צמיחה של 4% ותשואה של 5.3% - מקסיקו שלא הכרתם

גיא מזרחי, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, סוקר את כלכלתה של המדינה הלטינית, מקסיקו, וכדאיות ההשקעה בה
גיא מזרחי | (1)

מי שעוקב אחר המתרחש באמריקה הלטינית, בוודאי שם לב לאחרונה כי מקסיקו הופכת ליעד מעניין עבור השקעות זרות. עם התחזקות של כ-7.5% של הפזו המקומי מול הדולר מתחילת השנה ותשואה של 5.3% באג"ח ל-10 שנים בדירוג A- (אופק יציב) - שוק האג"ח המקסיקני בוודאי שווה מבט נוסף.

מקסיקו, השוכנת לגבולה הדרומי של ארה"ב נהנית מהקרבה לצרכנית הענק העולמית ומושפעת רבות מהצרכן האמריקני. למעשה כ-80% מהייצוא המקסיקני מופנה צפונה לארה"ב. מהתבוננות על הנתונים הכלכליים נמצאת כלכלה שצמחה ב-3.3% בשנה האחרונה ו-3.9% בשנת 2011, חוב לתוצר של 35%, גרעון של 1.2%, ריבית של 4.5% ואינפלציה של 4.2% ב-12 החודשים האחרונים.

נוסף על כך, חוק הגירעון מחייב את ממשלת מקסיקו לשמור על גירעון של עד 2% מהתוצר (לא כולל תשלומי ריבית והשקעה ב-pemex, תאגיד הנפט הגדול במדינה). יחד עם זאת, היא נהנית מעליית השכר האגרסיבית בסין שהשוותה את עלות שכרו של פועל סיני לעלותו של פועל מקסיקני והובילה מפעלים להחזרת הייצור למדינה.

אז למה עכשיו מקסיקו?

מזה זמן רב מדברים במקסיקו על הצורך ברפורמות מבניות לשיפור מבנה המשק - כעת נדמה שהנשיא הנכנס הרים את הכפפה המאובקת עם כוונתו לעלות שורה של רפורמות להצבעה מול בית הנבחרים ברבעון הראשון של 2013.

עיקרי הרפורמה:

- התחלת תהליך הפרטה חלקית של Pemex - ממשלת מקסיקו אחראית כיום להשקעות בחברת הנפט הלאומית. השקעות אלו מהוות עד כ-2% מהתוצר המקסיקני ומכבידות רבות על תקציב המדינה. מבלי להיכנס לפרטים לגבי Pemex, מדובר בחברה הנדרשת להשקעות רבות על מנת לפתח קידוחי נפט במים עמוקים במפרץ מקסיקו. התחלת ההפרטה כוללת העברת נטל ההשקעות בחברה לידיים פרטיות.

- העלאת מס על מוצרי מזון, לא כולל מוצרי בסיס.

- העלאת המע"מ הנגבה ע"י הרשויות המקומיות בכדי לחסוך בתשלומי העברה לרשויות. גביית המס המתבצעת ע"י הרשויות המקומיות מתאפיינת ביעילות נמוכה בהשוואה לעולם המערבי - במילים אחרות הרשויות המקומיות מתקשות לגבות את המיסים כראוי, לכן צפויות להתנגד להעלאת המס ולהפחתת תשלומי ההעברה מהממשלה.

ההכנסות הצפויות אמורות לשמש את הממשלה להקמת מערך מסודר של ביטוח לאומי והשקעה בתשתיות שאינן קשורות לתשתיות הנפט. השפעות הרפורמה עפ"י ההערכות אנליסטים:

- שיפור של 1%-2% בתוצר.

- אפשרות סבירה להעלאת דירוג האשראי של המדינה.

- האצה באינפלציה לטווח קצר בשל העלאות המס וביטול / הפחתת הסובסידיה על הדלק.

משקיע המעוניין להיחשף לשוק המקסיקני צריך לקחת בחשבון את התלות הגבוהה בכלכלת ארה"ב ובמחירי הנפט, וכן את רמת הפשיעה הגבוהה במדינה והקושי בגביית מיסים בעיקר במחוזות הגובלים עם ארה"ב.

כמו כן אציין, כי רפורמות אלו היו כבר על שולחנו של הנשיא הקודם, אך בשל ממשלה חלשה יחסית התקשה לקדם את הרפורמה. הנשיא הנבחר הינו נציג המפלגה ששלטה במקסיקו כ-71 שנים רצופות, וצפוי לתמיכה רחבה יותר בבית הנבחרים. יחד עם זאת, עיקרי הרפורמה היוו חלק ממצען של כ"א מ-3 המפלגות הגדולות במקסיקו טרם הבחירות, ועפ"י הסקרים זוכים גם לתמיכת האופוזיציה.למרות הכל יש לזכור כי לרוב מדובר בתהליכים ארוכים ובהטמעת הדרגתית.

אז מה ניתן לעשות עם המידע?

- השקעה בפזו המקסיקני . המטבע נהנה בתקופה האחרונה מזרימה מוגברת של השקעות זרים וכמובן התחזקות המטבע עקב כך. יש לזכור כי המטבע מושפע בין ביתר מהמצב הכלכלי בארה"ב וכן ממחירי הנפט.

- השקעה באג"ח ממשלת מקסיקו . האג"ח הממשלתיות ל-5 שנים מאפשרות למשקיע ליהנות מזחילה של 5.1% בשנה צמוד לפזו המקסיקני, וכן אפשרות לגריפת רווחי הון במידה ויעלה דירוג האשראי ו/או במידה ותימשך התחזקות הפזו. אפשרות נוספת היא השקעה באג"ח הדולריות של מקסיקו ל-10 שנים אך זה מניב 1.75% בלבד ונראה פחות אטרקטיבי לטעמי.

- השקעה באג"ח קצרה צמודה של ממשלת מקסיקו . כיוון שהאג"ח לשנתיים, לדוגמא, מגלמת ציפיות אינפלציה של 3.7%, במידה והרפורמה תעבור, כצפוי, שיעור האינפלציה לזנק בטווח של השנתיים הקרובות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחר 26/12/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
    יש ברשות החברה שבבעלתונו מספר השקעות מעניינות בתחום הנדל"ן והמלונאות באזור קנקון. רציניים יצרו קשר במייל [email protected] ואחזור אליהם טלפונית. לבעלי הון של למעלה מ 300K $
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.