מאור ברדיצבסקי
צילום: נטליה גורז'יי

עורכי הדין המייעצים לחברות ציבוריות צריכים עו"ד

לאחרונה מספר עורכי דין בכירים נחקרו בנוגע לייעוץ משפטי אותו סיפקו לחברות ציבוריות. האם על רשויות האכיפה להטיל סנקציות על עורכי דין בגין ייעוץ משפטי?

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר באחרונה להטיל סנקציות משמעותיות על עו"ד במסגרת הליך האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך. מדובר בקביעה אשר הנחיתה משקולת כבדה על כתפי עורכי הדין המייעצים לחברות ציבוריות באופן שוטף ועל בסיס יום יומי.

לפי קביעה זו, די ברשלנותו של עורך הדין כדי להביאו למפתן ההליך המנהלי ולהשית עליו סנקציות קשות. בית המשפט נמנע אמנם מלדון בטענת הרגולטור כי עורך הדין משמש שומר סף ומוטלות עליו חובות דומות לחובות נושאי המשרה בחברה, אולם במקביל לכך פרסמה הרשות את מסמך המדיניות שלה, בגדרו מנתה את היועצים החיצוניים בצוותא עם נושאי המשרה, כמי שעלולים להיות אחראים לדיווח מטעה של תאגיד מדווח. 

בנוסף נוכחנו לדעת בפרשות אחרות כי עורכי דין בכירים נחקרים כחשודים תחת אזהרה בנוגע לייעוץ המשפטי אותו סיפקו לחברות הציבוריות. לאור ההחמרה הקיימת באכיפה, נשאלת אפוא השאלה, האם על רשויות האכיפה לכתת רגליהן בדרך חדשה ולא סלולה המצדדת בהטלת סנקציות ממשיות על עורכי הדין?

בעיניי, יש לקבוע קו גבול ברור בין יועצי החברה לבין החברה עצמה שהיא הנושאת באחריות לדיווח. עורכי דין המייעצים לחברות ציבוריות פועלים לפי מיטב הבנתם המקצועית, מתוך תחושת שליחות ונאמנות ללקוחותיהם. עו"ד שהפעיל שיקול דעת, אשר לשיטת הרגולטור היה שגוי חלילה, יהיה חשוף לפעולות אכיפה נוקשות בדיעבד ולפגיעה במוניטין שלו, אך בשל הייעוץ המשפטי שסיפק לחברה הציבורית.

בנוסף, אין מדובר בהכרח בשיקול דעת מוטעה, שהרי אין עסקינן במדע מדויק ובמסגרת שיקול הדעת המוקנה בתחום לעורכי הדין. תיתכן בהחלט מחלוקת לגיטימית לגבי הפרשנות המופעלת על ידי עורכי דין שונים. בכך, אין כדי לחטא אפריורית להוראות הדין ומקל וחומר להקים עבירה פלילית, והרי לעורך הדין לא צומחת כל טובת הנאה מביצוע עבירות פליליות או הפרות מנהליות. עוד אציין כי הנחת היסוד, לפיה היועצים החיצוניים אחראים לדיווחי החברה אינה טריוויאלית, כלל ועיקר.

כבר היום נשמעים קולות בדבר עליית מדרגה בסיכוני המקצוע, והחשש הוא כי אותם גורמים מקצועיים ידירו רגליהם מ"מגרש המשחקים" בשוק ההון. למעשה, בדומה "לדירקטוריון המתגונן" שמפחד לקבל החלטות עסקיות, נמצא עצמנו עומדים בפני "עורך הדין המתגונן" שמפחד לתת ייעוץ משפטי ללקוחותיו. עורכי הדין העוסקים בתחום, יזהרו כפליים מפני מתן חוות דעת או ייעוץ משפטי ללקוחותיהם, ויותירו את "מגרש המשחקים" לנושאי המשרה ולדירקטורים בחברות הציבוריות.

עורכי הדין יחששו, בצדק, כי אותו 'ספק' מובנה, המצוי ומקונן לו במתחם שיקול הדעת הרחב והגמיש המוקנה להם (בחלק בלתי מבוטל מהסוגיות התאגידיות הנדונות), יוביל אותם בסופו של יום לחדרי החקירות. ואם כך הדבר – מדוע על עורכי הדין לשנות או להתערב בעיתוי ובנוסח דיווחי החברות הציבוריות? מדוע עליהם לקבל החלטות קשות? חלף זאת יעסקו עורכי הדין בהתגוננות ובניהול סיכונים מפני החשיפה המשפטית הפוטנציאלית. למעשה ניתן לומר כי הפועל היוצא של מגמת החמרה זו, שבגדרה נגרור את עו"ד לתוך הקלחת האכיפתית, עשוי להוביל לתוצאה בה "שכרו של הציבור יצא בהפסדו".

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על כן יש להיזהר מפני אימוץ קביעות ספציפיות שכוחן יפה לנסיבות קונקרטיות, ומהחלתן באופן גורף על כלל ציבור עורכי הדין. לעתים כך נדמה מוטב לעצור את תנועת המטוטלת הרגולטורית בעודה באיבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דג 28/12/2019 05:53
    הגב לתגובה זו
    את הכסף וישאירו אותם עם הבעיה ועם ארנק ריק במיוחד שהמטרה גם של השופטים לפרנס את ה"קולגות" בתחום המשפטי . אסור להאמין לאף אחד מהתחום
  • 1.
    רפאל, רו"ח 27/12/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
    כמיטב הבנתך ללקוח, תמיד צריך להסתכל מאחורי הכתף.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.