
רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
לאורך השנים החייבת שילמה את חובותיה במסגרת תיק איחוד, והרשם איל רוזין קבע כי יש למחוק את ריביות הבסיס בתיקים שלה. ההחלטה נשענת על התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל מתחילת השנה, ועל נסיבות חייה הקשות, ובהן נכות קשה של 82% ומצבה הכלכלי הרעוע. בהחלטתו ציין
הרשם כי אין הצדקה להחמיר עם החייבת ולראות בדירת המגורים עילה למימוש: "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו"
באולם הצר של לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, שבו התנהלו בשקט עשרות דיונים באותו יום, נרשמה החלטה יוצאת דופן. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין נתן החלטה שמבשרת על שינוי כיוון מהותי בדרך שבה מערכת ההוצאה לפועל מתייחסת לחייבים ותיקים ובעלי מצוקות אישיות. ההחלטה נגעה לחייבת אחת, ילידת 1965, שחיה עם נכות קשה ומטפלת בבעלה הנכה ובבתה הצעירה, אך למעשה היא נוגעת לאלפי חייבים בישראל שנאנקים תחת ריביות פיגורים מצטברות.
החייבת מנהלת תיק איחוד מ-2007, שבו אוחדו חובותיה כלפי נושיה השונים. במשך 18 שנה היא שילמה מדי חודש את התשלומים שנקבעו לה, מבלי לפגר. "כך יוצא כי קרן החוב במרבית התיקים שולמה", קבע הרשם בהחלטתו, כשהוא מצביע על כך שעיקר החוב שנותר כלפי הזוכים אינו החוב המקורי, אלא ריביות שנצברו לאורך השנים. עוד צוין כי בתיק האיחוד כלולים חובות ישנים במיוחד, חלקם עוד מ-1991, אך מ-2009 לא נפתחו נגדה תיקים חדשים.
הבקשה למחיקת הריביות הוגשה לאחר שכבר ניתנה החלטה קודמת להפחית את דמי הפיגורים, ובעקבותיה הסתכם החוב בסכום של כ-400 אלף שקל. החייבת ביקשה להמשיך צעד אחד קדימה - להפחית גם את ריביות הבסיס שהצטברו. בדיון שנקבע, לא טרחו הנושים להתייצב או להביע התנגדות של ממש, ורק נושה אחד העלה בעבר טענה כי לחייבת נדל"ן בבעלותה.
הבסיס המשפטי להחלטה מצוי בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, שתוקן בתחילת השנה הנוכחית במסגרת רפורמה מקיפה בדיני הריבית וההצמדה. הסעיף קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להפחית תוספות ריביות ודמי פיגורים, ואף להפחית את ריבית הבסיס "מטעמים מיוחדים שיירשמו". כפי שהסביר רוזין, המחוקק לא הגדיר רשימה סגורה של סיבות מיוחדות אלא הותיר לרשם שיקול דעת רחב, תוך התאמה לנסיבות המקרה.
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסיקה קודמת הוכרו כטעמים מיוחדים מצבים של חוסר תום לב מצד הזוכים, שיהוי ניכר בהליכים או התייחסות לתיק כהשקעה ארוכת טווח. אלא שבשנים האחרונות התרחבה והלכה ההכרה בכך שגם נסיבות אישיות קשות של החייב מהוות עילה להפחתת ריביות. כך למשל, קבע השופט טל חבקין כי, "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו", כשמדובר במחלה קשה או מניעה אובייקטיבית אחרת המונעת תשלום החוב.
במקרה הנוכחי, עמדו בפני הרשם מכלול נסיבות חריגות. החייבת אינה אשת עסקים שצברה חובות מכוונת, אלא אשה שנגררה להליך בשל עסקי בעלה. היא מעולם לא ניהלה עסק עצמאי, אך נשאה על גבה חובות שנרשמו על שמה כחלק מהתחייבויותיו של בן זוגה. הבעל עצמו עבר הליך פשיטת רגל, שממנו יצא בהפטר, כשהחייבת נטלה הלוואה של מאות אלפי שקלים כנגד שעבוד דירתה כדי לסייע לו. "עובדה זו היא כשלעצמה מעידה כי הזוכים עצמם סברו כי אין כדאיות במימוש דירת המגורים", כתב רוזין בהחלטתו.
מעבר להיבט הכלכלי, מצבה הבריאותי של החייבת היה שיקול מכריע. מ-2012 היא סובלת מנכויות שונות, וב-2020 הוכרה הנכות שלה כיציבה בשיעור של 82%. היא מטפלת בבעלה המוכר אף הוא כנכה, וכן בבתה בת ה-20 שעברה ניתוח קשה בגבה. "החייבת עצמה סובלת במגוון בעיות רפואיות... החייבת הגישה תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות על ידה ותימוכין לאמור בתצהיר מצאתי גם מסמכים הרפואיים אותם צירפה החייבת לבקשתה", הדגיש הרשם בפסק הדין שפורסם.
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- רבו בכביש והתנגשו - האם זו תאונת דרכים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
בהתאם לרוח התיקון בחוק ולמגמה בפסיקה, ראה רוזין בכל אלה "טעמים מיוחדים" המצדיקים הפחתה חריגה. הוא אף התייחס לשאלת דירת המגורים וציין בהכרעתו כי, "לאור האמירה של המחוקק בתיקון נשוא החלטה זו - אין מקום להחמיר עם החייבת ואין לראות בדירת מגוריה כעילה לביטול או אי-קבלת בקשתה".
בכך למעשה יישם הרשם את השינוי המהותי שאליו חתר המחוקק בתיקון האחרון - מעבר מתפישה של ריבית כעונש מתמשך לחייבים, לתפישה שמעמידה במרכז את עידוד התשלום ושיקומו של החייב. כפי שהוא כתב בהחלטתו, "נראה שחל שינוי מגמה שנועד להפחית את ריבית הפיגורים הקיימת כך שיודגשו התכליות של הטלת ריבית פיגורים - ככלי לתמרוץ החייבים לשלם את חובותיהם... ולתעדף תכליות אלו על פני פיצוי הזוכים או הענשת החייבים".
המשמעות המעשית של ההחלטה היתה דרמטית עבור החייבת: מחיקת כלל הריביות שנצברו בתיקיה במשך שנים ארוכות. הרשם רוזין חתם את החלטתו במלים חדות: "מכל הסיבות האמורות, אני מורה על מחיקת ריבית בכל תיקי החייבת".
למה בכלל יש ריביות כאלה גבוהות בתיקי הוצאה לפועל?
כשאדם לא מחזיר חוב בזמן, מתווספות לו ריביות שנועדו גם לפצות את הנושה על ההמתנה וגם ללחוץ על החייב לשלם. הבעיה היא שככל שהזמן עובר, הריביות גדלות לפעמים לממדים עצומים, עד שהן נהפכות לבלתי אפשריות להחזר.
מה ההבדל בין ריבית בסיס לדמי פיגורים?
ריבית בסיס היא כמו הריבית "הרגילה" שנקבעת על החוב עצמו, והיא נועדה לשמור על הערך של הכסף לאורך הזמן. דמי פיגורים הם תוספת עונשית שמתווספת אם החייב לא משלם בזמן. עד היום היה קל הרבה יותר להפחית דמי פיגורים, וריבית בסיס כמעט שלא
הופחתה.
למה ההחלטה של הרשם רוזין נחשבת מיוחדת כל כך?
מכיוון שזו אחת הפעמים הראשונות שבהן
רשם החליט לא רק להפחית דמי פיגורים, אלא ממש למחוק את ריביות הבסיס. זה צעד חריג מאוד, והוא נעשה אחרי שהמחוקק הרחיב את הסמכויות של הרשמים.
האם כל חייב עם מצב בריאותי קשה יוכל מעכשיו לבקש הפחתת ריביות?
לא בהכרח. הרשם הדגיש שהמחוקק השאיר את העניין לשיקול דעתו של כל רשם. כלומר כל מקרה נבחן לגופו. אבל ההחלטה הזו בהחלט פותחת פתח רחב יותר לחייבים לטעון שהנסיבות האישיות שלהם מצדיקות הקלה.
מה קרה עם הדירה של החייבת?
הנושים ניסו לטעון שיש לה דירה ולכן אסור להקל עליה, אבל הרשם קבע שזה לא טיעון מספיק. הוא הסביר שגם אם יש דירה, השאלה היא האם באמת נכון לממש אותה, בייחוד כשהחוב מורכב בעיקר מריביות.
כמה זמן החייבת התמודדה עם החובות האלה?
מדובר ביותר משלושה עשורים של חובות ישנים, וחלק מהתיקים נפתחו עוד בתחילת שנות התשעים. היא עצמה שילמה במסגרת תיק האיחוד כמעט 20 שנה ברצף.
במקרה אחר, החלטה חריגה אך אנושית במיוחד ניתנה באחרונה על ידי רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ. מדובר במקרה יוצא דופן של אשה צעירה בת 32, אם לילדה בת שנתיים, שנקלעה לחובות כבדים, אך גם לסכנת חיים מתמשכת מצד בני משפחתה. הרשמת קבעה כי בנסיבות כה קשות אין להוסיף ולהכביד על חייה המורכבים, והורתה על מתן הפטר לאלתר, שמשמעותו מחיקת חובותיה והענקת אפשרות לפתיחת דף חדש. ההליך נפתח בפברואר 2024, כשהאשה, תושבת הדרום, פנתה בבקשה לצו לפתיחת הליכים. היא ילידת 1992, רווקה ואם חד-הורית, כשאבי בתה מרצה עונש מאסר בפועל ואינו משתתף בגידול הילדה או בתשלומי המזונות. כבר בשלב הראשון התברר כי מדובר בסיפור חיים מורכב: מערכת זוגית שהתפרקה, אב כלוא שאינו מוכר כאבי הילדה במשרד הפנים, ומשפחה בדואית שממנה נאלצה להימלט בשל איומים ממשיים על חייה.

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד
בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פרסם באחרונה פסק דין שחתם פרק ארוך וסבוך בחייהם של בני זוג לשעבר. מאחורי ההכרעות המשפטיות הסתתר סיפור חיים יומיומי של זוגיות שנמשכה יותר מעשור, ילדים עם צרכים מיוחדים, הקרבה מקצועית מצד אחד וקריירה ניהולית מצליחה מצד שני. בעוד שהבעל התקדם לתפקידי מפתח בעבודתו והכנסתו גדלה והלכה, האשה בחרה להישאר בבית ולטפל בילדים - בחירה שהובילה בסופו של דבר גם לקרב משפטי על חלוקת הנכסים.
השניים נישאו ב-2008. היא היתה אז גרושה ואם לבן מתבגר, והוא רווק שעבד כמהנדס בתפקיד ניהולי. במהלך חיי הנישואים נולדו להם שני ילדים משותפים, שניהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. לפי עדות האם, היא הקדישה את חייה לטיפול בילדים, למדה את תחום האוטיזם לעומקו, ליוותה את הילדים בטיפולים ובמסגרות החינוך, ואף ויתרה לחלוטין על קריירה עצמאית. לדבריה, חלוקת התפקידים היתה מוסכמת: "אני אטפל בילדים, והוא יתקדם בעבודה".
מנגד, האב טען כי לא מנע ממנה לצאת לעבודה, וכי "עצם הבחירה שלה להישאר בבית אינה ויתור שמזכה אותה בזכויות יתר". עוד הוא הדגיש כי גם הוא היה מעורב בגידול הילדים במידת האפשר, ולטענתו פעמים רבות יצא מוקדם מהעבודה כדי לקחת אותם לחוגים.
"נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים"
האשה דרשה מבית המשפט לקבוע איזון רכוש בלתי שוויוני, באופן ש-75% מהנכסים המשותפים יחולקו לה ורק 25% יועברו לבעל. לטענתה, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן היא הקריבה את כל עתידה המקצועי למען הילדים והבית, בעוד שהבעל התקדם ונהפך לסמנכ"ל בחברה ציבורית. כשהבינה שדרישתה עלולה להידחות, היא העלתה טענה חלופית: לחייב את הבעל בפיצוי בשל "פערי כושר השתכרות" ובשל "נכסי קריירה" שנצברו אצלו במהלך הנישואים. לטענתה, "במהלך הנישואין נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים מבחינת יכולת צבירת זכויות סוציאליות", והיא עצמה איבדה את היכולת להשתכר ולחסוך לפנסיה.
- עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
- האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעל טען שהאשה לא הוכיחה שוויתרה על קריירה קיימת או פוטנציאל ממשי, והוסיף כי היא יכלה לעבוד גם כשהילדים שהו במסגרות חינוך. בעדותו טען שהעדפתה להישאר בבית נבעה, "מעצלנות וחוסר רצון אישי", ולא מהכרח או הסכמה זוגית מחייבת. הוא הוסיף כי עבד לפרנסת המשפחה תוך כדי שהוא נושא בנטל הכלכלי כמעט לבדו, וכי חלק מהתקופות שבהן הציגה האשה תלושי שכר היו "פיקטיביות", כך לדבריו, בידיעתה ובידיעתו.