לאן זורם הכסף? משקיעי 2013 אוהבים לקחת סיכון
מתחילת שנת 2013 אנו עדים לשינוי בטעמם של המשקיעים. לעומת השנה הקודמת, זו הנוכחית מאופיינת בזרימת כספים מסיבית של משקיעים אל עבר אפיקי הסיכון. את שינוי הטעמים אנו נוהגים לחלק לשלבים:
- בשלב הראשון המשקיעים מתחילים לרכוש מניות, בעיקר מניות Large Cap כדוגמת מדד ה-S&P 500.
- בשלב השני יש מעבר למניות ה-MidCap כגון מדד ה-Russell 2000.
- בשלב השלישי המשך גידול בתאווה לסיכון שמתאפיינת בזרימת כספים לשווקים המתעוררים ולנישות עתירות סיכון.
אם נתבונן בזרימת הכספים מתחילת שנה, נראה כי את החצי הראשון של השנה ניתן לייחס לשלב הראשון בו נהנו מניות ה-Large Cap מזרימת הכספים. כבר ברבעון השני של השנה היה ניתן לראות כי המשקיעים מסיטים כספים לכיוון מניות ה-MidCap בארה"ב, ובחודשים האחרונים מניות השוק האירופי זוכות לעדנה.
קצת מספרים על מנת לסבר את האוזן: מתחילת השנה גייסו שוקי המניות בעולם 184 מיליארד דולר, כאשר כמעט מחצית מהסכום מיוחס לשוקי המניות האמריקנים. אירופה זכתה ל-41 מיליארד דולר, 75% מהסכום נכנס ב-4 החודשים האחרונים. כ-52 מיליארד דולר עשו דרכם לאסיה, מתוכם כ-90% מיוחסים ליפן, שמאז חילופי השלטון ונגיד הבנק המרכזי שהביאו עמם תכנית הרחבה מוניטארית אגרסיבית נהנית באופן עקבי מכספי המשקיעים. אם חסר לכם פלח שוק משמעותי, אתם לא טועים - השווקים המתעוררים גייסו 550 מיליון דולר, שהם כ-0.3% בלבד מזרימת הכספים לשוקי המניות מתחילת השנה.
לפני שנתעכב על השווקים המתעוררים, כדאי לעצור ולהתבונן בזרימת הכספים לאירופה. ראשית נזכור, כי עד לפני שנה השקעה במניות אירופיות (למעט בגרמניה) לא עלתה על דעתם של המשקיעים. כיום אנו כבר עדים לזרימת כספים מואצת לשווקים באירופה בכלל ושווקי הפריפריה בפרט. אם נסתכל במונחי שיעור הגידול בנכסים, נראה כי במקום השלישי נמצאת איטליה בה זרימת הכספים מהווה 7.9% מסך הנכסים המנוהלים, לפניה נמצאת ספרד עם 8.6% ובמקום הראשון נמצאת יוון עם 17.1%. יש לציין כי מאז החל הבנק המרכזי בתכנית רכישת האג"חים מורגשת זרימה מואצת לבריטניה.
אם כן, לגבי השווקים המתעוררים, להערכתי המשקיעים עדיין לא זורמים לשווקים בהמוניהם בשל 2 סיבות:
1. אנחנו רק בראשית השלב השלישי של זרימת הכספים.
2. כל אחד משווקי ה-Bric סובל מחולשה כלכלית כלשהי. אם אלה ברזיל והודו הסובלים משיעורי אינפלציה גבוהים או בעיות מבניות בסין וברוסיה בד בבד עם הורדת תחזיות הצמיחה בשווקים המתעוררים.
אף על פי כן, להערכתי כל עוד יהנו שווקי המניות מזרימת הכספים, המשקיעים יגיעו גם לשווקים האלו, כיוון שיחס הסיכוי-סיכון הולך ונוטה לטובת השקעה בשווקים המתעוררים.
- 1.רוסטה 16/10/2013 13:54הגב לתגובה זוכבר עכשיו השווקים המפותחים לא מציעים הרבה ואופיו של השוק שהכסף יחפש את מדרגת הסיכון הבאה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
