בהחלטה מורכבת שניתנה באחרונה, שינה בית המשפט העליון את הדרך שבה מתפרשת אחת מעבירות המס החמורות בישראל – שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות ב"נסיבות מחמירות". הפסיקה עוסקת במחלוקת עקרונית: האם יש לבחון את סכום המס המצטבר מכל החשבוניות הפיקטיביות לצורך החמרת הענישה, או שמא נדרש שסכום המס שבכל חשבונית בודדת בפני עצמה יעלה על הרף הקבוע – 452 אלף שקל?

הנאשם בתיק, מנהל חברה פרטית בתחום השירותים, הורשע בבית משפט מחוזי בכך שהשתמש בשורת חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מאות אלפי שקלים, במטרה להקטין את חבות המע"מ שלו. לפי כתב האישום, הנאשם פעל באופן שיטתי לאורך תקופה ארוכה והשתמש במספר רב של חשבוניות כוזבות, כשסכום המס הכולל שנחסך כתוצאה מהפעולה הזו הגיע ליותר מ-335 אלף שקל. אף שמבחינת כל חשבונית בודדת הסכום לא עלה על הסף של 452 אלף שקל, הרי שבחישוב כולל של כלל החשבוניות – הסכום עובר אותו.

המדינה טענה כי יש לראות את כלל הפעולות כמקשה אחת, ועל כן חלה ההחמרה בעבירה על פי החוק. מנגד, ההגנה  טענה כי אין מקום להעניש את הנאשם על בסיס מצטבר אלא על בסיס כל חשבונית בנפרד – משום שרק כך נשמר העיקרון הפלילי של הבחנה בין עבירה לעבירה.

סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ קובע כי מי שעושה שימוש בחשבונית מס כוזבת עלול לעמוד לדין בגין עבירה פלילית, כשבנסיבות "מחמירות" מדובר בעבירה מסוג פשע, שעונשה יכול להגיע עד חמש שנות מאסר. החוק לא מגדיר במפורש מהן נסיבות מחמירות, אך הפסיקה קבעה בעבר כי סכום מס גבוה במיוחד הוא אינדיקציה לכך. נקבע כי כשסכום המס בחשבונית בודדת עולה על 452 אלף שקל, הרי שמדובר בנסיבה מחמירה שמצדיקה החמרה בענישה.

• עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
• המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדיון בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, טענה המדינה כי יש לראות בשימוש בכמה חשבוניות שהוצאו במסגרת פרשה אחת של מעשים לא חוקיים כמקשה אחת, לצורך קביעת נסיבות מחמירות. לפי הטענה הזו, די בכך שסכום המס הכולל שנגרע מקופת המדינה עולה על 452 אלף שקל, גם אם מדובר בפעולה שהתבצעה באמצעות חשבוניות רבות, שכל אחת מהן נמוכה מהסכום הנ"ל.

מנגד, ההגנה טענה כי יש לפרש את החוק באופן דווקני ומדויק. לדבריהם, כל חשבונית היא עבירה נפרדת, ולכן יש לבחון בכל מקרה אם החשבונית הבודדת שלו מקיימת את תנאי הסף להגדרה של "נסיבה מחמירה". מכיוון שאין אף חשבונית שעומדת בתנאי הזה – לא ניתן לקבוע כי מדובר בעבירה מחמירה.

ההרכב בבית המשפט העליון שדן בתיק, שכלל את השופטים עופר גרוסקופף, יוסף אלרון ואלכס שטיין, קיבל את עמדת ההגנה ברוב קולות, תוך הסתמכות על עקרונות יסוד של המשפט הפלילי - בייחוד העיקרון שלפיו יש לקבוע את קיומם של רכיבי העבירה בכל אחד מהמקרים באופן עצמאי. בפסק הדין שפורסם צוין כי, "עקרון יסוד הוא כי על כלל רכיבי העבירה להתקיים כמספר הפעמים שבו מבקשים להרשיע. לא ניתן לפעול בניגוד לכלל כה יסודי וברור". השופטים גם הדגישו כי כל חשבונית מהווה עבירה עצמאית, ולכן כשהחוק מציב רף כמותי – הוא מתייחס לחשבונית הבודדת ולא לסכום הכללי. עוד הם הוסיפו כי סטייה מעיקרון זה תוביל לאי ודאות ולא תעמוד בקנה אחד עם דרישות ההליך הפלילי ההוגן.

• דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
• נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הפסיקה מגדירה לראשונה בצורה ברורה כי כדי להרשיע אדם בשימוש בחשבונית פיקטיבית בנסיבות מחמירות, יש להוכיח שכל אחת מהחשבוניות עומדת לבדה ברף הקבוע בחוק. לא ניתן לחבר כמה חשבוניות ביחד לצורך הקביעה שמדובר בעבירה חמורה יותר. מדובר בפסיקה בעלת השלכות מרחיקות לכת על תיקי מס וכתבי אישום שמוגשים על ידי רשות המסים. ייתכן שתיקים מסוימים שנפתחו או מתנהלים כיום יידרשו להיבחן מחדש – בייחוד כאלה שבהם הסתמכה המדינה על סכום מצטבר כדי להחמיר בעונש.

המחוקקים עשויים להבחין בצורך לשנות את לשון החוק, כדי להבהיר את כוונתו בנוגע לאופן חישוב סכומי המס הרלוונטיים – האם הכוונה לסכום לכל חשבונית בנפרד, או למכלול. אם תימשך מגמה של פסיקות מחמירות עם פרשנות מצמצמת, ייתכן שינסו לקדם תיקון חקיקה שיאפשר לחבר כמה עבירות למקשה אחת גם לצורך הגדרת נסיבות מחמירות. ייתכן שפסק הדין יחליש במידה מסוימת את כוח ההרתעה של החוק הקיים, מכיוון שהנטל על המדינה להוכיח נסיבה מחמירה גדל. מנגד, ייתכן שרשויות האכיפה יפתחו כלים רגולטוריים חדשים, למשל דו"חות כופר מוגברים או קנסות מנהליים – כדי לפצות על הקושי הפלילי.

האם הפסיקה חלה גם על עבירות מס שאינן קשורות לחשבוניות פיקטיביות?

לא באופן ישיר. פסק הדין מתייחס באופן ספציפי לעבירות שבוצעו לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ – שימוש בחשבונית פיקטיבית. עם זאת, העקרונות שנקבעו בו, במיוחד לגבי פרשנות מחמירה ודרישת יסודות העבירה בכל אירוע בנפרד, עשויים להשפיע על פרשנות של עבירות מס נוספות בעתיד.

האם ניתן להחיל את עקרון "המסכת העובדתית האחת" במקרה כזה?

בית המשפט העליון דחה את האפשרות הזו בקביעה מפורשת, כשהבהיר שכל חשבונית היא "יחידת עבירה" עצמאית. המשמעות היא שאי אפשר להתייחס לריבוי החשבוניות כאל אירוע אחד שמקיים נסיבה מחמירה רק משום שסך כל המס בכלל החשבוניות ביחד עולה על הסף – כל אחת מהחשבוניות צריכה לעמוד בקריטריונים בפני עצמה.

האם יש הבדל בין מקרה שבו החשבוניות הונפקו על ידי גורם אחר לבין מקרה שבו הנאשם הפיק אותן בעצמו?

מבחינה עקרונית, ייתכן שהשוני הזה ישפיע על רכיבים אחרים בעבירה, כמו היסוד הנפשי או מעורבות הנאשם, אך לא על שאלת נסיבה המחמירה. גם אם החשבוניות הגיעו מגורם אחר – השאלה תישאר האם כל אחת מהן בנפרד עומדת ברף של 452 אלף שקל.

האם מדובר רק בשאלה של ענישה, או גם בשאלה של עצם ההרשעה?

פסק הדין עוסק לא רק בענישה, אלא בקביעת עצם קיומה של העבירה בנסיבות מחמירות. כלומר השאלה אינה אם להחמיר את העונש, אלא אם בכלל ניתן להרשיע בעבירה לפי הסעיף המחמיר. זו הבחנה קריטית שעשויה להשפיע על סעיף האישום עצמו, ולא רק על העונש הנגזר ממנו.

האם ניתן ללמוד מהפסיקה משהו על הגישה של העליון לעקרונות של פרשנות פלילית?

בהחלט. פסק הדין מדגיש את עקרון החוקיות ופרשנות דווקנית של עבירות פליליות - בייחוד כשמדובר בעבירות חמורות עם סנקציות משמעותיות. זה ביטוי לכך שבתי המשפט לא נוטים להרחיב את תחולת החוק הפלילי מעבר למה שנקבע במפורש.

במקרה אחר, נעצרו בתחילת החודש שעבר 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי. על פי החשד, החשודים פעלו במסגרת מערך של חברות קש, ששימשו להפצת חשבוניות מס פיקטיביות באופן שיטתי ומאורגן, תוך התחמקות מתשלום מס בהיקפים נרחבים של יותר מ-100 מיליון שקל. החשבוניות סופקו לחברת כוח אדם שפעלה בתחום הגינון, החקלאות והניקיון כדי לכסות על תשלומים ששילמה ב"שחור" לעובדים בתחום הניקיון, החקלאות והגינון – חלקם שוהים בלתי חוקיים וחלקם אנשים שקיבלו במקביל קצבאות מביטוח לאומי. בנוסף, חלק מהחשבוניות נועדו לקבלת החזרי מס מהמדינה שלא כדין.