בית המשפט
צילום: Pixbay

רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה

לאורך השנים החייבת שילמה את חובותיה במסגרת תיק איחוד, והרשם איל רוזין קבע כי יש למחוק את ריביות הבסיס בתיקים שלה. ההחלטה נשענת על התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל מתחילת השנה, ועל נסיבות חייה הקשות, ובהן נכות קשה של 82% ומצבה הכלכלי הרעוע. בהחלטתו ציין הרשם כי אין הצדקה להחמיר עם החייבת ולראות בדירת המגורים עילה למימוש: "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו"

עוזי גרסטמן |

באולם הצר של לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, שבו התנהלו בשקט עשרות דיונים באותו יום, נרשמה החלטה יוצאת דופן. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין נתן החלטה שמבשרת על שינוי כיוון מהותי בדרך שבה מערכת ההוצאה לפועל מתייחסת לחייבים ותיקים ובעלי מצוקות אישיות. ההחלטה נגעה לחייבת אחת, ילידת 1965, שחיה עם נכות קשה ומטפלת בבעלה הנכה ובבתה הצעירה, אך למעשה היא נוגעת לאלפי חייבים בישראל שנאנקים תחת ריביות פיגורים מצטברות.

החייבת מנהלת תיק איחוד מ-2007, שבו אוחדו חובותיה כלפי נושיה השונים. במשך 18 שנה היא שילמה מדי חודש את התשלומים שנקבעו לה, מבלי לפגר. "כך יוצא כי קרן החוב במרבית התיקים שולמה", קבע הרשם בהחלטתו, כשהוא מצביע על כך שעיקר החוב שנותר כלפי הזוכים אינו החוב המקורי, אלא ריביות שנצברו לאורך השנים. עוד צוין כי בתיק האיחוד כלולים חובות ישנים במיוחד, חלקם עוד מ-1991, אך מ-2009 לא נפתחו נגדה תיקים חדשים.

הבקשה למחיקת הריביות הוגשה לאחר שכבר ניתנה החלטה קודמת להפחית את דמי הפיגורים, ובעקבותיה הסתכם החוב בסכום של כ-400 אלף שקל. החייבת ביקשה להמשיך צעד אחד קדימה - להפחית גם את ריביות הבסיס שהצטברו. בדיון שנקבע, לא טרחו הנושים להתייצב או להביע התנגדות של ממש, ורק נושה אחד העלה בעבר טענה כי לחייבת נדל"ן בבעלותה.

הבסיס המשפטי להחלטה מצוי בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, שתוקן בתחילת השנה הנוכחית במסגרת רפורמה מקיפה בדיני הריבית וההצמדה. הסעיף קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להפחית תוספות ריביות ודמי פיגורים, ואף להפחית את ריבית הבסיס "מטעמים מיוחדים שיירשמו". כפי שהסביר רוזין, המחוקק לא הגדיר רשימה סגורה של סיבות מיוחדות אלא הותיר לרשם שיקול דעת רחב, תוך התאמה לנסיבות המקרה.

בפסיקה קודמת הוכרו כטעמים מיוחדים מצבים של חוסר תום לב מצד הזוכים, שיהוי ניכר בהליכים או התייחסות לתיק כהשקעה ארוכת טווח. אלא שבשנים האחרונות התרחבה והלכה ההכרה בכך שגם נסיבות אישיות קשות של החייב מהוות עילה להפחתת ריביות. כך למשל, קבע השופט טל חבקין כי, "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו", כשמדובר במחלה קשה או מניעה אובייקטיבית אחרת המונעת תשלום החוב.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במקרה הנוכחי, עמדו בפני הרשם מכלול נסיבות חריגות. החייבת אינה אשת עסקים שצברה חובות מכוונת, אלא אשה שנגררה להליך בשל עסקי בעלה. היא מעולם לא ניהלה עסק עצמאי, אך נשאה על גבה חובות שנרשמו על שמה כחלק מהתחייבויותיו של בן זוגה. הבעל עצמו עבר הליך פשיטת רגל, שממנו יצא בהפטר, כשהחייבת נטלה הלוואה של מאות אלפי שקלים כנגד שעבוד דירתה כדי לסייע לו. "עובדה זו היא כשלעצמה מעידה כי הזוכים עצמם סברו כי אין כדאיות במימוש דירת המגורים", כתב רוזין בהחלטתו.

מעבר להיבט הכלכלי, מצבה הבריאותי של החייבת היה שיקול מכריע. מ-2012 היא סובלת מנכויות שונות, וב-2020 הוכרה הנכות שלה כיציבה בשיעור של 82%. היא מטפלת בבעלה המוכר אף הוא כנכה, וכן בבתה בת ה-20 שעברה ניתוח קשה בגבה. "החייבת עצמה סובלת במגוון בעיות רפואיות... החייבת הגישה תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות על ידה ותימוכין לאמור בתצהיר מצאתי גם מסמכים הרפואיים אותם צירפה החייבת לבקשתה", הדגיש הרשם בפסק הדין שפורסם.

קיראו עוד ב"משפט"

בהתאם לרוח התיקון בחוק ולמגמה בפסיקה, ראה רוזין בכל אלה "טעמים מיוחדים" המצדיקים הפחתה חריגה. הוא אף התייחס לשאלת דירת המגורים וציין בהכרעתו כי, "לאור האמירה של המחוקק בתיקון נשוא החלטה זו - אין מקום להחמיר עם החייבת ואין לראות בדירת מגוריה כעילה לביטול או אי-קבלת בקשתה".

בכך למעשה יישם הרשם את השינוי המהותי שאליו חתר המחוקק בתיקון האחרון - מעבר מתפישה של ריבית כעונש מתמשך לחייבים, לתפישה שמעמידה במרכז את עידוד התשלום ושיקומו של החייב. כפי שהוא כתב בהחלטתו, "נראה שחל שינוי מגמה שנועד להפחית את ריבית הפיגורים הקיימת כך שיודגשו התכליות של הטלת ריבית פיגורים - ככלי לתמרוץ החייבים לשלם את חובותיהם... ולתעדף תכליות אלו על פני פיצוי הזוכים או הענשת החייבים".

המשמעות המעשית של ההחלטה היתה דרמטית עבור החייבת: מחיקת כלל הריביות שנצברו בתיקיה במשך שנים ארוכות. הרשם רוזין חתם את החלטתו במלים חדות: "מכל הסיבות האמורות, אני מורה על מחיקת ריבית בכל תיקי החייבת".


למה בכלל יש ריביות כאלה גבוהות בתיקי הוצאה לפועל?

כשאדם לא מחזיר חוב בזמן, מתווספות לו ריביות שנועדו גם לפצות את הנושה על ההמתנה וגם ללחוץ על החייב לשלם. הבעיה היא שככל שהזמן עובר, הריביות גדלות לפעמים לממדים עצומים, עד שהן נהפכות לבלתי אפשריות להחזר.


מה ההבדל בין ריבית בסיס לדמי פיגורים?

ריבית בסיס היא כמו הריבית "הרגילה" שנקבעת על החוב עצמו, והיא נועדה לשמור על הערך של הכסף לאורך הזמן. דמי פיגורים הם תוספת עונשית שמתווספת אם החייב לא משלם בזמן. עד היום היה קל הרבה יותר להפחית דמי פיגורים, וריבית בסיס כמעט שלא הופחתה.


למה ההחלטה של הרשם רוזין נחשבת מיוחדת כל כך?

מכיוון שזו אחת הפעמים הראשונות שבהן רשם החליט לא רק להפחית דמי פיגורים, אלא ממש למחוק את ריביות הבסיס. זה צעד חריג מאוד, והוא נעשה אחרי שהמחוקק הרחיב את הסמכויות של הרשמים.


האם כל חייב עם מצב בריאותי קשה יוכל מעכשיו לבקש הפחתת ריביות?

לא בהכרח. הרשם הדגיש שהמחוקק השאיר את העניין לשיקול דעתו של כל רשם. כלומר כל מקרה נבחן לגופו. אבל ההחלטה הזו בהחלט פותחת פתח רחב יותר לחייבים לטעון שהנסיבות האישיות שלהם מצדיקות הקלה.


מה קרה עם הדירה של החייבת?

הנושים ניסו לטעון שיש לה דירה ולכן אסור להקל עליה, אבל הרשם קבע שזה לא טיעון מספיק. הוא הסביר שגם אם יש דירה, השאלה היא האם באמת נכון לממש אותה, בייחוד כשהחוב מורכב בעיקר מריביות.


כמה זמן החייבת התמודדה עם החובות האלה?

מדובר ביותר משלושה עשורים של חובות ישנים, וחלק מהתיקים נפתחו עוד בתחילת שנות התשעים. היא עצמה שילמה במסגרת תיק האיחוד כמעט 20 שנה ברצף.


במקרה אחר, החלטה חריגה אך אנושית במיוחד ניתנה באחרונה על ידי רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ. מדובר במקרה יוצא דופן של אשה צעירה בת 32, אם לילדה בת שנתיים, שנקלעה לחובות כבדים, אך גם לסכנת חיים מתמשכת מצד בני משפחתה. הרשמת קבעה כי בנסיבות כה קשות אין להוסיף ולהכביד על חייה המורכבים, והורתה על מתן הפטר לאלתר, שמשמעותו מחיקת חובותיה והענקת אפשרות לפתיחת דף חדש. ההליך נפתח בפברואר 2024, כשהאשה, תושבת הדרום, פנתה בבקשה לצו לפתיחת הליכים. היא ילידת 1992, רווקה ואם חד-הורית, כשאבי בתה מרצה עונש מאסר בפועל ואינו משתתף בגידול הילדה או בתשלומי המזונות. כבר בשלב הראשון התברר כי מדובר בסיפור חיים מורכב: מערכת זוגית שהתפרקה, אב כלוא שאינו מוכר כאבי הילדה במשרד הפנים, ומשפחה בדואית שממנה נאלצה להימלט בשל איומים ממשיים על חייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.