הוועדה לתכנון ובנייה בנתניה אישרה תוכנית פינוי בינוי במרכז נתניה של 275 דירות חדשות

הפרויקט ייבנה במתחם הרחובות ברודצקי, דוד שוב והגליל. במסגרת התוכנית של חברות ויתניה ו-SGS LIVING יהרסו 81 דירות קיימות ב-7 בניינים ובמקומן יבנו מגדל ושני בניינים חדשים

הפרויקט החדש יכלול מגדל בן 30 קומות ועוד שני בניינים בני 17 ו-10 קומות. הדירות בפרויקט יהיו בנות 5-3 חדרים. כמו כן יכלול הפרויקט מספר גני ילדים ושטחי תעסוקה.

בעלי הדירות שיפנו את דירותיהם צפויים לקבל בפרויקט החדש דירות חדשות בתוספת של 12 מ"ר הכוללים ממ"ד, מרפסת שמש, וחניה תת קרקעית. במתחם בנויים כיום 7 בנייני מגורים ישנים, בני 4-3 קומות כל אחד, הנמצאים במצב פיזי ירוד.

 
נחמן שפירא | (3)

 

הוועדה המקומית לתכנון ובניה בנתניה המשמשת כוועדה עצמאית מיוחדת, פרסמה השבוע אישור להפקדה בתנאים של תכנית פינוי בינוי במתחם הרחובות ברודצקי, דוד שוב והגליל, במרכז העיר.

 

במסגרת התוכנית, אותה מקדמות החברות ויתניה ו- SGS LIVING בשותפות שווה, יהרסו 81 דירות קיימות ובמקומן יבנו החברות, פרויקט בהיקף של 275 דירות חדשות.

הפרויקט החדש יכלול מגדל בן 30 קומות ועוד שני בניינים בני 17 ו-10 קומות. הדירות בפרויקט יהיו בנות 5-3 חדרים. כמו כן יכלול הפרויקט מספר גני ילדים ושטחי תעסוקה.

בעלי הדירות שיפנו את דירותיהם צפויים לקבל בפרויקט החדש דירות חדשות בתוספת של 12 מ"ר הכוללים ממ"ד, מרפסת שמש, וחניה תת קרקעית. במתחם בנויים כיום 7 בנייני מגורים ישנים, בני 4-3 קומות כל אחד, הנמצאים במצב פיזי ירוד.

את הפרויקט תכנן האדריכל אבנר ישר.  החברה הקבלנית שתבנה את הפרויקט היא חברת SGS. בנוסף, ויתניה ו- SGS LIVING צפויות, כחלק מההתחייבות לעירייה, להקים קרן תחזוקה ייעודית ובכך להקצות לבעלי הדירות הקיימים מימון חודשי וזאת למשך חמש שנים. 

 

שרית סבן שליט, מנכ"ל חברת SGS living: "בתכנון הפרויקט לקחנו בחשבון פרמטרים רבים לרווחת הדיירים כמו תכנון שטחים ירוקים נרחבים, פתיחת הדרך שבין רחוב דוד שוב לרחוב הגליל באופן שיאפשר מעבר ביניהם שלא קיים כיום וכן הגדלת המרחקים בין הבניינים המתוכננים ותכנון שיאפשר לפחות שני כיווני אוויר גם לדירות הקטנות. זהו הפרויקט הראשון של החברות בנתניה ואנחנו בהחלט שוקלים כניסה לפרויקטים נוספים בעיר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ציון 10/07/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    גם בשלונסקי וזלמן שנאור תנאים מחפירים וסכנה לציבור
  • 1.
    אין רחוב דוד שוב בנתניה ,יש גטד רמ (ל"ת)
    ענת 10/07/2023 14:57
    הגב לתגובה זו
  • לימור 10/07/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    יש רחוב דוד רמז
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.