מאור ברדיצבסקי
צילום: נטליה גורז'יי

עורכי הדין המייעצים לחברות ציבוריות צריכים עו"ד

לאחרונה מספר עורכי דין בכירים נחקרו בנוגע לייעוץ משפטי אותו סיפקו לחברות ציבוריות. האם על רשויות האכיפה להטיל סנקציות על עורכי דין בגין ייעוץ משפטי?

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר באחרונה להטיל סנקציות משמעותיות על עו"ד במסגרת הליך האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך. מדובר בקביעה אשר הנחיתה משקולת כבדה על כתפי עורכי הדין המייעצים לחברות ציבוריות באופן שוטף ועל בסיס יום יומי.

לפי קביעה זו, די ברשלנותו של עורך הדין כדי להביאו למפתן ההליך המנהלי ולהשית עליו סנקציות קשות. בית המשפט נמנע אמנם מלדון בטענת הרגולטור כי עורך הדין משמש שומר סף ומוטלות עליו חובות דומות לחובות נושאי המשרה בחברה, אולם במקביל לכך פרסמה הרשות את מסמך המדיניות שלה, בגדרו מנתה את היועצים החיצוניים בצוותא עם נושאי המשרה, כמי שעלולים להיות אחראים לדיווח מטעה של תאגיד מדווח. 

בנוסף נוכחנו לדעת בפרשות אחרות כי עורכי דין בכירים נחקרים כחשודים תחת אזהרה בנוגע לייעוץ המשפטי אותו סיפקו לחברות הציבוריות. לאור ההחמרה הקיימת באכיפה, נשאלת אפוא השאלה, האם על רשויות האכיפה לכתת רגליהן בדרך חדשה ולא סלולה המצדדת בהטלת סנקציות ממשיות על עורכי הדין?

בעיניי, יש לקבוע קו גבול ברור בין יועצי החברה לבין החברה עצמה שהיא הנושאת באחריות לדיווח. עורכי דין המייעצים לחברות ציבוריות פועלים לפי מיטב הבנתם המקצועית, מתוך תחושת שליחות ונאמנות ללקוחותיהם. עו"ד שהפעיל שיקול דעת, אשר לשיטת הרגולטור היה שגוי חלילה, יהיה חשוף לפעולות אכיפה נוקשות בדיעבד ולפגיעה במוניטין שלו, אך בשל הייעוץ המשפטי שסיפק לחברה הציבורית.

בנוסף, אין מדובר בהכרח בשיקול דעת מוטעה, שהרי אין עסקינן במדע מדויק ובמסגרת שיקול הדעת המוקנה בתחום לעורכי הדין. תיתכן בהחלט מחלוקת לגיטימית לגבי הפרשנות המופעלת על ידי עורכי דין שונים. בכך, אין כדי לחטא אפריורית להוראות הדין ומקל וחומר להקים עבירה פלילית, והרי לעורך הדין לא צומחת כל טובת הנאה מביצוע עבירות פליליות או הפרות מנהליות. עוד אציין כי הנחת היסוד, לפיה היועצים החיצוניים אחראים לדיווחי החברה אינה טריוויאלית, כלל ועיקר.

כבר היום נשמעים קולות בדבר עליית מדרגה בסיכוני המקצוע, והחשש הוא כי אותם גורמים מקצועיים ידירו רגליהם מ"מגרש המשחקים" בשוק ההון. למעשה, בדומה "לדירקטוריון המתגונן" שמפחד לקבל החלטות עסקיות, נמצא עצמנו עומדים בפני "עורך הדין המתגונן" שמפחד לתת ייעוץ משפטי ללקוחותיו. עורכי הדין העוסקים בתחום, יזהרו כפליים מפני מתן חוות דעת או ייעוץ משפטי ללקוחותיהם, ויותירו את "מגרש המשחקים" לנושאי המשרה ולדירקטורים בחברות הציבוריות.

עורכי הדין יחששו, בצדק, כי אותו 'ספק' מובנה, המצוי ומקונן לו במתחם שיקול הדעת הרחב והגמיש המוקנה להם (בחלק בלתי מבוטל מהסוגיות התאגידיות הנדונות), יוביל אותם בסופו של יום לחדרי החקירות. ואם כך הדבר – מדוע על עורכי הדין לשנות או להתערב בעיתוי ובנוסח דיווחי החברות הציבוריות? מדוע עליהם לקבל החלטות קשות? חלף זאת יעסקו עורכי הדין בהתגוננות ובניהול סיכונים מפני החשיפה המשפטית הפוטנציאלית. למעשה ניתן לומר כי הפועל היוצא של מגמת החמרה זו, שבגדרה נגרור את עו"ד לתוך הקלחת האכיפתית, עשוי להוביל לתוצאה בה "שכרו של הציבור יצא בהפסדו".

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על כן יש להיזהר מפני אימוץ קביעות ספציפיות שכוחן יפה לנסיבות קונקרטיות, ומהחלתן באופן גורף על כלל ציבור עורכי הדין. לעתים כך נדמה מוטב לעצור את תנועת המטוטלת הרגולטורית בעודה באיבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דג 28/12/2019 05:53
    הגב לתגובה זו
    את הכסף וישאירו אותם עם הבעיה ועם ארנק ריק במיוחד שהמטרה גם של השופטים לפרנס את ה"קולגות" בתחום המשפטי . אסור להאמין לאף אחד מהתחום
  • 1.
    רפאל, רו"ח 27/12/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
    כמיטב הבנתך ללקוח, תמיד צריך להסתכל מאחורי הכתף.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.