הוועדה לתכנון ובנייה בנתניה אישרה תוכנית פינוי בינוי במרכז נתניה של 275 דירות חדשות

הפרויקט ייבנה במתחם הרחובות ברודצקי, דוד שוב והגליל. במסגרת התוכנית של חברות ויתניה ו-SGS LIVING יהרסו 81 דירות קיימות ב-7 בניינים ובמקומן יבנו מגדל ושני בניינים חדשים

הפרויקט החדש יכלול מגדל בן 30 קומות ועוד שני בניינים בני 17 ו-10 קומות. הדירות בפרויקט יהיו בנות 5-3 חדרים. כמו כן יכלול הפרויקט מספר גני ילדים ושטחי תעסוקה.

בעלי הדירות שיפנו את דירותיהם צפויים לקבל בפרויקט החדש דירות חדשות בתוספת של 12 מ"ר הכוללים ממ"ד, מרפסת שמש, וחניה תת קרקעית. במתחם בנויים כיום 7 בנייני מגורים ישנים, בני 4-3 קומות כל אחד, הנמצאים במצב פיזי ירוד.

 
נחמן שפירא | (3)

 

הוועדה המקומית לתכנון ובניה בנתניה המשמשת כוועדה עצמאית מיוחדת, פרסמה השבוע אישור להפקדה בתנאים של תכנית פינוי בינוי במתחם הרחובות ברודצקי, דוד שוב והגליל, במרכז העיר.

 

במסגרת התוכנית, אותה מקדמות החברות ויתניה ו- SGS LIVING בשותפות שווה, יהרסו 81 דירות קיימות ובמקומן יבנו החברות, פרויקט בהיקף של 275 דירות חדשות.

הפרויקט החדש יכלול מגדל בן 30 קומות ועוד שני בניינים בני 17 ו-10 קומות. הדירות בפרויקט יהיו בנות 5-3 חדרים. כמו כן יכלול הפרויקט מספר גני ילדים ושטחי תעסוקה.

בעלי הדירות שיפנו את דירותיהם צפויים לקבל בפרויקט החדש דירות חדשות בתוספת של 12 מ"ר הכוללים ממ"ד, מרפסת שמש, וחניה תת קרקעית. במתחם בנויים כיום 7 בנייני מגורים ישנים, בני 4-3 קומות כל אחד, הנמצאים במצב פיזי ירוד.

את הפרויקט תכנן האדריכל אבנר ישר.  החברה הקבלנית שתבנה את הפרויקט היא חברת SGS. בנוסף, ויתניה ו- SGS LIVING צפויות, כחלק מההתחייבות לעירייה, להקים קרן תחזוקה ייעודית ובכך להקצות לבעלי הדירות הקיימים מימון חודשי וזאת למשך חמש שנים. 

 

שרית סבן שליט, מנכ"ל חברת SGS living: "בתכנון הפרויקט לקחנו בחשבון פרמטרים רבים לרווחת הדיירים כמו תכנון שטחים ירוקים נרחבים, פתיחת הדרך שבין רחוב דוד שוב לרחוב הגליל באופן שיאפשר מעבר ביניהם שלא קיים כיום וכן הגדלת המרחקים בין הבניינים המתוכננים ותכנון שיאפשר לפחות שני כיווני אוויר גם לדירות הקטנות. זהו הפרויקט הראשון של החברות בנתניה ואנחנו בהחלט שוקלים כניסה לפרויקטים נוספים בעיר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ציון 10/07/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    גם בשלונסקי וזלמן שנאור תנאים מחפירים וסכנה לציבור
  • 1.
    אין רחוב דוד שוב בנתניה ,יש גטד רמ (ל"ת)
    ענת 10/07/2023 14:57
    הגב לתגובה זו
  • לימור 10/07/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    יש רחוב דוד רמז
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?