הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
אסדה
צילום: אלבטרוס

אחרי קידוח 'לוויתן 5': השותפות מפרסמות הבוקר דו"ח משאבים עדכני - הנה המספרים

יוסי פינק | (15)
נושאים בכתבה לוויתן

השותפות במאגר 'לוויתן' מפרסמות הבוקר דו"ח משאבים עדכני אחרי השלמת קידוח לוויתן5. הדו"ח נערך על ידי חברת הערכת המשאבים NSAI כאשר בדומה לדוח העתודות והמשאבים הקודם אשר פורסם במרץ האחרון, ובהתאם לפרקטיקה המקובלת בעולם, חלק מהמשאבים במאגר מסווגים כעתודות - Proved, Probable, Possible (או בקיצור, P) וחלקם מסווגים כמשאבים מותנים - Contingent (או בקיצור, C).

בגדול, אין שינויים משמעותיים ביחס להערכות קודמות. מבחינת השותפות במאגר, הבשורה היא שההערכה שלהם קיבלה אישוש נוסף. עד כה הטענה של השותפות הייתה שהיקף הגז במאגר עומד על 21.9 TCF (שזה כ-615 BCM) בעוד משרד האנרגיה  שנעזר בחברת יעוץ חיצונית (SGS) העריך שהכמות נמוכה באופן משמעותי ועומדת על 16.6 TCF בלבד (שזה כ-465 BCM). מבחינת השותפות, קידוח לוויתן5 מאמת את ההערכה שלהם לגבי היקף הגז כאשר יש משמעות גדולה לפער בין טענת השותפות לטענת משרד האנרגיה בכל הקשור להיקף הגז שניתן לייצא לחו"ל. 

הערכת המשאבים הכוללת למאגר עומדת על כ-21.4 TCF, (כ-605 BCM). הערכה זו, שהיא ה-Best Estimate לאומדן המשאבים במאגר (2P 2C), כוללת עתודות מסוג 2P של כ-12.5 TCF והערכת משאבים מותנים מסוג 2C של כ-8.85 TCF, זאת לעומת הערכה קודמת של 9.4 TCF במשאבים מותנים.

הכוונה ל-2P היא הערכת הרזרבות שלגביהן נלקחה החלטת השקעה (Approved For Development) ומהבחינה אין שינוי בכמות הרזרבה. מדובר ברזרבה שרלוונטית לשלב א' של פיתוח המאגר (כלומר ללא ייצוא למתקני ההנזלה במצרים או לטורקיה). לגבי המשאבים המותנים (2C) ישנה ירידה מסוימת ל-8.9 TCF.

בהודעה נכתב כי התזרים המהוון המעודכן משקף ערך נוכחי למאגר לוויתן של כ-7.4 מיליארד דולר בהיוון של כ- 10% . חלקה של דלק קידוחים במאגר (45.34%) מוערך בכ-2.9 מיליארד דולר ערך זה משקף גידול של כ-10% בערכו הנוכחי של המאגר, וגידול של כ-11% בחלקה של דלק קידוחים במאגר ביחס לתזרים הקודם. הגידול בשווי המאגר נובע בין היתר, מכך שמועד ההפקה מהמאגר מתקרב, ומכך שבמהלך שנת 2017 (עד לסוף אוגוסט 2017) השקיעו שותפי לוויתן במאגר כ-500 מיליון דולר, מתוך כלל ההשקעה הנדרשת עד תחילת ההפקה בסוף שנת 2019.  

נזכיר כי בפברואר השנה קיבלו שותפות לוויתן החלטת השקעה סופית לביצוע שלב 1א' בתכנית הפיתוח של המאגר אשר מיועד להפיק גז ברבעון האחרון של שנת 2019 בהיקף שנתי של 12 BCM בשנה, ובעלות פיתוח של כ-3.75 מיליארד דולר.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים: "היום, יותר מתמיד, הציבור בישראל מבין את החשיבות של פיתוח מאגרי גז נוספים ובראשם לוויתן. פיתוח מאגר לוויתן יעניק למשק האנרגיה הישראלי רשת ביטחון ויאפשר להמשיך בהטמעת מהפכת הגז הטבעי – מעבר ליצור חשמל זול ונקי יותר. איבדנו שנים יקרות בעיכובי סרק, אולם מאז אישור מתווה הגז, פועלים שותפי לוויתן בנחישות מתוך מטרה לספק גז למשק המקומי וכן לייצוא החל מהמחצית השנייה של שנת 2019." 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אבירם 26/09/2017 13:17
    הגב לתגובה זו
    אני עושה בינתיים רווח מצויין רק מהדיבידנטים
  • 10.
    dw 26/09/2017 12:37
    הגב לתגובה זו
    העליתי ניתוח של רציו בפורום בורסה ושוק ההון בתפוז. אתם מוזמנים להציץ ולחוות דעתכם. לחיוב ובהחלט גם לשלילה. לדעתי ברמות המחירים הללו הסקטור מתחיל להיות מעניין להשקעה. זה לא אומר שלא יכול עוד לרדת קצת (הסקטור במגמה שלילית) אבל זה מתחיל להיות מעניין.
  • 9.
    חיים 26/09/2017 11:49
    הגב לתגובה זו
    הציבור מבין שהתרשלתם בעבודה וזה חמור שבעתיים כי אתם מונופול שמנצל את כוחו הבלעדי . לציבור מגיע הרבה יותר ודי לזריקת האחריות מכם והלאה . . שטייניץ היה צריך מזמן לדאוג למקורות אנרגיה תחרותיים כמו אנרגיה סולארית בגדול .
  • עוד פלצן שחושב שהוא ברוסיה - ממשלה דוחפת לא משקיעה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 26/09/2017 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רציו צריכה להכפיל את השער שלה עד סוף השנה (ל"ת)
    יודע 26/09/2017 10:53
    הגב לתגובה זו
  • dw 26/09/2017 12:37
    הגב לתגובה זו
    אני אמכור רציו הרבה קודם. ראה ניתוח על רציו בפורום בורסה ושוק ההון בתפוז.
  • 7.
    ר, רצ, רצי, רציו !!!....רוצי רוצי , השמיים הם הגבול!!!! (ל"ת)
    מבין 26/09/2017 10:52
    הגב לתגובה זו
  • נמאסת, דייי (ל"ת)
    נמאסת, דייי 26/09/2017 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    סוף רבעון 2019 26/09/2017 10:32
    הגב לתגובה זו
    דולר 15% רציו כלומר עפי שווי היוון 1.1 מליארד דולר כפול 3.5 בשח רציו מחיר ריצפה .כלומר במחיר הנמוך מכירת ישרמקו קניית רציו .
  • 5.
    סוף רבעון 2019 26/09/2017 10:27
    הגב לתגובה זו
    ריצפה כסף על הריצפה
  • 4.
    סוף רבעון 2019 26/09/2017 10:26
    הגב לתגובה זו
    רציו תצטרך להשוות עצמה לישרמקו כאשר ישרמקו מחזיקה 28% מתמר רציו 15% מ לויתן אבל מאגר לויתן כפול מתמר .חישוב פשוט
  • 3.
    סוף רבעון 2019 26/09/2017 10:24
    הגב לתגובה זו
    שנים מהיום רציו תתחיל לקבל תזרים מזומנים מכירות כללי כ12 מליארד מטר מעוקב למאגר לויתן .
  • 2.
    רציו לשממים 26/09/2017 10:04
    הגב לתגובה זו
    רציו שווה פי 4 מהשער בבורסה במוקדם או מאוחר ערכה ישתקף בשער המניה
  • dw 26/09/2017 12:41
    הגב לתגובה זו
    העליתי ניתוח על רציו בפורום בורסה ושוק ההון בתפוז. אתה מוזמן לחוות דעתך. לחיוב וגם לשלילה. קשה מאד לראות את רציו מרביעה את עצמה, אלא אם כן ימצאו מאגר נפט ענקי מתחת. הלוואי, אבל זה נראה מאד מאד מאד אופטימי. לחילופין שההשקעה שלה בסטארט אפ רציו פטרוליום תעשה בוננזה מהאגדות באפריקה, ביחד עם אקסון מובייל. זה יכול להיות, אבל גם זה להיות אופטימי.
  • 1.
    ר, רצ, רצי, רציו !!!....רוצי רוצי , השמיים הם הגבול!!!! (ל"ת)
    מבין 26/09/2017 10:02
    הגב לתגובה זו
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |
נושאים בכתבה דוראד לוזון אדלטק הפניקס קצא"א


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".



יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

להמשך הכתבה לחץ כאן