נסיבות מחמירות? פסיקה חשובה בעליון לגבי חשבוניות פיקטיביות
בית המשפט העליון שינה באחרונה את הדרך שבה מתפרשת אחת מעבירות המס החמורות בישראל – שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות ב"נסיבות מחמירות". כדי לעמוד בהגדרה של עבירה מסוג זה, הסכום צריך להגיע ללפחות 452
אלף שקל. השופטים קבעו כי כל חשבונית מהווה עבירה עצמאית, ולכן כשהחוק מציב רף כמותי – הוא מתייחס לחשבונית הבודדת ולא לסכום הכללי
בהחלטה מורכבת שניתנה באחרונה, שינה בית המשפט העליון את הדרך שבה מתפרשת אחת מעבירות המס החמורות בישראל – שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות ב"נסיבות מחמירות". הפסיקה עוסקת במחלוקת עקרונית: האם יש לבחון את סכום המס המצטבר מכל החשבוניות הפיקטיביות לצורך החמרת הענישה, או שמא נדרש שסכום המס שבכל חשבונית בודדת בפני עצמה יעלה על הרף הקבוע – 452 אלף שקל?
הנאשם בתיק, מנהל חברה פרטית בתחום השירותים, הורשע בבית משפט מחוזי בכך שהשתמש בשורת חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מאות אלפי שקלים, במטרה להקטין את חבות המע"מ שלו. לפי כתב האישום, הנאשם פעל באופן שיטתי לאורך תקופה ארוכה והשתמש במספר רב של חשבוניות כוזבות, כשסכום המס הכולל שנחסך כתוצאה מהפעולה הזו הגיע ליותר מ-335 אלף שקל. אף שמבחינת כל חשבונית בודדת הסכום לא עלה על הסף של 452 אלף שקל, הרי שבחישוב כולל של כלל החשבוניות – הסכום עובר אותו.
המדינה טענה כי יש לראות את כלל הפעולות כמקשה אחת, ועל כן חלה ההחמרה בעבירה על פי החוק. מנגד, ההגנה טענה כי אין מקום להעניש את הנאשם על בסיס מצטבר אלא על בסיס כל חשבונית בנפרד – משום שרק כך נשמר העיקרון הפלילי של הבחנה בין עבירה לעבירה.
סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ קובע כי מי שעושה שימוש בחשבונית מס כוזבת עלול לעמוד לדין בגין עבירה פלילית, כשבנסיבות "מחמירות" מדובר בעבירה מסוג פשע, שעונשה יכול להגיע עד חמש שנות מאסר. החוק לא מגדיר במפורש מהן נסיבות מחמירות, אך הפסיקה קבעה בעבר כי סכום מס גבוה במיוחד הוא אינדיקציה לכך. נקבע כי כשסכום המס בחשבונית בודדת עולה על 452 אלף שקל, הרי שמדובר בנסיבה מחמירה שמצדיקה החמרה בענישה.
- 3 שנות מאסר על הונאת ענק במס: גזר דין ראשון בפרשת "כוכב נולד"
- חשד להונאת מס של כ-8 מיליון שקלים בתחום הבניה וההסעות בדרום הארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, טענה המדינה כי יש לראות בשימוש בכמה חשבוניות שהוצאו במסגרת פרשה אחת של מעשים לא חוקיים כמקשה אחת, לצורך קביעת נסיבות מחמירות. לפי הטענה הזו, די בכך שסכום המס הכולל שנגרע מקופת המדינה עולה על 452 אלף שקל, גם אם מדובר בפעולה שהתבצעה באמצעות חשבוניות רבות, שכל אחת מהן נמוכה מהסכום הנ"ל.
מנגד, ההגנה טענה כי יש לפרש את החוק באופן דווקני ומדויק. לדבריהם, כל חשבונית היא עבירה נפרדת, ולכן יש לבחון בכל מקרה אם החשבונית הבודדת שלו מקיימת את תנאי הסף להגדרה של "נסיבה מחמירה". מכיוון שאין אף חשבונית שעומדת בתנאי הזה – לא ניתן לקבוע כי מדובר בעבירה מחמירה.
ההרכב בבית המשפט העליון שדן בתיק, שכלל את השופטים עופר גרוסקופף, יוסף אלרון ואלכס שטיין, קיבל את עמדת ההגנה ברוב קולות, תוך הסתמכות על עקרונות יסוד של המשפט הפלילי - בייחוד העיקרון שלפיו יש לקבוע את קיומם של רכיבי העבירה בכל אחד מהמקרים באופן עצמאי. בפסק הדין שפורסם צוין כי, "עקרון יסוד הוא כי על כלל רכיבי העבירה להתקיים כמספר הפעמים שבו מבקשים להרשיע. לא ניתן לפעול בניגוד לכלל כה יסודי וברור". השופטים גם הדגישו כי כל חשבונית מהווה עבירה עצמאית, ולכן כשהחוק מציב רף כמותי – הוא מתייחס לחשבונית הבודדת ולא לסכום הכללי. עוד הם הוסיפו כי סטייה מעיקרון זה תוביל לאי ודאות ולא תעמוד בקנה אחד עם דרישות ההליך הפלילי ההוגן.
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- 10,000 שקל לכל מייל - זה המחיר של ההודעות המבזות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
הפסיקה מגדירה לראשונה בצורה ברורה כי כדי להרשיע אדם בשימוש בחשבונית פיקטיבית בנסיבות מחמירות, יש להוכיח שכל אחת מהחשבוניות עומדת לבדה ברף הקבוע בחוק. לא ניתן לחבר כמה חשבוניות ביחד לצורך הקביעה שמדובר בעבירה חמורה יותר. מדובר בפסיקה בעלת השלכות מרחיקות לכת על תיקי מס וכתבי אישום שמוגשים על ידי רשות המסים. ייתכן שתיקים מסוימים שנפתחו או מתנהלים כיום יידרשו להיבחן מחדש – בייחוד כאלה שבהם הסתמכה המדינה על סכום מצטבר כדי להחמיר בעונש.
המחוקקים עשויים להבחין בצורך לשנות את לשון החוק, כדי להבהיר את כוונתו בנוגע לאופן חישוב סכומי המס הרלוונטיים – האם הכוונה לסכום לכל חשבונית בנפרד, או למכלול. אם תימשך מגמה של פסיקות מחמירות עם פרשנות מצמצמת, ייתכן שינסו לקדם תיקון חקיקה שיאפשר לחבר כמה עבירות למקשה אחת גם לצורך הגדרת נסיבות מחמירות. ייתכן שפסק הדין יחליש במידה מסוימת את כוח ההרתעה של החוק הקיים, מכיוון שהנטל על המדינה להוכיח נסיבה מחמירה גדל. מנגד, ייתכן שרשויות האכיפה יפתחו כלים רגולטוריים חדשים, למשל דו"חות כופר מוגברים או קנסות מנהליים – כדי לפצות על הקושי הפלילי.
האם הפסיקה חלה גם על עבירות מס שאינן קשורות לחשבוניות פיקטיביות?
לא באופן ישיר. פסק הדין מתייחס באופן ספציפי לעבירות שבוצעו לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ – שימוש בחשבונית פיקטיבית. עם זאת, העקרונות שנקבעו בו, במיוחד לגבי פרשנות מחמירה ודרישת יסודות העבירה בכל אירוע בנפרד, עשויים להשפיע על פרשנות של עבירות מס נוספות בעתיד.
האם ניתן להחיל את עקרון "המסכת העובדתית האחת" במקרה כזה?
בית המשפט העליון דחה את האפשרות הזו בקביעה מפורשת, כשהבהיר שכל חשבונית היא "יחידת עבירה" עצמאית. המשמעות היא שאי אפשר להתייחס לריבוי החשבוניות
כאל אירוע אחד שמקיים נסיבה מחמירה רק משום שסך כל המס בכלל החשבוניות ביחד עולה על הסף – כל אחת מהחשבוניות צריכה לעמוד בקריטריונים בפני עצמה.
האם יש הבדל בין מקרה שבו החשבוניות הונפקו על ידי גורם אחר
לבין מקרה שבו הנאשם הפיק אותן בעצמו?
מבחינה עקרונית, ייתכן שהשוני הזה ישפיע על רכיבים אחרים בעבירה, כמו היסוד הנפשי או מעורבות הנאשם, אך לא על שאלת נסיבה המחמירה. גם אם החשבוניות הגיעו מגורם אחר – השאלה תישאר האם כל אחת מהן בנפרד עומדת
ברף של 452 אלף שקל.
האם מדובר רק בשאלה של ענישה, או גם בשאלה של עצם ההרשעה?
פסק הדין עוסק לא רק בענישה, אלא בקביעת עצם קיומה של העבירה בנסיבות מחמירות. כלומר השאלה אינה אם להחמיר
את העונש, אלא אם בכלל ניתן להרשיע בעבירה לפי הסעיף המחמיר. זו הבחנה קריטית שעשויה להשפיע על סעיף האישום עצמו, ולא רק על העונש הנגזר ממנו.
האם ניתן ללמוד מהפסיקה משהו על הגישה של העליון לעקרונות של
פרשנות פלילית?
בהחלט. פסק הדין מדגיש את עקרון החוקיות ופרשנות דווקנית של עבירות פליליות - בייחוד כשמדובר בעבירות חמורות עם סנקציות משמעותיות. זה ביטוי לכך שבתי המשפט לא נוטים להרחיב את תחולת החוק הפלילי מעבר למה שנקבע במפורש.
במקרה אחר, נעצרו בתחילת החודש שעבר 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס בהיקפים נרחבים של יותר מ-100 מיליון שקל. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם שפעלה בתחום הגינון, החקלאות והניקיון כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים בתחום הניקיון, החקלאות והגינון – חלקם שוהים בלתי חוקיים וחלקם אנשים שקיבלו במקביל קצבאות מביטוח לאומי. בנוסף, חלק מהחשבוניות נועדו לקבלת החזרי מס מהמדינה שלא כדין.
- 1.זה מה שקורה כשהמחוקק לא יודע לנסח את כוונותיו בבירור. (ל"ת)מירי 07/04/2025 16:47הגב לתגובה זו
- בשביל יש את חכמי בגץ שיפרשנו את החוק כראות עינהם (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 09:01הגב לתגובה זו
- החוק ברור יש להרשיע על כל חשבונית בנפרד מצטבר . (ל"ת)עושה חשבון 08/04/2025 11:06הגב לתגובה זו

העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
הכרעה דרמטית בסכסוך שפילג את השותפות הציבורית לחיפושי נפט. לוסקין שהחזיק 16.8% טען לפערי כוחות וחשש שמניותיו "יירכשו בנזיד עדשים". בית המשפט: "התנהלותו של לוסקין הייתה כוחנית וחסרת תום לב". המשמעות: כל צד יוכל לגייס משקיעים חיצוניים להתמחרות
בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של טוביה לוסקין והורה סופית: ההיפרדות בין בעלי המניות בגבעות עולם נפט תתבצע באמצעות התמחרות במעטפות סגורות. ההחלטה מסיימת סאגה משפטית שנמשכה למעלה מעשור וכללה סדרה של הליכים בבתי המשפט המחוזי והעליון.
גבעות עולם נפט, שותפות ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועוסקת בחיפושי נפט מאז 1993, מצאה עצמה בעין הסערה כאשר שתי קבוצות בעלי המניות בשותף הכללי - קבוצת בקר-בן דוד (הרוב) וקבוצת לוסקין (המיעוט) - נקלעו לסכסוך חריף בנושאי ניהול, ממשל תאגידי ואסטרטגיית הפקה. המחלוקת הגיעה לשיאה כאשר בית המשפט העליון קבע באוגוסט 2022 כי נדרשת היפרדות כפויה בין הצדדים מחשש לקיפוח עתידי.
הדילמה: פערי כוחות מול שיקולי צדק
לוסקין, שהחזיק ב-16.8% בלבד מהשותף הכללי נכון למועד פסק הדין הקודם, טען כי קיים פער כלכלי דרמטי בינו לבין קבוצת בקר-בן דוד. "בהינתן הפערים ביכולת הכלכלית ובשיעור ההחזקות, קיים חשש כי מניותיו של המערער יירכשו בהליך ההתמחרות 'בנזיד עדשים'", ציין הנשיא יצחק עמית בפסק הדין, תוך הכרה בבעייתיות הפוטנציאלית.
החשש לא היה חסר בסיס. כפי שהסביר בית המשפט, לוסקין יצטרך לגייס הון גדול פי כמה מזה שיידרשו המשיבים כדי לרכוש את חלקו, ועלויות המימון המשמעותיות עלולות למנוע ממנו אפשרות מעשית להיות הרוכש. "אם אברהם צופה את קשיי המימון של בנימין, הדבר ישפיע גם על המחיר אותו יציע", ציטט בית המשפט ממאמר אקדמי בנושא.
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- גבעות הפסיקה את הקידוח במגד 6, המניה מתרסקת ב-58% ביומיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם בסופו של דבר, שיקולי הצדק והאשם הכריעו את הכף. בית המשפט קבע כי "בניגוד מובהק לטענות קבוצת לוסקין אין המדובר בצד מקופח במובן הקלאסי של ההליך, אלא במי שנמצא כי התנהלותו כוחנית, לעומתית, חסרת תום לב ומגיעה כדי הפרת חובות האמון שלו כלפי החברה".

נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע עסק במקרה משפחתי מורכב: בני זוג ערכו צוואה הדדית בשנות השמונים, שבה הורישו זה לזה את כל רכושם, ולאחר מות שניהם - לשתי בנותיהם. אלא שבשנים שאחר כך הם רכשו דירה חדשה, וכשנפטרה האם עברה הבעלות כולה לאב, שהעביר
אותה בחייו במתנה לאחת הבנות. האחות השנייה עתרה לביטול המתנה, אך בית המשפט דחה את תביעתה וחייב אותה בהוצאות כבדות
בחיי משפחה לא אחת מתערבבים רגשות עמוקים עם סוגיות משפטיות מורכבות. כזה היה המקרה שהובא באחרונה בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שם התמודדה השופטת דיאנה פסו־ואגו עם סכסוך בין שתי אחיות סביב דירת מגורים שהורישו הוריהן. הסיפור החל עוד ב-1987, אז החליטו בני הזוג לערוך צוואה משותפת. בצוואה הם קבעו כי כל אחד מהם יוריש את כל רכושו לבן הזוג האחר, וכי לאחר מות שניהם יעבור הרכוש במלואו לשתי בנותיהם. מדובר היה בצוואה הדדית קלאסית, שנועדה להבטיח יציבות ולהעניק ביטחון לצד שנותר בחיים, אך גם להבטיח כי בסופו של דבר ייהנו הבנות באופן שוויוני מן העיזבון.
אלא שלאחר עריכת הצוואה רכשו ההורים דירת מגורים בבאר שבע - נכס שלא הוזכר בצוואה המקורית. הדירה נרשמה על שמם בחלקים שווים, וכשנפטרה האם נרשמה הבעלות כולה על שם האב. כמה חודשים לאחר מכן, האב - שנותר לבדו - החליט להעביר את מלוא הזכויות בדירה לבתו הצעירה, וזאת באמצעות הסכם מתנה שנרשם כדין. ההעברה הושלמה ברישום בלשכת רישום המקרקעין, והדירה נהפכה להיות בבעלותה הבלעדית של הבת.
כשהלך האב לעולמו, גילתה האחות השנייה כי הדירה כבר אינה חלק מן העיזבון, והיא הגישה תביעה לביטול ההעברה. לטענתה, מדובר בהפרה של הצוואה ההדדית שערכו הוריה. לדבריה, "בהיותה צוואה מסוג 'יורש אחר יורש', התחייב האב לשמור על רכושם המשותף של ההורים כדי שלאחר מות שניהם יחולק הרכוש באופן שווה בין שתי הבנות". לטענתה, הענקת המתנה לנתבעת נוגדת את האינטרס של האם המנוחה ושל הצוואה המשותפת, ויש לראות בכך פעולה שנעשתה בחוסר תום לב.
"הצוואה היתה ביטוי לרצונו של האב ולאהבתו"
מנגד, האחות שקיבלה את הדירה טענה כי לא נפל כל פגם במתנה, שכן הצוואה נחתמה ב-1987 - שנים רבות לפני תיקון 12 לחוק הירושה. התיקון, שנכנס לתוקפו ב-2005, הוא זה שהגביל את האפשרות לשינוי צוואות הדדיות לאחר מות אחד מבני הזוג. "בענייננו", טענה הנתבעת באמצעות עורך דינה, "אין תחולה לסעיף 8א לחוק הירושה. לפיכך, האב היה רשאי לשנות את צוואתו או להעביר נכסים במתנה כרצונו". עוד נטען כי מערכת היחסים בין האב לבין התובעת היתה רעה במשך שנים, בעוד שעם הנתבעת שמר על קשר קרוב וטוב. לפי גרסתה, "המתנה שניתנה לא נבעה ממניפולציה אלא מהיחסים האישיים והמשפחתיים, והיא היתה ביטוי לרצונו של האב ולאהבתו".
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
- עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט נדרש לשאלה עקרונית: האם צוואה שנערכה לפני תיקון החוק היא צוואה הדדית מגבילה, או שאולי היא מותירה בידי בן הזוג הנותר חופש פעולה מלא בנכסיו? השופטת פסו־ואגו ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "צוואות הדדיות שנערכו לפני תיקון מס' 12 לחוק הירושה אינן כפופות להגבלות שנקבעו בו. לפיכך, הכלל הוא שכל אדם רשאי לשנות או לבטל את צוואתו בכל עת, אלא אם הוכח בבירור שהייתה כוונה מפורשת ומשותפת להגביל אפשרות זו".