יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

סאגת מתקפות הסייבר נמשכת: אתריהם של שני בתי חולים ועיתון הארץ הופלו על ידי האקר פלסטיני

"Haaretz.co.il הופל" כתב ההאקר על גבי רשת הטוויטר; פעילות אתר החדשות של הארץ ודהמרקר הושבת לשעה וחזר לפעילות
דניאל פליישר |
שבועות לאחר מתקפת ההאקרים האחרונה, הותקפו היום אתר חברת האוטובוסים דן, אתר פסטיבל ישראל, הסינמטק ושני בתי חולים. כמו כן, הושבתו כל אתרי קבוצת "הארץ", בהם TheMarker, עכבר העיר, TheMarker Cafe ואתר "הארץ", ופעילותם הושבתה למשך למעלה משעה. אתר "הארץ" ספג התקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS), שבמהלכה נשלח אל שרת האתר כמויות אדירות של מידע שהביאו להפלתו. משתמש המזדהה כאנונימוס פלסטין הכריז ברשת החברתית 'טוויטר' על הפלת האתר, וכתב:"Haaretz.co.il הופל". בניגוד למניעת הגישה לאתרים, במקרה של פסטיבל ישראל התרחשה פריצה ממשית לאתר, ועמוד הכניסה אליו הושחת ונכתבו בו כתובות נאצה בערבית ובעברית נגד ישראל ומדיניותה. הפלת האתרים היום היא פעולה נוספת בשרשרת התקפות הסייבר שהחלה לאחר שהאקר סעודי חשף עשרות אלפי פרטי אשראי של ישראלים. בתגובה, האקרים ישראלים חשפו פרטים אישיים של אלפים מאזרחי מדינות ערב, ואף תקפו אתרים ממשלתיים במדינות אלו. קבוצת הארץ מסרה שבשעה זו הבעיה נמצאת בטיפול. האתר יחזור לפעילות מלאה בזמן הקרוב.