שיכון ובינוי נדל"ן
צילום: יח"צ

שיכון ובינוי מכרה במחצית הראשונה של השנה יותר דירות מבכל 2023

החברה מכרה במחצית הראשונה של השנה 361 יחידות דיור תמורת סכום מצטבר של 1.1 מיליארד שקל - זינוק של כ-167% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בין היתר, החברה מכרה פנטהאוז בשטח של 185 מ"ר תמורת כ-11.5 מיליון שקל
עוזי גרסטמן | (1)

שיכון ובינוי נדל"ן, מקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0.54% , מכרה במחצית הראשונה של 2024 יותר דירות ממה שמכרה בכל 2023. כך עולה מנתונים שפרסמה החברה היום. עוד עולה מהנתונים כי שיכון ובינוי נדל"ן מכרה במחצית הראשונה של השנה 361 יחידות דיור תמורת סכום מצטבר של 1.1 מיליארד שקל - זינוק של כ-167% לעומת 135 דירות בסכום כולל של 373 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 

מבחינת תמהיל הדירות שנמכרו, מדובר במגוון רחב - החל מדירות שני חדרים ועד לפנטהאוזים. המחיר הממוצע לדירה במחצית הראשונה של 2024 היה כ-3.06 מיליון שקל לדירה. מדובר בעלייה של 11% לעומת המחיר הממוצע בתקופה המקבילה - 2.76 מיליון שקל.

  

נתוני המכירות מצביעים על עלייה משמעותית בביקוש לדירות באזורים מסוימים ברחבי הארץ, בהם אזורים שנתפשים כבטוחים יותר. כך לדוגמה, במחצית הראשונה של 2024 נמכרו כ-175 דירות בפרויקט בבן שמן, כ-30 דירות בהוד השרון וכ-30 דירות בראשון לציון.

 

בין הדירות שנמכרו, נמצאת גם דירה שממוקמת בשדרות סמאטס, עם שטח של 155 מ"ר, שנמכרה תמורת כ-8.8 מיליון. דירה נוספת בשכונת נחלת יצחק, שהיא פנטהאוז בשטח של 185 מ"ר, נמכרה תמורת כ-11.5 מיליון שקל.

כבר באפריל העריך "ביזפורטל" כי קצב מכירת הדירות של החברה מתחילת השנה יעבור בהרבה את השנה שעברה. קצב מכירת הדירות לא תמיד מלמד על המגמה בשוק. לעתים, חברה כמו שיכון ובינוי יכולה לבנות שלושה-ארבעה פרויקטים במקביל - חלומות פארק חדרה, חלומות כפר יונה ואחרים שפרושים בכל הארץ. כשהיצע הדירות הוא 4,000 והמכירות מגיעות ל-500 בשנה, הקצב לא גבוה. כשההיצע הוא רבע, והפרויקטים נבנים בפחות ערים, זה אומר שקצב המכירות גבוה יחסית. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתי פינוי ובינוי בקריית ים (ל"ת)
    חיים 16/07/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.