עליבאבא נערכת לספין אוף של יחידת הלוגיסטיקה שלה והנפקתה בהונג קונג
עליבאבא ALIBABA GROUP מתכננת לרשום את יחידת הלוגיסטיקה שלה 'קאיניאו' ('Cainiao') בבורסת הונג קונג על פי ההגשה הרגולטורית שהגישה היום. עליבאבא תמשיך להחזיק ביותר מ-50% ממניות קאיניאו לאחר הספין-אוף. המהלך המהלך הזה מגיע לאחר שבחודש מרץ הודיעה החברה כי תפצל את המבנה שלה לשש יחידות עסקיות, שרובן יוכלו לגייס כספים חיצוניים ולצאת להנפקה (בהן ענן, מסחר אלקטרוני, לוגיסטיקה, מדיה ובידור). ההחלטה של החברה מגיעה אחרי שהרגולטורים בסין פעלו בשנתיים הקודמות נגד חברות טכנולוגיה - וגררו התרסקות של עשרות אחוזים במניות שלהן.
'קאיניאו' הוקמה בשנת 2013 על ידי קבוצת עליבאבא, בשיתוף עם קבוצות נוספות (בתוכן יינטאי, קבוצת פוסון, קבוצת פוצ'ון ואחרות) ומוסדות פיננסיים קשורים, אשר השיקו במשותף את "רשת עמוד השדרה הלוגיסטי החכמה של סין." קאיניאו למעשה היא רשת לוגיסטית המסייעת לעליבאבא למלא משלוחים המבוצעים בפלטפורמות המסחר האלקטרוני שלה הן בסין והן בחו"ל. ברבעון השני של 2023, הכנסותיה צמחו ב-34% משנה לשנה ל-23.16 מיליארד יואן (3.18 מיליארד דולר).
עליבאבא שואפת למלא את הזמנות הצרכנים בתוך 24 שעות בסין ותוך 72 שעות בכל מקום אחר בעולם. החברה קנתה את רוב המניות בקאיניאו ב-2017 והיא מחזיקה בכמעט 70% נכון ליום שלישי. מהירות המשלוח היא נקודת תחרות בין חברות המסחר האלקטרוני הסיניות. המתחרה של עליבאבא JD.com JD.COM מתמקדת במשלוח באותו יום כדי להגביר את הכוח וההפצה של הפלטפורמה שלה בקרב צרכנים סינים. עליבאבא אמרה שההנפקה תשפר את "הפרופיל העצמאי של 'קאיניאו' בקרב לקוחותיה, הספקים והשותפים האסטרטגיים הפוטנציאליים שלה, מה שיעזור לקאיניאו להיות בעמדה טובה יותר לנהל משא ומתן ולהשיג יותר עסקים".
הספין-אוף כפוף, בין היתר, לאישור ועדת הרישום של הבורסה של הונג קונג לרישום, והרשאה לעסקה, במניות קאיניאו. מכירת המניות ממתינה גם להשלמת ההגשה לנציבות הרגולטורית של ניירות הערך בסין ולהחלטות הסופיות של מועצת המנהלים של עליבאבא ושל הדירקטוריון ובעלי המניות של קאיניאו.
- 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
- 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוכניות ההנפקה של קאיניאו מגיעות לאחר שעליבאבא הכריזה על שינוי הנהלה גדול ביוני, כאשר המנכ"ל לשעבר דניאל ג'אנג התפטר והוחלף על ידי אדי וו. ג'אנג בן ה-51 קיבל את האחריות על חטיבת הענן לפני חודשים ספורים ומוקדם יותר החודש הודיע על התפטרותו מתפקיד זה. "דירקטוריון החברה מביע את הערכתו העמוקה למר ג'אנג על תרומתו לקבוצת עליבאבא במהלך 16 השנים האחרונות", מסרה עליבאבא. עוד נמסר כי אדי יונגמינג וו יחליף את ג'אנג כיו"ר בפועל ומנכ"ל יחידת הענן של ענקית המסחר המקוון.
בנוסף ל-קאיניאו, עליבאבא גם מחפשת לרשום את עסקי מחשוב הענן שלה, אם כי היא לא הגישה רשמית בקשה לספין אוף מסודר. חטיבת הענן מוערכת כיום בשווי של 41-60 מיליארד דולר. עם זאת, אנליסטים אמרו כי מאגר הנתונים שהוא מפקח עליו מעמיד אותו בסיכון לעמוד בפני בדיקה רגולטורית של רגולטורים מקומיים ובינלאומיים כאחד. אנליסטית Citi, אלישיה יאפ, אמרה כי "המשקיעים עשויים להיות מודאגים שהתזמון והתהליך של הספין-אוף של AliCloud עשויים להיות מושפעים". היא הוסיפה כי סיטי תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות וכי הם ממתינים לכל הודעה חדשה.
מניית עליבאבא נשארה יציבה מתחילת השנה ונסחרת במחיר של 87 דולר ושווי שוק של 222 מיליארד דולר.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתותבולגריה עוברת לאירו - זה הרבה יותר ממהלך טכני של החלפת שטרות
בולגריה עוברת להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה ותהיה המדינה ה-21 בגוש האירו; בולגריה איבדה את העצמאות המוניטרית שלה כבר ב-1997 אז לאור הקריסה הכלכלית הצמידה את המטבע למארק הגרמני ובהמשך לאירו
תחילת 2026 ובולגריה נכנסת לגוש האירו וזה ממש לא רגע של אופוריה בשביל המדינה המזרח-אירופאית. זה מגיע אחרי מסע כלכלי ארוך, טעון וטראומטי. עבור רבים במדינה, המעבר לאירו אינו נתפס כמהלך טכני של החלפת שטרות ומטבעות, אלא כסגירת מעגל היסטורית שמתחילה דווקא
בקריסה הכלכלית של שנות ה-90. בין 1996 ל-1997 חוותה בולגריה היפר-אינפלציה, הבנקים קרסו בזה אחר זה, חסכונות של משפחות התאדו כמעט בן לילה, והאמון במערכת הכלכלית נפגע עמוקות. בפברואר 1997 לבדו, האינפלציה החודשית הגיעה ל-242%. במונחים שנתיים, האינפלציה בשיאה חצתה
את רף ה-2,000%. זו הייתה אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הבולגרית המודרנית, והיא נצרבה היטב בזיכרון הקולקטיבי.
כדי להמחיש את עומק המשבר, בתחילת 1996, דולר אחד היה שווה כ-70 לֶב. בפברואר 1997, שער החליפין כבר עמד על 3,000 לֶב לדולר. הכסף הפך לנייר
חסר ערך תוך חודשים ספורים. השכר החודשי הממוצע בשיא המשבר צנח לשווה ערך של כ-30 דולר בלבד. פנסיות של חיים שלמים הספיקו בקושי לקניית כמה כיכרות לחם. כשליש מהמערכת הבנקאית בבולגריה הוכרזה כפושטת רגל. אנשים עמדו בתורים אינסופיים מחוץ לבנקים סגורים, רק כדי לגלות
שחסכונותיהם נעלמו.
מעבר לא חלק מהקומוניזם
שורשי המשבר של אמצע שנות ה-90 נעוצים באופן שבו בולגריה ניהלה את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. אחרי נפילת המשטר, הממשלות נמנעו ממהלכי עומק כואבים כמו הפרטה מהירה וסגירת חברות ממשלתיות כושלות.
במקום זאת, המדינה המשיכה להזרים אשראי וסובסידיות לחברות מפסידות, שחלקן הפכו בפועל ל"חברות זומבי" שחיו על חשבון התקציב. התוצאה הייתה הצטברות מהירה של חובות, מערכת בנקאית חלשה ותלות גוברת בכסף ציבורי, בלי מנגנונים אפקטיביים של פיקוח וניהול סיכונים.
כדי לממן את הגירעונות ולמנוע קריסה מיידית, הבנק המרכזי בחר בפתרון הקל והמסוכן, הדפסת כסף. ההיצע המוניטרי תפח במהירות, האמון במטבע המקומי נשחק, והאינפלציה יצאה משליטה. בתוך הסחרור הזה עלו גם טענות קשות לשחיתות שלטונית, כולל ניצול המשבר על ידי גורמים בממשל ובמערכת הבנקאית להעברת כספים ולהתרוקנות יתרות המט"ח של המדינה. השילוב בין ניהול כלכלי רופף, מימון אינפלציוני ואובדן אמון ציבורי הוא זה שהוביל בסופו של דבר לקריסה של 1996-1997 ולמהלך הדרמטי של הצמדת המטבע.
מתוך המשבר הזה נולד מהלך דרמטי. בולגריה אימצה
מנגנון של "לוח מוניטרי" (Currency Board), שבמסגרתו הוצמד המטבע המקומי, הלב, למארק הגרמני, ובהמשך לאירו. במילים אחרות, הבנק המרכזי הבולגרי ויתר בפועל על היכולת לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, לקבוע ריבית או לשחק עם שער החליפין. כבר כמעט שלושה עשורים שבולגריה
חיה עם מטבע שמחירו קבוע, כשהשליטה האמיתית נמצאת מחוץ לגבולותיה. במובן הזה, המעבר הרשמי לאירו היום הוא פחות אובדן ריבונות ויותר הכרה רשמית במצב שקיים בפועל מאז סוף שנות ה-90.
