יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודיו C
צילום: לוגו

רונית רפאל תשלם מ' ש' על סטודיו C; הסכום שולש לאור ההצעה המתחרה

רפאל הציעה תחיל 300 א' ש' ללא התחייבות לקליטתם עובדים. לאחר שאלה התנגדו לעסקה, ועם קבלת הצעות מתחרות, רפאל העלתה את הסכום ל-850 א' והתחייבה לקלוט 60 מהם. ההצעה המובילה מנגד, של עמי כהן, כללה התחייבות פחותה יותר
איתי פת-יה |

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות אישר את מכירת סטודיו סי לאשת העסקים רונית רפאל בתמורה ל-1.055 מיליון שקל, לאחר שזו הגדילה את הצעה פי שלושה ויותר למול ההצעה המתחרה שהגיעה מול זו שלה לשלב הסופי. תחילה הציעה רפאל לרכוש את מלוא הזכויות של החברה בסימני המסחר וסימני השירות, זכויות הקניין הרוחני, המותגים והמוניטין וזכויות במאגרי המידע לרבות רשימת לקוחות ונתוני לקוחות, ב-300 אלף שקל לפני מע"מ ותוספת של 50 אלף בגין כל סניף שתשכור. הצעתה המקורית של רפאל לא כללה כל התחייבות כלפי עובדי רשת סטודיו סי, ועל כן אלה הביעו התנגדות. עוד הצעות לרכישת הרשת התקבלו ולגמר ההתמחרות הגיע זו של רפאל והשנייה של עמי כהן. הצעתה המשופרת של רפאל נקבה כעת בתג מחיר של 850 אלף שקל וכללה התחייבות להפעלת חמישה סניפים והחל מזה השישי הוספת 50 אלף שקל לסניף. עוד התחייבה להעסיק 25% מצוות העובדים ערב פתיחת ההליך למשך שנה לפחות. כהן מצידו הציע 900 אלף שקל עבור הרשת בצד התחייבות להוסיף 100 אלף שקל לכל סניף שיפעיל החל מהראשון והתחייבות להעסיק עשרה עובדים לפחות לשנה. השניים העלו את המחיר לאחר מכן - רפאל (שהציעה גם מתן חודש חינם ללקוחות הרשת) ל-1.050 מיליון שקל וכהן ל-1.055 מיליון שקל. נציגי העובדים תמכו בהצעה של רפאל עקב היקף קליטת העובדים הרחב יותר - 60 מהם. לאחר מכן הוסיפה רפאל חמשת אלפים שקלים ובכך השוותה את הצעתה לזו של כהן.