יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

יאיר אבידן: פועלים להשקת הבנקאות הפתוחה במחצית הראשונה של 2022

"אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרט בינל' כדי שגופים מחו"ל יפעלו בארץ ופינטקים מקומיים יתבססו בחו"ל", אמר המפקח על הבנקים. עוד הזכיר את חוסר הקישוריות בין ארנקים דיגיטליים, השימוש במידע הנאסף, איומי סייבר ואוכלוסיות מודרות טכנולוגית
איתי פת-יה |

"אנו ממשיכים לפעול כדי שכבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה", כך אומר היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס FinTech2021. המפקח ציין כי "התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה, ועד שזו תושלם אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים".

 

עוד פירט באומרו כי "כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל".

לצד זאת התייחס לשימוש בארנקים דיגיטליים ("הצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות המספקות להם ערך") והזכיר כי ב-2020 באפליקציות ביט, פייבוקס ופיי חלה הכפלה ויותר של מספר הפעולות והיקפן הכספי. ואולם, אבידן העלה גם את סוגיית חוסר הקישורים בין משתמשי האפליקציות שאינה מאפשרת לדוגמה להעביר כספים בין אפליקציית ביט, לזו של פייבוקס. לחוסר הקישוריות הזו חלק בהצלחתה של ביט, שהפכה למובילת השוק.

עוד דיבר המפקח בהקשר זה על "היבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". על כך אמר כי "בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים".

"כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד", הוסיף. "עדיין קיימים דיונים על פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים 'מסורתיים' יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ישראל כץ שר התחבורה
צילום: מירי צחי

תדירות התחבורה הציבורית בנצרת עילית גבוהה פי שתיים מאשר בת"א

בנצרת עילית התחבורה הציבורית הטובה ביותר בישראל. בתחתית הרשימה יישובים ערבים, הפריפריה והערים המבוססות; בירת ישראל במקום ה-19
ערן סוקול |
נצרת עילית היא העיר שנהנית מתחבורה ציבורית הטובה ביותר בישראל – כך עולה מדו"ח שפורסם היום (א') על ידי ארגון 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית אשר עסק בדירוג היישובים בישראל לפי שירותי תחבורה ציבורית. מהדו"ח עולה כי חלו מספר שינויים דרמטיים בדירוג ערי ישראל על פי שירותי תחבורה ציבורית. כאמור בראש הרשימה נמצאת נצרת עילית ואחריה מדורגות מודיעין עילית ונשר. מנגד, בתחתית הרשימה יישובים ערבים, הפריפריה וערי השרון אשר סובלים מתדירות נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי. ת"א במקום העשירי על פי הדו"ח, נצרת עילית היא העיר שנהנית מתחבורה ציבורית הטובה ביותר בישראל, במקום השני בדירוג נמצאת העיר בית"ר עילית שלראשונה מאז פרסום דו"חות הדירוג מודחת מהמקום הראשון  - אולם עדיין תושביה נהנים מתחבורה  ציבורית בהיקף של פי שלוש יותר מהממוצע בישראל. במקום השלישי נמצאת העיר נשר בה התחבורה הציבורית טובה מהממוצע הארצי פי 2.3. חיפה מדורגת חמישית ואת העשירייה הראשונה סוגרת תל אביב (או מקום 9 בין הערים הגדולות). ירושלים בה פועלת רכבת קלה התדרדרה השנה למקום ה-19 בדירוג ובאר שבע במקום ה-20.  הדו"ח בחן את שירותי התחבורה הציבורית על פי תדירות התחבורה הציבורית (אוטובוסים, רכבות ורכבת קלה – ללא מוניות שירות) בערים, זאת ביחס למספר התושבים ולשטח העיר. זו השנה הרביעית ברציפות בה מתפרסם דו"ח 15 דקות לדירוג שירותי התחבורה הציבורית וזו הפעם הראשונה בה העיר בית"ר עילית מודחת מהמקום הראשון.   
דירוג תדירות התחבורה הציבורית לנפש של 15 דקות (בישובים עם מעל 40 אלף נפש)
העשירים לא משקיעים בתחבורה ציבורית באופן מפתיע בתחתית הרשימה ניתן למצוא ערים מבוססות בישראל בהן: הוד השרון, גבעתיים, נתניה ורעננה, ולצידן ישובים ערבים גדולים כטייבה, אום אל פחם ושפרעם. מתוך 125 יישובים המדורגים בדו"ח 36  יישובים בלבד נהנים משירותי תחבורה ציבורית מהממוצע ומעלה. יתר היישובים בישראל מקבלים שירותי תחבורה ציבורית מתחת לממוצע.  בניגוד לשנים קודמות, הדו"ח החדש חושף שינויים דרמטיים בשירותי התחבורה הציבורית. ערים רבות הצליחו לשפר את תדירות האוטובוסים בתחומן, ואילו במקומות אחרים בארץ חלה התדרדרות. עיירות פיתוח ויישובים ערבים ממשיכים לדשדש בתחתית הרשימה ותושביהן סובלים מתדירות נמוכה של תחבורה ציבורית.  "משמעות רבה לפעילות הרשות המקומית" מנכ"ל 15 דקות גיל יעקב אמר "ממצאי הדו"ח מוכיחים שאין מדיניות עקבית במשרד התחבורה לפריסת שירותי התחבורה הציבורית באופן הוגן וצודק בין היישובים השונים בישראל. כך למשל בכסיפה שירותי האוטובוסים הם פחות מעשירית מהממוצע הארצי, בעוד בנצרת עילית תדירות האוטובוסים היא פי 3.5 מהממוצע. השינויים הדרמטיים בדירוג מוכיחים כי יש משמעות רבה לפעילות הרשות המקומית לשיפור שירותי התחבורה הציבורית בתחומה. כך למשל מודיעין והרצליה עלו בדירוג בין השאר בזכות פעילות נמרצת של סגני ראש עיר וחברי מועצה שקידמו את הנושא. אנו ממליצים לנוסעי התחבורה הציבורית ולכל מי שנפגע ממשבר התחבורה בישראל להתעניין במצעי המועמדים ובפעולותיהם הנוגעות לשיפור התחבורה הציבורית".