יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית תספק לצה"ל רכבים קרביים אוטונומיים

המדובר ברכבים סגורים שהמערכות המותקנות עליהם מצמצמות את הצורך בעיניים אנושיות של חיילים - ועל כן את מספרם ברכב, תוך הפחתת הסיכון. שני חיילים יפקחו ברכב על הנעשה ויבחרו מבין המלצות שונות לתקיפה שתציג המערכת
איתי פת-יה |

התעשייה האווירית תספק לצה"ל באמצעות חטיבת אלתא שלה רכבים קרביים משוריינים (רק"מ) בעלי יישומים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית. משרד הביטחון בחר במוצר שלה במכרז "הכרמל" לפיתוח מערכות עבור הכח המתמרן ביבשה, זאת לאחר שהיו מרוצים מהדגמת הטכנולוגיה שלה. אם כיום רכבים אלה פתוחים בחלקם, כדי שהחיילים יוכלו לקלוט ולנתח באופן מלא את סביבת הלחימה, אזי שהרכבים של התעשייה האווירית הם סגורים, כך שיספקו מוגנות גבוהה יותר, כשהמערכות שמותקנות על הרכבים יהיו אלה שיאתרו את הסביבה - במקום זוג עיניים אנושיות. בין היישומים האוטונומיים גם הנהיגה עצמה בשטח, מה שחוסך עוד תפקיד ברכב, והוא הנהג. בתעשייה האווירית אומרים כי מדובר בשלב אחד לפני אוטונומיה מלאה, שכן ברכב כאמור עדיין נמצאים שני חיילים - הם גם אמורים לפקח על הנעשה, וגם לבחור מבין ההמלצות שתעלה להם המערכת של התעשייה האווירית - שתאתר מטרות ותציג תרחישי התקפה שונים. "יכולות אלו מאפשרות לצוות להגדיר, לפקח ולהתערב אך ורק במקומות בהם יידרש או ימצא לנכון, ובכך להשפיע על  מרחב גדול יותר תוך מתן מענה  אפקטיבי לאתגרים המורכבים בפניהם ניצב הכוח המתמרן. המערכת בעלת יכולת לאתר ולהשמיד מטרות בעלות חתימה נמוכה וזמן חיות קצר, על ידי רכישה מהירה וסגירת מעגלי אש אפקטיביים, זאת תוך צמצום מרבי של סיכון חיי אדם במערכה הקרקעית, צמצום נזק אגבי ולחימה יעילה יותר", מסבירים בתעשייה האווירית. "הטכנולוגיות המרכזיות שמפתחת התעשייה האווירית לכוח המתמרן ביבשה כוללות כמה מערכות", מפרט על הפיתוח מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, "מערכת הפיקוד - המוח, אחראית על תכנון וניהול משימות צוות הקרב בצורה אוטונומית; מערכת המודעות המצבית - המשלבת יכולות מתקדמות בתחומי המכ"ם, הסיגינט והאלקטרואופטיקה, מאתרת בו זמנית את האיומים, על הקרקע, באוויר ובמרחב העניין של צוות הקרב, מסווגת אותם בזמן אמת ויודעת להבדיל בין כוחותינו לכוחות אויב בצורה מהירה ומדויקת; "מערכת הקטלניות - אחראית לשיפור משמעותי בתהליך הרכשת המטרות בזמן אמת, על-ידי הקצאת האמצעי הקטלני המתאים ביותר לכל מטרה מכלל האמצעים העומדים לרשות צוות הקרב; מערכת הניידות – אחראית לתכנון קווי ההתקדמות המיטביים בשטח עבור כל אחד מהכלים בצוות הקרב, כך שיוכל לבצע את משימתו. מערכת התפעול– אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים, וכך להבין טוב יותר את תמונת מצב הקרב. ממשק משתמש חדשני יאפשר ללוחמים לקבל החלטות מיטביות לכשיידרשו לכך".