ההסלמה הגיאופוליטית, זה בכלל יוצר הזדמנויות
סיכונים גיאופוליטיים היו מאז ומתמיד גורם להפחתת שווי שוק. לעתים קרובות, המקור למתיחות המשפיעה על השווקים הוא המזרח התיכון. עד כמה צריך סיכון גיאופוליטי להשפיע על השווי בו נסחרים השווקים? התשובה היא שבטווח הארוך לסיכון גיאופוליטי לא צריכה להיות השפעה על השווקים.
מה שיקבע תמיד הוא הפרמטרים הפונדמנטליים. חברה שהיא חדשנית, יצרנית, פועלת מתוך מודעות לעלויות ונהנית מתזרים מזומנים חיובי, היא תמשוך תמיד הון ומשקיעים, ולא משנה באיזו מדינה או באיזה איזור היא ממוקמת, ללא קשר לסיכונים הגיאופוליטיים. זהו הניצחון של הסיפור הפרטי, של המיקרו, על פני המומנטום, על פני סיפור המאקרו.
אני מבקר בכ-35 מדינות בממוצע בכל שנה. בכל מקום אני פוגש אנשים וחברות מצליחים, חכמים ומרעננים - בין אם זה בארגנטינה, סין, ברזיל, אינדונזיה, ישראל, הרשות הפלסטינית, צרפת או דנמרק. בכל מקום יש משקיעים ואנשי עסקים שמנסים להצליח, שמגיעים למשרד כל בוקר כדי להרוויח.
זו בדיוק הסיבה מדוע אנחנו לא צריכים להיכנע לעולם לצרות הפוליטיות, לפרמיות הסיכון או למלחמה, כאשר אנו משקעים. מדינות, כלכלות וחברות מורכבות מאינדיבידואלים. אינדיבידואלים חזקים שמצליחים כנגד כל הסיכויים. הדגש היום במדינות הוא יותר על המאקרו מאשר על המיקרו, וזו אחת הסיבות לכך שהצמיחה העולמית נותרת נמוכה. מנקודת המבט של השווקים, עלינו לחשוש יותר מגישת ה"כלכלה המתוכננת" מאשר מסיכונים גיאופוליטיים. לא שסיכונים גיאופוליטיים אינם חשובים, אבל הם קיימים תמיד, ולעתים קרובות מתקיימים באזורים שההשפעה שלהם על השווקים היא נמוכה. כלומר ארה"ב ואירופה עדיין שולטות בשווקים העולמיים ומהוות 60% ממשקל המדדים העולמיים.
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- סיכום שבועי בת"א - המאקרו הכביד והמדדים סגרו שבוע שלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את פרמיית הסיכונים הגיאופוליטיים, ובוודאי של הסיכונים הקשורים למזרח התיכון, ניתן לקרוא בדרך כלל באמצעות שוק הנפט. נכון להיום, פרמיית הסיכון בשוק הנפט עומדת על 10-15 דולר. פרמיית הסיכון משתנה במשך הזמן, ויכולה לנוע בטווח של 0-50.
שוק המניות הישראלי, שמהווה 0.4% ממדד MSCI, הוא חלק טבעי מהפורטפוליו של רוב המשקיעים הגלובליים. 0.4%, כמובן, הוא שיעור נמוך שיכול לגרום למשקיעים לוותר בקלות על האופציה לכלול את השוק הישראלי באלוקציה של התיק שלהם. אבל כאן באה לידי ביטוי הייחודיות של שוק המניות הישראלי - מספר בעלי תואר הדוקטורט ביחס לאוכלוסיה בישראל הוא הגבוה ביותר, שיעור המו"פ בחברות הישראליות הוא הגבוה ביותר. מערכת החינוך המקומית חזקה ופתוחה לטכנולוגיה ולחדשנות. אני מעריך שמסיבות אלה, ישראל תתפוס בעתיד מקום משמעותי יותר בבחירת המניות של מנהלי קרנות בעולם, לא פחות.
במלים אחרות: החולשה של ישראל והמזרח התיכון היא הסיכון הגיאופוליטי, אבל זהו מצב קבוע, שאין בו חידוש. האפסייד טמון ברמת המיקרו - הפוקוס הישראלי על טכנולוגיה, חינוך וחדשנות. בסך הכל, כשבאים לשקלל את הסיכון הגיאופוליטי במסגרת סיכוני ההשקעה - הגישה הישירה היא לחפש את המשקל של שוק המניות ב-MSCI. במקרה של ישראל, עם משקל של 0.4% - שוקי המניות בקושי ירגישו בסיכון. אם היה מדובר בקנדה, שמשקלה כ-3.8% מהמדד - ההשפעה על השווקים היתה שלילית, אבל הרבה פחות מאשר אם היה מדובר בארה"ב, שמשקלה 48.8% (מדד MCSI AWI global מכסה 85% מכל המניות שניתן להשקיע בהן, מה שנהוג לכנות "השווקים הגלובליים").
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
המסקנה היא ברורה: קשה לכמת סיכון גיאופוליטי, הוא לא משנה באמת בטווח הארוך, אך בטווח הקצר הוא יכול ליצור עיוותים בתמחור - דבר שבפני עצמו יוצר הזדמנויות השקעה. אירועים גיאופוליטיים מזמנים לעתים קרובות נקודת כניסה להשקעה במחיר נוח, בתנאי שהסיפור הפונדמנטלי של הנכס הוא בר-קיימא. הייתי אומר שהניסוי המוניטרי שהבנקים המרכזיים ומקבלי ההחלטות יזמו מסוכן יותר למשקיעים, שכן הם מאמינים במאקרו, באפשרות "לשטח" סייקלים כלכליים, ואילו אני מאמין במיקרו - באנשים וברעיונות.
- 2.רמי 13/07/2014 10:43הגב לתגובה זובחלמות שלך יהו פה זרים למה הם מטומטמים להיכנס לשוק הישראלי עכשו? אן זרים בבורסה זה הכול שטיות שמנסים למכור לכם הם יודעים בדיוק מתי להיכנס אולי ב2015 אם יהי גל עליות רצוף וגם הזרים זה משקעים תותחים שיודעים מתי להיכנס
- 1.מקשיב לחכמים 13/07/2014 07:57הגב לתגובה זוהרבה מניות. תודה

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.