שלט רחוק טלוויזיה מידרוג מדרוג
צילום: Getty images Israel

בדרך לחברה רביעית? החל הדיון בוועדת הכלכלה בהפרטת עידן +

בין היתר דנים האם השירות שיופרט יהיה מחויב להשקעה בתוכן ישראלי, כפי שדורשים זאת היוצרים וגם הפלטפורמות הרב-ערוציות הוותיקות
אלכסנדר כץ |

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (יום ה') לדון בפרק התקשורת מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית ל-2017-2018 ('חוק ההסדרים'), ועסקה בסעיפים הנוגעים להגברת התחרות בענף הטלוויזיה הרב ערוצית והפרטת מערך עידן פלוס. לפי ההצעה, תפעול המערך יועבר מהרשות השנייה לידי מפעיל שיבחר במכרז, והוא יוכל לשדר ערוצים נוספים על המערך, בהם גם ערוצים שימומנו מפרסומות או דמי מנוי.

 

יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אמר בפתח הדיון כי כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבור הציבור הוועדה מבקשת לדעת כיצד תשפר התחרות את המחיר, השירות והתוכן. סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית קיים דואופול של HOT ו-yes שמחזיקות ב-94% מהשוק, יש גם חברה נוספת (סלקום TV) עם כ-100 אלף בתי אב, ולשירות עידן פלוס כ-160 אלף משתמשים.

 

רכז התקשורת במשרד אוצר, אסף וסרצוג, הוסיף כי בנוסף לערוצים המשודרים במערך עידן פלוס - 1, 2, 10, 23, 33 וערוץ הכנסת – יוכלו גם הערוצים 24, 9 ו-20 בקש לעלות על המערך. וסרצוג הוסיף כי בשל מספר המשתמשים הנמוך, צריך לנסות לשנות את עבודת המערך ולהעביר אותו למפעיל פרטי שיפעיל זאת באופן תחרותי. "אנחנו מקווים שזה יוריד את המחיר. ככל שיהיו יותר שחקנים אנחנו די בטוחים שזה יוריד את המחיר", אמר. היו"ר כבל העיר כי השאלה היא האם השינוי באמת יצליח לחולל את התחרות.

 

הח"כית לשעבר מלי פולישוק, החברה בדירקטוריון אקו"ם, אמרה כי מה שנציגי האוצר לא אמרו הוא שמי שיזכה במכרז יוכל להעביר את התכנים בלי לשלם עבורם זכויות יוצרים. "בלי פרנסה אין יצירה, דרכתם על היוצר והיצירה והזכויות שלהם", אמרה, "תחרות זה נפלא ואף אחד לא רוצה לשלם הרבה, אבל אם זה בא על חשבון היוצרים והיצירה זה רע".

 

ח"כ דוד ביטן שאל האם עושים רפורמה על חשבון היוצרים ופולישוק השיבה: "בדיוק", והיו"ר כבל הזכיר כי "בינתיים ועדת הכלכלה היא המחסום הגדול ביותר להגנה על זכויותיהם".

 

יו"ר איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, עמית ליאור, אמר כי בשבוע האחרון ניסה לנהל שיחות עם בכירים בממשלה על הצעת החוק, והם דיברו אתו על מספרים. "כשרציתי לדבר על ערכים ותרבות אמרו לי שהם לא אמונים על זה, וכשביקשתי לדבר עם אגף הערכים והתרבות ואמרו לי שאין כזה", סיפר. יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים, יריב הורוביץ, אמר כי נכון להיום HOT ו-yes משקיעות 8% מהמחזור שלהן בהפקות מקור, ובשנים האחרונות הסכום נשחק בעשרות מיליוני שקלים בשל הירידה במספר המנויים שלהן. לדבריו, "לא נוכל לשתוק מול עידן פלוס שאין לה שום מחויבות, הם צריכים לפחות להתיישר למחויבות של HOT ו-yes".

 

ח"כ עליזה לביא אמרה כי "זה עניין של ערכים ושל מה שאנחנו רוצים להנחיל ולהעביר ולא ברור מי אמור לדאוג לזה". היו"ר כבל הסביר כי לפי ההצעה, ב-3 השנים הראשונות של פעילות המפעיל הפרטי או עד שאותה פלטפורמה תגיע לנתח שוק של 10%, היא לא תצטרך להשקיע בהפקות מקור, והוסיף כי המטרה של הוועדה הוא למצוא את האיזון הנכון בנושא הזה.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

יו"ר ארגון מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, יפעת פרסטלניק, אמרה כי "הרעיון להכניס מפעיל רביעי הוא חיסול ממוקד של שוק ההפקה העצמאי. אם לא תחול שום מחויבות רגולטורית והמחויבות של HOT ו-yes תרדנה לא יזרום כסף לשוק ולא יהיה יותר לא פאודה, לא זגורי ולא שום דבר". לדבריה, עד היום הושקעו בעידן פלוס כ-250 מיליון שקל כולל הממירים שנרכשו על ידי הציבור, וכל זה הולך להינתן בחינם למפעיל הרביעי. היא הציעה לקחת את הכסף מהמפעיל ולהשקיע לפחות 30-40 מיליון שקל בשנה ביצירה.

 

סמנכ"ל התוכן של HOT, יורם מוקדי, אמר כי בשנת 2000 נכנסה yes לשוק ולא קיבלה שום הגנות, ומהיום הראשון הייתה צריכה להשקיע בהפקות מקור. "yes במשך שנים לא הרוויחה והייתה צריכה להשקיע בהפקות מקור וחברת תבל שקרסה לא ויתרו לה על ההשקעה בהפקות".

 

מנכ"ל yes רון איילון ציין כי לחברה שלו יש 616 אלף לקוחות, ל-HOT כ-820 אלף, לסלקום כ-100 אלף ולעידן פלוס 160 אלף, מתוך 2.2 מיליון בתי אב בישראל. הוא הוסיף כי "המחירים יקרים בגלל הרגולציה ולא בגלל טענת האוצר להיעדר תחרות. "הרגולציה לגיטימית, מה שלא לגיטימי הוא שבשעה שרוצים להוזיל מחיר ללקוח מעלימים את הרגולציה הזו רק על שחקנים חדשים" אמר. "אם הרגולציה פוגעת תבטלו אותה, תחרות היא בין מתחרים שווים. האם נטפליקס, שהיא ענקית בינ"ל צריכה לקבל הגנות ינוקא?".

 

איילון הוסיף כי אם רוצים לחלק 200 מיליון שקל, יש לעשות זאת בתנאים שווים. גרינברג מאגף התקציבים באוצר הגיבה לדברים ואמרה כי פקידי האוצר והתקשורת הם אנשים שרואים את טובת הציבור, לעומת הדוברים שמייצגים אינטרסים. היא הוסיפה כי אין אחיזת עיניים במה שהציג האוצר וכי כשמכניסים שחקן חדש צריך למצוא איזונים כדי להבטיח עבורו תחרות. איילון ענה ואמר כי "מה שאומרת גרינברג הוא שבמודל שהמדינה בנתה אי אפשר להתפרנס, והיא צודקת". ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי "יש לי תחושה שמורחים אותנו וזו אחיזת עיניים גדולה", גרינברג הגיבה בזעם ואמרה כי היא לא מקבלת את האמירה של אחיזת עיניים. היו"ר כבל ביקש להרגיע ומחה על הדברים שאמר ח"כ פריג' כלפי עובדי ציבור.

 

מנהל מחלקת קשרי חוץ של סלקום, ניר יוגב, תמך בהצעה ואמר כי התחרות מבצבצת אך כדי שסלקום תוכל להרחיב את השירות שלה, היא צריכה מערך עידן פלוס חזק ומגוון. הוא הוסיף כי סלקום משלמת עבור כל התוכן שהיא משתמשת בו והוסיף כי היא הציעה לרכוש הפקות מקור מהיוצרים, אך הם (HOT ו-yes) מונעים מהיוצרים למכור. סמנכ"לית הרגולציה של yes, מיכל רפאלי כדורי, אמרה: "שיפיק חדש"' ואסף אמיר הוסיף: "לא בשקל".

 

המפיק חיים סלוצקי ציין כי היה סיכום עם האוצר לפיו עידן פלוס יופרט ומי שיזכה במכרז יהיה הגוף שיציע להשקיע כמה שיותר בהפקות מקור, אולם וסרצוג אמר מנגד כי האוצר אמר שיבחן זאת בחיוב אך סירב להתחייב בשם ועדת המכרזים. יו"ר ועד עובדי הרשות השנייה, עו"ד מיכל גרוס, אמרה כי היומרה לדאוג לאינטרס הציבורי דרך הצעת החוק הזו היא לא פחות ממגוחכת והוסיפה כי מועצת הכבלים והלוויין היא זו שהתמהמה בהוצאת המכרזים לערוצים הנושאיים.

 

ח"כ עליזה לביא שאלה האם למפעיל יש חובה להיות ישראלי והיועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, השיבה כי אין חובה כזו. ח"כ לביא הוסיפה כי עדיין לא ברור לה מה הציבור ירוויח. ח"כ רועי פולקמן אמר כי זו רפורמה צרכנית שהיא המשך לרפורמות שהוביל שר האוצר משה כחלון בתפקידו כשר התקשורת, ואין מקום לכל ההפחדות.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.