הבעל הרוויח 200 אלף שקל בחודש, אשתו - 20 אלף שקל בחודש - מה קרה כשהם התגרשו?

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה החלטה תקדימית בתיק גירושין, שבה חויב איל הון להעביר לאשתו לשעבר פיצוי בסך כ-178,000 ליש"ט (כ-780,000 שקל) בגין פערי השכר הדרמטיים ביניהם במהלך נישואיהם, שנמשכו כשני עשורים. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת גלי רון, נסמכת על שלושה תנאים עיקריים: משך הנישואים, פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים והתפקיד הביתי של האישה, שהפחית את יכולתה לפתח קריירה עצמאית. הפיצוי מצטרף ליותר מ-2,000,000 ליש"ט שקיבלה האישה במסגרת חלוקת הרכוש, סכום שכבר אפשר לה לרכוש דירה בלונדון.

התובעת בת 57 והנתבע בן 52 נישאו בתחילת שנות ה-2000 והביאו לעולם שני ילדים. ב-2007 עברו להולנד, וב-2013 התמקמו בלונדון, שם המשיך הבעל לעבוד כמנהל תפעול בחברה גדולה והגיע לשכר חודשי מרשים של כ-45,750 ליש"ט נטו (כ-205,000 שקל). לעומתו, עבדה האישה כמנהלת קשרי לקוחות בבנק בלונדון במשרה חלקית, והרוויחה כ-4,500 ליש"ט לחודש (כ-20,250 שקל). 

יחסי הזוג עלו על שרטון בתחילת 2020, ובספטמבר 2023 הם התגרשו רשמית. במסגרת התביעה שהגישה האישה, היא טענה כי פערי השכר העצומים – כ-185,000 שקל לחודש – נבעו בין היתר מהחלטות משותפות שבהן ויתרה על קריירה משמעותית כדי לתמוך בקריירה של בעלה ולהפוך ל"בת זוג ביתית". לדבריה, תרומתה לקריירה שלו, כולל ניהול משק הבית וגידול הילדים, היא שמאפשרת לו כיום ליהנות משכר עתק, ולכן היא זכאית לפיצוי כחלק מהמאמץ המשותף.

הבעל, לעומת זאת, התנגד לטענותיה. הוא טען כי אשתו לא ויתרה על קריירה, שכן היא בוגרת תואר ראשון ושני, עבדה כמנהלת השקעות ואנליסטית, ויש לה פוטנציאל השתכרות גבוה. בנוסף, הוא הדגיש כי שניהם חלקו את האחריות לגידול הילדים, ולעיתים הוא אף היה ההורה הדומיננטי. 

• חצי מיליון שקל מאמא? לא רכוש משותף
• זכה במחיר למשתכן לפני שנישא - האם הדירה היא רכוש משותף?

כחלק מההליך המשפטי, מונה מומחה מטעם בית המשפט לבחון את פערי ההשתכרות בין הצדדים. ממצאיו היו חד-משמעיים: הכנסת הבעל בתקופת הנישואים עמדה על כ-45,250 ליש"ט נטו לחודש, בעוד ששכר האישה הוערך בכ-3,876 ליש"ט בלבד (כ-17,500 שקל). גם כאשר השופטת רון לקחה בחשבון כי האישה הרוויחה מעט יותר – כ-4,500 ליש"ט בחצי משרה – הפער נותר משמעותי ביותר, והגיע לכ-40,000 ליש"ט לחודש.

שלושת התנאים לפיצוי

השופטת רון בחנה את המקרה לאור שלושה תנאים שנקבעו בפסיקה הישראלית כמזכים בן זוג בפיצוי על פערי שכר. התנאי הראשון נישואים ארוכים. הצדדים היו נשואים כ-20 שנה, ולכן תנאי זה התקיים ללא עוררין. התנאי השני הוא פערי השתכרות משמעותיים. ממצאי המומחה, יחד עם העובדה שהאישה עבדה בחצי משרה בלבד, הוכיחו כי קיים פער שכר דרמטי בין הצדדים.

התנאי השלישי הוא "בן זוג ביתי". כאן נדרשה השופטת להכרעה מורכבת יותר. היא קבעה כי האישה לא עונה באופן מלא להגדרה של "בת זוג ביתית", שכן היא עבדה בתפקידים מקצועיים ולא ויתרה לחלוטין על קריירה. עם זאת, השופטת ציינה כי האישה לא עבדה תקופות ארוכות במהלך שהותם בחו"ל, לעיתים מתוך בחירה אישית או נוחות, וכי תרומתה לניהול משק הבית והמשפחה תמכה בעקיפין בהצלחתו המקצועית של הבעל. לפיכך, גם תנאי זה התקיים, אם כי באופן חלקי.

• ייצוגית: דיסקונט ישקיע 3.2 מיליון שקל באבטחת מידע
• מה הקשר בין איכוני הסלולרי של הבן לצוואת האם?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בקביעת גובה הפיצוי, לקחה השופטת בחשבון מספר שיקולים. ראשית, האישה כבר קיבלה במסגרת חלוקת הרכוש סכום משמעותי של למעלה מ-2,000,000 ליש"ט, שכלל, בין היתר, דירה בלונדון שרכשה תמורת 900,000 ליש"ט. שנית, העובדה שהאישה לא ויתרה לחלוטין על קריירה והרוויחה שכר מסוים במהלך הנישואים הובילה להחלטה להעניק פיצוי נמוך יחסית. 

לאחר בחינת כלל הנתונים, חייבה השופטת את הבעל לשלם לאשתו לשעבר 178,057 ליש"ט (כ-781,670 שקל, בהתאם לשער היציג במועד פסק הדין). סכום זה נועד לפצות את האישה על הפער בהשתכרות ועל תרומתה להצלחתו הכלכלית של הבעל במהלך הנישואים.

משמעויות פסק הדין

פסק הדין מהווה ציון דרך משמעותי בתחום דיני המשפחה בישראל, שכן הוא מחזק את המגמה להכיר בתרומתו של בן הזוג ה"ביתי" להצלחה הכלכלית של בן הזוג השני. ההחלטה מדגישה את החשיבות של בחינת פערי שכר במסגרת הליכי גירושין, במיוחד כאשר מדובר בנישואים ארוכים שבהם אחד מבני הזוג הקריב הזדמנויות קריירה לטובת המשפחה. זה חידוש כי עד כה היתה הערכה שחלוקת הרכוש היא בעצם זאת שמסדרת את חוסר האיזון. מפסק הדין הזה עולה כי יש גם צורך לעשות התאמה מסוימת בשכר השוטף.

פסק הדין עורר דיון ציבורי סביב שאלות של שוויון מגדרי, פערי שכר ותפקידי בני זוג בנישואים. מצד אחד, יש הרואים בהחלטה צעד חשוב לקראת הכרה בתרומה הבלתי נראית של בני הזוג, לרוב נשים, שמוותרות על קריירה לטובת המשפחה. מצד שני, יש המבקרים את ההחלטה כ"עונש" על הצלחה כלכלית, וטוענים כי היא עלולה להרתיע אנשים מלקחת סיכונים מקצועיים.