובייל ולניהול משא ומתן בין הצדדים, לרבות גיבוש הסכמות מסחריות ומשפטיות ביניהם לקראת חתימת הסכם מחייב.
עוד נמסר בדיווח כי ככל שייחתם בסופו של התהליך הסכם מחייב, ביצועו יהיה כפוף לאישורים רגולטוריים שונים וביניהם משרד התקשורת והממונה על התחרות הכלכלית. פלאפון היא החברה הראשונה שפעלה בישראל בתחום הסלולר. לחברה יש מעל ל-2.6 מיליון מנויים, מתוכם למעלה מ-1.5 מנויים בדור 5 והיא הראשונה שהפעילה ליבת רשת דור 5 עצמאית.
7 עובדות שכדאי לדעת על הוט מובייל
-
הוט מובייל הוקמה בשנת 1994 תחת השם "מירס" כחטיבה סלולרית, ובהמשך הצטרפה לקבוצת הוט והותגה מחדש תחת השם הנוכחי.
- מספר המנויים של הוט מובייל נאמד ביותר מ-1.5 מיליון לקוחות בישראל, מה שהופך אותה לשחקן משמעותי בשוק הסלולר.
-
הוט מובייל פועלת כחלק מקבוצת הוט, שבשליטת חברת אלטיס אינטרנשיונל, תאגיד תקשורת עולמי בבעלות פטריק דרהי.
-
פטריק דרהי, יזם תקשורת ישראלי-צרפתי, רכש את הוט ב-2011 והעביר אותה לקבוצת אלטיס. הקבוצה נמצאת בסוג של פשיטת רגל. דרהי פושט רגל בצרפת, אבל בארץ הוא אחד הטייקונים הגדולים כשהוא גם מנהל מו"מ לרכישת ידיעות אחרונות
-
הוט מובייל החברה מציעה חבילות סלולר מוזלות, חבילות משפחתיות, גלישה בנפחים גבוהים ואפשרות לשימוש ב-eSIM, ומושכת אליה לקוחות המחפשים עלות נמוכה. היא נתפסת כמותג תחרותי בשוק ומושכת לקוחות בזכות מחירים נמוכים ושירות פשוט, במיוחד לעומת החברות הוותיקות.
- הקידומת של הוט מובייל היא 053, לאחר שבעבר השתמשה בקידומת 057 – שינוי שסימן את המעבר שלה למפעיל מלא.
-
החברה עברה שינוי דרמטי כאשר נטשה את רשת iDEN ששימשה גופים ביטחוניים, ועברה לשירותים מסחריים נרחבים לציבור הרחב.
