משקיע במזג אוויר? הנה הדרך להרוויח
מי שיעלעל בדף האינטרנט של בורסת הסחורות של שיקאגו (CME) עשוי למצוא נכס בסיס לא צפוי המשמש ליצירת חוזים ואופציות על החוזים. בבורסת הסחורות מלבד כל הסחורות שכולנו מכירים, נסחרים גם נגזרים על מזג האוויר. הרושם הראשוני שנוצר אצל מרבית הסוחרים הוא כי מדובר בכלי למהמרים בלבד ואין כל קשר בינו לבין היגיון כלכלי.
אך למעשה לא כך הדבר, שכן מדובר בפעילות כלכלית הגיונית גרידא המהווה כתחליף ביטוח ואף אפשרויות ביטוח מגוונות יותר מזה שמספקות חברות הביטוח. עפ"י ההערכות כ-20% מהפעילות הכלכלית בארה"ב מושפעת באופן ישיר ממזג האוויר, החל מחברות האנרגיה דרך החקלאים וכלה בענף הבניה וענפים נוספים.
הנגזרים הנסחרים ב-CME נחלקים ל-2
ישנם שני סוגי נגזרים בבורסת הסחורות, אירועים בסיכון גבוה ואירועים בסיכון נמוך. האירועים בסיכון גבוה כוללים סופות הוריקן, אירוע שכמובן גורם לנזק משמעותי לאזור שנפגעף אך זהו אירוע שניתן להתגונן באמצעות רכישת פוליסת ביטוח פשוטה. היתרון הגדול של הנגזרים הסחירים מקורו באירועים בסיכון נמוך - אלו הם אירועים כגון טמפרטורה גבוהה או נמוכה מהממוצע וכמות המשקעים, אירועים אלו אינם מכוסים ע"י חברות הביטוח אך עלולים לגרום נזקים משמעותיים לחברות.
ניקח את החורף האחרון בארה"ב כדוגמא. העונה הגשומה אופיינה בטמפרטורות גבוהות מהרגיל, החורף החם הוביל לירידה חדה בביקוש לגז (חלק ניכר ממשקי הבית בארה"ב משתמשים בגז כאמצעי חימום) וכן לירידת מחירים. מכאן נוצרה פגיעה בספקיות הגז המשמש לחימום. באמצעות שימוש בנגזרי מזג האוויר, מתאפשר לחברות לקנות חוזה לטמפרטורה גבוהה בחודשי החורף ולשפות את עצמן בגין חלק מאובדן ההכנסות.
חברות הגז משתמשות גם בפעולה ההפוכה, כאשר יש חורף קר מהרגיל החברות יודעות כי הכנסותיהן יהיו גבוהות, לכן חלקן כותבות מבעוד מועד אופציות Call מחוץ לכסף על החוזים וקוטמות את רווחיהן ברמה מסוימת (שכמובן גבוהה מההכנסה שהייתה מתקבלת בחורף ממוצע).
במידה והחורף ממוצע או חם הכנסותיהן מושפעות לטובה כתוצאה מקבלת הפרמיות על האופציות. מן העבר השני עומדים החקלאים ורוכשים את אותן אופציות כאשר לנגד עיניהם הם צופים שחורף קר מאוד צפוי לפגוע ביבול ולגרום לאובדן הכנסות, כך רכישת האופציות מאפשרת לחקלאי לקנות פרמיית ביטוח בבורסת הסחורות.
את נזקי החורף החם מגלים כיום החקלאים האמריקנים - קציר התירס הינו החלש ביותר מאז 1988, וזאת לאור הבצורת הקשה שפקדה את המערב התיכון בארה"ב. אמנם מחירי התירס רשמו זינוק נאה, אך אין בהם די על מנת לכסות את אובדן התפוקה החקלאית (תפוקת התירס אמנם גדלה אך זאת בשל זריעת שיא). יש לזכור כי בעבור החקלאי מדובר בקציר המהווה את הכנסתו השנתית, באמצעות גידור פשוט יוכלו החקלאים למזער את נזקיהם.
- 1.רועי 11/07/2012 19:57הגב לתגובה זוחזק ביותר. גם אצלנו בשוק האופציות לא מבינים איך יש כל כך הרבה מכונות שממשיכות להרוויח כאשר בסה"כ מדובר במשחק סכום 0. והתשובה נמצאת גם בכתבה הזו מוסדייים !! שהמטרה שלהם זה גידור ולא רווח. נותן אפשרות לשחקני שוק ההון להרוויח. סחתיין על הצבע
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
