ריוויאן מזנקת 50% עקב השקעה של מיליארד ד' מטעם פולסווגן במיזם משותף
חברת ריוויאן RIVIAN AUTOMOTIVE המייצרת טנדרים חשמליים מזנקת במסחר המאוחר בכ-50% לאחר שיצרנית הרכב הגרמנית פולסווגן VOLKSWAGEN A G ORD הודיעה על השקעה של מיליארד דולר במיזם משותף, עם אופציה להשקעה נוספת של עד 4 מיליארד דולר במקרה שהמיזם ירקום עור וגידים ויצא אל הפועל בצורה מוצלחת. יחד עם זאת, מטעם פולסווגן נמסר כי ההחלטה הסופית על המיזם טרם התקבלה וכפופה בעיקר לאישורים רגולטוריים.
ההשקעה ואולי בעיקר הבעת האמון מצד פולסווגן מעודדות את המשקיעים בחברת הרכב החשמלי שבדומה לשאר מניות הסקטור, סובלת ממונטום שלילי, ואיבדה כ-50% מתחילת השנה, ואלו מזניקים בחזרה את מניית החברה בכ-50% במסחר המאוחר.
פולסווגן תהפוך לבעלת מניות בריוויאן באמצעות אג"ח להמרה בשווי מיליארד דולר, בהתאם לאישורים רגולטורים, ולא לפני הראשון בדצמבר, כך נמסר מטעם החברה. 4 מיליארד דולר נוספים יושקעו עד שנת 2926, בבכפוף להתקדמות הפרויקט. הפרויקט המשותף נועד ליצור את ארכיטקטורת הדור הבא של מערכת הרכב החשמלי - המערכת שאחראית על מגוון הסנסורים והרכיבים החשמליים המשמשים לנהיגה אוטנומית ושאר תפקודי הרכב. שתי החברות יחזיקו 50% כל אחת במיזם המשותף.
מטעם ריוויאן נמסר ששתי החברות שואפות ליצור רכבים שיתבססו על המערכת הטכנולוגית שתווצר במיזם המשותף במחצית השניה של העשור. כל חברה תמשיך להפעיל את עסקיה בנפרד.
- דוחות מפתיעים ותנועות חריגות לאחר המסחר: רדיט, ליפט, ריוויאן ואפסטרט
- אמזון התחילה להשתמש ברכבים של ריוויאן; המניה עולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות מקוות שהשותפות תביא לשוק הרככב את הטכנולוגיה של ריוויאן. לדברי מנכ"ל החברה רוברט סקיירינג, מנכ"ל ריוויאן, אמר כי המיזם "צפוי לעזור להבטיח את צרכי ההון של החברה להמשך צמיחה בת קיימא".
הדברים נאמרו לאור העובדה שלאחרונה נוצרו חששות סביב נושא ההון של החברה לאור תנאי השוק שמקשים על גיוס הון חדש, ושריפת המזומנים של החברה שעדיין רחוקה מרווחיות. המיזם אכן צפוי לסייע לחזק את מבנה ההון של החברה אבל לא לפתור את הבעיות התפעוליות איתן היא מתמודדת ששורפת כמיליארד דולר ברבעון, ולא מצליחה להגיע למספרי המכירות אליהם היא שואפת. לחברה כעת מזומנים בגובה 8 מיליארד דולר, והיא צפויה להוציא 9 מיליארד דולר עד שנת 2026.
ייתכן שחלק מהזינוק במחיר נובע גם מסוג של שורט סקוויז, לאור יתרות השורט הגדולות על החברה של בערך 19% מהמניות החופשיות.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
