מניית ביומד בת"א שטסה 160% בחודש, רק הפתיח?

ד"ר ינון אריאלי, בודק את מידת הצלחת מיזוג מניית דרמיפסור לשלד של נקסט ג'ן, ומה צופן העתיד?
ינון אריאלי | (17)
נושאים בכתבה ביומד פסוריאזיס

דרמיפסור התמזגה באמצע 2013 לתוך השלד הבורסאי נקסט ג'ן. דרמיפסור היא חברת פיתוח תכשירים רפואיים, שפיתחה טיפול חדשני יעיל (כפי שזה נראה) למחלת הפסוריאזיס ללא שימוש בסטרואידים. למי שלא מכיר (וטוב שכך), מחלת הפסוריאזיס היא מחלת עור כרונית, חשוכת מרפא, הפוגעת בכ- 3% מאוכלוסיית העולם. מדובר בנגעים "מכוערים" המופיעים בחלקים שונים של הגוף, וגורמים לנזק פיזי ומנטלי רב לחולים.

כ-75% מהחולים מוגדרים במצב קל-בינוני וכ-25% הנותרים במצב קשה. רוב החולים הקלים, בהם מתעתדת לטפל התרופה של דרמיפסור, מטופלים באמצעות משחות ופוטותרפיה (טיפול רפואי באמצעות חשיפת העור לקרני אור). היקף המכירות של המשחות השונות מוערך בכמיליארד דולר בשנה.

המשחות המבוססות על סטרואידים עושות עבודה נהדרת במיגור הנגעים. החיסרון, שהן מאושרות לשימוש רק לתקופה קצרה של מספר חודשים. לאחר מכן על החולה לעשות הפסקה בשימוש בתכשיר, כדי שהסטרואידים לא יפגעו במערכת הדם. פרט לתופעות הלוואי של המשחות הסטרואידיות, הבעיה היא שלאחר שמפסיקים למרוח אותן יש להן אפקט "ריבאונד" חזק, והנגעים חוזרים ביתר שאת. לכן, קיים צורך ברור לתכשיר ללא סטרואידים שיטפל בנגעים בצורה יעילה. עד היום לא נמצאה תרופה כזו, אולם בכל זאת, משחה בשם Daivonex הצליחה לתפוס את מרבית נתח השוק, וזאת למרות שהיעילות שלה נמוכה למדי.

דרמיפסור פיתחה תכשיר משחתי בשם DPS-101 המשלב בין שני חומרים פעילים: קלציפוטריול (אנלוג סינטטי של ויטמין D), שהוא המרכיב הפעיל בתרופת ה- Daivonex המתחרה, וניקוטין אמיד (נגזרת סינטטית של ויטמין B). התרופה של דרמיפסור עברה בהצלחה את שלב הניסויים הקליניים הראשון, תוך שהיא מוכיחה יעילות מול פלצבו (תרופת דמה) וללא תופעות לוואי. היא גם עברה את שלב הניסויים הקליני השני (למעשה 2b) בו נבדק המינון היעיל הנדרש מהחומרים המרכיבים את התכשיר.

בנוסף, תוצאות המחקרים הקליניים שבוצעו במוצר עד כה, הצביעו על יתרונות מהותיים על פני Daivonex המתחרה, שאינו מכיל סטרואידים, וביצועים השקולים ליעילותם של מוצרים מקבילים הכוללים סטרואידים. ברשותכם, אחסוך מכם את התמונות הלא נעימות, אבל למי שמעוניין לראות עוד פרטים על הניסויים של החברה וההשוואה למתחרה, מוזמן להציץ במצגת של החברה.

השלב הבא הוא ניסויים קליניים שלב 3. הבעיה: זה יקר. לכן דרמיפסור פנתה למספר חברות תרופות גדולות בעולם, שהביעו התעניינות במוצר. אולם ביקשו ממנה לערוך ניסוי קליני נוסף שיכלול מספר גדול יותר חולים. לאחריו, כמובן אם יסתיים בהצלחה, הן יהיו מוכנות לדבר על שת"פ איתה. הניסוי מתוכנן לכלול כ-300 חולים, ואם יצליח הוא יאפשר לחברה להוכיח בצורה חד-משמעית את העליונות שלה על פני המתחרים, ויגדיל את הסיכוי שלה להתקשר עם שותף אסטרטגי למימון וביצוע שלב הניסויים הקליניים השלישי והאחרון לפני קבלת אישור FDA (כ-43% מהחולים במחלה הם אמריקנים).

ברור שאין וודאות שהניסוי אכן יצליח, אבל אם כן, ייפתח בפני דרמיפסור שוק של למעלה ממיליארד דולרים בשנה. הרבה כסף. מה שיפה כאן, הוא שעלות הניסוי הקליני הנוסף אינה יקרה מדי - בסך הכל 2-2.5 מיליוני דולרים ומשך הזמן עד להשלמתו הוא כשנה. כלומר, זמן קצר, עלות נמוכה ופוטנציאל אדיר במקרה של הצלחה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אין ספק שהחברה תצטרך לגייס את הכסף בשוק באמצעות הנפקת מניות. עם זאת, שווי השוק הנוכחי של נקסט ג'ן הוא בסך הכל 15 מיליון שקלים (לפי מחיר של 25 אגורות), נמוך יחסית, כך שאני משער שבעלי השליטה לא ימהרו עם ההנפקה עד שהשווי יתייצב על ערך גבוה יותר,כדי שההנפקה לא תדלל את מחזיקי המניות הנוכחיים בשיעור גדול מדי.

בינתיים, דרמיפסור תוכל לתחזק את פעילותה באמצעות כחצי מיליון שקלים שנקסט ג'ן (חברת האם) הצהירה באחד הדיווחים האחרונים שלה, שתעמיד לה כהלוואת בעלים במידת הצורך. לאחרונה, גם מינתה החברה מנכ"לית חדשה, ד"ר נועה שלח, שאפשר להניח שהניסיון שלה בתחום יוביל את החברה לכיוונים נכונים בצורה יעילה.

בשורה תחתונה, כמו בכל השקעה, ובמיוחד בחברות מסוג זה, יש כאן פוטנציאל אדיר, אבל הוא כרוך בסיכון לא מבוטל שצריך לקחת בחשבון. מצד שני, החברה נסחרת בשווי שוק נמוך בהשוואה לחברות אחרות בענף הנמצאות בשלב דומה, מאחוריה עומדים בעלי שליטה עם גב כספי משמעותי שיכולים לתחזק אותה עד שהשוק יכיר בפוטנציאל האמיתי שלה, ובראש החברה עומדים אנשים מוכשרים עם ניסיון בתחום. בנוסף, התכשיר כבר הראה עליונות על המתחרה הקיימת בשוק, ואפילו תוצאות דומות לאלו של תכשירים הכוללים סטרואידים, כך שנראה שיש סבירות גבוהה יותר להצלחה בניסוי עם מספר מטופלים גדול יותר. לכן, המניה נראית אטרקטיבית במחיר הנוכחי.

בחודש האחרון מניית נקסט ג'ן הכפילה את מחירה. עם זאת, היא ירדה כל כך נמוך (שווי של 7 מיליון שקלים), שהעלייה הזו היא רק "ריבאונד" טבעי שצריך להחזיר את החברה למחיר הגיוני יותר - שווי שוק של לפחות 30 מיליון שקלים (מעל שער של 50 אגורות) בטווח של השנה הקרובה. לצערי אין לי כדור בדולח לחזות מה יקרה למניה בעתיד הקרוב, אבל לפי הקצב בו היא עולה בימים האחרונים, לא מן הנמנע שזה ייקח פחות ממה שאני חושב. בכל מקרה, אם החלטתם לקנות, זכרו שמדובר במניה עם פרופיל סיכון גבוה יחסית, לכן הגבילו את שיעור ההחזקה שלה בתיק לאחוזים בודדים.

***הכותב, ד"ר ינון אריאלי, מנהל כסף למשקיעים גדולים ומפעיל בלוג השקעות בכתובת http://bursa4u.com . תקנות הייעוץ הכללי של הרשות לניירות ערך אוסרות עליו להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה. הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, ויש לו עניין אישי במניה שהוזכרה בכתבה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    גדי 10/04/2014 10:42
    הגב לתגובה זו
    בתאריך 25.7.13 ד"ר ינון פירסם כתבה עם המלצה לגבי מניות: קולפלנט, תראפיקס ביו ואליום מדיקל, בקיצור, אכלתי את השטויות שלו וכרגע אני מופסד 130,000 ש"ח בהרפתקה מיתרת זו, לכן ראו הוזהרתם!!! שומר נפשו ירחק.
  • נמו 10/04/2014 20:37
    הגב לתגובה זו
    אגב המניה שהמליץ עליה כאן כבר עלתה 40% מאז ההמלצה
  • 9.
    מוטי 09/04/2014 15:50
    הגב לתגובה זו
    איפה הרשות לניירות ערך
  • 8.
    מוטי 09/04/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו להאמין לשרלטן
  • למה להשמיץ? פשוט על תקרא. תן לנו ליהנות מהטורים שלו (ל"ת)
    רון 10/04/2014 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תיקנו קפיטל פוינט - מחזיקה נקסט ג'ן ועוד הרבה כמוה (ל"ת)
    אבי 08/04/2014 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אני מאוד אוהב את הכתבות שלך (ל"ת)
    מולי 07/04/2014 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אמיר 07/04/2014 10:32
    הגב לתגובה זו
    הוכחת כבר שאתה לא מבין בתחום מאומה תחזור לנתח דוחות עדיף לך כך
  • 4.
    דני משקיע 06/04/2014 23:38
    הגב לתגובה זו
    כל המלצות של ינון טוב למי שמחזיק לא לקנות זה סוג פינה להריץ מניות ולשווק לציבור
  • michale85 07/04/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
    הרצת מספיק דני
  • בוב כבאי 07/04/2014 09:53
    הגב לתגובה זו
    מה שאתה כותב נראה לי גבולי להוצאת דיבה. לא יודע אם ההמלצה נכונה או לא אבל הכותב נתן ניתוח מושקע ומנומק וכלל לא הציע לקנות את המניה. עשה את הבדיקות שלך ותחליט בעצמך-אל תשכח שהאחריות לכסף שלך- היא שלך
  • יריב 07/04/2014 13:55
    סינרג'י ירדה 70% מאז שיינון בחר אותה למניית השנה והחברה על סף קריסה עם ספק לגבי תשלום האג"ח שלה וקריסה במכירות, וכל זאת חודשים ספורים לאחר המלצתו הרותחת (הבנקים לא כולם אישרו לה את תשלום האג"ח האחרון כי היא לא עומדת בקובננטים והסדר נוסף בדרך). הגאון גם בחר מניה נוספת, דורי בניה שקרסה ב 30% תוך חודשים ספורים. שתי "מניות השנה" שלו היו הגרועות בבורסה - או שהוא משווק מניות שהוא מעוניין לצאת מהן רגע לפני הקריסה, או שהוא איש מקצוע ממש, ממש אבל ממש ממש גרוע! אני משאיר לרשות לני"ע ערך את ההחלטה.
  • 3.
    אבי 06/04/2014 22:05
    הגב לתגובה זו
    לא שמתי לב לחברה הזאת ובעקבות הטור קראתי את הדוחות הכספים של החברה. הכותב צודק זה אכן הזדמנות קניה.
  • 2.
    כתבה יפה. אחלה חברה (ל"ת)
    צחי 06/04/2014 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המלצות פח מפוקפקות (ל"ת)
    דר לכלום 06/04/2014 13:36
    הגב לתגובה זו
  • שונא גסי רוח 07/04/2014 09:57
    הגב לתגובה זו
    בטח בדקת והשקעת זמן בדוחות כדי לכתוב את התגובה..... מה, לא???
  • החברה צריכה כסף (ל"ת)
    אין כלום בדוחות 07/04/2014 10:16
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.