תכנית החומש של האוצר מספקת רוח גבית לבורסה

צחי קלמין | (4)

לאחרונה פורסם כי אגף החשב הכללי ומשרד ראש הממשלה החלו לגבש תכנית אסטרטגית רב שנתית להשקעה של כ־15–20 מיליארד שקל בשנה בתשתיות פיזיות, זאת נוסף ל־23 מיליארד שקל שכבר תוקצבו ל-2017. בין הפרויקטים המתוכננים ניתן למנות את כביש 16 (כניסה לירושלים), הרחבת כביש 6 (לאורך ולרוחב), נמל תעופה פרטי ברמת דוד, מתקן פוטו־וולטאי בדימונה, מתקן התפלה בגליל המערבי ובניית צינור גז למדף היבשתי.

על פי התכנית, רוב הפרויקטים יבוצעו וימומנו בשיתוף המגזר הפרטי, הכולל חברות תשתיות, חברות בנייה, חברות הנדסה, בנקים, קרנות וגופים מוסדיים בארץ ובחו''ל. סימונו של ענף התשתיות כקטר הצמיחה של המשק לא פסח על חברות התשתיות הנסחרות באחוזת- בית, והוא מעניק להם רוח גבית באמצעות הגדלת צבר ההזמנות, העתידיות. במסמך זה נביא מס' דוגמאות לחברות אשר עתידות ליהנות מיישום תכניות הממשלה:

שפיר הנדסה: החברה אשר נשלטת על ידי משפחת שפירא מעורבת היום בפרויקטי תשתית ונדל"ן שונים. החברה הקימה את הנתיב המהיר לתל אביב, כביש 6, כנסת ישראל וחניונים בירושלים ובתל אביב, היא מקימה את קווי חלוקת הגז הטבעי באזור המרכז ובאזור חדרה והעמקים. בבעלות החברה 4 מחצבות, 15 מפעלי בטון, 3 מפעלי אספלט מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, וכן מערך הובלה התומך בפעילות. החברה סיימה את שנת 2016 עם צמיחה של 26.4% בהכנסות לכ-3.14 מיליארד שקל. כאשר הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהצמיחה בפעילות מגזר התעשייה, כתוצאה מצמיחה בכמויות הנמכרות, ובנוסף חל שיפור במגזר התשתיות.

קבוצת אורון: חברת התשתיות והנדל"ן ידועה בשוק ההון כ"מיני שפיר הנדסה", נוכח תחומי פעילותן הזהים. בתחום התעשייה, אורון מחזיקה בשתי מחצבות אבן בדרום הארץ, שני מפעלי בטון וכן היא מפעילה מערך הובלה ושינוע. במגזר התשתיות היא עוסקת בתחומי ביצוע, בניה והנדסה אזרחית, בעיקר בפרויקטים ומכרזים ציבוריים, ובנוסף היא יוזמת פרויקטים למגורים. החברה נוסדה בשנת 2003 והיא מנוהלת על ידי האחים עזריה. את שנת 2016 סיימה החברה עם הכנסות של כ- 700 מיליון שקל והיא מציגה גידול מרשים ועקבי בכל הפרמטרים הפיננסים.

קבוצת אשטרום: החברה שותפה בכמה פרויקטים של תשתיות מהגדולים בישראל, בהם כביש 531, נמל חיפה החדש, הרכבת הקלה בירושלים, מגדלי אלון ברחוב יגאל אלון בתל אביב ונמל התעופה החדש בערבה. בנוסף, החברה משווקת חומרי גלם לבנייה ויוזמת פרויקטים למגורים.

הכנסותיה של קבוצת אשטרום בשנת 2016 צמחו בכ-5.6% לכ-3.4 מיליארד שקל. הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה של כ-13% בהכנסות מגזר קבלנות בניה ותשתית בישראל שהסתכמו בכ-2.04 מיליארד שקל וצבר העבודות עלה לכ-6.6 מיליארד שקל.

התכנית האסטרטגית של הממשלה, במידה ותיושם, תתרום בטווח המיידי להגברת הפעילות הכלכלית של המשק: השקעה בתשתיות כגון כבישים, אמצעי הסעת המונים, חשמל, אנרגיה ירוקה ומים יוצרת באופן ישיר ביקוש לתוספת מועסקים בכל הענפים הרלוונטיים, לתשתיות מודרניות ויעילות יש השלכה על איכות החיים, היות שנסיעה ארוכה אל מקום העבודה וממנו פוגעת באיזון בין פנאי לעבודה, ושימוש רב ברכב פרטי פוגע באיכות הסביבה. מחקרים שפורסמו בנושא גורסים כי כל שקל שהמדינה תשקיע כיום בתשתיות תחבורה יקטין את רמת החוב הממשלתית ויגרור לגידול קבוע של 0.377 שקל בתוצר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום: אנו סבורים כי תכנית הממשלה תאיר פנים לסקטור התשתיות ולתעשיות הנלוות. דבר אשר יקבל ביטוי הן בשורת ההכנסות ובשורת הרווחים של החברות הבורסאיות הרלוונטיות. להבדיל מסקטור הנדל"ן למגורים, הביקוש לשירותי תשתיות יציב, ולכן ההשקעה במניות חב' תשתיות תנודתית פחות מאשר במניות הנדל"ן. הגדלת היקפי ההשקעה תסיר את החסמים המקשים על התפתחות המשק, ותייצר תשתית מתקדמת אשר תסייע לו, לממש את מלוא פוטנציאל הצמיחה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אופיר 23/05/2017 16:35
    הגב לתגובה זו
    מבלי להתייחס לנכתב - אך מקרבה לתחום , שפיר הנדסה הולכת לפרוץ בגדול בעקבות מעורבות חזקה בתחום ועם כמה פרוייקטים כמעט סגורים בקנה לשנתיים הקרובות. בהצלחה.
  • 2.
    גם חב התשתיות לסיכו מתכננת להנפיק בבורסה (ל"ת)
    בוננזה 17/05/2017 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסף המכשף 17/05/2017 18:28
    הגב לתגובה זו
    תמיד היית ותמיד תישאר סנדלר , חחחחח , צחי קלמין אתה בדיחה רעה
  • אחד שמכיר 22/05/2017 14:50
    הגב לתגובה זו
    הוא לא אשם, זה החומר שהוא השיג הפעם, לפחות זכר לרשום את שמו ותפקידו על היצירה...
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.