אל תעצרו את קטר הבנייה - דווקא בימים אלו תנו לבנות ובכל הכוח
ערב חג הפסח קרב והעולם כולו נמצא במלחמה. מלחמה כוללת, רב מערכתית עם אי ודאות גדולה מאוד ועם אויב בלתי נראה. בתוך המערכה הזו, ענף הנדל"ן הוא אי של יציבות בכאוס הענק ששוטף אותנו. החרגתו של ענף הנדל"ן וגידורו כענף חיוני למשק אשר ממשיך לעבוד ולייצר היא אקוטית בימים אלו ומאפשרת למשק לשמור על מצע של יסודות בריאים לימים שאחרי הקורונה.
יש חשיבות אדירה למשק להמשיך ולשמור על עבודה סדירה באתרי הבנייה כדי למנוע מחסור עתידי בהיצע ואף למנוע עליית מחירים בעתיד. יתרה מזו, השארת העבודה על כנה מאפשרת למעגלים נוספים ותומכים לענף הבנייה להמשיך ולנשום ומונעת עוד עשרות אלפי מובטלים. אסור לנו לשכוח, כי גם כאשר המשק יחזור אט אט לפעילות ולשגרה, נגיף הקורונה ימשיך ללוות את חיינו בטווח הקרוב. לכן עצירה מוחלטת של כלל המשק היא שגויה ויש לתת לתעשיות חיונית אשר אינן מסכנות את מודל ההדבקה להמשיך קדימה.
להבדיל מענפים רבים אשר הושבתו לחלוטין עם פרוץ המגפה, בשל איסור התקהלות מחשש להדבקה המונית, כגון: מקומות בילוי, בידור ופנאי, מסעדות, בתי קפה ועוד, ענף הנדל"ן והבינוי הוא חריג במהותו גם כשהוא עובד במתכונת מוגברת. באתרי הבנייה יש ממילא סביבה מופרדת בין הפועלים אשר נמצאים במרחק של 2 מטר לפחות זה מזה גם בשגרה. לכן צריך וראוי להחריג את הענף ולתת לו להמשיך בכל הכוח.
בנוסף, העובדים באתרי הבנייה הם עובדים צעירים, אשר אינם נמצאים בקבוצת הסיכון וההגעה לאתרי הבנייה נעשית בשעות הבוקר המאוד מוקדמות, ללא כל חיכוך עם האוכלוסייה. בנוסף, יש בארץ מלאי מספק של ציוד וחומרי בנייה כך שאין כל סיבה לעצור את קטר הבנייה מלהמשיך ולשעוט קדימה בכל הכוח.
- בין תכנון לביצוע: כך נראים תהליכי בנייה שנעשים נכון
- קרן האקוויטי One Invest רכשה 35% ב'אריאל גבאי' ב-160 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד שמירת שגרת הבנייה באתרי הבנייה, על ממשלת ישראל להקים 'חמ"ל נדל"ן קורונה', חמ"ל אשר יהיה תחת קבינט הדיור וינהל בימי המשבר את ענף הבנייה וידאג להמשך עבודות התכנון והרישוי ברשויות המקומיות. החמ"ל אשר יוקם ידווח ישירות לקבינט הכלכלי- ביטחוני, היות וענף הנדל"ן הוא מאבני היסוד להוצאת המשק לדרך חדשה.
החמ"ל צריך לעבוד בארבעה מימדים
1. המשך שיווק קרקעות - יש לחזור ולהפעיל את מנהל מקרקעי ישראל. אין שום סיבה לעצור את המשך שיווק הקרקעות.
2. מימון ואשראי להמשך ייזום - אשראי לייזום והקמת פרויקטים - קרי, הבטחה שהבנקים ימשיכו לממן וללוות פרויקטים. במידה ונדרשת רשת ביטחון של המדינה לבנקים אז יש לתת אותה.
תחום האשראי למשכנתאות עבור לקוחות - להמשיך ולהעניק לרוכשי דירות, משכנתאות ובעיקרם בפרויקטים של מחיר למשתכן.
3. הבטחת שרשרת האספקה והייצור באתרי הבנייה - המשך העסקה של עובדי בניין והמשך הפעלה של אתרי בנייה, שמירה על שגרה בכל הקשור לאפשרות לרכוש ולשנע חומרי בניין לאתרים, המשך ייבוא מחו"ל של מוצרי בנייה, בניית רשת ביטחון לקבלנים ולקבלני משנה ,לספקים ולכל העוסקים בענף הבנייה בשביל שיוכלו לשרוד את התקופה הזו.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
4. המשך שגרה של תהליכי רישוי ותכנון- מפתח קריטי - נדרשת עבודה בשחרור הפקקים מול הרשויות המקומיות שהן צוואר בקבוק - זאת כדי לשחרר היתרי בנייה ולשחרר טפסי 4. לקדם הקלות בכל ההליך הבירוקרטי כדי להחזיר את מערך הייזום והבנייה לעבודה. כפי שבמגזר הפרטי ניתן לעבוד מהבית, אין שום סיבה שלא יעשו כן גם במגזר הציבורי.
במלחמה, אתה צריך להשתמש בכל סט הכלים העומדים לרשותך על מנת להכריע אותה במהירות האפשרית. כשהמערך הכלכלי שלך מצויד בנשק יעיל וייחודי כענף הנדל"ן אתה משתמש בו וכמה שיותר. לא מדובר רק בכלי אפקטיבי שתרומתו למשק ולחוסן הכלכלי של ישראל היא עצומה, אלא גם בהעלאת המורל ושמירה על אופטימיות בימים מורכבים אלו.
הכותב הינו חנן מור, יו"ר קבוצת הייזום והבנייה MORE
- 12.בועה 05/04/2020 13:52הגב לתגובה זוהבועה נוצרה הודות לריבית אפס של בנק "ישראל". הריבית עולה כי הסיכון עולה. חובות עתק של המדינה יגרמו אינפלציה והעלת ריבית . כל השאר סיפורים הם סיפורי סבתא של אנשים שחיים בבועה הרבה מאד זמן.
- 11.הרואה נכון 05/04/2020 11:25הגב לתגובה זועזוב אותנו עם החיוך המזויף
- 10.סליחה 04/04/2020 11:05הגב לתגובה זומאן
- 9.לרון 04/04/2020 11:03הגב לתגובה זוכשמן דהוא מציע לכם x חפשו מיד את האינטרס y
- 8.צודק ב 100% (ל"ת)רוני 03/04/2020 18:11הגב לתגובה זו
- 7.מאיפה 02/04/2020 15:32הגב לתגובה זוהאלה,ענף הבניה התרסק למשל ב1983 ,היה"משבר המשכנתאות" והמדינה לא עזרה לאף קבלן,כן ,לעיתים הסיכון מתממש,דברי עינת.,
- 6.עומר 02/04/2020 14:31הגב לתגובה זועוד עארס עם חליפה. קנה קרקעות מדינה בגרושים ומרוויח מאות אלפי שקלים על דירה. אתה וחבריך הרסתם דור של של צעירים במדינת ישראל
- 5.לרון 02/04/2020 12:30הגב לתגובה זועזבת בטיחות יחסית ועברת להימור!המדינה לצערי לא תירתם ל"חמל",אנא ללא תמימות!
- 4.בר 02/04/2020 11:27הגב לתגובה זוושימות שאר העולם
- 3.יניב.ס 02/04/2020 09:41הגב לתגובה זושהקבלנים גם ייתנו, כלומר יתחייבו ששיעור הרווח הגולמי (מחיר דירה בניכוי עלויות הייזום הבניה ועלות הקרקע) לא תעלה על 10%. ובמילותיו של רוה"מ, ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא ייקבלו. הצעתו של חנן מור היא חזירית ורואה במדינה כיצור טיפש אבל הוא זה שלא היה חכם בלשון המעטה. כיוון שהיה צריך לדעת שיכול להגיע ברבור שחור אך הוא לא נערך אליו ולכן כעת אם רוצה את עזרת תושבי המדינה יצטרך לתת את חלקו.
- 2.שומעים עד לכאן את הביציםנשלו רועדות (ל"ת)גבר 01/04/2020 22:23הגב לתגובה זו
- 1.נדלן בארץ 01/04/2020 20:27הגב לתגובה זואז הנה! קבלו סטירה עשור של עליות ורווחים נגמרו!!!!!!
- אני 01/04/2020 22:57הגב לתגובה זותהיה ירידה אח"כ תהיה עליה. רק צריך להעיף מבט על שיעורי הילודה והתחזיות הדמוגרפיות כדי להבין שהמחירים באזורי הביקוש המחירים ימשיכו לעלות (גם אם תהיה איזו שהיא ירדה
- לרון 04/04/2020 11:01בתקופה שלאנשים לא יהיה כסף,לכן מור לוחץ לבנות ,כדי להוזיל עלות,במחירי טירוף מבין שלא ימכור
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
