לאן זורם הכסף? משקיעי 2013 אוהבים לקחת סיכון

גיא מזרחי, מנהל השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, מתייחס לשינוי העדפות בהחלטות להשקעה בין אז ועכשיו. היכן המשקיע הממוצע אוהב להשקיע?
גיא מזרחי | (1)

מתחילת שנת 2013 אנו עדים לשינוי בטעמם של המשקיעים. לעומת השנה הקודמת, זו הנוכחית מאופיינת בזרימת כספים מסיבית של משקיעים אל עבר אפיקי הסיכון. את שינוי הטעמים אנו נוהגים לחלק לשלבים:

- בשלב הראשון המשקיעים מתחילים לרכוש מניות, בעיקר מניות Large Cap כדוגמת מדד ה-S&P 500.

- בשלב השני יש מעבר למניות ה-MidCap כגון מדד ה-Russell 2000.

- בשלב השלישי המשך גידול בתאווה לסיכון שמתאפיינת בזרימת כספים לשווקים המתעוררים ולנישות עתירות סיכון.

אם נתבונן בזרימת הכספים מתחילת שנה, נראה כי את החצי הראשון של השנה ניתן לייחס לשלב הראשון בו נהנו מניות ה-Large Cap מזרימת הכספים. כבר ברבעון השני של השנה היה ניתן לראות כי המשקיעים מסיטים כספים לכיוון מניות ה-MidCap בארה"ב, ובחודשים האחרונים מניות השוק האירופי זוכות לעדנה.

קצת מספרים על מנת לסבר את האוזן: מתחילת השנה גייסו שוקי המניות בעולם 184 מיליארד דולר, כאשר כמעט מחצית מהסכום מיוחס לשוקי המניות האמריקנים. אירופה זכתה ל-41 מיליארד דולר, 75% מהסכום נכנס ב-4 החודשים האחרונים. כ-52 מיליארד דולר עשו דרכם לאסיה, מתוכם כ-90% מיוחסים ליפן, שמאז חילופי השלטון ונגיד הבנק המרכזי שהביאו עמם תכנית הרחבה מוניטארית אגרסיבית נהנית באופן עקבי מכספי המשקיעים. אם חסר לכם פלח שוק משמעותי, אתם לא טועים - השווקים המתעוררים גייסו 550 מיליון דולר, שהם כ-0.3% בלבד מזרימת הכספים לשוקי המניות מתחילת השנה.

לפני שנתעכב על השווקים המתעוררים, כדאי לעצור ולהתבונן בזרימת הכספים לאירופה. ראשית נזכור, כי עד לפני שנה השקעה במניות אירופיות (למעט בגרמניה) לא עלתה על דעתם של המשקיעים. כיום אנו כבר עדים לזרימת כספים מואצת לשווקים באירופה בכלל ושווקי הפריפריה בפרט. אם נסתכל במונחי שיעור הגידול בנכסים, נראה כי במקום השלישי נמצאת איטליה בה זרימת הכספים מהווה 7.9% מסך הנכסים המנוהלים, לפניה נמצאת ספרד עם 8.6% ובמקום הראשון נמצאת יוון עם 17.1%. יש לציין כי מאז החל הבנק המרכזי בתכנית רכישת האג"חים מורגשת זרימה מואצת לבריטניה.

אם כן, לגבי השווקים המתעוררים, להערכתי המשקיעים עדיין לא זורמים לשווקים בהמוניהם בשל 2 סיבות:

1. אנחנו רק בראשית השלב השלישי של זרימת הכספים.

2. כל אחד משווקי ה-Bric סובל מחולשה כלכלית כלשהי. אם אלה ברזיל והודו הסובלים משיעורי אינפלציה גבוהים או בעיות מבניות בסין וברוסיה בד בבד עם הורדת תחזיות הצמיחה בשווקים המתעוררים.

אף על פי כן, להערכתי כל עוד יהנו שווקי המניות מזרימת הכספים, המשקיעים יגיעו גם לשווקים האלו, כיוון שיחס הסיכוי-סיכון הולך ונוטה לטובת השקעה בשווקים המתעוררים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוסטה 16/10/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
    כבר עכשיו השווקים המפותחים לא מציעים הרבה ואופיו של השוק שהכסף יחפש את מדרגת הסיכון הבאה
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.