יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ועדת קדמי יורדת מהעץ: טויטת ההמלצות מרוככת; איסור על התניית ההוזלה ברכישת סל מוצרים

בין שאר ההצעות: חובת הבלטת מוצרים בפיקוח וחובת הקצאת מדף לעסקים קטנים. הצעות ורעיונות להגבלת צמיחה וטיפול במונופולים נשמטו מהטויטה. אנליסט בכיר בשוק: "מדובר בניצחון לרשתות והספקים"
רקפת גלילי |

הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, הידועה בשמה ועדת קדמי הגישה את טיוטות המלצותיה המשוללת הצעות ורעיונות שעלו בעבר עת פרסום דו"ח הביניים בינהם פירוק המונופולים בתחום המזון והגבלת הצמיחה. הטיוטה הועברה היום אל חברי הוועדה, אשר ידונו ויאשרו אותה מחר ולאחר מכן יועברו ההמלצות לאישור השרים שלום שמחון ויובל שטייניץ. ההמלצות גובשו מתוך מטרה להעצים את הצרכנים ולהגמיש הביקוש למוצרים, זאת תוך התייחסות להיבט החקיקתי, שיפור כלי האכיפה הצרכניים וכלי האכיפה של חוק הגנת הצרכן, וחיזוק המודעות הצרכנית. עם זאת מדובר ב"ניצחון לרשתות ולספקים" אומר אנליסט בכיר בתחום. בין הצעות הועדה בתחום החקיקה: איסור התניית רכישת מוצר במחיר מוזל ברכישת סל מוצרים, חובת הבלטת מוצרים בפיקוח וחובת הקצאת מדף לעסקים קטנים. האכיפה על הפקעת מחיר מרבי תעבור ממשרד התמ"ת לרשות הגנת הצרכן אשר יקח תפקיד מרכזי ויפעילו פרויטים שונים וביניהם: הפעלת נאמני צרכנות והגברת האכיפה האזרחית בצרכנות. הגברת מודעות ציבור הצרכנים תעשה בדרך של הנגשת הכלים העומדים לטובת הצרכן, הקצאת תקציבי פירסום וחינוך לצרכנות נבונה בבתי הספר. "הטויטה הרבה פחות מעודדת מבחינת הצרכן לעומת דו"ח הביניים", אומר בכיר בשוק. "אין פה טיפול מעמיק בבעיות הריכוזיות והמונופולים. רעיונות כמו הגבלת צמיחה של שופרסל ואילוצה למכירת סניפים במקומות בהם סניפיה מרוכזים, או פירוק המונופולים כמו של שטראוס בתחום הקפה לא מוזכרים כלל בדו"ח".