יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגני בוקר של תלמה
צילום: יח"צ

יונילוור מאששת את החשש: שוב נמצא חיידק סלמונלה בדגני הבוקר של החברה

אישור סופי מהמעבדה החיצונית מאשר: חודשיים בלבד מאז המשבר האחרון, החיידק נמצא מחדש 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה תלמה

חדשות רעות מיונילוור. לאחר החשדות שהתעוררו עוד אתמול, אושר הבוקר כי קיים סלמונלה בדגני הבוקר של תלמה: מדובר בסדרת ייצור של מוצר "כריות נוגט", שיוצרה בין התאריכים 18 עד ל-20 בספטמבר. משרד הבריאות עודכן בנושא. ההודעה המעודכנת של יוניליוור: בסדרת ייצור של מוצר 'כריות נוגט'  750 גר׳ של תלמה, שיוצרה בתאריכים 18/09/16 עד 20/09/16, נמצא חשש להמצאות סלמונלה. משרד הבריאות עודכן. האריזות שיוצרו בסדרה זו נתונות בהסגר מלא מרגע ייצורן ולא יצאו לשיווק - החברה ביצעה בדיקה פיזית של המשטחים שבהסגר, כולל מדבקות הזיהוי שעליהם והתאמת המדבקות לתכולה. לאחר השלמת כלל הבדיקות, נמצא שכל האריזות שיוצרו בסדרת ייצור זו אכן נמצאות בהסגר והחל נוהל השמדה. השמדת האריזות תושלם בתחילת שבוע הבא. החברה מבהירה שכל המוצרים ששווקו ונמצאים על המדפים- עברו בדיקות ובטוחים לצריכה.   בעקבות האירוע שהתרחש לאחרונה במפעלנו בערד, הרחבנו את מערך הבקרה והפיקוח, זאת כדי לוודא ששום מוצר לא יגיע אל השוק בטרם קבלת תוצאות מעבדה מיקרוביאליות תקינות. החברה פועלת על פי הנחיות משרד הבריאות ועל פי הסטנדרטים המחמירים של יוניליוור העולמית, כדי להבטיח שכל מוצריה יגיעו למדפים לאחר בדיקות איכות קפדניות ושהם תקינים ובטוחים לצריכה. שלושה תאריכי ייצור שבהם התאושש החשד לסלמונלה: תאריך ייצור 18 בספטמבר 2016, תוקף 13 בספטמבר 2017 קו אריזה D; תאריך ייצור 19 בספטמבר 2016, תוקף: 14 בספטמבר 2017 קו אריזה D ותאריך ייצור 20 בספטמבר 2016, תוקף: 15 בספטמבר 2017 קו אריזה D. נזכיר כי זו הפעם השנייה שבה החברה מתמודדת עם משבר מסוג זיהום סלמונלה. ב-28 ביולי נחשף כי החברה הסתירה זיהום שאירע חודש קודם לכן וניסתה להשתיק את הרחשים בשוק. כאשר החברה אומתה עם הדיווחים היא ההנהלה נאלצה להודות ולדווח על הסדרות הפגומות.