בואינג התרסקות מטוס
צילום: wikimedia

בואינג עם מועמד חדש לתפקיד המנכ"ל - המניה יורדת עד 2%

חברת התעופה עדיין מחפשת אחר מנכ"ל חדש וזו לא משימה פשוטה. לאחר שורה של כשלים, בואינג צריכה למצוא מישהו שיעורר אופטימיות בקרב המשקיעים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בואינג תעופה

ענקית התעופה בואינג BOEING עדיין מחפשת יורש למנכ"ל הנוכחי שיצליח אולי לשפר את המצב של יצרנית המטוסים. ההנהלה פרסמה אמש (ראשון) כי מנכ"ל חברת האווירונאוטיקה Rockwell Collins לשעבר, קלי אורטברג, נוסף לרשימת המועמדים לתפקיד.

בחודש מרץ האחרון, לאחר שורה של כשלים, הודיע מנכ"ל בואינג המכהן דייב קלהון על כוונתו לעזוב את התפקיד בסוף השנה. קלהון הצטרף לבואינג בתחילת שנת 2020 לאחר שהמנכ"ל דניס מילנבורג פוטר בעקבות שתי תאונות קשות במטוסי MAX 737 הקשורות שתיהן בכשלים בתוכנת בקרת הטיסה.

אורטברג מחזיק בתואר בהנדסת מכונות מאוניברסיטת איווה והוא מצטרף לרשימת מועמדים הכוללת את מנכ"ל ספיריט אירוסיסטמס, פט שנהאן ומנהלת התפעול הראשית של בואינג ספטני פופ. את החיפוש אחר מנכ"ל חדש מוביל חבר הדיקטוריון ומנכ"ל קוואלקום לשעבר, סטיב מולנקופף. בעבר גם שמו של מנכ"ל GE Aerospace, לארי קלפ, היה ברשימת המועמדים, אך קלפ הבהיר לאחרונה כי הוא לא מעוניין בתפקיד.

המשקיעים מצפים לעדכון בנוגע לחיפוש אחר מנכ"ל עם פרסום הדוחות של בואינג לרבעון השני ביום רביעי הקרוב. בוול-סטריט מצפים כי החברה תדווח על הפסד למניה של 1.86 דולר. בואינג לא דיווחה על רווח לשנה שלמה מאז 2018. הרווחים ב-2019 הושפעו מהתרסקויות ה-MAX 737 שקרקעו את המטוס ברחבי העולם ואז הגיעה 2020 עם מגיפת הקורונה.

בוול-סטריט קיוו לראות רווחים ב-2024 אבל אז הגיעה תקרית דלת החירום של מטוס 737 MAX 9 שעפה בזמן הטיסה, מה שגרם להאטה במסירות של המטוסים מאותה הסדרה ותשלומים ללקוחות החברה בעקבות האיחורים. בתחילת 2024, האנליסטים ציפו לרווח למניה של 4.31 דולר לשנה. כעת התחזית בוול-סטריט עומדת על הפסד של 2.24 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.