מנאומו של ברננקי לפתיחת מרווחי איגרות החוב
בשבועות האחרונים, עבר שוק האג"ח הבינלאומי טלטלה בעקבות דבריו של יו"ר הפד, בן ברננקי וחברי פד נוספים בדבר הקטנת / הפסקת הזרמות הכספים לשווקים. מאז חודש מאי, עלו תשואות האג"ח האמריקניות ל-10 שנים מרמה של 1.4% ל-2.7% בשיא, עלייה שהובילה להפסדי הון באג"חים, אך חשוב מכך, היא הביאה לפתיחת המרווח בין האג"חים הקונצרניות לממשלתיות.
יש לבחון מדוע נפתחו מרווחי האג"ח, ולשם כך נפנה לאג"חים בדירוג נמוך (High Yield), בהן נרשמה פתיחת המרווחים האגרסיבית ביותר - בתחילת המהלך עמד המרווח הממוצע של אג"חים אלו ברמה של 478 נ"ב ובשפל הגיעו לרמה של 596 נ"ב, מהלך שלעצמו שווה 5%-6%.
הצהרת הבנק המרכזי, כי מצבה של הכלכלה האמריקנית, נמצא כעת במקום בו לא נדרשת הזרמת כספים בשל שיפור בנתוני התעסוקה. בד בבד עם ציפיות אינפלציה נמוכות, ישנם בהחלט סימנים לחדשות טובות לטווח הארוך, אך במקביל, השווקים "התמכרו" להזרמות כספים אלו ויתקשו להתנתק מהן.
עבור שוק האג"ח המצב מורכב יותר - ידוע לכל כי הריביות אינן נמצאות בשיווי משקל, והפסקת ההזרמות מצביעות על כך שאנו כיום בנקודה ממנה התשואות צפויות לעלות. כעת, השאלה הפתוחה היא קצב העליות. נקודה זו מסבירה את עליית התשואות, אך לא את פתיחת המרווחים.
בשל הקושי להעריך היכן תיפסק עליית התשואות, נרשמו בקרנות High Yield פדיונות של למעלה מ-5% משווי הנכסים המנוהלים וכן להתייבשות שוק ההנפקות. יציאה מסיבית זו היא שהובילה לפתיחת המרווחים, על אף שלכאורה שיפור במצב הכלכלי צפוי להוביל להגדלת התאווה לסיכון ועמה לירידה במרווחי האג"ח.
בשבועיים האחרונים החל הפד לצאת בהצהרות שציננו את עליית התשואות החדה, והביאו להתייצבות בתשואות האג"ח בסביבה של 2.5%. זו האחרונה קידמה את מהלך של סגירת מרווחים. בקרב האג"חים המדורגות, ניתן לומר כי הושלם מהלך סגירת המרווחים - כלומר הן נמצאות ברמתן ערב עליית התשואות.
בקרב אג"חים High Yield הושלם כמחצית מהמהלך, וניתן לומר כי במקומות אלו עדיין נשאר "בשר" לרווחי הון. יחד עם סגירת המרווחים נפסקו הפדיונות בקרנות ה-High Yield, ובשבוע שעבר נרשמו גיוסים בשווי 2.7 מיליארד דולר המהווים כ-1.3% משווי הנכסים המנוהלים בקרנות.
עם זאת, טרם נרשמה התאוששות משמעותית במרווחים ובזרימת הכספים בקבוצת האג"חים של השווקים המעוררים. בשבוע האחרון יצאו 1.3 מיליארד דולר מאג"חים אלו, ועד כה הושלם רק 20% ממהלך סגירת המרווחים. בקרב אג"חים אלו המרווחים נשארו בשפל בעיקר בסקטור האנרגיה, התקשורת והתשתיות.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.