מנאומו של ברננקי לפתיחת מרווחי איגרות החוב
בשבועות האחרונים, עבר שוק האג"ח הבינלאומי טלטלה בעקבות דבריו של יו"ר הפד, בן ברננקי וחברי פד נוספים בדבר הקטנת / הפסקת הזרמות הכספים לשווקים. מאז חודש מאי, עלו תשואות האג"ח האמריקניות ל-10 שנים מרמה של 1.4% ל-2.7% בשיא, עלייה שהובילה להפסדי הון באג"חים, אך חשוב מכך, היא הביאה לפתיחת המרווח בין האג"חים הקונצרניות לממשלתיות.
יש לבחון מדוע נפתחו מרווחי האג"ח, ולשם כך נפנה לאג"חים בדירוג נמוך (High Yield), בהן נרשמה פתיחת המרווחים האגרסיבית ביותר - בתחילת המהלך עמד המרווח הממוצע של אג"חים אלו ברמה של 478 נ"ב ובשפל הגיעו לרמה של 596 נ"ב, מהלך שלעצמו שווה 5%-6%.
הצהרת הבנק המרכזי, כי מצבה של הכלכלה האמריקנית, נמצא כעת במקום בו לא נדרשת הזרמת כספים בשל שיפור בנתוני התעסוקה. בד בבד עם ציפיות אינפלציה נמוכות, ישנם בהחלט סימנים לחדשות טובות לטווח הארוך, אך במקביל, השווקים "התמכרו" להזרמות כספים אלו ויתקשו להתנתק מהן.
עבור שוק האג"ח המצב מורכב יותר - ידוע לכל כי הריביות אינן נמצאות בשיווי משקל, והפסקת ההזרמות מצביעות על כך שאנו כיום בנקודה ממנה התשואות צפויות לעלות. כעת, השאלה הפתוחה היא קצב העליות. נקודה זו מסבירה את עליית התשואות, אך לא את פתיחת המרווחים.
בשל הקושי להעריך היכן תיפסק עליית התשואות, נרשמו בקרנות High Yield פדיונות של למעלה מ-5% משווי הנכסים המנוהלים וכן להתייבשות שוק ההנפקות. יציאה מסיבית זו היא שהובילה לפתיחת המרווחים, על אף שלכאורה שיפור במצב הכלכלי צפוי להוביל להגדלת התאווה לסיכון ועמה לירידה במרווחי האג"ח.
בשבועיים האחרונים החל הפד לצאת בהצהרות שציננו את עליית התשואות החדה, והביאו להתייצבות בתשואות האג"ח בסביבה של 2.5%. זו האחרונה קידמה את מהלך של סגירת מרווחים. בקרב האג"חים המדורגות, ניתן לומר כי הושלם מהלך סגירת המרווחים - כלומר הן נמצאות ברמתן ערב עליית התשואות.
בקרב אג"חים High Yield הושלם כמחצית מהמהלך, וניתן לומר כי במקומות אלו עדיין נשאר "בשר" לרווחי הון. יחד עם סגירת המרווחים נפסקו הפדיונות בקרנות ה-High Yield, ובשבוע שעבר נרשמו גיוסים בשווי 2.7 מיליארד דולר המהווים כ-1.3% משווי הנכסים המנוהלים בקרנות.
עם זאת, טרם נרשמה התאוששות משמעותית במרווחים ובזרימת הכספים בקבוצת האג"חים של השווקים המעוררים. בשבוע האחרון יצאו 1.3 מיליארד דולר מאג"חים אלו, ועד כה הושלם רק 20% ממהלך סגירת המרווחים. בקרב אג"חים אלו המרווחים נשארו בשפל בעיקר בסקטור האנרגיה, התקשורת והתשתיות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
