ועדת החוקה אישרה פה אחד את חוק "פרי העץ המורעל" לקריאות 3-2
החוק קובע כי בית משפט רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן
ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לתיקון פקודת הראיות שנועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. להצ"ח מוזגו הצעות פרטיות של הח"כים שרן השכל ואופיר כץ.
תמכו בהצעת החוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים בני בגין, (תקווה חדשה), גבי לסקי (מרצ), ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה)
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר בפתח הדיון בחוק נוכח פרשת NSO: "הקוראים לחוקק מסלול בדיקה אחר מהקיים בחוק ועדות חקירה, ומתנגדים להקמת הוועדה לביקורת המדינה- ממשיכים מגמה מסוכנת המערערת את יכולת תפקוד רשויות האכיפה והמשפט. אמירות לא ראויות, הדורשות תעוזת נפש"
המועצה לשלום הילד: במשך שנים נפגע העבירה הוא נוכח נפקד בהליך, יש לו זכויות שקופות. אי אפשר להתייחס לעבירה שאין בה נפגע עבירה כמו לתיק של פדופיל שפגע ועלול להמשיך לפגוע; בפסילת ראיה יש לתת לנפגע את זכות הטיעון.
- ערוץ 14 ממשיך בקמפיין נגד לפמ למרות המו"מ המתקדם בין הצדדים
- צחוק מעבודה: הכנסת מבטלת החניה חינם בערים - הרשויות יוכלו להחריג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוועדה אישרה נוסח המעגן את שיקול הדעת השיפוטי לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין בהתאם לשלושת קבוצות השיקולים העיקריות שהוכרו בפסיקה: "בימ"ש במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין (להלן ההפרה), ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה וחומרתה של ההפרה, מידת ההשפעה של ההפרה על הראיה, והעניין הציבורי שבקבלת הראיה או בפסילתה".
סמכות בימ"ש עוגנה לראשונה במשפט הישראלי בפס"ד יששכרוב בו נקבע כלל פסילה "יחסי" הקובע כי לבית המשפט יש סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. מאז התחדד והתפתח הכלל בפסיקה.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "הפרסומים האחרונים מסעירים ובצדק את הציבור הישראלי. הדברים מחייבים בדק בית רציני מאוד במשטרה, ביתר הרשויות החוקרות וביתר הרשויות שאמורות לאשר ולפקח. לפי הדברים שעלו בדיון, כלל הרשויות - כולל הרשות השופטת - לא יכולות לנער עצמן מבדק בית, זה נכון גם לבית הזה, גם לביהמ"ש, גם לפרקליטות המדינה ובראש ובראשונה המשטרה והמשרד הממשלתי המפקח עליה. ברור לכולם שהבדיקה לא יכולה להיות פנימית - לא ניתן להסתפק בפחות מגוף חוקר בראשות שופט, ואני מקווה שהממשלה תקבל בהקדם האפשרי את ההחלטה המתבקשת. לא נעבור על סדר היום למצב בו יש פרשנות שונה לסמכויות האזנה ובמקרה הזה החיפוש. זו רעידת אדמה שאי אפשר להקל בהשלכותיה".
"חייבים להדגיש כי אמנם הנגע מחייב ביאור, אבל אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שהוא פשה בכל הבית. גם הבוקר קמים עשרות אלפי לובשי מדים כחולים לטובת עשייה למען הציבור והסדר הציבורי".
"טוב שהפרשה נחשפת בשעה שהממשלה הנוכחית היא המכהנת ואני בטוח שהשר לבט"פ ושר המשפטים והממשלה כולה וכן הכנסת על כל ועדותיה יצליחו לשמור על הניקוי ועל המשך הרצף התפקודי של גופי אכיפה החוק במאבק בפשיעה שהאיום האסטרטגי לא פחות חמור ממה שהתגלה בתחקירים ואני מאמין שכך יהיה".
"אתמול נשמעו בבית הזה אמירות מופרכות כאילו יש צורך להתקין בחקיקה מסלול בדיקה וחקירה אחר ממה שקיים היום בחוק ועדות חקירה או בחוק הממשלה. אמירות אלה מערערות את יכולת רשויות אכיפת החוק ורשויות המשפט לתפקד. אלה אמירות לא ראויות הממשיכות מגמה מסוכנת מאוד".
"לאור הודעת מבקר המדינה על כך שהוא מקיים בדיקה בנושא, אם הייתה ועדת ביקורת המדינה היא יכלה להקים בעצמה ועדת חקירה ממלכתית, אך משעה שגורמים בבית הזה החליטו לא להקימה, זה דורש תעוזת נפש להשמיע אמירה כמו זו".
ח"כ מוסי רז (מרצ): "הצעת התיקון חשובה ובכיוון הנכון. חשוב לי לתמוך בדברי היו"ר בעניין הפרסומים על הרוגלה. יכול להיות שכבר בהצעה הזו יהיה נכון לוודא שדברים שאפשר לומר כבר בוודאות שנעשו, לא יוכלו לקרות. קודם כל כלפי מי שמבקשים צווים כאלו ולמי שנותנים צווים כאלו. מאוד ברור מהשמות שפורסמו, שאלו לא בדיוק האנשים שצריך לרגל אחריהם באמצעים מתקדמים מתוחכמים ופולשניים שמדובר בהם, לא כל שכן כאלו שלא נחשדו בעבירות פליליות וגם אלו שכן, זהו שימוש לא מוצדק. צריך להיות ברור שחומר שהושג בצורה כזו לא ישמש במשפט. אני מקווה שתקום ועדת חקירה ממלכתית שיפוטית".
ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "דנו בשאלה העקרונית וחיפשנו את הניסוחים הראויים המחזיקים לטווח הארוך ולכן הייתי מציע להיזהר מההשפעה של הפרסומים הנוכחיים. אם הדברים נכונים הם מאוד נכונים. אני מציע להתמיד בעבודת הוועדה כאילו לא היו הפרסומים של הימים האחרונים, כמו האמירה "מקרים קשים יוצרים דין רע"."
הדיון התמקד בנוסח הקובע כי בימ"ש במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, בין היתר בשים לב ל"מידת ההשפעה של ההפרה על הראיה":
היו"ר ח"כ קריב: "יש שתי אפשרויות השפעה. האחת היא על מהימנות הראיה, איכותה, והשניה על עצם השגתה. במקרה של ראיה חפצית, השאלה האם רק בגלל ההפרה יש בידינו את הראיה או שהיינו מגיעים אליה גם בדרך אחרת. אין בניסוח הקיים משום צמצום יכולת בימ"ש לפרש את קבוצת השיקולים הזו. בימ"ש צריך לשאול אם יש השפעה מכרעת על השגת הראיה ואיכותה, הנוסח היום לא מוציא משיקול הדעת השיפוטי את השגת הראיה.
המהלך כאן מטרתו לעגן את הכלל שכבר נקלט בפסיקה, בספר החוקים. אתה לא יכול לומר שמכיוון שאנחנו בגל פשיעה אלימה מאוד קשה, מתעלמים משיקול הדעת. בדומה להרבה מדינות בעולם המערבי, גם עמדת הממשלה היא כלל פסלות יחסי ולא מוחלט. יש לשאול האם לייצר בתוך השיקולים חריגים שמטרתם להגן על ציבורים מוחלשים כמו קטינים. ח"כ כץ העלה את השאלה אם הקלטת גננת מתעללת היא האזנת סתר שלא כדין".
ח"כ אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): "מה יהיה במקרה שבו לא ישתמשו בהפרת זכויות כדי להכניס לכלא. ברגע שאתה מאשר חלק אתה מראש מאפשר. אם אנחנו מקבעים את מה שנקבע בפסיקה, את שיקול הדעת אז נחיה באותה מציאות רק שהפרקטיקה תהיה חקוקה. הפסיקה היא זו שגוברת.
הלמ"ס: 10 סיבות המוות המובילות בישראל - ממה נפטרו 11 אלף איש בשנה?
בשנת 2013 נפטרו בישראל 41,479 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.4% מהנפטרים היו זכרים, ו-50.6% נקבות, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטסיטיקה.
80% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 65% היו מעל גיל 75 ו-36% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (539) היו תינוקות עד גיל שנה.
עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2013 גרמו ל-75% מכלל הפטירות באותה שנה. שתי סיבות המוות השכיחות ביותר היו סרטן (כ-10.7 אלף פטירות) ומחלות לב (כ-6,284 פטירות), 41% מכלל הפטירות בישראל נגרמו משתי סיבות אלה. כמו בשנים האחרונות סרטן הוא סיבת המוות השכיחה ביותר, והוא גורם לכרבע מכלל הפטירות.
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.7%, 11.9% ו-8.3% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (21.8%, 11.6% ו-11.5% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השישי בקרב גברים.
גברים יותר מתאבדים מנשים
סיבות מוות חיצוניות היו במקום השלישי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 4 מזה שבקרב הנשים (6.8 לעומת 1.7, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.8 לעומת הנשים (6.6 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 2.8 מזה שבקרב הנשים (2.3 לעומת 0.8, בהתאמה).
התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (בני 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (34.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%). בגילאי הילדות (14-5 שנים) מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (27.7%). בקבוצת הגיל 44-15 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות וסרטן (33.3% ו-24.8%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.7% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (20.2%).
התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד שסרטן גורם ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הוא גורם ל-20.5% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 8% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.3% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילאים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.
שיעור הערבים הנפטרים ממחלות לב יותר גבוה
שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן דומים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.1 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב ומחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב הערבים פי 1.6 לעומת היהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.7 לעומת היהודים וברצח - פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 2.3 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות מערכת הנשימה וממחלות כליה גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.4 בקרב ערבים לעומת היהודים.
סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2013 ב-58%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2013 (87% ו-84%, בהתאמה), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה.
בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2012), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.
גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.
שיעור תמותה גבוה מסוכרת
עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות.
בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר.
בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג גבוה יותר ממיקומם של הגברים.