בנק ישראל פרסם היום בסקירתו לשנת 2014 תרחיש קיצון עבור המשק הישראלי אשר עשוי לעורר זעזוע, במיוחד בקרב רוכשי הדירות.

תרחיש הקיצון שנבחן כולל זעזוע מקומי חמור כתוצאה מהידרדרות במצבה הגיאו-פוליטי של ישראל לצד זעזוע גלובלי שמקורו באירופה. התרחיש מוביל בין השאר לכך שהאבטלה במשק עולה ל-12.4%, מחירי הדירות יורדים ב-25% וריבית בנק ישראל נותרת ברמה אפסית.

לפי בנק ישראל, כשבוחנים את השפעתו של התרחיש על תיק האשראי לדיור, מוצאים כי הוא יוליך לפגיעה משמעותית בלווים: שיעור הכשל של נוטלי המשכנתאות מגיע בסוף התרחיש ל-7.3%, המהווים 53 אלף לווים. תוצאות המבחן מראות כי שיעור ההפסד הממוצע בתיק האשראי לדיור מגיע ל-1.1% המהווים כ-10 מיליארד שקל לפני מס. חישוב ההפסד לבנקים הביא בחשבון מימוש של חלק מהנכסים המשמשים כביטחונות וכן הגעה להסדרים עם הלווים שנקלעו לכשל.

האשראי לדיור גדל ב-2014 בשיעור של 7% והסתכם ב-265 מיליארד שקל. לפי בנק ישראל שיעור זה אמנם נמוך מקצב גידולו של האשראי לדיור בשנים 2007-2017 - 12% בממוצע - אולם הוא עדיין גבוה. היקף הביצועים החודשיים של הלוואות למטרת מגורים הוסיף להיות גבוה ועמד על 4.3 מיליארד שקל בממוצע, בדומה לנתוני 2013. 

בבנק ישראל מנסים להרגיע וטוענים, למרות התרחיש הקיצוני, שמאפייני הסיכון של ההלוואות החדשות למטרת מגורים הוסיפו לרדת ב-2014, בעקבות הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בשנים האחרונות בתחום האשראי לדיור. לשם המחשה, חלקן של ההלוואות החדשות ששיוער המימון שלהן גבוה מ-60% יריד מ-37% ל-34% בממוצע, וחלקן של ההלוואות החדשות ששיוער ההחזר מההכנסה שלהן עולה על 30% ירד מ-40% ל-36% בממוצע. גם ביתר האשראי לדיור ניכרת ירידה בסיכון: חלקו של האשראי לדיור ששיעור המימון שלו גבוה מ-60% ירד מ-44% ל-41% ושיעור ההלוואות בפיגור של 90 יום ומעלה בסך ההלוואות למטרת מגורים ירד מ-2.1% בדצמבר 2011 ל-1.1% לדצמבר 2014 - תוצאה של התרחבות האשראי לדיור וירידה בהיקף ההלוואות בפיגור. 

• איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

58% מהלוואות הבנקים - למגורים

בסוף 2014 כ-58% מההלוואות שנתנו שבעת הבנקים הגדולים היו למטרת מגורים - כ-309 אלף הלוואות בהיקף של כ-153 מיליארד שקל. שלושת העשירונים העליונים קיבלו בתקופה הנסקרת כ-38% מההלוואות - העשירונים הרביעי עד השביעי קיבלו 50% מההלואוות והיקפן מגיע ל-43% מהאשראי לדיור. שלושת העשירונים התחתונים קיבלו 13% מההלוואות ואלה מהוות 7.5% מהיקף האשראי לדיור. כמו כן בבנק ישראל מציינים כי ההתפלגות התחדדה במרוצת השנים שחלפו בין 2010 ל-2013. יותר הלוואות ניתנו לעשירונים העליונים בשנת 2013, הן מבחינת המספר והן מבחינת ההיקף, והעשירונים התחתונים קיבלו נתח קטן מאוד ממספרן הכולל של ההלוואות לדיור ומסך היקפן. 

המספר הממוצע של חודשי הכנסה הנחוצים למשק בית מהחמישון התחתון כדי לממן דירה שרכש באמצעות משכנתא עומד על כ-130, גבוה פי שניים ממספר החודשים הנחוצים למשק הבית מהחמישון העליון. בחמישון העליון שיעור ההחזר מההכנסה עומד במהלך התקופה על כ-30% בממוצע, בשעה שבחמישון התחתון השיעור קרוב ל-40%. בבנק ישראל מסבירים כי אשר לרמת הסיכון של ההלוואות, עם העלייה בעשירוני ההכנסה יורד משקלם של הלווים בסיכון גבוה ועולה משקלם של הלווים בסיכון נמוך.