ג'ימי קרטר,       רשתות חברתיות
צילום: ג'ימי קרטר, רשתות חברתיות

נשיא ארה"ב לשעבר שחי בבית שעולה 600 אלף שקל - וגם כמה מרוויח נשיא לשעבר

מנגד, דונלד טראמפ גר במתחם שווה 325 מיליון דולר

עמית בר | (8)
נושאים בכתבה מחירי הדירות


ג'ימי קרטר, הנשיא ה-39 של ארצות הברית, כנראה משנה לחלוטין את הדרך שבה רובנו מדמיינים את חיי הנשיאים לשעבר. במקום לחפש אחוזות פאר או לחיות חיים מלאי זוהר, קרטר בחר לחזור לביתו הכפרי בעיירה פליינס שבג'ורג'יה, אותו בנה במו ידיו בשנת 1961. הבית, בעל שני חדרי שינה בלבד, הוערך לאחרונה בשווי של 167,000 דולר בלבד – פחות משווי הרכב המשוריין של השירות החשאי שחנה דרך קבע מחוץ לבית.


פליינס, עיירה כפרית קטנה עם פחות מ-500 תושבים, נמצאת במרחק של שעתיים וחצי דרומית לאטלנטה. מדובר בבית פשוט במיוחד, שבכל פרמטר רחוק מלהרשים – אבל בדיוק כך קרטר רצה לחיות. גם לאחר עליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות, הבית מוערך כיום בכ-240,000 דולר, עדיין הרבה מתחת למחיר הממוצע של בית במדינת ג'ורג'יה, העומד על 326,000 דולר.


חיים בפשטות ואותנטיות

ג'ימי קרטר ורעייתו רוזלין, שנפטרה בשנת 2023 בגיל 96, חיו חיים שהיו הכל חוץ מנשיאותיים במובן הזוהר של המילה. בני הזוג נהגו לארח חברים ובני משפחה בארוחות ביתיות פשוטות שהוגשו על צלחות חד-פעמיות, עם יין זול ולעיתים קרובות גם יוגורט ביתי שהכינו בעצמם. קרטר, שדגל בערכים של צניעות וחיסכון, היה קונה חלק מבגדיו בחנות "דולר ג'נרל" המקומית והעדיף לטוס בטיסות מסחריות רגילות, גם כשיכול היה להרשות לעצמו הרבה יותר.


לאורך השנים, קרטר הפך את אורח חייו למקור השראה. הוא לא רק דיבר על ערכים של נתינה וצניעות – הוא חי אותם. למשל, הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו ומכספו לארגון Habitat for Humanity, שבו היה מעורב בבניית בתים למשפחות מעוטות יכולת, אפילו בשנות ה-90 לחייו.


הכנסות בלי גינונים

בעוד נשיאים לשעבר אחרים הפכו למיליונרים אחרי שסיימו את כהונתם, קרטר שמר על אורח חיים צנוע. את הכנסותיו הוא הפיק בעיקר מכתיבת ספרים – בסך הכל פרסם יותר מ-66 ספרים שעסקו בנושאים מגוונים כמו נשיאותו, אמונתו הדתית והחיים הכפריים. הוא קיבל קצבה נשיאותית של 246,000 דולר בשנה, לצד מענקים פדרליים לכיסוי הוצאות כמו נסיעות ומשרדים, שהגיעו לכ-118,000 דולר בשנה.


קרטר היה גם יוצא דופן בכך שוויתר על הזדמנויות להרוויח סכומים עצומים מהרצאות בתשלום. כשהיה מקבל תשלום עבור הופעותיו, הוא היה תורם את הכסף לצדקה או למטרות חברתיות שקרובות לליבו. "מעולם לא הייתה לי שאיפה להיות עשיר," אמר קרטר בראיון לעיתון "וושינגטון פוסט" ב-2018, אמירה שמסכמת במדויק את פילוסופיית החיים שלו.


שונה מנשיאים אחרים

השוני בין קרטר לנשיאים אחרים בולט מאוד. דונלד טראמפ, לדוגמה, מתגורר במתחם היוקרתי "מר-א-לאגו" בפלורידה, ששוויו מוערך בכ-325 מיליון דולר. ברק אובמה רכש לאחר שעזב את הבית הלבן אחוזה בשווי 8.1 מיליון דולר בוושינגטון, וב-2019 רכש אחוזה נוספת באי מרתה'ס ויניארד תמורת 12 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


גם ג'ורג' וו. בוש, הנשיא לשעבר מטקסס, מתגורר בחווה מרווחת בגודל 1,600 דונם, ולצידה רכש בית בעיר דאלאס המוערך בכ-2.5 מיליון דולר. קרטר, לעומתם, בחר לחזור לביתו הפשוט בפליינס, ובכך היה הנשיא היחיד בעידן המודרני שחזר לחיות במקום שבו גר לפני שנכנס לפוליטיקה.


מורשת של צניעות

ג'ימי קרטר, שהלך לעולמו בגיל 100, היה סמל לצניעות ואותנטיות בתקופה שבה פוליטיקאים לעיתים קרובות מנותקים מחיי היומיום של האזרחים. ביתו בפליינס הפך לסמל לחיים פשוטים אך עשירים בערכים. הוא הראה שאפשר לחיות חיים משמעותיים, להשפיע ולתרום לקהילה גם בלי מותרות או עושר מופגן.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רדק 09/01/2025 17:47
    הגב לתגובה זו
    איפה הוא ואיפה הם!!!ומי הטיפש
  • 5.
    היה רע לישראל (ל"ת)
    אא 09/01/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנשים כאלה מפחידים את נתניהו ושרה (ל"ת)
    מפחיד 09/01/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הצניעות לא העניין כשהצנוע הוא מנוול! (ל"ת)
    ויטלי 09/01/2025 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היה חתיכת אנטישמי ואנטי ישראלי מובהק (ל"ת)
    אלי 09/01/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מזכיר מאוד את ביבי לא (ל"ת)
    גיגי 09/01/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
  • שתי טיפות עיראק ממש בול (ל"ת)
    רומי 09/01/2025 10:56
    הגב לתגובה זו
  • לרון 09/01/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    סוס פוליטיקאי עם ערכיםכמו באפט הגר באותו בית ישן כל השנים באומהה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.