יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

דרמה שבוע לפני הבחירות - ערוץ הכנסת: המחנה הציוני פותח פער מול הליכוד

ימים לפני ההכרעה: הליכוד יורד, כולנו ויש עתיד מתחזקות. על מי היו ממליצים בכל מפלגה לכהן כראש ממשלה?
אבי שאולי |
נושאים בכתבה בחירות
סקר מנדטים בערוץ הכנסת בשיתוף פאנלס-פוליטיקס מציג פער גדול: המחנה הציוני - 24  מנדטים ואילו מפלגת הליכוד - 21 מנדטים. שבוע לפני הבחירות פותח המחנה הציוני פער ובהמשך המפלגות יש עתיד - 14, הרשימה המשותפת - 13, הבית היהודי - 12, כולנו - 9, שס - 7, יהדות התורה - 6, ישראל ביתנו - 5, מרץ - 5 ואלי ישי - 4 מנדטים. למרות הניצחון של יצחק הרצוג וציפי לבני על בנימין נתניהו - מחנה השמאל יתקשה לפי מספרים אלו להקים קואליציה, במיוחד עם מפלגת כולנו של משה כחלון ימליץ לנשיא המדינה על בנימין נתניהו, או לחילופין אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה.  סקר נוסף הראה במי בוחרים המצביעים בכל מפלגה להמליץ לנשיא כראש ממשלה: בבית היהודי 96% היו ממליצים על נתניהו, ביש עתיד 79% היו בוחרים בהרצוג ו-14% בלבד בנתניהו. גם בכולנו הרצוג מוביל עם 47% ואילו בישראל ביתנו נתניהו זוכה ב-100%. ביהדות התורה יש תמיכה של 71% בנתניהו ואילו בש"ס 67%. ברשימה המשותפת (המפלגות הערביות) 50% היו בוחרים בהרצוג ובמפלגת יחד של אלי ישי 100% היו בוחרים בנתניהו.  מבדיקה שנעשתה בכלל הציבור עולה כי 50% רואים בנתניהו כראש הממשלה המועדף, 34% בהרצוג ו-16% אחוזים אינם יודעים.  נזכיר כי הבוקר Bizportal פירסם את סקר הבחירות השבועי, לפיו המחנה הציוני והליכוד זכו כל אחת ב-24 מנדטים. נציין שהסקר נערך לפני סוף השבוע שעבר ויתכן שהושפע מנאום נתניהו בפני הקונגרס.