הבעל הרוויח 200 אלף שקל בחודש, אשתו - 20 אלף שקל בחודש - מה קרה כשהם התגרשו?
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה החלטה תקדימית בתיק גירושין, שבה חויב איל הון להעביר לאשתו לשעבר פיצוי בסך כ-178,000 ליש"ט (כ-780,000 שקל) בגין פערי השכר הדרמטיים ביניהם במהלך נישואיהם, שנמשכו כשני עשורים. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת גלי רון, נסמכת על שלושה תנאים עיקריים: משך הנישואים, פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים והתפקיד הביתי של האישה, שהפחית את יכולתה לפתח קריירה עצמאית. הפיצוי מצטרף ליותר מ-2,000,000 ליש"ט שקיבלה האישה במסגרת חלוקת הרכוש, סכום שכבר אפשר לה לרכוש דירה בלונדון.
התובעת בת 57 והנתבע בן 52 נישאו בתחילת שנות ה-2000 והביאו לעולם שני ילדים. ב-2007 עברו להולנד, וב-2013 התמקמו בלונדון, שם המשיך הבעל לעבוד כמנהל תפעול בחברה גדולה והגיע לשכר חודשי מרשים של כ-45,750 ליש"ט נטו (כ-205,000 שקל). לעומתו, עבדה האישה כמנהלת קשרי לקוחות בבנק בלונדון במשרה חלקית, והרוויחה כ-4,500 ליש"ט לחודש (כ-20,250 שקל).
יחסי הזוג עלו על שרטון בתחילת 2020, ובספטמבר 2023 הם התגרשו רשמית. במסגרת התביעה שהגישה האישה, היא טענה כי פערי השכר העצומים – כ-185,000 שקל לחודש – נבעו בין היתר מהחלטות משותפות שבהן ויתרה על קריירה משמעותית כדי לתמוך בקריירה של בעלה ולהפוך ל"בת זוג ביתית". לדבריה, תרומתה לקריירה שלו, כולל ניהול משק הבית וגידול הילדים, היא שמאפשרת לו כיום ליהנות משכר עתק, ולכן היא זכאית לפיצוי כחלק מהמאמץ המשותף.
הבעל, לעומת זאת, התנגד לטענותיה. הוא טען כי אשתו לא ויתרה על קריירה, שכן היא בוגרת תואר ראשון ושני, עבדה כמנהלת השקעות ואנליסטית, ויש לה פוטנציאל השתכרות גבוה. בנוסף, הוא הדגיש כי שניהם חלקו את האחריות לגידול הילדים, ולעיתים הוא אף היה ההורה הדומיננטי.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מההליך המשפטי, מונה מומחה מטעם בית המשפט לבחון את פערי ההשתכרות בין הצדדים. ממצאיו היו חד-משמעיים: הכנסת הבעל בתקופת הנישואים עמדה על כ-45,250 ליש"ט נטו לחודש, בעוד ששכר האישה הוערך בכ-3,876 ליש"ט בלבד (כ-17,500 שקל). גם כאשר השופטת רון לקחה בחשבון כי האישה הרוויחה מעט יותר – כ-4,500 ליש"ט בחצי משרה – הפער נותר משמעותי ביותר, והגיע לכ-40,000 ליש"ט לחודש.
שלושת התנאים לפיצוי
השופטת רון בחנה את המקרה לאור שלושה תנאים שנקבעו בפסיקה הישראלית כמזכים בן זוג בפיצוי על פערי שכר. התנאי הראשון נישואים ארוכים. הצדדים היו נשואים כ-20 שנה, ולכן תנאי זה התקיים ללא עוררין. התנאי השני הוא פערי השתכרות משמעותיים. ממצאי המומחה, יחד עם העובדה שהאישה עבדה בחצי משרה בלבד, הוכיחו כי קיים פער שכר דרמטי בין הצדדים.
התנאי השלישי הוא "בן זוג ביתי". כאן נדרשה השופטת להכרעה מורכבת יותר. היא קבעה כי האישה לא עונה באופן מלא להגדרה של "בת זוג ביתית", שכן היא עבדה בתפקידים מקצועיים ולא ויתרה לחלוטין על קריירה. עם זאת, השופטת ציינה כי האישה לא עבדה תקופות ארוכות במהלך שהותם בחו"ל, לעיתים מתוך בחירה אישית או נוחות, וכי תרומתה לניהול משק הבית והמשפחה תמכה בעקיפין בהצלחתו המקצועית של הבעל. לפיכך, גם תנאי זה התקיים, אם כי באופן חלקי.
- האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בקביעת גובה הפיצוי, לקחה השופטת בחשבון מספר שיקולים. ראשית, האישה כבר קיבלה במסגרת חלוקת הרכוש סכום משמעותי של למעלה מ-2,000,000 ליש"ט, שכלל, בין היתר, דירה בלונדון שרכשה תמורת 900,000 ליש"ט. שנית, העובדה שהאישה לא ויתרה לחלוטין על קריירה והרוויחה שכר מסוים במהלך הנישואים הובילה להחלטה להעניק פיצוי נמוך יחסית.
לאחר בחינת כלל הנתונים, חייבה השופטת את הבעל לשלם לאשתו לשעבר 178,057 ליש"ט (כ-781,670 שקל, בהתאם לשער היציג במועד פסק הדין). סכום זה נועד לפצות את האישה על הפער בהשתכרות ועל תרומתה להצלחתו הכלכלית של הבעל במהלך הנישואים.
משמעויות פסק הדין
פסק הדין מהווה ציון דרך משמעותי בתחום דיני המשפחה בישראל, שכן הוא מחזק את המגמה להכיר בתרומתו של בן הזוג ה"ביתי" להצלחה הכלכלית של בן הזוג השני. ההחלטה מדגישה את החשיבות של בחינת פערי שכר במסגרת הליכי גירושין, במיוחד כאשר מדובר בנישואים ארוכים שבהם אחד מבני הזוג הקריב הזדמנויות קריירה לטובת המשפחה. זה חידוש כי עד כה היתה הערכה שחלוקת הרכוש היא בעצם זאת שמסדרת את חוסר האיזון. מפסק הדין הזה עולה כי יש גם צורך לעשות התאמה מסוימת בשכר השוטף.
פסק הדין עורר דיון ציבורי סביב שאלות של שוויון מגדרי, פערי שכר ותפקידי בני זוג בנישואים. מצד אחד, יש הרואים בהחלטה צעד חשוב לקראת הכרה בתרומה הבלתי נראית של בני הזוג, לרוב נשים, שמוותרות על קריירה לטובת המשפחה. מצד שני, יש המבקרים את ההחלטה כ"עונש" על הצלחה כלכלית, וטוענים כי היא עלולה להרתיע אנשים מלקחת סיכונים מקצועיים.
- 16.מעניין שנשים לא מגיבות לכתבה הזאת. למה (ל"ת)נחמן 22/06/2025 15:49הגב לתגובה זו
- 15.אנונימי 22/06/2025 10:00הגב לתגובה זובית המשפט מתחרה בביטוח הלאומי מי מעביר יותר כסף מגברים אל נשים כולל נשים מבוססות ומעושרות נורא
- 14.לרון 22/06/2025 07:34הגב לתגובה זוראיתם כמה בזוס שילםובנוסף המשיך עם הטעות הבאה גדולה מהראשונהככה זה הרבה כסף מדלל כנראה תאי מוח בסגנון ברוס ויליס!
- 13.אנונימי 21/06/2025 16:43הגב לתגובה זוהזדעזתי זה מהמקפצה מחריד
- 12.אנונימי 21/06/2025 14:02הגב לתגובה זותבדקו קשר בין השופטת לתובעת הם הפסיקו אפילו להסתיר ניגודי עניינים אין לי הסבר אחר לפסיקה ההזויהלא מבין אם התחתן עם מישהי שזה היכולת שלה מדוע הוא צריך לדאוג לה אחרי שהתגרש כשהוא מרוויח הרבה יותר מילא על תקופת נישואין זה הגיוני אבל מעבר
- 11.אנונימי 21/06/2025 12:08הגב לתגובה זובית המשפט נגד הגבר בהיותו גבר שום קשר לשכל או לצדק פסק דין מגדרי ומוטה כרגיל יש לומר
- 10.עדיף לא להסתכן בחתונה (ל"ת)אנונימי 21/06/2025 08:44הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 21/06/2025 08:34הגב לתגובה זולא משנה מה המצב הכלכלי תמיד האשה מרוויחה. אחלה מערכת משפט מושחתת!
- 8.למעשה 20/06/2025 23:54הגב לתגובה זוכפי שברור לכולם.
- 7.גברים היזהרו צדק זה כוכב (ל"ת)אנונימי 20/06/2025 23:41הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 20/06/2025 23:18הגב לתגובה זוהשיגעון חוגג
- 5.אנונימי 20/06/2025 22:29הגב לתגובה זובעייה שלו שהוא לא עשה איתה הסכם ממון. אם היה כזה הסכם היא לא הייתה עושה עליו כזה אקזיט וקרוב לוודאי שהיו נשארים נשואים.
- אנונימי 21/06/2025 10:16הגב לתגובה זוהסכם ממון מתייחס לנכסים לפני הנישואין. כל מיני הסדרים לגבי נכסים שייצברו מאוחר לחתימת ההסכם לא באמת תופסים.
- 4.גרשון 20/06/2025 22:02הגב לתגובה זוהבעל שהיה מאד מוכשר ולכן קיבל משכורת גבוהה שאיפשרה לאשתו לחיות חיי מותרות קלים ולהרויח מעט צריך עכשיו לשלם קנס על זה שהוא הרויח הרבה כסף והיא חיה חיים נוחים וקלים
- 3.ליבי ליבי לשניהם (ל"ת)אנונימי 20/06/2025 20:23הגב לתגובה זו
- 2.אריה 20/06/2025 20:13הגב לתגובה זוילדים בפונדקאות
- 1.אנונימי 20/06/2025 19:43הגב לתגובה זוסכסוך בין גבר לאישה ששופטת פסקה לטובת הבעל

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
