יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022
"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".
עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".
לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.
עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".
"נוחי נאבק לשמירת זכויות העובדים, אי.די.בי לא יקבלו כסף ממעריב"
אתמול בלילה (ה') אישר דירקטוריון מעריב את מתווה העסקה עם מו"ל מקור ראשון, שלמה בן-צבי, ובשעות הבוקר המוקדמות נחתם ההסכם. על פי דיווח לבורסה, בן-צבי ישלם עד 74 מיליון שקלים לדסק"ש עבור המותג מעריב, בתשלומים ובכפוף לתנאים עסקיים כאלה ואחרים, ויקלוט בין 300 ל-400 עובדים. כמו כן, קבוצת מעריב הגישה בקשת הפירוק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ממנה עולה כי חובותיה מסתכמים ב-408 מיליון שקלים. הבקשה היא ל-60 יום, כאשר במעריב ביקשו למנות את עו"ד דוד פורר ואת עו"ד שלמה נס, כנאמנים. החוב ל-1,750 עובדים עומד על כ-95 מיליון שקלים, כולל פיצויי פיטורים בסך 53 מיליון שקלים, הודעה מוקדמת כ-20 מיליון, פדיון ימי חופש 7 מיליון, ועוד. בתגובה לכך, ולהפגנות שנערכו מול משרד אי.די.בי. שבקניון עזריאלי במהלכן ניסו לפרוץ למשרדי החברה, נמסרה מהחברה הודעה: "יו"ר אי.די.בי נוחי דנקנר נאבק בחודשים האחרונים להצלת העיתון ולשמירת זכויות העובדים, כאשר שתי מטרות-על עומדות לנגד עיניו: האחת, לשמור על מקור פרנסתם של כמה שיותר עובדי מעריב ועל מלוא זכויותיהם. והשנייה, לעשות הכול כדי שהעיתון לא ייסגר". "בהתאם לכך, דסק"ש וקבוצת אי.די.בי לא יקבלו אף לא אגורה מעסקת מכירת מעריב לאיש העסקים שלמה בן צבי. כל תמורה שתתקבל מעסקה זו תלך לקופת העיתון, כלומר לשמירת זכויות העובדים ולהחזר חובות, והוא הדין לגבי התמורה מעסקה נוספת למכירת בית הדפוס של העיתון בעיר בת ים". עוד נמסר שדנקנר נפגש ביוזמתו עם נציגי העובדים במעריב, ועם ראשי ההסתדרות, והצהיר כי הוא מחויב כל כולו להבטחת זכויותיהם של העובדים. " אם עסקת בן צבי תתממש אז יהיה עיתון שימשיך למלא תפקיד חשוב לדמוקרטיה בישראל והוא יעסיק חלק משמעותי מהעובדים וגם יהיה יותר כסף בקופה לשמירת זכויות העובדים". דנקנר מוסיף וטוען שהכסף שיכנס ממכירת העיתון ובית הדפוס שלו יהווה פתרון לכספי העובדים. אם הכסף לא יספק הוא לטענתו ימליץ לדירקטוריון דסק"ש להעביר לעובדי מעריב את החלק החסר.
