יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.2%. האינפלציה: 3.1%; הדירות התייקרו 11.3% בשנה

כך לפי נתוני הלמ"ס לינואר. בין חודשים עוקבים מחירי הדירות עלו ב-1.5%. עלייה שנתית גדולה גם בדירות החדשות: 11.6%. מחיר דירה ממוצע עלה ב-400 א' תוך רבעון ל-1.756 מ'. האינפלציה פרצה את טווח היעד של בנק ישראל. מדד תשומות הבניה עלה באחוז בינואר
איתי פת-יה |

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש ינואר 2022, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, שהיא השינוי במדד בשנים עשר החודשים האחרונים למדידה (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) התסכמה ב-3.1% - ובכך פרצה את טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3%). עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-2.1%, מזון שעלה ב-1.3%, ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% ותחבורה שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה שירד ב-5.0% ותרבות ובידור שירד ב-0.9%. בנובמבר-דצמבר 2021, מחירי הדירות (שאינן חלק ממדד המחירים לצרכן) עלו ב-1.5% לעומת אוקטובר-נובמבר אותה שנה, והיו גבוהים ב-11.3% מול שנה קודם לכן (נובמבר -דצמבר 2020). בין התקופות העוקבות (אוקטובר-נובמבר לנובמבר-דצמבר) נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.4%, מרכז 2.3%, חיפה 1.4%, ירושלים 1.2%, תל אביב 1.1% ודרום 0.7%. לעומת התקופה המקבילה ב-2020, גם כן עליה בכל המחוזות: מרכז (12.5%), ירושלים (12.0%), תל אביב (11.1%), חיפה (10.7%), דרום (10.0%) וצפון (7.8%). בפילוח מחירי הדירות החדשות בלבד עולה שעלו ב-1.0% בחודשים נובמבר–דצמבר 2021 לעומת אוקטובר –נובמבר 2021 והשלימו בכך עלייה של 11.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר–דצמבר 2020). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 22.4% בהשוואה ל-22.2% באוקטובר– נובמבר 2021. המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקה לרכישת דירה עמד ברבעון הרביעי של שנת 2021 על 1.756 מיליון שקל. ברבעון שקדם לו עמד המחיר הממוצע על 1.716 מיליון שקל. מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.8% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-5.8%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-1.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד בטון מובא שעלה ב-6.6%, מעליות שעלו ב-5.7%, מוצרים אחרים מבטון שעלו ב-5.2% ומתקני חוץ שעלו ב-5.1% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.0% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.2%. עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: "ציוד חשמלי" ב-5.3%, "מוצרים מינרליים אל מתכתיים" ב-4.5% ו"מוצרי גומי ופלסטיק" ב-2.6%.