המהלך של ציפראס, כמה זה באמת דרמטי לשווקים?

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, בעקבות הדיווחים על המסר של ציפראס לנושים באירופה - האם מדובר בנקודת מפנה בסאגה הגדולה?
יניב חברון | (3)

על פי דיווח בפייננשיאל טיימס, ראש ממשלת יוון החליט לבסוף לקבל את תנאי הנושים, עם שינויים קלים. כך הודיע במכתב ששלח אל נציגי הטרויקה בשעות הלילה המאוחרות אתמול. נראה שעל אף התנצחויותיו הבלתי נגמרות עם נציגי הגוש וקריאותיו לסירוב לתוכנית בשבוע האחרון, מצוקתם הבלתי נסבלת של אזרחיו לנוכח קשיי הנזילות של מערכת הבנקאות והחשש מהמצב הכלכלי "ביום שאחרי" ההכרזה על פשיטת רגל של המדינה הכריעו את ציפראס. אומנם אין לנו כל אישור כרגע מאירופה לנכונות הידיעה, וחייבים לציין שלאורך הדרך כבר חזינו במספר הודעות מסוג זה, שלבסוף התבררו כלא מדויקות בלשון המעטה. עם זאת גם במידה וראש ממשלת יוון הסכים לתנאי בחילוץ שדרשו שרי האוצר באירופה, ההחלטה עדיין תהיה בידי העם, שכן ללא תוצאות חיוביות במשאל העם, קשה להאמין שציפראס יצליח להעביר את ההחלטה בפרלמנט.

בסך הכל אנחנו עדים כרגע לשלב נוסף בתורת המשחקים של ראש ממשלת יוון - במידה והתוצאה של משאל העם תהיה חיובית, הוא לא ייזכר בתור מי שלקח את יוון לטלטלה הזו אלא למי שהיה אחראי וידע להסכים בסופו של דבר לרוב דרישות הנושים, ובמקביל ידע להבהיר לנושים ולעלות לסדר היום את מצוקתו של העם ביוון. מתוך כך, יוכל להמשיך ולכהן כראש ממשלת יוון. במידה ומשאל העם יצא שלילי - יוון הולכת לקריסה כלכלית, מה שגם ככה לא יהיה לו סיכוי לשמור על משרתו. אולי באירופה ינסו לצייר את ראש ממשלת יוון כמי שהתקפל. אבל האמת שגם בזה אנחנו לא בטוחים. בסך הכל במידה ומשאל העם יסתיים בצורה חיובית באירופה היו מעדיפים שציפראס יישאר ראש ממשלה, ולא שיעלה חלילה "קיצוני תורן" במקומו לשלטון מה שיחזיר במהירות את הסאגה של יוון למרכז העניינים.

ההודעה שפורסמה הזניקה את שוקי המניות כלפי מעלה, ושלחה את מדד הדאקס לעליות של למעלה מ-2%. גם שוקי האג"ח הגיבו להודעה, אם כי בצורה מתונה יותר. ייתכן כי שם מחכים להודעה רשמית על סיומו של המשבר. אנחנו מעריכים שמשאל העם ביוון אכן יתקיים כמתוכנן, והמשבר יסתיים ככל הנראה רק לאחר התוצאות שלו.    במרכז המחלוקת - הפנסיה היוונית

נושא הפנסיה עמד במרכז המחלוקת בין יוון לנושיהם ב-5 השנים האחרונות. בעוד שבשנת 2009 גיל הפרישה הממוצע בגרמניה עמד על 67 שנים, שכניהם היוונים נהנו מתנאי פרישה נוחים מאוד, ואצל רבים מהם אפשרות לפרישה היתה כבר בשנות ה-50 המאוחרות לחייהם וכללו קבלת תנאי פנסיה נדיבים במיוחד.

אותם תנאים כללו, בין היתר, תשלום מינימלי נדיב גם עבור אלו שבילו בשוק העבודה 15 שנים בלבד. נכון לשנת 2009 סך תשלומי הפנסיה ביוון היוו כ-13.5% מהתוצר הכללי, כאשר התחזיות דיברו על כך שערך זה צפוי לגדול לכ-25% עד לשנת 2050, הרבה בתמיכת העובדה ששיעור האוכלןסיה המבוגרת מהגבוהים בגוש האירו (רק בגרמניה ובאיטליה שיעורם גבוה יותר). הדבר כמובן גרר תרעומת גדולה ברחבי הגוש (ובגרמניה בפרט) והוביל את יוון להיכנע למדיניות הצנע שכפתה עליה אירופה.

מאז שנת 2009 מצב שוק הפנסיה ביוון השתנה מהקצה אל הקצה. חלק גדול מהרפורמות אליהם התחייבו היוונים במהלך שתי תוכניות החילוץ (בשנים 2010 ו-2012) עסקו בקיצוצים במערכת הפנסיה במדינה. גיל הפרישה הועלה בחדות (ל-67, וגיל הפרישה המוקדמת הועלה ל-62), מספר שנות העבודה לזכאות לפנסיה הועלה וגודל התשלומים לפורשים נחתך.

עם זאת, "חור" משמעותי ברפורמות הינה העובדה שהן אפשרו לעובדים רבים לשמר את תנאי הפנסיה הקודמים (בעיקר מדובר בעובדים שהיו בשוק העבודה במשך למעלה מ-10 שנים בלבד). רבים ניצלו זאת לפרישה מוקדמת, ולהכבדה על מערכת המס המקומית. נכון להיום מהווים סך תשלומי הפנסיה כ-9% מהתוצר הכללי של יוון. לשם השוואה סך תשלומי הפנסיה בגרמניה מהווים 3.5% מהתוצר בלבד. בהצעת הרפורמות הנוכחית, הנושים דורשים קיצוצים נוספים במערכת הפנסיה, ביניהם העלאת מס הבריאות המשולם על ידי פנסיונרים, ובלימת האפשרות לפרישה מוקדמת והפחתת התשלומים הניתנים לפורשים שטרם הגיעו 67 שנים. במרכז המחלוקת עומד רצונם של הנושים לבטל בשלבים את תשלום הפנסיה המינימלי לפורשים אליו מחוייבת הממשלה. היוונים מצדם טוענים כי אינם מסוגלים לספוג קיצוצים נוספים, וטוענים ששינויים כה חדים במערכת, ובזמן כה קצר, הם דבר שאינם יכולים עוד לשאת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשלב זה עדיין לא ניתן לדעת אם יוון תישאר או תצא מהאיחוד, והתשובה תגיע כנראה רק לאחר משאל העם. כך שהשווקים עדיין עשויים לסבול מתנודתיות מוגברת, יחד עם זאת אנחנו חוזרים ואומרים - גם קריסה של יוון לא שווה יותר ממספר ימים של ירידות שערים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ZQZ 01/07/2015 15:58
    הגב לתגובה זו
    חרף העובדה שהוא נבחר בדיוק כדי לסיים את משטר הצנע ולאחר חצי שנה בשילטון לא עשה זאת ואם אכן הדיווח נכון לא רק שלא עשה זאת אלא שיתף פעולה עם הנושים בסופו של דבר אחרי שגרם לימים לא פשוטים לציבור בחינם. ציפראס יהפוך לבדיחה מהלכת , לא אחראי ולא נעלים. לכן קשה להאמין שהדיווחים מדוייקים.
  • 2.
    רבי דוד, נהריה 01/07/2015 15:52
    הגב לתגובה זו
    "יתכן כי שם מחכים להודעה רשמית על סיומו של המשבר"... איזה סיום משבר? יוון לא הצליחה להחזיר חוב של 1.6 מיליארד יורו, ויש לה חוב של מעל 300 מיליארד. אם "המשבר הסתיים" ואירופה תעביר את הכספים, הרי שהחוב יתפח בעוד כ- 30 מיליארד. אין ליוון שום צ'אנס שבעולם להחזיר אפילו עשירית מהכסף שהיא חייבת, ולכן אין פה שום "סיום משבר" אלא רק דחייה של כמה חודשים לקראת משבר גדול יותר... http://demonocracy.info/infographics/eu/debt_greek/debt_greek.html
  • 1.
    דוגמה יוצאת דופן שאנליסט אומר אמת . (ל"ת)
    בא 01/07/2015 15:33
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.